הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל: אוניברסיטת מחקר בחיפה

אין לבלבל ערך זה עם הערך "אוניברסיטת חיפה".

הקמפוס הראשי של הטכניון ממוקם בנווה שאנן.

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

תצפית על קמפוס הטכניון
אוניברסיטה
תקופת הפעילות	1912 (הנחת אבן הפינה) 1924 (תחילת הלימודים) – הווה
בעלי תפקידים
נשיא	פרופ' אורי סיון
מנכ"ל	ד"ר רפי אבירם
צוות	1,218
סגל אקדמי בכיר	1,350
סטודנטים
כלל הסטודנטים	13,787
סטודנטים לתואר ראשון	9,381
סטודנטים לתואר שני	3,243
סטודנטים לתואר שלישי	1,158
סטודנטים מתוקצבים	12,490
מיקום
מיקום	חיפה – נווה שאנן
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	32°46′39″N 35°01′18″E / 32.7775°N 35.021666666667°E / 32.7775; 35.021666666667
אתר רשמי
(למפת חיפה מוגדלת)   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (למפת חיפה רגילה)   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (למפת הגליל המערבי רגילה)   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (למפת הגליל המערבי מוגדלת)   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות. הטכניון הוא המוסד הוותיק בתחום המחקר הטכנולוגי בישראל ונחשב למוביל בתחום זה. הטכניון הוא אחת מהאוניברסיטאות הראשונות בישראל, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים, כשהטכניון נפתח שבועיים לפני האוניברסיטה העברית בשנת 1925.

נשיא הטכניון מאז אוקטובר 2019 הוא פרופ' אורי סיון.

  ערך מורחב – היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

הצורך בהקמת בית ספר טכני

בשנת 1901 קמה בברלין שבגרמניה "חברת עזרה של יהודי גרמניה" (בקיצור "עזרה"). לחברת עזרה היו שתי מטרות: לעזור ליהודי מזרח אירופה ולקדם את התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.

בחודשים ספטמבר–דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה", ד"ר פאול נתן, בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של "עזרה".

יוזמתו של פאול נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותה עת התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.

פאול נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, ועל ידי כך:

• ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל.
• הכלכלה הגרמנית תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי, ייובאו מגרמניה.
• יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים שנאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה.
• יותר יהודים ירצו לעלות לארץ ישראל.

פאול נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה גרמנית, כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת עזרה הגרמנית).

בשנת 1908 פנה נתן בבקשת סיוע לדוד ויסוצקי, בנו של זאב קלונימוס ויסוצקי שהיה ממנהיגי חובבי ציון, ומייסד חברת "תה ויסוצקי". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 רובל להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. אחד העם, שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.

ב-29 במרץ 1908 חתמו ויסוצקי ואחד העם בברלין על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת עזרה לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.

הקמת הטכניקום

 

 

 

 

אחרי חשיבה ממושכת הבין ד"ר פאול נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הגבוה הוא חיפה. על אף שחיפה בתקופה העות'מאנית הייתה עיר קטנה עם 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:

• באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות.
• הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת הנמל בחיפה.

היה ברור ששתי עובדות אלו יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ולתחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או דתיות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון ירושלים, שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או יפו. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוחה.

ב-1908 קיבל פאול נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, נציג "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק פאול נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, לאחר שהתייעץ עם שמואל פבזנר, בשטח בגודל 46 דונם בשכונת "מיראוואן", אשר נודעה לאחר מכן כהדר הכרמל. השטח נקנה מכמה בעלי קרקע ערבים וגרמנים מתנועת הטמפלרים. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע רק על שם אזרחי האימפריה, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת השגריר הגרמני באיסטנבול. באוגוסט 1910 נרשמה לבסוף הקרקע על שם ד"ר ג'יימס סימון, יו"ר חברת "עזרה". קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 פרנק צרפתי.

מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה עוד מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים. ארגון קרן קיימת לישראל תרם 100,000 פרנק, דרש וגם קיבל נציגות בדירקטוריון של בית הספר (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב). עוד קבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמה 100,000 דולר. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה ד"ר פאול נתן שניהל את הקבוצה שהוקמה לצורך ניהול "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.

כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ פאול נתן עם שורת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:

• המכון לחינוך טכני יהיה ברמה אמצעית, מהסוג הקרוי בגרמנית טכניקום. מסיבה זו החליטה "עזרה" לקרוא לבית הספר הטכני החדש טכניקום.
• בטכניקום יהיו שתי מחלקות: הראשונה מכונאות, והשנייה בנייה ועבודות ציבוריות.
• התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו: טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
• יוקם בית ספר תיכון המיועד להכנת תלמידים לטכניקום – לימים תיכון בסמ"ת.

לשם בניית הטכניקום הובא מגרמניה אדריכל יהודי בשם אלכסנדר ברוולד. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים לצורך התחלת הבנייה - תהליך ארוך ומורכב שארך שנתיים. העיכוב נגרם הן מחמת עוינות התושבים הערבים והן בשל חוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום, מטעם הנהלת המוסד, מונה ד"ר שמריהו לוין. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.

המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתו

בניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:

• לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
• התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר, עד שהסתבר שזו האשמת שווא.
• המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה שבהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בשל התקציב המוגבל.
• רוב החומרים, וכל המכונות, הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
• מקור המים לבית הספר היה אמור להיות באר שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע למי התהום בעומק של 100 מטר.

בניין בית הספר התיכון הושלם באביב 1913. המבנה הראשי של הטכניקום בשכונת הדר, המשמש בשנות האלפיים כמוזיאון הלאומי למדע, הושלם ברובו באותה שנה. המטרה הייתה שבתחילת אפריל 1914 יוכל המוסד להתחיל לפעול.

היה צורך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שלא ניתן להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, וצריך היה לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.

מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית שפת ההוראה.

מלחמת השפות

  ערך מורחב – מלחמת השפות

עד 1913 היה ברור שהלימודים בתיכון הצמוד לטכניקום, בית הספר הריאלי העברי בחיפה, יהיו בעברית, אך בטכניקום עצמו יילמדו מקצועות בגרמנית בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית והיעדרם של מונחים מקצועיים בשפה העברית, שהייתה עדיין בחיתוליה.

הבעיה החלה כשפאול נתן החליט ששפת ההוראה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא – מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ואף בחלק מהמקצועות בטכניקום תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הייתה לסמל של גאווה לאומית. גל מחאות והתנגדות שמקורו בגימנסיה הרצליה החל מתפשט ביישוב. הוויכוח בין הצדדים החריף וגרם לד"ר שמריהו לוין, שמונה על ידי חברת "עזרה" למנהל פרויקט הקמת הטכניקום ושתמך בעברית כשפה עיקרית בבית הספר התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם במסגרת הקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב-26 באוקטובר התקיימה ישיבה מכרעת בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין לגבי שפת ההוראה. בהחלטה נתקבלה הצעתו של נתן ללמד בגרמנית.

כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל קמה התנגדות רבה כנגד חברת עזרה, עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון. למעשה, היה זה אקט סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היו להם מורים.

המחלוקת על השפה הכשילה את הניסיון למצוא תורמים נוספים להמשך הפרויקט, הבנייה הופסקה בשל מחסור בכסף, ונדחתה פתיחת המוסד. כתוצאה מכך פוטרו כל העובדים וגברה העוינות כלפי חברת עזרה בארץ ישראל. לחברה לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה נוספת שנערכה ב-22 בפברואר 1914 היא נכנעה והודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.

 

לימים, ב-2008, הוחלט בטכניון לשנות את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים מעברית לאנגלית, והדבר גרר שוב ביקורת ציבורית שהזכירה את מלחמת השפות. ב-2013 הוחלט בטכניון לחדול מהפעלת התוכנית בשפה האנגלית.

מלחמת העולם הראשונה

 

 

יישוב בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-17 ביולי 1914 התנהלה ישיבה אחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין חברי הנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שלבסוף חברת עזרה הציעה למכור את הטכניקום במכירה פומבית. מטרתה הסמויה של "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה עוד בניהולו.

שבועיים אחר כך פרצה מלחמת העולם הראשונה. הדבר איפשר לחברת עזרה (שמושבה בגרמניה, שהייתה בת בריתם של הטורקים) לקנות את הטכניקום כמתוכנן, כי מתחריה לקניית המוסד היו ממדינות ההסכמה שנלחמו בטורקיה. ב-15 במרץ 1915 נמכרו במכירה פומבית נכסי "אגודת הטכניקום", ו"עזרה" רכשה לעצמה את הקרקע והבניינים תמורת 225,000 מרק.

