שעלת: מחלה זיהומית, אחת מעשר המחלות הקטלניות בעולם

על-פי ארגון הבריאות העולמי נמנית המחלה כאחת מעשר המחלות הקטלניות בעולם.

שעלת
Pertussis
whooping cough

ילד צעיר חולה שעלת בעת שיעול
תחום	מחלות זיהומיות
גורם	בורדטלה פרטוסיס
תסמינים	נזלת, אפניאה, עייפות, שיעול, חום, הקאה
טיפול	אריתרומיצין demeclocycline guaifenesin
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/967268
DiseasesDB	1523
MeSH	D01491
MedlinePlus	001561
סיווגים
ICD-10	A37
ICD-11	1C12.0

עד שנות ה-30 של המאה ה-20 הייתה מחלת השעלת גורם לתחלואה של מיליוני ילדים בעולם וגורם משמעותי בתמותת תינוקות, לפיכך שויכה למחלות המכונות "מחלות ילדים".

מאז שהוחלט לחסן באופן שיגרתי כנגד שעלת, נצפתה ירידה דרמטית בתחלואה ובתמותה מהמחלה.. לפני החיסון היו פי 800 מקרי שעלת בהשוואה לתקופה בה ניתן החיסון.

זמן הדגירה של המחלה הוא בין שבוע לשלושה שבועות. השלב הראשון של המחלה, "השלב הקטרלי", מתאפיין בהפרשה מוגברת של נזלת והפרשה מהעיניים. בשלב זה השיעול עדיין לא בולט וקשה לאבחן את השעלת. החולה נראה "מצונן" והוא עלול, בלי ידיעה על מחלתו, להדביק רבים. המשך המחלה, הפוגעת בעיקר בתינוקות ובילדים קטנים, מאופיינת בהתקפים פתאומיים של שיעול רצוף הנגמרים בשאיפה שורקנית כאשר החולה שואף אוויר. תופעה זו נקראת באנגלית Whooping‏, ומכאן שמה האנגלי. מאפיינים נוספים לשעלת בילדים הם האדמת הפנים בזמן שיעול, הפסקות נשימה, ושיעול המביא להקאה חוזרת. המחלה עלולה לפגוע גם באנשים אשר חוסנו בעבר כנגד שעלת אם כי במקרה זה יהיו התסמינים לרוב קלים יותר.

שעלת עלולה לגרום לסיבוכים, בהם: דלקת ריאות, פרכוסים, דימומים במוח, קרע סרעפת, דימום במערכת העיכול, שבירת צלעות ובריחת שתן.

המחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות בני פחות משלושה חודשים.

• בספירת הדם אופייני למצוא אחוז גבוה של לימפוציטים.
• סרולוגיה לחיידק השעלת - המצאות נוגדנים מסוג IgM או IgA אופייניים לזיהום בשלב החריף. נוגדנים אלו עולים גם בתגובה לחיסון, כך שבתקופה הסמוכה לחיסון, המצאות נוגדנים לא מאשרת זיהום.
• נוגדנים מסוג IgG מצביעים על זיהום בעבר או מצב של חיסון.
• תרבית כיח לשעלת.
• בדיקת PCR לשעלת: בדיקה זו בודקת הימצאות DNA של חיידק השעלת, והיא הבדיקה הרגישה ביותר להמצאות זיהום. בדיקה זו אינה סטנדרטית עדיין, ואינה נכללת בסל הבריאות בישראל. (מבוצעת במרכז רפואי רמב"ם).

חיידק השעלת נכנס ומתרבה בתוך תאי הגוף בדרכי הנשימה. טיפול יעיל דורש אנטיביוטיקה המסוגלת לחדור לתוך התא. הטיפול המקובל הוא באנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים כדוגמת אריתרומיצין הניתן למשך שבועיים, או אזיטרומיצין (אזניל) הניתן למשך 5 ימים.

יש חשיבות לסיים את מלוא הטיפול גם בכל בני הבית של החולה בין אם הם חולים בשעלת או אם אין להם תסמינים של המחלה וזאת בשל אחוז ההדבקה הגבוה של המחלה. גם לאחר טיפול אנטיביוטי מלא, עלול החולה להמשיך להשתעל למשך מספר שבועות בשל נזק שנגרם לדרכי הנשימה, וזאת למרות שהחיידקים בגופו הושמדו.

