ניצן אלון: איש צבא ישראלי, קצין צה"ל בדרגת אלוף

שירת כפרויקטור למאבק באיום האיראני, כראש אגף המבצעים, מפקד פיקוד המרכז, מפקד אוגדת איו"ש ומפקד סיירת מטכ"ל. במהלך מלחמת חרבות ברזל מונה למפקד המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים.

ניצן אלון

לידה	26 בפברואר 1965 (בן 59) ניר בנים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1984–2018 (כ־34 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד סיירת מטכ"ל מפקד עוצבת חצי האש מפקד חטיבת עציון ראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן מפקד אוגדת איו"ש מפקד פיקוד המרכז ראש אגף המבצעים פרויקטור למאבק באיום האיראני מפקד המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים במלחמת חרבות ברזל
פעולות ומבצעים
האינתיפאדה הראשונה   המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה   מלחמת לבנון השנייה מבצע חד וחלק מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל

אלון נולד וגדל במושב ניר בנים, והוא בנם של יחזקאל (שעברת את שם המשפחה מ"לינדנר") ויונה, מראשוני המתיישבים במקום. למד בבית הספר האזורי באר טוביה, באותה כיתה עם מי שלימים יהיה חברו לפורום מטכ"ל, חגי טופולנסקי. לאחר סיום לימודיו, עשה שנת שירות כמדריך נוער בגרעין עודד של בני המושבים בחבל עדולם שבמועצה אזורית מטה יהודה.

שירותו הצבאי

בשנת 1984 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל. אלון החל ביחידה מסלול הכשרה כלוחם, אולם לאחר שנתפס בידי המשטרה הצבאית כשאין ברשותו כומתה הודח מן המסלול בגין עבירת משמעת. הוא עבר לשרת ביחידת מגלן, שם, במשך שמונה חודשים, השלים את מסלול הלוחם והוכשר כמפקד כיתה. למרות זאת יצא מטעם סיירת מטכ"ל לקורס קציני חי"ר לאחר אישור מיוחד של ראש אמ"ן אמנון ליפקין-שחק. עם סיום הקורס שב ליחידה כמפקד צוות. כמפקד צוות היה מעורב בתאונת אימונים שבמהלכה ירה בשוגג קליע חי באחד הלוחמים ופצע אותו באורח קשה. אלון הועמד לדין אך המשיך לשרת ביחידה. על אחד ממבצעי היחידה ב-1989 במהלכו פיקד על צוות, זכה לצל"ש הרמטכ"ל. אלון השתתף במבצע עלם חמודות לחטיפת השייח עובייד מביתו בדרום לבנון וכמפקד פלגה השתתף בניסיון חילוצו של החייל החטוף נחשון וקסמן. שירת כסגן מפקד היחידה וב-1998 התמנה למפקדה. הוא כיהן בתפקיד עד להחלפתו על ידי הרצי הלוי במרץ 2001, ובטקס ההחלפה קודם לדרגת אלוף-משנה.

לאחר שנתיים, שבמהלכן שהה בוושינגטון די. סי. כעמית מחקר, התמנה ב-2003 למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת מילואים מובחרת של הצנחנים וכוחות מיוחדים. ב-2005 התמנה למפקד חטיבת עציון האחראית על גזרת גוש עציון ובית לחם. במהלך מלחמת לבנון השנייה פיקד על "מבצע חד וחלק", ועמד בראש כמאתיים לוחמים מסיירת מטכ"ל ויחידת שלדג, אשר פשטו על בתים ובית חולים באזור בעלבכ שבבקעת הלבנון. ב-2007 קודם לדרגת תת-אלוף והיה למקימה ומפקדה של חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן, שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה על מנת לרכז את פעילותם של מערכי המודיעין השונים באגף ולעסוק בחיזוק התקשורת בין דרגי המודיעין הבכירים והאסטרטגיים לבין קציני המודיעין בשטח.