בזמן המלחמה הופסקה הבנייה והעבודה הצטמצמה לשמירה ולתחזוקה של הבניינים והציוד. ב-1917 תפס הצבא הגרמני את הבניינים והשתמש בהם כמכון חיטוי וכבית מטבחיים. באביב אותה שנה בא במקומו הצבא הטורקי, שהפך את הבניין הראשי לבית חולים. באוקטובר 1918 כבשו האנגלים את חיפה והמשיכו להשתמש במבני הטכניקום כבית חולים צבאי.

בתום המלחמה היה מצבה הכלכלי של "עזרה" בכי רע, וההסתדרות הציונית, בעלת ברית של הצד המנצח במלחמה, ניצלה את ההזדמנות וקנתה את הטכניקום מחברת עזרה ב-6 בפברואר 1920.

ד"ר פאול נתן, שהטכניקום היה גולת כותרת למפעל חייו, ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה - ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.

פתיחת הטכניון

מצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. הצבא הבריטי ייעד את המבנים לשמש כבית חולים ואף השתלט על הבאר במקום. רוב המכונות שהיו בין כותלי המוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות מחדש. כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר חיים ויצמן היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, להשלמת הבנייה ולרכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, במהלכן נמצאו הכספים הדרושים לתיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.

בספטמבר 1924 הוחלט לקבל את הצעתו של חיים נחמן ביאליק ולקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (בנימוק שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמלה העברית "תֶּכֶן"). [רק ב-1945 נקבע השם "טכניון"].

ב-1923 ביקר באתר ה"תכניון" אלברט איינשטיין והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד המוסד.

שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924. בחינות הקבלה התקיימו ב-16 בדצמבר 1924, והלימודים החלו ב-7 בינואר 1925, בקורס הראשון של המחלקה לבנייה וסלילה. טקס הפתיחה הרשמי של ה"תכניון" התקיים בט"ו בשבט, 9 בפברואר 1925, 13 שנה מאז הנחת אבן הפינה. בכך היה ה"תכניון" לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בארץ ישראל.

רוב הסטודנטים הצטרפו, החל משנת לימודיהם הראשונה, לשורות ההגנה. ב-1929, בפרוץ מאורעות תרפ"ט השתתפו הסטודנטים בהגנה על היישוב העברי בחיפה.

ב-1928 הוכר ה"תכניון" כמוסד טכני גבוה, ולאחר הבחינות ב-27 בפברואר 1929, קיבלו 16 סטודנטים תעודת מהנדס.

כשנפתח היה שטח ה"תכניון" 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית. בשנים הראשונות התמודדו מנהלי המוסד עם בעיות שונות, כשהעיקרית - מחסור בכספים.

מראשית הלימודים ועד ימינו

 

 

 

 

שלמה קפלנסקי, שניהל את הטכניון במשך 19 שנים, הקים בשנות ה-30 פקולטות ללימוד הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית. בתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון הנאצי בגרמניה.

בשנת 1935 הוקמה הפקולטה להנדסת מכונות, לאחר שתחום הנדסת המכונות פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה. בשנת 1938 ייסד פרנץ אולנדורף את המחלקה להנדסת חשמל, והוא היה דקאן הראשון של הפקולטה. הפקולטה הוקמה בשנת 1947, לאחר שתחום הנדסת החשמל פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה.

מפנה חשוב בתולדות הטכניון חל בשנות ה-50: המוסד ניתק מהגופים הציוניים, הפך למוסד עצמאי, ושמו שונה ל"טכניון – מכון טכנולוגי לישראל" – שמו עד היום. באותן השנים לאחר תקופה של פיתוח וביסוס, קיבלו מחלקות המדע הבסיסי בטכניון, שכללו את מחלקות הכימיה, הפיזיקה והמתמטיקה, מעמד של פקולטות. וכן הוקמו הפקולטות להנדסת תעשייה וניהול, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, והנדסה כימית.

