בצלאל סמוטריץ': פוליטיקאי ואיש ימין ישראלי

כיהן כשר התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשך כשבע שנים כחבר הכנסת.

בצלאל סמוטריץ'

בצלאל סמוטריץ', 2023
לידה	27 בפברואר 1980 (בן 44) י' באדר ה'תש"ם ישראל חיספין, ישראל
שם מלא	בצלאל יואל סמוטריץ'
שם לידה	בצלאל יואל סְמוֹטְרִיץ'
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	ישיבת מרכז הרב ישיבת קדומים הקריה האקדמית אונו
מפלגה	האיחוד הלאומי – תקומה, מפלגה דתית לאומית – הציונות הדתית
סיעה	הבית היהודי (2015 - 2019) איחוד מפלגות הימין (2019) הבית היהודי-האיחוד הלאומי (2019 - 2020) ימינה (2020) הציונות הדתית (2020-)
שר האוצר ה־28 בממשלה ה־37 29 בדצמבר 2022 – מכהן (שנה ו־16 שבועות) סגנית מיכל וולדיגר תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → אביגדור ליברמן
שר במשרד הביטחון בממשלה ה־37 29 בדצמבר 2022 – מכהן (שנה ו־16 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ה־31 בממשלה ה־34 23 ביוני 2019 – 17 במאי 2020 (47 שבועות ויום) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → ישראל כ"ץ מירי רגב ←
חבר הכנסת 31 במרץ 2015 – 7 בפברואר 2023 (7 שנים ו־44 שבועות) כנסות ה־20–25
תפקידים נוספים יו"ר רשימת הציונות הדתית יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה סגן יו"ר הכנסת מנהל תנועת רגבים

לפני כניסתו לחיים הפוליטיים שימש מנהל הפעילות של תנועת רגבים ומנהל ישיבת קדומים. עורך דין בהכשרתו.

סמוטריץ' נולד בה'תש"ם (1980) בחיספין שברמת הגולן, לרב חיים ירוחם סמוטריץ', רב המושב בית יתיר לשעבר ור"מ בישיבת ניר קריית ארבע, וליוכבד לבית מנזון.

סמוטריץ' גדל בבית אל. בתיכון למד בחטיבת הביניים שעלבים ובישיבת ירושלים לצעירים שליד ישיבת מרכז הרב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת קדומים. לדבריו, מורי דרכו הם הרב יצחק בן שחר ואביו. במקביל למד גם לתואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו. לאחר מכן החל בלימודים לתואר שני במשפט ציבורי ובינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלים אותו.

בגיל 28 סמוטריץ' התגייס לצה"ל, ושירת במשך שנה ושישה חודשים בזירת מרכז בחטיבת המבצעים של המטכ"ל.

בתמוז התשס"ה (יולי 2005), בעת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, נעצר סמוטריץ' על ידי השב"כ יחד עם ארבעה פעילי ימין בחשד שארגנו חסימות כבישים שאירעו באותה תקופה. סמוטריץ' הוחזק בכלא שקמה במשך שלושה שבועות ובמעצר בית שלושה שבועות נוספים, לאחריהם שוחרר ללא שהוגש נגדו כתב אישום. לדבריו, מטרת המעצר והחקירות הייתה למנוע צעדת המונים לעבר גוש קטיף "שישתקו את החיים במדינה". בעת המעצר נמצאו בביתו של אחד העצורים חומר דליק ושמן, שלאחר המעצר פורסם שעל פי החשד שימשו לארגון הפרות הסדר וחסימות הכבישים.

ב-2015, לאחר שהוצב ברשימת הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת העשרים, נכתב בתקשורת שהחומר שנתפס היה "700 ליטרים של דלק ושמן". במהלך השנים הבאות עלו מספר פעמים טענות לפיהן סמוטריץ' היה זה שנתפס עם החומר הדליק, וכן שתכנן לבצע בעזרתו פיגוע. סמוטריץ' הכחיש את הטענות. ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, אמר יצחק אילן, שהיה ראש אגף החקירות בשב"כ בזמן המעצר וחבר רשימת כחול לבן בעת הראיון, שסמוטריץ' "רצה לפוצץ מכוניות נוסעות בכביש איילון" ונתפס "עם 700 ליטר של חומר". סמוטריץ' שלח מכתב התראה לאילן, אך לא תבע אותו. ב-2022 פורסם ראיון עם פעיל ימין אנונימי, שנטען שהיה מעורב בפרשה, ולפיו הרעיון היה "לשפוך שמן על הכביש לאחר שחוסמים אותו", ותוכנן ללא ידיעתו של סמוטריץ'.