באוקטובר 2009 מונה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון. בתקופתו חלה ירידה נוספת במספר פיגועי הירי ביהודה ושומרון, אך עלייה במספר הקורבנות הישראלים מפיגועי טרור שבוצעו בגבולות הגזרה של האוגדה או בפיגועים שבוצעו בתחומי הקו הירוק ומקורם בהתארגנויות מיהודה ושומרון. בין האירועים הבולטים היו הפיגוע בצומת בני נעים שבו נרצחו ארבעה תושבי בית חגי, הפיגוע באיתמר שבו נרצחו חמישה מבני משפחת פוגל, רצח אשר פלמר ובנו יהונתן מיידוי אבנים מרכב נוסע על מכוניתם בסמוך לחברון ושני מקרים שבהם רצחו שוטרי המשטרה הפלסטינית אזרחים ישראלים.

ביולי 2011 הורה שר הביטחון אהוד ברק ליועץ המשפטי של משרד הביטחון לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי למצוא במסגרת החוק דרך להפסיק את פעילותם של אנשי ימין קיצונים שהתנכלו לאלון ולמשפחתו בגין היותו, לטענתם, איש שמאל קיצוני המושפע מאשתו, הפעילה בארגון השמאל "מחסום Watch". בארגון טענו שאשתו של אלון, מור, אינה מוכרת להם.

באוקטובר 2011 סיים את תפקידו כמפקד אוגדת איו"ש והוחלף בתפקיד בידי תא"ל חגי מרדכי. בטקס הפרידה אמר אלון: "כבר היום מיעוט קיצוני, שולי במניינו אך לא בהשפעתו, עלול להביא להסלמה רבתי במעשים הנקראים תג מחיר אך מגיעים לכדי טרור. מעשים אלה לא רק ראויים לגינוי על העוול והאיוולת שבהם, אלא גם למניעתם ולמעצר המבצעים באופן יותר יעיל מכפי שהצלחנו כמערכת עד כה".

במרץ 2012 מונה אלון למפקד פיקוד המרכז והועלה לדרגת אלוף. במהלך כהונתו התמודד הפיקוד עם עלייה במספר פיגועי הטרור ביהודה ושומרון. אירוע מרכזי בתקופה זו היה חטיפת שלושת הנערים בעקבותיה יצא צה"ל למבצע "שובו אחים".

ב-21 במאי 2015 נכנס לתפקידו כראש אגף המבצעים עד 21 במאי 2018.

ביולי 2018 מונה על ידי ראש המטה הכללי, גדי איזנקוט לתפקיד "פרויקטור למאבק באיום האיראני" לקראת פרישתו של אלון מצה"ל. במסגרת תפקידו ריכז את המאמצים לקטיעת התוואי הצבאי שאיראן ניסתה לבנות לעצמה בשטח סוריה. החל משנת 2017 ישראל פתחה ברצף כמעט אחת לכמה ימים של תקיפות אוויריות בסוריה. העימות הגיע לסף התלקחות במאי 2018, במבצע בית הקלפים, ואחריו ידה של ישראל הייתה על העליונה, והיא הצליחה בעזרת עליונות אווירית מעל שמי סוריה ודרך מאמצים נוספים, עיקרם מסווגים, לבלום את ההתפשטות הצבאית של איראן בסוריה עצמה. בראשית 2019 אמר האלוף אלון: "במידה רבה עצרנו את האיראנים בסוריה, בוודאי ביחס למטרות שלהם. באיראן יש ויכוחים פנימיים קשים סביב הפעולה בסוריה וקיים סדק לגבי ההתבססות בסוריה והמחיר שלה. חלק מהתכלית היא להרחיב את הסדק כדי להביא לנסיגה איראנית מסוריה."