בשנת 1950 הוקמו הפקולטה למתמטיקה והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. בשנת 1952 הוקמה הפקולטה לפיזיקה בשנת 1954 הוקמה הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל כמחלקה להנדסה אווירנאוטית, לאחר שפרופסור סידני גולדשטיין שכנע את נשיא הטכניון בזמנו יעקב דורי ואת ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחשיבותה. באותה השנה הוטלה על פרופ' דוד גינצבורג המשימה לפתח את המחלקה לכימיה בטכניון שכללה מספר חוקרים בתחומי הכימיה האנליטית והפיזיקלית, והוקמה הפקולטה לכימיה. בשנת 1953 הוקמה המחלקה להנדסה כימית בפקולטה לכימיה תעשייתית. בשנת 1962 המחלקה הופרדה מהפקולטה והפכה ליחידה אקדמית העומדת בפני עצמה – הפקולטה להנדסה כימית.

תחומי המחקר התרחבו, ונפתחו הפקולטות ללימוד ביולוגיה, הנדסה חקלאית, הנדסת מזון, הנדסת חומרים, הנדסת תעשייה וניהול והפקולטה לחינוך טכנולוגי, ונפתחה מחלקה נפרדת נוספת ללימודים הומניסטיים ואמנויות. מפאת צפיפות הבנייה שהקיפה את הטכניון לא ניתן היה להרחיבו במקומו, והיה הכרח לעבור לקמפוס אחר. המעבר לקמפוס החדש בנווה שאנן היה הדרגתי וארך כ-25 שנה. הפקולטה לארכיטקטורה הייתה האחרונה שעברה מהקמפוס בהדר הכרמל לזה שבנווה שאנן. הקמפוס החדש תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר קליין, בעזרת תוכניות קודמות שערך האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר בעת שהותו בארץ. את מבני הקמפוס תכננו לאורך השנים אדריכלים שונים, בהתאמה לתוכנית הכללית.

את הפקולטה לפיזיקה הקים נתן רוזן, פיזיקאי בעל שם ששיתף פעולה עם אלברט איינשטיין בכתיבת המאמר על פרדוקס EPR. בשנות ה-60 נפתחו בטכניון הפקולטות לרפואה ולמדעי המחשב, ושיטת הלימוד הישנה הוחלפה בשיטת הצבירה. מספר הסטודנטים עלה ליותר מ-7,000.

בשנת 1969 הוקמו הפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה להנדסה ביורפואית והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. ובשנת 1971 התמזגה הפקולטה לרפואה עם הטכניון והוקמה הפקולטה לביולוגיה.

עם מעבר הפקולטה לארכיטקטורה לקריית הטכניון, הוקם בבניין ההיסטורי בהדר ה"טכנודע" – המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה. הבניין שוקם ושומר בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. במשך שנים רבות, עד לפתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה הטכניון המוסד היחיד בישראל שהכשיר מהנדסים.

בשנת 1976 הוקם המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בע"מ, מיסודם של הטכניון וחברת נמלי ישראל (בזמנו: "רשות הנמלים"). מכון זה, היחיד מסוגו בארץ, נחשב הסמכות העליונה בכל הנוגע למחקרי הנדסה ימית בארץ (הנדסת חופים ונמלים, השפעת מתקני התפלה על הסביבה החופית והימית ועוד).

בשנת 1990 התמנה לנשיא הטכניון פרופסור זאב תדמור, שהיה בוגר הטכניון הראשון שמונה כנשיאו של המוסד. בשנת 1992 הוקמה הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. בשנת 1994 הוקמה הפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

הטכניון חבר בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו.

בשנת 2002 הוקמה הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, מאיחוד של שתי פקולטות ותיקות בטכניון, הנדסה אזרחית והנדסה חקלאית.

הטכניון הסמיך קרוב ל-80,000 בוגרים מיום הקמתו ועד תום העשור הראשון של המאה ה-21. נכון ל-2020, לומדים בטכניון 13,858 סטודנטים לכל התארים, מתוכם 9,300 לתואר ראשון, 4,558 לתואר שני ולתואר שלישי. נשים מהוות כ-40% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.

