יחסי בלגיה–ישראל: יחסי חוץ

יחסי בלגיה–ישראל
בלגיה	ישראל
בלגיה	ישראל
שטח (בקילומטר רבוע)
30,528	22,072
אוכלוסייה
11,708,439	9,881,600
תמ"ג (במיליוני דולרים)
578,604	522,033
תמ"ג לנפש (בדולרים)
49,418	52,829
משטר
מונרכיה חוקתית	דמוקרטיה פרלמנטרית

בלגיה הצביעה בעד תוכנית החלוקה של האו"ם לארץ ישראל בשנת 1947 והכירה במדינת ישראל ב-15 בינואר 1950. לבלגיה שגרירות בתל אביב, ולישראל שגרירות בבריסל.

בחודש פברואר 2010, נקבע שלט לכבוד המלך אלברט הראשון, בכיכר המלך אלברט בתל אביב. הטקס התקיים בנוכחותו של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ושגריר בלגיה בישראל בנדיקט פרנקינט. המלך אלברט ביקר בתל אביב בשנת 1933 והתארח אצל מאיר דיזנגוף.

המלך בודואן והמלכה פביולה בקרו בישראל בשנת 1964.

שגריר בלגיה בישראל משנת 2020 הוא ז'אן-לוק בודסון.

בין השנים 1960-1963 שימש אלישיב בן חורין כשגריר ישראל במדינה. ב-1975, בלגיה הצביעה נגד החלטת האו"ם המשווה את הציונות לגזענות. דבר זה סייע לישראל לקשור קשרים רשמיים עם בלגיה^{[דרושה הבהרה]} ולהצטרף לקבוצת מערב אירופה ואחרות באו"ם. הסכמים דו צדדיים, מדעיים כלכליים, ושל חילופי תרבות נחתמו בין המדינות, וקיימות מספר עמותות ידידות בין בלגיה לישראל. בית הארחה ומועדון סגל באוניברסיטה העברית, שנקרא בית בלגיה, ונבנה בסיוע כספי של אגודת הידידים הבלגיים של האוניברסיטה העברית.

בשנת 2023 לאחר מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ופרוץ מלחמת חרבות ברזל בלגיה לא גינתה ישירות את הטבח במסיבה ברעים ובקיבוצים. ראש הממשלה אמר שחמאס מחזיק 222 חטופים ואת כל עזה כבני ערובה, לאחר ההפצצות והכניסה הקרקעית של ישראל בלגיה מצאה לנכון לגנות את ישראל ואף בהמשך קראה סגנית ראש הממשלה פטרה דה סוטר לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל ולהטיל עליה סנקציות.

שגרירת ישראל בבלגיה עידית רוזנצוויג אבו ביקשה להקרין קטעים מסרט הזוועות של מחבלי חמאס אך סורבה בטענה לפרופוגנדה ישראלית ו"הסטת השיח" מ"פשעי המלחמה של ישראל".

לבלגיה ולישראל הסכם סחר חופשי במסגרת יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי.

בשנת 2009, היצוא הישראלי לבלגיה הגיע ל-2.37 מיליארד דולרים, והיבוא מבלגיה הסתכם ב-2.56 מיליארד. בשנת 2010, המסחר בין המדינות גדל בכ-50%.

במרץ 2010, ישראל ובלגיה חתמו על הסכם אמנת מס חדש על מנת לשפר את התחרותיות של חברות ישראליות הפועלות בבלגיה ולעודד השקעות בלגיות בישראל.

הסחר הכולל בין ישראל לבלגיה בין השנים 2014-2010 הסתכם בכ – 31 מיליארד דולר, כאשר הוא היווה כ-16% מהסחר בין ישראל למדינות האיחוד האירופי בשנים האלו.

ב-2014 ישראל ייצאה לבלגיה בהיקף של כ-3.3 מיליארד דולר, כ-5.76% מתוך סך היצוא הישראלי, ובאותה שנה ישראל ייבאה מבלגיה בהיקף של כ-3.2 מיליארד דולר, כ-4.27% מתוך סך היבוא הישראלי.

יצוא

מבחינת סקטורים, ענפי היצוא הישראלים הגדולים ביותר לבלגיה בשנת 2014 הם:

1. פנינים, אבנים יקרות, מתכות יקרות ופריטים מהם, חיקויי תכשיטים, מטבעות (כ-2.6 מיליארד דולר)
2. מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן (כ-0.13 מיליארד דולר)
3. מכונות ציוד חשמלי, מפיקי תמונה וקול וחלקיהם (כ-0.12 מיליארד דולר)

ייבוא

ענפי הייבוא הישראלים הגדולים ביותר מבלגיה לישראל בשנת 2014 הם:

1. פנינים, אבנים יקרות, מתכות יקרות ופריטים מהם, חיקויי תכשיטים, מטבעות (כ-2.2 מיליארד דולר)
2. מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן (כ-0.4 מיליארד דולר)
3. מכונות ציוד חשמלי, מפיקי תמונה וקול וחלקיהם (כ-0.34 מיליארד דולר)

 

ב-1964 ביקרו בישראל המלך בודואן והמלכה פביולה והתקבלו על ידי הנשיא זלמן שזר וראש הממשלה לוי אשכול.

ביוני 2016 נועד נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם ראש ממשלת בלגיה שארל מישל. במהלך בפגישה אמר מישל כי "כידיד יש לי את הזכות לומר לכם שאתם טועים" והוסיף לאמר כי הוא מתנגד לתנועת ה-BDS אך הוא בעד סימון מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. באותה שנה מרטין שולץ, נשיא הפרלמנט האירופי ניסה ליזום פגישה בין הנשיא ריבלין ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בבריסל. ריבלין השיב בחיוב להצעה ואילו עבאס סירב לפגוש את ריבלין.

בפברואר 2017 ביקר ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל, בישראל ונפגש בין השאר עם מייסד שוברים שתיקה ועם מנכ"ל בצלם. בעקבות זאת זומן שגריר בלגיה בישראל לשיחת נזיפה במשרד החוץ.

  מדיה וקבצים בנושא יחסי בלגיה–ישראל בוויקישיתוף

•   ישראל, יחסי-חוץ, בלגיה, דף שער בספרייה הלאומית