עם פרישתו של איזנקוט מתפקיד הרמטכ"ל, נתגלעו חילוקי דעות לגבי מינוי יורשו. נטען ששר הביטחון ליברמן רצה למנות את אלון לתפקיד, ואף הודיע לו כבר על המינוי, אלא שראש הממשלה נתניהו, שצידד במינויו של האלוף אייל זמיר, לא אישר את המינוי. בסופו של דבר ליברמן מינה את האלוף אביב כוכבי והתכוון למנות את אלון לסגנו, אלא שהתפטר מתפקידו כשר הביטחון קודם לכן. אלון באותה העת שימש פרויקטור התיק האיראני במטכ"ל, והיה אחראי לחקירת המבצע בח'אן יונס. כעבור מספר חודשים סיים את שירותו. תפקידו כאחראי על תיק איראן מוסד בידי הרמטכ"ל כוכבי בדמות אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, ולמפקדו הראשון מונה אלוף טל קלמן.

לאחר הפרישה מצה"ל

ב-2019 מונה למנכ"ל חברת גידולי הקנאביס "קנדוק" ופרש לאחר כחצי שנה בתפקיד. במרץ 2020 מונה לתפקיד סמנכ"ל האסטרטגיה של חברת "מטריקס" ויו"ר מטריקס דיפנס – חטיבת הביטחון של החברה. ביולי 2020 מונה ליו"ר מועצת בית בן-גוריון בתל אביב. באפריל 2021 מונה לדירקטור בחברת "סמארט שוטר".

במהלך מלחמת חרבות ברזל מונה על ידי הרמטכ"ל למפקד המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים.

אלון בעל תואר ראשון בפיזיקה והנדסת חומרים מהטכניון. נשוי ואב לארבעה ילדים. מתגורר בניר בנים.
אחיו הבכור הוא רם אלון, קצין שריון במילואים שזכה בצל"ש הרמטכ"ל במלחמת לבנון הראשונה, כשרץ מול אש כוחות צה"ל והפסיק את הירי הדו-צדדי באירוע הידוע כקרב קמ"ט-קק"ש.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ניצן אלון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניצן אלון

• תא"ל ניצן אלון – קורות חיים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט)
• עמרי חפץ, (הקישור אינו פעיל, 17 ביוני 2018)"שיעור חופשי", באתר במחנה, 15 בדצמבר 2010
• עפר שלח, מפקד אוגדת איו"ש: "לא בטוח שלפלסטינים יש אינטרס לשמור על רגיעה", באתר nana10‏, 1 ביוני 2011
• עמוס הראל, תא"ל ניצן אלון: ההשמצות נגדי לא ישפיעו עלי, אמשיך למלא את תפקידי, באתר הארץ, 5 ביולי 2011
• אורי שבתאי, קצין וג'נטלמן, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2012
• חנן גרינברג, עמיחי אתאלי, רונן דמארי, אלון מורה: המרוץ לצמרת של ניצן אלון, באתר nrg‏, 23 בדצמבר 2011
• פלורית שוחט, תא"ל ניצן אלון: "ייתכן והרשות הפלסטינית תחדל מלראות את חמאס כאויב", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 בנובמבר 2011
• עמיר רפפורט, ניצן אלון: "יש הסלמה. זאת לא אינתיפאדה", באתר nrg‏, 29 במרץ 2013
• רון בן ישי, ניצן אלון: אי אפשר לסמוך על כוח בינלאומי, באתר ynet, 18 בספטמבר 2013
• יוחאי עופר וגדעון דוקוב, מקור ראשון, "אני מתקשה לראות בשטח תנאים למדינה פלסטינית", באתר nrg‏, 3 באפריל 2015
• אמיר בוחבוט‏, ניצן אלון: "בשם הביטחון, מפקד לא צריך לפעול באופן לא מוסרי", באתר וואלה!‏, 4 באפריל 2015
• יואב לימור, האופציה הסונית, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2016
•   נחום ברנע, האיש שכמעט היה רמטכ"ל, באתר "ידיעות אחרונות", 6 ביוני 2019

מאמרים פרי עטו

• ניצן אלון ודנה פרייזלר־סווירי, ‏"ריצת מרתון ותקיעת מקלות בגלגלי האויב" – המערכות שבין המלחמות בצה"ל (המב"ם), בין הקטבים ‏22, אוקטובר 2019, עמ' 13–31