הישגים בולטים של הטכניון

 

• בשנות ה-70 של המאה ה-20 פיתחו הפרופסורים יעקב זיו ואברהם למפל את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים. בשנים 1995 ו-2007, בהתאמה, הם זכו במדליית ריצ'רד המינג על עבודה חלוצית בתחום דחיסת הנתונים ובמיוחד על פיתוח אלגוריתם זה.
• בשנת 1982 גילה פרופסור דן שכטמן, מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, מבנה של קווזי-גביש: מבנה גבישי בעל סימטריה מחומשת – דבר שנחשב בלתי אפשרי לפי התאוריה שהייתה קיימת אז של גבישים וחייב מהפך מחשבתי בתורת הקריסטלוגרפיה. בשנת 2011 זכה שכטמן בפרס נובל לכימיה, על מחקרו זה.
• הפרופסורים מוסא יודעים וג'ון פינברג מהפקולטה לרפואה פיתחו את התרופה "אזילקט", היעילה לטיפול בחולי מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר.
• פרופ' אורי סיון, פרופ' ארז בראון ופרופ' יואב איישן השתמשו ברצפי DNA ליצירת חוט מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
• לוויין הטכניון, ששוגר לחלל, הוא אחד הקטנים בעולם. הוא בנוי כקובייה שאורך כל אחת מצלעותיה 45 ס"מ, משקלו 48 ק"ג ותצרוכת החשמל שלו נמוכה ביותר. על הלוויין גלאי אוזון, מחשב זעיר ומערכת ניווט ובקרה. היוזמה לבנית הלוויין והביצוע היו של פרופסור גיורא שביב, פרופסור חיים אשד ומשה שחר.
• בשנת 2004 זכו שני פרופסורים מהטכניון, אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, בפרס נובל לכימיה על גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק חלבונים בתא. הם היו זוכי פרס נובל הישראלים הראשונים במדעים.
• בשנת 2006 נבחרה ד"ר שולמית לבנברג, אז בת 37, על ידי כתב העת Scientific American כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם לשנה זו, בעקבות פיתוח שיטה ליצירת רקמות שהגוף אינו דוחה.
• הטכניון נחשב לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם, ודורג במקום ה-29 בעולם בקטגוריית האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות, במקום ה-31 בעולם בקטגוריית מדעי הטבע ובמקום ה-109 הכללי, על פי סקר "The Times Higher Education Supplement (אורכב 14.01.2008 בארכיון Wayback Machine)" לשנת 2008‏. בדירוג אוניברסיטת ג'יאו טונג הסינית לאוניברסיטאות טכנולוגיות-הנדסיות בשנת 2011, תפס הטכניון את המקום ה-42 בעולם בהנדסה וטכנולוגיה, והפקולטה למדעי המחשב דורגה במקום ה-15 בעולם.
• הטכניון נמצא במקום 7 בעולם ברשימת האוניברסיטאות שבוגריהן מנהלים חברות טכנולוגיות גדולות.
• בשנת 2017, הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל של הטכניון דורגה מקום 8 בעולם לפי מדד שנגחאי, מקום 50 באוטומציה ובקרה, מקום 37 בהנדסת חשמל, ובתחום הפיזיקה דורג הטכניון בין 150-200.

 

קמפוס הטכניון מכונה קריית הטכניון. הוא משתרע על פני 1,325 דונם, בין שכונת נווה שאנן לבין העיר נשר. מיקום הקמפוס נבחר על ידי דוד בן-גוריון, ואבן הפינה הונחה בשנת 1953.

קריית הטכניון כוללת מבני מעונות לסטודנטים ולסגל זוטר (ישנם מעונות ליחידים, לזוגות ולמשפחות עם ילדים), שבהם יותר מ-4,500 מיטות.

 

סמוך ל"כפר המשתלמים", מול שכונת רמת אלון, נמצא מנחת מסוקים.

בקרית הטכניון כתשעים בניינים, ביניהם 18 פקולטות ומחלקות. בקמפוס גם מרכז ספורט, בית קולנוע, בית כנסת, מרכז מבקרים, אכסניה, מועדוני תרבות, בית סטודנט, סניף בנק, חנויות, קפיטריות ומסעדות, גני ילדים ומרפאה. כמו כן במתחם גן אקולוגי, מגרשי ספורט אולימפיים, אמפיתיאטרון וטיילת ובה "אובליסק הטכניון", פרי תכנונו של האדריכל סנטיאגו קלטרווה, ושתי תחנות של הרכבלית: תחנת "טכניון מרכז" - לעליית וירידת נוסעים, ותחנת "טכניון אלונים" - כתחנת תפעול ובקרה בלבד.

הפקולטה לרפואה נמצאת מחוץ לקריית הטכניון, בשכונת בת גלים, סמוך למרכז הרפואי רמב"ם.