בחשון התשס"ז (נובמבר 2006) נמנה עם מארגני "מצעד העוז והענווה", שנודע באמצעי התקשורת בשם "מצעד הבהמות", שבו צעדו כ-200 איש בלוויית בהמות וכלבים כמחאה על מצעד הגאווה בירושלים. כשנשאל על הנושא ב-2015 אמר שהוא מתחרט על המצעד. בשיחה עם תלמידי תיכון בגבעתיים בשנת התשע"ה (2015) בתגובה לקריאה של תלמיד מהקהל בשיחה בנושא הקהילה הגאה אמר סמוטריץ' "אני הומופוב גאה".

נמנה עם מייסדי עמותת "רגבים" ב-2006, ושימש כמנהל הפעילות שלה. התמנה למנהל ישיבת קדומים ונמנה עם מייסדי איגוד הישיבות הגבוהות. שימש נציג ציבור במליאת מועצת העיתונות, חבר הנהלה בישיבת בני חיל ובתנועת קוממיות בגרעין החינוכי בנתניה.

התמודדותו הראשונה של סמוטריץ' לכנסת הייתה בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009, בה הוצב במקום התשיעי ברשימת האיחוד הלאומי, ובהתאם לחוק הבחירות לכנסת שוחרר לשלושה חודשים משירותו בצה"ל, לאחריהם חזר להשלים את שירותו. המפלגה זכתה בארבעה מנדטים, וסמוטריץ' לא נכנס לכנסת. בתחילה, סמוטריץ' התנגד לכניסתו לפוליטיקה, אך עשה זאת בעקבות הוראת רבותיו ובראשם הרב חיים דרוקמן שקבעו שמדובר בצעד נצרך.

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הוצב במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי, לאחר שנבחר על ידי מרכז האיחוד הלאומי – תקומה למקום השני שהוקצה לה ברשימה. בעקבות פטירתו של השר אורי אורבך, קודם סמוטריץ' למקום השמיני ברשימה ונבחר לכנסת. הוא מונה לסגן יושב ראש הכנסת ולחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים והגנת הסביבה.

בח' שבט התשע"ט (14 בינואר 2019), לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, גבר סמוטריץ' על השר אורי אריאל, ונבחר במרכז מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה ליו"ר המפלגה.

לקראת אותן בחירות הגיעה מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה להסכם על ריצה משותפת עם הבית היהודי ועם עוצמה יהודית במסגרת איחוד מפלגות הימין. על פי ההסכם הוצב סמוטריץ' במקום השני ברשימה לכנסת, אחרי יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ. עוד הוסכם כי תינתן לו הזכות לבחור ראשון מבין התפקידים שיתקבלו במסגרת ההסכם הקואליציוני, ושאם תקבל הסיעה רק תפקיד שר אחד, יכהנו בו שניהם ברוטציה. הסכם זה נשמר גם לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, אז רצו הבית היהודי והאיחוד הלאומי עם הימין החדש במסגרת רשימת ימינה.

בכ' סיון התשע"ט (23 ביוני 2019) מונה לשר התחבורה ולחבר הקבינט המדיני ביטחוני, במסגרת ממשלת המעבר. במהלך כהונתו כשר התחבורה החל את מיזם נתיב פלוס שבמסגרתו הוקצו בכביש החוף ובנתיבי איילון נתיבי נסיעה לתחבורה ציבורית ולכלי רכב פרטיים עם לפחות נוסע אחד או שניים מלבד הנהג. כמו כן האיץ סמוטריץ' את חשמול הרכבת בקו המהיר בין ירושלים לתל אביב, וכן החל בבניית מסילת ראשון לציון – מודיעין. ביולי 2022, כשנשאל על יחסו לערבים, העיד על עצמו כי "אני כשר תחבורה יהודי, דתי, מתנחל, ימני – כנראה לא ימין רך כל כך – ידעתי לדאוג לצרכים שלהם. ותשאל אותם, הם מודים בזה".

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע התפצל מרשימת "ימינה". לדבריו, על רקע נכונותו של בנט להיכנס לממשלה בשיתוף מפלגות שמאל. סמוטריץ' התמודד בראש רשימת "הציונות הדתית", בבלוק טכני של המפלגות "האיחוד הלאומי – תקומה", "עוצמה יהודית" ו"נעם". הרשימה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, מתוכם 4 למפלגתו של סמוטריץ'. סמוטריץ' הרבה לתקוף את ממשלת ישראל השלושים ושש, ובפרט את ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הדתות מתן כהנא. באפריל 2022 אמר עליהם בראיון: "מי ששותף לממשלה הזו לא צריך להכניס אותו לבית הכנסת. זה הדבר הכי לגיטימי בעולם. [...] אני חושב שאנשים שהפנו עורף לציבור, אמורים להרגיש לא רצויים בציבור". בסוף שנת 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל אמר סמוטריץ' בהתייחס לאמירה זו שהיה לו חלק בהסלמת השיח והוא מתנצל על כך.

