מתכת יקרה

יחידת המשקל המקובלת במתכות יקרות היא אונקיה מסוג טרוי.

המתכות היקרות הנפוצות ביותר הן זהב וכסף. מתכות יקרות נוספות הן מקבוצת הפלטינה שכוללת את פלטינה, רותניום, רודיום, פלדיום, אוסמיום ואירידיום.

המתכות היקרות הן בעלות רמת פעילות כימית נמוכה יחסית ליסודות האחרים (מלבד גזים אצילים). הן בעלות מראה בוהק, רכות וניתנות לריקוע. בעבר שימשו מתכות יקרות כמטבע עובר לסוחר, אולם בעידן הכלכלה המודרנית הן משמשות בעיקר כאפיק השקעה או בשימושים תעשייתיים.

המתכות היקרות הידועות ביותר הן כסף וזהב. אף על פי ששתיהן משמשות גם כחומרים תעשייתיים, עיקר השימוש בהן הוא לטביעת מטבעות, ייצור תכשיטים וחפצי אמנות שונים. רניום, אחד היסודות הנדירים ביותר, כמו גם המתכות היקרות מקבוצת הפלטינה: פלטינה, פלדיום, אוסמיום, אירידיום, רותניום ורודיום, משמשות בעיקר לצרכים תעשייתיים.

מחירן של מתכות יקרות נקבע הן בהתאם לדרישה אליהן לצורכי השימוש התעשייתי והן כביקוש למוצר השקעה השומר על ערכו לאורך זמן מבלי להתקלקל וללא כל טיפול תחזוקתי נדרש.

ערכן של המתכות היקרות מושפע בעיקר מנדירותן, אך גם מן הקושי להפיק אותן. כך למשל את האלומיניום, המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ, היה קשה ביותר להפיק ולזקק מתוך העפרות שנחצבו, ובמאה ה-19 היה ערכו שווה לזה של מתכת הכסף.

הביקוש להשקעה במתכות כגון כסף וזהב עולה בעיקר בסביבה כלכלית אינפלציונית כאמצעי לשמירת ערך הכסף, או בתקופות של מיתון והאטה כלכלית כביטחון פסיכולוגי מפני הזמנים הקשים.

 

 

בוליון (Bullion) הוא תצורה של המתכת היקרה אשר משמשת לצורכי מסחר או השקעה. הבוליון יכול להופיע בצורה של מטילים או מטבעות. ערכו הכספי של בוליון נקבע על פי משקלו ועל פי מידת הטוהר של המתכת שממנה הוא עשוי, ולא על פי הערך הנקוב עליו.

מדינות רבות נוהגות להנפיק מטבעות בוליון בעלות ערך כספי נקוב המוטבע עליהן כהילך חוקי, אך ערכן בשוק הוא לעיתים גבוה בהרבה, מכיוון שתכולת המתכת היקרה שבהן עולה משמעותית על הערך הנקוב, ובנוסף לכך הם גם אוצרים בתוכן ערך אספני המוסיף על מחירם.

רמת הטוהר הגבוהה ביותר של בוליון קיימת במטבע הקנדי מסדרת "עלה אדר מוזהב", המכיל 99.999% זהב. לעומת זאת, הבוליון המפורסם ביותר, מסדרת "קרוגרראנד" של דרום אפריקה, מכיל 22 קרט זהב, השווה ערך לטוהר בשיעור 91.667% בלבד.
מטבע הבוליון הסחיר הגדול ביותר הוא "מטיל זהב אוסטרלי" במשקל ק"ג אחד ובעל טוהר של 99.99%. מספר מדינות הנפיקו סדרות מצומצמות של מטבעות זהב בוליון במשקל גבוה יותר, אך הם אינם סחירים מכיוון שאינם נוחים לשימוש שוטף לצורכי השקעה ומסחר.

בחודש יוני 2010 נמכר במכירה פומבית בווינה שבאוסטריה לחברת מסחר בזהב ספרדית, מטבע הזהב הגדול ביותר שנמכר מעולם. המטבע מסדרת "עלה אדר" הוא בקוטר 53 סנטימטר, ומשקלו 100 ק"ג, שהם 3,215 אונקיות זהב. שווי העסקה היה 3.27 מיליון יורו, ומתוכו שווי הזהב עצמו 3.23 מיליון יורו.

בישראל

 

בשנת 2010 החלה החברה הישראלית למדליות ולמטבעות להנפיק מטבע בוליון בקוטר 32 מ"מ ובמשקל של אונקיה אחת (31.105 גרם ועוד 0.03 גרם כמרווח ביטחון). הזהב במטבע הוא בטוהר של 24 קרט

המטבע - המוגדר כמטבע אספנות הוא בעל ערך נקוב של 20 שקלים ומיוצר ב-3,600 יחידות. ערכו של המטבע נגזר מהזהב שהוא מכיל וכן מהערך האספני שהוא נושא. מחיר המטבע נקבע בכל יום בשעה 9 בבוקר בהתאם למחיר הזהב בעולם ולשערו היציג של הדולר.

המטבע הוא בעל תוקף רשמי ומאושר על ידי בנק ישראל. לצורך הכנתו הוקמה ועדה לקביעת נושא המטבע ולעיצובו. לאחר הטביעה, הוא מפורסם ברשומות כהילך חוקי של המדינה.

נכון לשנת 2015 הונפקו בישראל שישה מטבעות זהב בוליון:

• המטבע הראשון נושא על פניו תבליט של מגדל דוד במבט מכיוון שער יפו. בגב המטבע צלמית האריה השואג שהתגלה במגידו בשנת 1908 על פני חותם עברי עתיק מהמאה השמינית לפני הספירה.
• המטבע השני נושא על פניו תבליט של הכותל המערבי, ובגבו צלמית האריה ממגידו.
• המטבע השלישי נושא על פניו את תבליט אנדרטת מנורת הכנסת המוצבת בגן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים. בגבו צלמית האריה ממגידו.
• המטבע הרביעי נושא על פניו את תבליט הכיפה של היכל הספר שבמוזיאון ישראל, ובגבו צלמית האריה ממגידו.
• המטבע החמישי נושא על פניו את תבליט בית הכנסת החורבה בירושלים, ובגבו צלמית האריה ממגידו
• המטבע השישי נושא על פניו את תבליט מוזיאון ישראל לכבוד שנת היובל למוזיאון, ובגבו צלמית האריה ממגידו.

  מדיה וקבצים בנושא מתכת יקרה בוויקישיתוף

• שערי מסחר רציף במתכות יקרות
• שערי מסחר רציף בבוליונים
• בוליון ישראלי, אתר החברה הישראלית למדליות ולמטבעות
•   מתכות יקרות, דף שער בספרייה הלאומית