אחד המבנים של הפקולטה לאדריכלות ובינויי ערים ממוקם בשכונת הדר שבחיפה, סמוך למוזיאון הלאומי למדע, בבניין ההדריון. במבנה לומדים סטודנטים בשנה ב במסלול לאדריכלות ובמסלול לאדריכלות נוף.

"שיכון הטכניון" שימש למגורי מדענים בשנות החמישים של המאה העשרים. צריפי השיכון נמצאים בדרום שכונת אחוזה, בין צומת פרויד לבית בירם.

בטכניון 18 פקולטות ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במבחר מסלולי לימודים.

פקולטות

 

 

 

 

• הנדסת אווירונאוטיקה וחלל – הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל
• הנדסה אזרחית וסביבתית – הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית
• ארכיטקטורה ובינוי ערים – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
• הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון – הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
• ביולוגיה – הפקולטה לביולוגיה
• הנדסה ביורפואית – הפקולטה להנדסה ביורפואית
• הנדסת חומרים – הפקולטה למדע והנדסה של חומרים
• הנדסת חשמל – הפקולטה להנדסת חשמל
• כימיה – הפקולטה לכימיה
• הנדסה כימית – הפקולטה להנדסה כימית
• מדעי המחשב – הפקולטה למדעי המחשב
• הנדסת מכונות – הפקולטה להנדסת מכונות
• מתמטיקה – הפקולטה למתמטיקה
• פיזיקה – הפקולטה לפיזיקה
• רפואה – הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
• מדעי נתונים (לשעבר הנדסת תעשייה וניהול) – הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות
• חינוך למדע וטכנולוגיה – הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה

מחלקות

• המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות
• בית הספר ללימודי המשך של הטכניון ע"ש עזריאלי

יחידות מחקר נוספות

• המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית- הוקם ב-1976 בשותפות של הטכניון וחברת נמלי ישראל. המכון כולל, בין היתר, מתקני מחקר יחידים מסוגם בישראל: תעלת גלים באורך 48 מ', בריכת גלים המדמה את שטח מפרץ חיפה בקנ"מ 1:120.
• המכון לננוטכנולוגיה על שם ראסל ברי
• המכון למצב מוצק
• מכון המתכות הישראלי - הוקם ב-1963 ומכיל בין היתר מעבדה להדפסת תלת-מימד של מתכות, מעבדה לטכנולוגיות יציקה, מעבדה למטלורגיה וטכנולוגיית אבקות ומעבדה למניעת קורוזיה, טיפול פני השטח וטכנולוגיות לייזר.
• מכון לחקר החלל על שם נורמן והלן אשר
• המכון לחקר המים על שם סטיבן וננסי גרנד
• המכון לחקר התחבורה
• המכון הלאומי לחקר הבנייה
• מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה
• המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה על שם לורי לוקיי
• המרכז לחקר העיר והאזור
• המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה
• מרכז היזמות והחדשנות t-hub
• מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל

אמנויות

  ערך מורחב – תיאטרון הטכניון

• תיאטרון הטכניון הוקם בשנת 1986 במסגרת מצומצמת, כחלק מהמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. המייסד היה פרופ' אוריאל זוהר, שהיה במאי יחיד ומורה במחלקה זו. בתיאטרון הועברו במהלך השנים, שבעה קורסים כל סמסטר, ולמדו בו כ-300 סטודנטים מדי שנה. התיאטרון העלה עד 2014, כ-52 הצגות בסגנונות שונים, חלקן מחזות ישראלים מאת חנוך לוין ויהושע סובול וגם מחזות קלאסיים מאת מולייר, שייקספיר, פייר דה מאריבו, הנריק איבסן, סלאבומיר מרוז'ק ברנרד שו ועוד. הועלו גם הצגות מאת אוריאל זוהר עצמו, וכן הצגות מפרי עטם של השחקנים.
• המקהלה והתזמורת הסימפונית של הטכניון הוקמו בשנת 1963 ביוזמתה של פרופ' דליה אטלס. לאחר פרישתה מנחם נבנהויז ניהל את התזמורת הסימפונית עד שנת 2018. במקביל מנהל המנצח לאונטי וולף את מקהלת הטכניון. לאחר פרישתו של נבנהויז, החליף אותו דוד סופר בתור המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת.