בכנסת העשרים וחמש

 

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 חתם סמוטריץ' פעם נוספת על הסכם ריצה משותפת בבלוק טכני עם עוצמה יהודית ומפלגת נעם. הרשימה זכתה ב-14 מנדטים, מהם 7 לאיחוד הלאומי – תקומה.

לאחר הבחירות נכנס לממשלת ישראל השלושים ושבע והתמנה לשר האוצר ולשר במשרד הביטחון הממונה על המתפ"ש והמנהל האזרחי.

ב-7 בפברואר 2023 התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי.

שר האוצר

במהלך כהונתו כשר אוצר, חתם סמוטריץ עם יו"ר ההסתדרות החדשה ארנון בר-דוד על הסכם שכר חדש במגזר הציבורי, שהתפרס על גבי 4 שנים. ההסכם כלל תוספות שכר לעובדים, קיצור שבוע העבודה ומענקים חד פעמיים בשווי 6,000 ש"ח לכל עובד. בנוסף, קידם סמוטריץ' את הקמת "קרן הארנונה", שייעודה הוא העברת כספים מרשויות מקומיות שבונות שטחים לעסקים לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור. הקמת הקרן לוותה בהתנגדות של מרכז השלטון המקומי בישראל שלוו בשביתות של רשויות מקומיות. בתחום המיסוי, ביטל סמוטריץ' את המס על הכלים החד פעמיים ואת מס הקנייה על משקאות ממותקים, יזם הארכת הוראת שעה שהעניקה תוספת נקודת זיכוי להורים על כל ילד בגיל 6–12, וקידם את השוואת סכום מענק העבודה שגבר מקבל לזה שאישה מקבלת.

במהלך אוגוסט 2023, מנע סמוטריץ' העברה של כ-300 מיליון שקלים שהובטחו לרשויות מקומיות ערביות במסגרת הכספים הקואליציוניים בזמן הממשלה הקודמת, בטענה שמדובר בתקציב פוליטי שאין לו הצדקה מקצועית וכן שהתקציב עלול לזלוג לארגוני פשיעה, כפי שקרה במקרים דומים בעבר. כמו כן סירב לאשר תקציב של 200 מיליון שקלים למכינות לשילוב סטודנטים ערבים באקדמיה, והתנה את אישור התקציב ב"יצירת מנגנונים שיטפלו בהקצנה הלאומנית באוניברסיטאות וימנעו אותה".

בסוף אוקטובר 2023, בעת מלחמת חרבות ברזל, המליצו הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובבנק ישראל להסיט לטובת המאמץ המלחמתי את הכספים הקואליציוניים שטרם הועברו מהתקציב הדו שנתי 2023–2024. יתרת הכספים הקואליציוניים שטרם מומשו עמדה על כ־10.5 מיליארד ש"ח, 2.5 מיליארד לשנת 2023 מתוכם אישר סמוטריץ הסטה של 860 מיליון שקל בתקציב 2023, ו-כ-8 מיליארד לשנת 2024 שאת הדיון אודותיהם דחה לעתיד.

ב-15 בינואר 2024 אישרה הממשלה את תקציב 2024 שכלל הרחבה משמעותית של תקציב הביטחון ועל ידי הכנסת ב־13 במרץ 2024. התקציב כלל הרחבה משמעותית של תקציב הביטחון על חשבון סעיפים אחרים. בנוגע לכספים הקואליציוניים, מתוך תקציב מתוכנן של 7.9 מיליארד ש"ח הסכים סמוטריץ' לקצץ 2.4 מיליארד (30%) לטובת המאמץ המלחמתי וזאת כהמשך לשימור כספים אלו בתקציב 2023. הכספים הקואליציוניים ב-2024 כוללים הגדלת קצבאות אברכים ותוספות שכר למורים בבתי ספר חרדיים.

באפריל, לאחר שקבינט המלחמה הנחה להרחיב את המעברים לרצועת עזה, סירב לתקצב את ההרחבה בנימוק שההנחייה "חסרת תוקף, מנוגדת לחוק ולהחלטת הקבינט".

הורדת דירוג האשראי של ישראל

באפריל 2023, במהלך כהונתו כשר האוצר על רקע הרפורמה המשפטית, הורידה חברת דירוג האשראי מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" בטענה כי "הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית". בפברואר 2024, על רקע מלחמת חרבות ברזל, הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2 עם תחזית דירוג שלילית, בין היתר בנימוק שהיעדר תכניות לסיום המלחמה ולחיזוק בטחונה של ישראל אחריה מגדילים את הסיכונים הפוליטיים ומחלישים את הרשות המבצעת והמחוקקת וכן את החוסן החברתי והפיסיקלי של המדינה. הייתה זו הורדת הדירוג הראשונה מאז החלה החברה לדרג את ישראל בשנת 1988. באפריל 2024, הצטרפה אליה סוכנות S & P.