מאז שהורכב חיסון למחלה ירדו אחוזי התמותה ממנה בכלל מדינות העולם וכיום היא כמעט ואינה קטלנית במדינות המערב. עם זאת, ישנם מקרי מוות של תינוקות משעלת בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט.

סוגי חיסון

חיסון צלולרי (whole-cell): היה החיסון המקובל לשימוש עד לפני מספר שנים. כיום אין משתמשים בו.

לחיסון זה, הבנוי על חיידקים מומתים, מספר תופעות לוואי:
• עליית חום תוך 24 שעות ממתן החיסון.
• חוסר שקט חולף ומתבטא בבכי אצל תינוקות.
• יוחסה לחיסון פגיעה נדירה במערכת העצבים המרכזית. הנושא שנוי במחלוקת, ועם זאת מחמת הספק נמנעו מחיסון כנגד שעלת בילדים הידועים כסובלים ממחלה פרוגרסיבית (מתדרדרת) של מערכת העצבים.

חיסון א-צלולרי (acellular): הוא החיסון המקובל כיום והוא ניתן בישראל. הוא מבוסס על רעלן השעלת (Pertussis toxin) וחלבונים המצויים על פני החיידק. יתרונו בפחות תופעות לוואי, אם כי גם הוא לא מומלץ לילדים עם מחלות נוירולוגיות פרוגרסיביות (מחלות כגון שיתוק מוחין, לדוגמה, אינן פרוגרסיביות). החיסון ניתן בגילאים: חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה, והחל משנת 2005 גם בגיל שש שנים. משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להתחסן בשליש האחרון של ההריון כדי להגן על התינוק בחודשיים הראשונים של החיים, אשר בהם המחלה עלולה להיות קטלנית.

חיסון נשים בהריון

מומלץ לנשים בהריון להתחסן נגד שעלת בזמן השליש האחרון של ההריון, ובמיוחד בשבועות 27-36, כדי להגן על תינוקות מפני המחלה ומפני מוות ממנה, עד שהם מחוסנים בעצמם. החיסון עצמו אינו עובר את השליה. האם מפתחת נוגדנים אשר פועלים כנגד שעלת והנוגדנים הם שעוברים את השליה. הוכח כי ההגנה שמספק חיסון האם בהריון מפני מחלה קשה של תינוק היא כ-90%. חיסון שעלת לנשים בהריון הוכנס לסל הבריאות בישראל והוא ניתן להן בחינם.

בשנים האחרונות חלה עליה בתחלואה משעלת שגורמיה הם:

1. עליה באבחנת המחלה (לפי טענה זו לא השתנה מספר החולים)
2. ירידה באחוז המחוסנים למחלה.
3. עליה בתחלואת מבוגרים אשר חוסנו בעבר אך בהיעדר חיסון כנדרש של האוכלוסייה המבוגרת, נצפית ירידה ברמת הנוגדנים בגופם. החיסון אינו נמצא בסל התרופות למבוגרים בישראל (שאינן נשים הרות).

בשפת היום-יום ניתן הכינוי שעלת לכל שיעול ממושך ואינטנסיבי שהוא. השואפים לדייק נמנעים מהחלפת המושגים ומבדילים בין המחלה הספציפית (שעלת) והתסמין (שיעול), אשר קיים במחלות רבות אחרות.

בחורף 2014–2015 חלו תינוקות רבים בישראל בשעלת ומספר תינוקות נפטרו מהמחלה. בשנת 2015, דווח על התפרצות מחלת השעלת באזור ירושלים, אשר גרמה למותם של 3 תינוקות. מאות תושבים חלו, מתוכם 58 תינוקות מתחת לגיל שנה. עקב המצב, החיסון כנגד שעלת הוקדם לגיל שישה שבועות (במקום 8 במצב רגיל) וכן זמן ההמתנה בין החיסון למנות הבאות קוצר ל-4 שבועות (במקום 8), במטרה לבנות את ההגנה אצל התינוקות מוקדם יותר ולהגן עליהם מפני המחלה.

בינואר 2024, דווח על מקרה מוות של תינוק בן כחודשיים באזור ירושלים, שנפטר מהמחלה. אמו לא התחסנה בזמן ההריון.

  מדיה וקבצים בנושא שעלת בוויקישיתוף

• שעלת, אתר חיסונים של בית חולים וולפסון
• דף החיסון על שעלת באתר ה-CDC
• סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏מדעי הבריאות – השעלת כמשל / מרין מק'קנה, באתר "הידען", 17 בינואר 2014
• שעלת באתר עמותת מדעת
• שעלת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)