  ערך מורחב – רכבלית

 

 

באפריל 2022 נפתחו בטכניון שתי התחנות של "הרכבלית", רכבל אשר מקשר בין מרכזית המפרץ לטכניון ולאוניברסיטת חיפה. תחנה D (טכניון מרכז) נמצאת ליד בניין דנציגר ותחנה E (טכניון עליון) אשר נמצאת ליד בניין קנדה. תחנת טכניון עליון תהיה בתחילה תחנה תפעולית בלבד והיא לא תשרת נוסעים. בתחנה E נמצא הדיפו של המערכת.

חבר הנאמנים של הטכניון, הנקרא גם "הקורטוריון", הוא הגוף בעל הסמכות העליונה במכון. בתחום אחריותו החלטות תקציביות, מינוי בעלי תפקידים בהנהלה הבכירה, תיאום פעולות של אגודות דורשי הטכניון בישראל ובחו"ל, פיקוח והכל בהתאם לחוקת טכניון. בקורטוריון יושבים אנשי ציבור מארץ ומחו"ל.

הקורטוריון מתכנס אחת לשנה בישראל למושב בן שבוע, במהלך חודש יוני. במסגרת אירועי הכינוס מחולקים מדי שנה תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון.

הקורטוריון הראשון של הטכניון נבחר ב-5 במרץ 1908. בין נציגיו היו דוד ויסוצקי ממוסקבה ואשר גינצבורג (אחד העם) מלונדון כנציגי חברת ויסוצקי, נציגי "עזרה" וד"ר שמריהו לוין.

יושב הראש הנוכחי של הקורטוריון הוא לואורנס ג'אקייר מארצות הברית, יו"ר לשם כבוד של הקורטוריון הוא עוזיה גליל. משנת 1990 עד 2003 יו"ר הקורטוריון היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי אמריקאי הנרי טאוב, שעל שמו קרוי בניין פקולטה למדעי מחשב.

אגודת דורשי הטכניון הראשונה הוקמה על ידי אלברט איינשטיין, בשנת 1923.

היום אגודות דורשי הטכניון קיימות ב-16 מדינות.

אגודות דורשי הטכניון בישראל ובעולם דואגות לגיוס מקורות כספיים לצורך מימון פעילויות המחקר המתקיימות בטכניון, ולצורך סיוע לסטודנטים בצורת מלגות וכו'. אחת האגודות המשמעותיות בתרומתה לטכניון היא אגודת דורשי הטכניון של ארצות הברית (ATS). יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, נכון ל-2024 הוא פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון לשעבר.

בשנים 1976–1980 כיהן בתפקיד הרב פרופסור אהרן שאר-ישוב. בשנים 1980–2013 כיהן בתפקיד הרב ד"ר אליהו רחמים זייני. ב-2013 נבחר לתפקיד הרב ד"ר אלעד דוקוב אשר מכהן בתפקיד עד היום.

  ערכים מורחבים – מערך ספריות הטכניון, הספרייה המרכזית ע"ש אלישר

מערך ספריות הטכניון מורכב מהספרייה המרכזית ע"ש אלישר ומספריות מחקר בבנייני הפקולטות השונות. הספרייה המרכזית מהווה את הסמכות המקצועית הקובעת מדיניות, נהלים והנחיות עבודה לכלל הספריות בטכניון והיא מספקת תשתית לפעילויות המקצועיות עבורן. ספריות המחקר מתמקדות בצורכי המידע של הסטודנטים וחברי הסגל בפקולטות.

קשרים בינלאומיים

הטכניון חבר במספר בריתות ואגודות בינלאומיות :

• הטכניון חבר בארגון האוניברסיטאות העולמי, חבר בועידת בתי הספר האירופיים לחינוך ומחקר הנדסי מתקדם וחבר איגוד האוניברסיטאות לחקר החלל (אנ').
• בתאריך 6 בנובמבר 2018 הוכרז על הצטרפות הטכניון לברית אוניברסיטאות יורו-טק. הברית היא שותפות אסטרטגית של אוניברסיטאות למדע וטכנולוגיה באירופה. מעמד ההצטרפות נכנס לתוקף בתאריך 1 בינואר 2019.

מיזמים בינלאומיים

• בשנת 2012 זכה הטכניון ביחד עם אוניברסיטת קורנל במכרז להקמת קמפוס טכנולוגי באי רוזוולט בניו יורק. שם הקמפוס, שבנייתו הסתיימה בספטמבר 2017 הוא "Cornell Tech". המכון מקדם יזמות, מיסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים.
• ב-18 בדצמבר 2017 נחנך בסין מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), פרי שותפות בין קרן לי קה שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שאנטואו והטכניון.