חקיקה

במהלך הכנסת העשרים העביר סמוטריץ' כיוזם ראשון שתים עשרה הצעות חוק. הצעות החוק הבולטות ביותר היו:

• "חוק החטיבה להתיישבות" שיזם סמוטריץ' ואושר בכנסת ב-23 בדצמבר 2015. החוק קובע שממשלת ישראל רשאית להאציל מסמכויותיה בתחום ההתיישבות ובתחומים נוספים לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית.
• ב-2016 הגיש סמוטריץ' הצעה ל"חוק השקיפות" שלפיה תוטל חובת גילוי על עמותות שמקבלות מימון מיישות מדינית זרה. ההצעה מוזגה לתוך הצעת חוק ממשלתית שאושרה ב-11 ביולי.
• בו' חשון התשע"ז (7 בנובמבר 2016) השלים את חקיקת "חוק שירות הציבור (הצהרת הון)" המחייב בכירים בשירות המדינה למלא הצהרת הון לקראת מינוים.
• יזם עם ח"כ יואב קיש את חוק ההסדרה שמטרתו הייתה לאפשר הפקעת מקרקעין ביהודה ושומרון שנבנתה עליהם התיישבות בתום לב, ולהעניק לבעלים קרקע חלופית או פיצוי. החוק אושר בי' שבט התשע"ז (6 בפברואר 2017). ביוני 2020 פסל בג"ץ את החוק בנימוק שהוא אינו חוקתי.

הסכסוך הישראלי–פלסטיני

 

עמדתו המדינית היא שהתנועה הלאומית הפלסטינית הוקמה מלכתחילה כמתנגדת לציונות והיא שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. שתי השאיפות הלאומיות אינן יכולות לחיות זו לצד זו בשלום, ולכן, לדבריו, דחו הפלסטינים את הצעות השלום הישראליות.

ב-2014 הציע לשקול לאפשר את נפילתו של שלטון אבו מאזן ואת עליית שלטון חמאס ביהודה ושומרון בראיון ב-2015 אמר שמכיוון ש"בימים אלה האתגר המרכזי עימו ישראל מתמודדת הוא האתגר המדיני", והמצב הביטחוני יחסית טוב: "באותו מגרש בינלאומי, במשחק הזה של הדה-לגיטימציה, ותחשבו על זה לרגע, הרשות הפלסטינית היא נטל, וחמאס הוא נכס", כיוון שחמאס הוא ארגון טרור שאף אחד לא יכיר בו או ייתן לו מעמד בבית הדין הפלילי הבין-לאומי.

סמוטריץ' סבור כי מדיניות ההרתעה של ישראל צריכה להישען על "מאזן אימה" בעזרת סנקציות והפעלת כוח, כמו הריסות בתים וגירוש משפחות מחבלים, וכן גילוי "אפס סובלנות מול אירועים שוחקי הרתעה", כגון הכאת קצין צה"ל בידי עהד תמימי. לכן הוא הביע צער על שתמימי לא נורתה בברך בעת האירוע. בדצמבר 2018, בעקבות פיגוע הירי בצומת עפרה ופיגוע הירי בגבעת אסף, הצטרף סמוטריץ' לקריאה למתנחלים לחסום באותו ערב את הכביש לתנועת פלסטינים.

חלק מעמדותיו הפומביות של סמוטריץ' זכו להבלטה בתקשורת הישראלית והבינלאומית. כך למשל בעת כהונתו כשר אוצר ב-2023, לאחר פיגוע הירי בחווארה, אמר סמוטריץ' שעל מדינת ישראל למחוק את חווארה. בהמשך הבהיר שהתכוון לפינוי ללא פגיעה בנפש. במהלך מלחמת חרבות ברזל שפרצה באותה שנה קרא ל"עידוד הגירה מרצון של תושבי עזה למדינות שיסכימו לקלוט את הפליטים". קריאתו זו גונתה על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי, ואיחוד האמירויות.

בינואר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, קרא לחידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה.

תוכנית ההכרעה

בספטמבר 2017 פרסם סמוטריץ' את "תוכנית ההכרעה" – תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שאותה הגדיר "התוכנית היחידה שמבוססת על הכרעת הסכסוך ולא על שימורו בעצימות משתנה". ועידת מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה אישרה את התוכנית באותו חודש.

התוכנית מבוססת על מספר הנחות יסוד:

1. העם הפלסטיני אינו אלא תנועת נגד לתנועה הציונית, זוהי מהותו וזכות קיומו (בניגוד למדינות ערב אחרות).
2. כפועל יוצא, התנועה הלאומית הפלסטינית לא תשלים לעולם עם קיומה של מדינת ישראל בגבולות כלשהם, כל עוד תאמין באפשרות לממש את שאיפותיה הלאומיות בארץ ישראל.
3. "השאיפות הלאומיות של העם היהודי ושל ערביי ארץ ישראל סותרות. לא ניתן ליישב אותן ולאפשר לשתיהן לדור בכפיפה אחת".
4. הטרור אינו נובע מיאוש, אלא מתקווה להכניע את מדינת ישראל.

לפי התוכנית, שלום בר-קיימא יושג באמצעות פירוק הרשות הפלסטינית, החלת הריבונות הישראלית בכל יהודה ושומרון, הקמת יישובים יהודיים רבים ביהודה ושומרון ועידוד מאות אלפי תושבים לעבור לשם.

לפי התוכנית יוצע לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון לחיות תחת השלטון הישראלי במעמד של תושבים, ולנהל חיים ברמה המוניציפלית במנהלות אזוריות נטולות מאפיינים לאומיים, שייבחרו בבחירות דמוקרטיות. האזורים הם: חברון, בית לחם, רמאללה, יריחו, שכם וג'נין. לפי התוכנית ממשלים אלו מתאימים למבנה התרבותי והחמולתי של החברה הערבית, ועל כן יבטיחו שלום פנימי ושגשוג כלכלי. התוכנית אינה מעניקה לפלסטינים זכות הצבעה לכנסת, ובכך יישמר הרוב היהודי בקבלת ההחלטות במדינת ישראל.

לפי סמוטריץ', היעדר זכות הצבעה לפרלמנט ריבוני מלא הוא לכל היותר גירעון במובהקות הדמוקרטית, ויישום התוכנית לא יהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד, משום שהיא מעניקה לפלסטינים זכויות דמוקרטיות רבות יותר מאשר הם מקבלים מהרשות הפלסטינית, או צפויים לקבל בכל הסדר אחר. התוכנית מציעה שלושה מודלים אפשריים לשיפור הרכיב הדמוקרטי בטווח הארוך: הענקת זכות הצבעה לפרלמנט הירדני; שיתוף בהחלטות אזרחיות ולא לאומיות; ואף אזרחות מלאה, בהתאם לכמות התושבים הערבים שיבקשו זאת ולגילויי נאמנות כגון שירות צבאי או לאומי. תושב שלא יהיה מעוניין בכך יקבל סיוע להגר למדינה ערבית שבמסגרתה יוכל לממש את שאיפותיו הלאומיות, או לכל מדינה אחרת. אלו שינקטו בפעולות טרור יטופלו בידי כוחות הביטחון, כך שייווצרו ייאוש מחזון המדינה הפלסטינית ודעיכה של המוטיבציה לטרור, כפי שלאחר מלחמת העצמאות קיבלו ערביי ישראל את השלטון הישראלי כעובדה מוגמרת.

דת ומדינה

 

בכנסת העשרים היה בין חברי הכנסת הפעילים ביותר בהגשת הצעות חוק בנושא דת ומדינה.

פעילותו בתחום דיני האישות כוללת את הצהרתו שמפלגת הבית היהודי היא מפלגה דתית ש"לעולם לא תכיר בנישואים חד מיניים". הוא הגיש בשנת 2017 יחד עם חברי הכנסת יואב בן צור ומיכאל מלכיאלי מש״ס, הצעת חוק לפיה בעל של אישה שאינה מקיימת פסק דין המחייב אותה לקבל גט לא יצטרך להמתין שלוש שנים לפני שיוכל לבקש אישור לשאת אישה שנייה. בשנת 2018 הגיש הצעת חוק לפיה המדינה תממן הקפאת ביציות עבור נשים עגונות ומסורבות גט. מטרתה של הצעת חוק זו הייתה לבטל את אחד ממנופי הלחץ העיקריים של סרבני גט על נשותיהם, אולם "הקואליציה הבינלאומית למען זכויות העגונה" טענה נגדה שמדובר בהליך שהצלחתו מוטלת בספק, ועלול לעכב באופן משמעותי את מתן הגט.

בשנת 2018 קרא לממשלה להימנע מהרחבת הקריטריונים לזכאות לעלייה מאתיופיה כך שיכללו הורים ואחים של בני קהילת הפלאשמורה, שעל פי ההלכה אינם יהודים, ובנוסף אינם זכאֵי-עלייה מכח חוק השבות. הוא פנה לפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית נגד ארגון "השגחה פרטית", שלטענתו מעודד אנשים להפר את החוק בכך שהקים מערך נישואים אלטרנטיבי לרבנות הראשית. הוא פעל להשבת הסטטוס קוו בענייני תחבורה ציבורית בשבת על ידי שינוי לוחות הזמנים והמסלולים של קווי אוטובוס שפעלו לאחר כניסת השבת.