• 2012 – דואר ישראל הנפיק בול למלאות 100 שנה לטכניון

• אוניברסיטאות בישראל
• אוניברסיטה ציבורית#ישראל

ראו גם פורטל חיפה

• קנית אדמת הטכניון בחיפה, מזכרונות אפרים כהן־רייס, תרס"ח (1908), בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, חלק שני, פרק פד, עמ' 857–860.
• תולדות הטכניון בראשיתו - 1908 – 1925, המחלקה לקשרי ציבור של הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 1953
• נחום לוין, מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון, תל אביב, 1964
• פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' שלמה מי-טל, תרומת הטכניון למשק בישראל באמצעות בוגריו, מוסד שמואל נאמן, 2012

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
ספר לימוד בוויקיספר: מורה נבוכים לסטודנט בטכניון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הטכניון

•   אתר האינטרנט הרשמי של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (בעברית, באנגלית ובערבית)
•   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, דף שער בספרייה הלאומית

•   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ברשת החברתית פייסבוק
•   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ביישום טלגרם
•   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ברשת החברתית אינסטגרם
•   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ברשת החברתית LinkedIn
•   הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מפת קמפוס הטכניון, באתר הטכניון
• הטכניון, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• פרופ' יובל דרור, ראשית הטכניון העברי בחיפה, 1902–1950 – מהתוכנית ל"בית-ספר גבוה יהודי" ועד תום תקופת ניהולו של שלמה קפלנסקי, עיונים בתקומת ישראל 6, 1996, עמ' 330–357
• רות לביא, טכנולוגיה ואומה: התפתחות הטכניון בתקופת היישוב, 1917–1948, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", באתר של אוניברסיטת חיפה, 1999   (דף הקטלוג של המאמר)(הקישור אינו פעיל, 2.3.2020)
• זכי שלום, ‏בין 'טכניון' ל'תכניון' – משמעות הציווי 'יהודי דבר עברית' נוסח בן-גוריון, 1963, קתדרה 101, אוקטובר 2001, עמ' 195–198
• גיא גרימלנד, "מעיין ההיי-טק" מתייבש: גם פרסי הנובל לא יצילו את הטכניון, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2011
• אפרת נוימן, איך מקבלים תרומה של 130 מיליון דולר?, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2013
• נעמה ריבה, הטכניון 2045: עיר בתוך עיר עם מגדלי לימוד, מעונות ענק ורכבל לצ'ק פוסט, באתר Xnet‏, 17 ביוני 2015
• קרן צוריאל הררי, ברוכים הבאים לטכניהון, באתר כלכליסט, 16 ביולי 2015
• אלי ציפורי, ‏עוצמה פיננסית אדירה: מאחורי המספרים של הטכניון, באתר גלובס, 5 בפברואר 2018
• שמריהו לוין, הכנות להקמת הטכניון (מתוך: "אגרות שמריהו לוין, תל אביב: דביר, תשכ"ו), בפרויקט בן-יהודה
•   בניית הטכניון בחיפה, ארכיון הסרטים הישראלי 1913
•   הנשף המסורתי של הסטודנטים בטכניון, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
•   פתיחת שנת הלימודים בטכניון במעמד בן-גוריון, יומני כרמל 1951
•   חנוכת המכון לאלקטרומכניקה, במעמד בן-גוריון, יעקב דורי ומשפחת פישבך, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 8:35)
•   טקס יְרִיַּת אֶבֶן פִּנָּה לבניין צ'רצ'יל, במעמד רנדולף צ'רצ'יל וקלמנטיין צ'רצ'יל, נובמבר 1955, ארכיון הסרטונים של AP
•   חנוכת בניין צ'רצ'יל במעמד בן-גוריון ושרה צ'רצ'יל, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, יולי 1958 (התחלה 0:54)
• בעלי תוארי כבוד מטעם הטכניון
• הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד (18/06/2019) לשבעה גברים ונשים ובהם היזם ואיש העסקים סמי סגול, האדריכל משה ספדיה, מייסדת קרן אייסף נינה אבידר ווינר, פרופ' סטפן מלאך, ד"ר סטיוארט א' פלדמן, פרופ' ד"ר אלפרד פורשל וקרול אפשטיין
• אתר ברית אוניברסיטאות יורו-טק באירופה (באנגלית)