בראיון ביוני 2019 השיב לאסף ליברמן, ששאל אותו האם רצונו שישראל תהיה מדינת הלכה, כי "חוקי התורה עדיפים בהרבה על מדינת ההלכה שיצר כאן אהרון ברק". כשנשאל האם שאיפתו שיונהגו בישראל כל משפטי התורה, השיב שבעזרת השם, כשעם ישראל ירצה, תתנהל לפי משפט התורה, "כפי שהיה בימי דוד המלך ושלמה המלך, על פי משפט התורה, כמובן, בהתאמה לימים האלה ולאתגרים האלה ולכלכלה הזאת ולאיך שחיה חברה בשנת 2019". כשנשאל האם יסקלו מחללי שבת, השיב ש"לא סוקלים מחללי שבת כל כך מהר", ואמר שלפי חז"ל, סנהדרין שהייתה מוציאה להורג פעם בשבעים שנה הייתה נחשבת "קטלנית". סמוטריץ' השווה זאת למדינת ישראל, שהוציאה להורג אדם אחד בשבעים שנותיה, ואמר כי דומה לכך גם עונש המוות במשפט התורה "איננו כה מפחיד".

כלכלה

סמוטריץ' מאמין בכלכלה חופשית, שתפקידה של הממשלה הוא להתערב כמה שפחות בשוק ולתת לכוחותיו לעשות את שלהם. הוא תומך בשיטת השוברים בחינוך, בהורדת מיסים ובאיסור שביתה בשירותים חיוניים. בנוסף, סמוטריץ' תומך במעבר לתמיכה ישירה בחקלאים על פני חסמים, מכסים ובירוקרטיה המונעים יבוא תוצרת מחו"ל.

בדצמבר 2015 נשאל על דו"ח העוני השנתי שפורסם, והשיב: "אין ספק שממצאי דו"ח העוני אמורים להילמד בצורה מעמיקה ולהיות חלק מתוכניות עבודה שלנו ככנסת וכממשלה כדי לצמצם את העוני בישראל. עם זאת, לא צריך לאבד פרופורציות. אין ספק שעני היום הוא הרבה פחות עני מלפני 20 שנה. הצמיחה במדינת ישראל מתקדמת. אז נכון שעשירים היום יותר עשירים מפעם אבל גם העניים יותר עשירים מבעבר במונחים מוחלטים. הפער נשמר והוא כמובן כואב וצריך לטפל בו, אבל לא צריך להלקות את עצמנו על מה שלא מגיע לנו. אין כאן אף אחד שמת מרעב או מקור ברחובות".

לקראת מינוי לתפקיד שר האוצר התראיין בעיתון משפחה ואמר שהוא מאמין שככל שישראל תקדם את ערכי היהדות, הקדוש ברוך הוא ישפיע עליה שפע גדול.

מערכת המשפט

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הציגו סמוטריץ' וחבר הכנסת שמחה רוטמן את מצע מפלגת הציונות הדתית בנוגע למערכת המשפט הידוע גם בתור תוכנית "חוק וצדק", התכנית כוללת את:

• פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ל-3, היועץ המשפטי לממשלה, התובע הכללי ומייצג המדינה בערכאות שיפוטיות.
• הקמת גוף ביקורת וחקירה עצמאי על גופי החקירה והתביעה דהיינו: השב"כ, המשטרה ופרקליטות המדינה.
• קידום מינויים של פרקליטים בכירים במכרזים חיצוניים
• שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שיכלול את: נשיא בית המשפט העליון, נשיא בית משפט מחוזי ונשיא בית משפט השלום שימונו על ידי שר המשפטים, 4 נבחרי ציבור מהקואליציה ו-2 נבחרי ציבור מהאופוזיציה.
• שימוע ציבורי לשופטי בית המשפט העליון וביטול שיטת הסניוריטי
• פסקת התגברות ברוב רגיל
• הגבלת זכות עמידה
• ביטול עילת הסבירות על החלטות הממשלה והשרים
• מחיקת עבירת הפרת האמונים מחוק העונשין
• הפיכת לשכת עורכי הדין לוולונטרית
• שינוי חוק חסינות חברי הכנסת למצב שהיה לפני 2006 שבו החסינות הוענקה באופן אוטומטי, אלא אם כן החליטה הכנסת להסיר אותה.
• תמיכה ב"חוק הצרפתי" שקובע כי ראש הממשלה והשרים לא יחקרו ולא יעמדו לדין במהלך כהונתם, אלא אם כן מדובר בעבירות שיכולות להוות פגיעה חמורה באינטרס הציבורי.

סמוטריץ' תומך ברפורמה המשפטית במערכת המשפט.

ערבים ישראלים

באפריל 2016, בעקבות דיווחים על הפרדה הנהוגה בבתי חולים רבים בישראל בין יולדות יהודיות לערביות, ולאחר שאשתו התראיינה וסיפרה שלא נעים לה לשהות באותו חדר עם יולדות ערביות או לקבל טיפול ממיילדת ערביה, צייץ סמוטריץ' מספר ציוצים בהם כתב בין השאר: "יש פערים מנטליים ולשני הצדדים יותר נוח להיות עם עצמם", "אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות", וכן "יש מלחמה כבר מאה שנה בארץ הזו בין יהודים לערבים ולכן טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה".

לאחר שמפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אמר, בהתייחסו למהומות בלוד, שהן אירעו כחלק מהמהומות בישראל, ושאין חלוקה מצידו בין יהודים וערבים, אלה טרוריסטים משני הצדדים שצריך לטפל בהם, ביקר אותו סמוטריץ: "הבעיה היא שהמפכ"ל יורק בפרצופם של אזרחי ישראל ומדבר כמו מהאו"ם על סימטריה בין שני הצדדים, יש התקוממות לאומנית של ערבי ישראל שמשתפים פעולה כגיס חמישי עם האויבים שלנו בחמאס, אתה צריך לדחוף לוועדת חקירה - למה המפכ"ל מדבר כך? למה לקח כל כך הרבה זמן לגייס כוחות? ערביי ישראל הם אזרחים אבל מה לעשות יש להם הזדהות עם האויב".

ביחס לבעיית הנשק הבלתי-חוקי בציבור הערבי, סבור סמוטריץ ש"אי אפשר להצליח לטפל בתופעה של נשק בלתי חוקי בכלים הרגילים, וחייבים לייצר הגדרה אחרת של המציאות. יש כאן כפירה בריבונות של המדינה וצריך לומר שמדובר במכת מדינה. צריכים כאן מנהיגות ולא לשים פלסטרים ולייצר סט כלים אחר לממשלה".

ב-2021, לאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע, התנגד סמוטריץ' נחרצות להקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו שתישען על הרשימה הערבית המאוחדת בהנהגת מנסור עבאס. התנגדותו של סמוטריץ' הכריעה את הוויכוח הפנימי בגוש הימין בשאלה זו בטרם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש. בין השאר אמר סמוטריץ': "ניסיונות ההלבנה של התנועה האיסלאמית מצד גורמים מסוימים בימין משקפים עיוורון וקוצר רואי מסוכן וחסר אחריות שיביא לאובדן שלטון הימין לעשרות השנים הבאות ולסופה של המדינה היהודית. לא פחות. הסתמכות של הימין על עבאס תהיה פשע, שיביא אולי לעוד כמה שנות שלטון של נתניהו, אבל מיד אחר כך יעביר את השלטון לשותפות שמאל-ערבים להרבה מאוד שנים ולאסון למדינת ישראל". ב-2022 קרא להוציא מחוץ לחוק את המפלגות הערביות הקיימות, שלשיטתו תומכות במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, על מנת לפתוח "פתח בחברה הערבית ליסוד הנהגה אזרחית אחרת, שמקבלת את האתוס המכונן של מדינת ישראל כמדינה יהודית ושואפת לשפר את חייהם ורווחתם של אזרחי ישראל הערבים במסגרת המדינה היהודית".

באוקטובר 2021 עורר סערה כשבמהלך נאומו בכנסת הגיב לקריאות ביניים מצד חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ומרע"ם במילים "אתם פה בטעות – כי בן-גוריון לא גמר את העבודה ולא זרק אתכם ב-48'. זאת האמת. איתכם אין לי שיג ושיח".

תחומים נוספים

סמוטריץ' מתח ביקורת על אמצעים חריפים, בהם עינויים, שנקט השב"כ כלפי עצורים בחשד של מעורבות בהצתת בית משפחת דוואבשה בדומא וכלפי בני קהילתם, ושלל את הגדרת המעשה כפעולת טרור. הוא כתב: "טרור הוא רק אלימות שמפעיל אויב במסגרת מלחמה נגדנו ורק הוא מצדיק נקיטת צעדים חריפים שמקומם לא יכירם במציאות רגילה. כל השאר זה פשע חמור, פשע נאלח, פשע לאומני, אבל לא טרור. בכל השאר מטפלים במגוון הכלים הרחב שמעמיד ההליך הפלילי. הרצח בדומא, עם כל חומרתו, הוא לא אירוע טרור."

סמוטריץ' התנגד ל'חוק ההדחה', המעניק יכולת לחברי הכנסת להדיח ח"כ מכהן ללא צורך באישור בג"ץ, שמטרתו הייתה להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי. באוקטובר 2016, לאחר דרישת נציגי ארגון בצלם מחברי האו"ם לנקוט בסנקציות נגד ישראל, קרא יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, לשלול את אזרחותו של מנכ"ל הארגון, חגי אלעד. סמוטריץ' התנגד לצעד זה בנימוק שהוא אנטי דמוקרטי.

במרץ 2017 קרא סמוטריץ' לישיבות ולמכינות לעכב את גיוס תלמידיהם לצה"ל במחזור גיוס אחד, על מנת להפעיל לחץ על הצבא על רקע סוגיית השירות המשותף ושילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. על רקע סוגיה זו אמר סמוטריץ' בינואר 2018 כי "בסופו של יום יש מקצועות ותפקידים בחיים שמתאימים לגברים, ויש מקצועות שמתאימים לנשים - כך הקב"ה ברא את העולם, כך טוב לעולם".

סמוטריץ' נשוי לרויטל ולהם שבעה ילדים. הם מתגוררים בשכונת גבעת רש"י שבהתנחלות והמועצה המקומית קדומים שבמחוז יהודה ושומרון.

במרץ 2017 נכתב ב"הארץ" וחדשות 2 כי בקידום חוק ההסדרה נמצא סמוטריץ' בניגוד עניינים, מכיוון שביתו שבשכונת גבעת רש"י נבנה באופן בלתי חוקי, שכן חלקת הקרקע שעליה נבנה אינה כלולה בתוכנית המתאר של קדומים. עוד פורסם כי הקרקע לא סומנה כאדמת מדינה על ידי צוות קו כחול של המנהל האזרחי שמיפה את השטח ב־2012. צילומי אוויר הראו כי היו עצים בחלקה עד שנת 2002. סמוטריץ' הכחיש את הטענות ואמר ש"הדברים נעשו כנדרש".

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בצלאל סמוטריץ'
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בצלאל סמוטריץ'

•   בצלאל סמוטריץ', באתר הכנסת
•   בצלאל סמוטריץ', ברשת החברתית פייסבוק
•   בצלאל סמוטריץ', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   בצלאל סמוטריץ', ברשת החברתית אינסטגרם
•   בצלאל סמוטריץ', ברשת החברתית טיקטוק
• בצלאל סמוטריץ', באתר כנסת פתוחה
• מאמרים מאת ח"כ בצלאל סמוטריץ', באתר "ערוץ 7"
• ח"כ בצלאל סמוטריץ' מתארח בתוכנית "שעה של אנשים" ברדיו גלי ישראל, 31 במרץ 2016
• נעמה לנסקי, "בנט ושקד השתמשו במפלגה במשך 6 שנים, ואז נטשו אותה בדקה ה־90", באתר ישראל היום, 17 בינואר 2019
• עמיחי אתאלי, סמוטריץ': "לכבוש את עזה מחדש, לפתוח שעריה להגירה ענקית", באתר ynet, 29 במרץ 2019  
• מתי טוכפלד, בראש של סמוטריץ', באתר ישראל היום, 25 באפריל 2019
• יהודה שלזינגר, "זה כבוד גדול שאומרים 'ממשלה של סמוטריצ'ים'", באתר ישראל היום, 20 ביוני 2019
• יהודה שלזינגר, "נתניהו מכר את כל הימין כדי להישאר ראש ממשלה", באתר ישראל היום, 21 במאי 2020
• שני אשכנזי, בר לביא, ‏בצלאל סמוטריץ' נפרד: "חוץ מרישיון נהיגה, לי ולמשרד הזה לא היה שום דבר במשותף. אבל התאהבתי בו מהר", באתר גלובס, 25 במאי 2020
• עמנואל שילה וניצן קידר, ביחד אבל בנפרד, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2020
• יהודה שלזינגר, סמוטריץ': "הכאב נובע מתחושת הנבגדות, אם השמאל היה מנצח בבחירות - היה לנו יותר קל לקבל את זה", באתר ישראל היום, 17 ביוני 2021
• מנחם זיגלבוים, "אסור להסכים שהימין ייתן יד להסכמים עם מחבלים", באתר חב"ד אינפו, ראיון עם סמוטריץ מתוך שבועון בית משיח, ‏2 במאי 2021
• נווה דרומי, ‏תשעים אחוז מהעשייה שלי עניינית. עושים לי דמוניזציה, באתר ‏מאקו‏, 13 באוקטובר 2022

מכתביו

• "תוכנית ההכרעה: המפתח לשלום נמצא בימין", מתוך כתב עת השילוח, ספטמבר 2017

מנאומיו

•   נאום הניצחון המלא של סמוטריץ': איתמר ואני ממשיכים לעבוד יחד, מחויבים לעם ישראל, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 15:17), 1 בנובמבר 2022