מפרץ חיפה: מפרץ בצפון מישור החוף
מפרץ חיפה הוא מפרץ בצפון מישור החוף היחידי הגדול בחוף הים התיכון של ארץ ישראל.
אורכו (בציר צפון־דרום) הוא כ־12 קילומטר והנחל העיקרי הנשפך אליו הוא נחל קישון.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיפה  |
| מיקום | הים התיכון |
| סוג | מפרץ |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | נחל קישון, נחל נעמן |
| מדינות באגן הניקוז |  ישראל |
| קואורדינטות | 32°49′23″N 35°01′26″E / 32.823058333333°N 35.0239°E |
| (למפת חיפה רגילה)   מפרץ חיפה | |
  | |
רובע מפרץ חיפה הוא אחד מרובעי העיר חיפה.
גאוגרפיה
גבולותיו של מפרץ חיפה הם:
- בדרום, הכרמל ובקצהו כף הכרמל וחיפה
- בצפון, עכו ומפרץ עכו
- במזרח, עמק זבולון
- במערב, הים התיכון
ככל שמתקדמים ממזרח למערב במפרץ חיפה המפרץ מעמיק וחלקו המזרחי הוא למעשה חלק מעמק זבולון ששקע לאחר תקופת הקרח האחרונה מתחת לפני המים.
למפרץ חיפה נשפכים שני נחלי איתן גדולים: נחל קישון ונחל נעמן. ספיקתם של שני הנחלים הללו הצטמצמה מאז קום המדינה בשל שאיבת מים ממקורותיהם, ובעשורים האחרונים מימי שני הנחלים הזדהמו בשל הזרמת שפכים מבסיסים צבאיים, מפעלים ועוד. בשפכו של נחל קישון למפרץ הוקם נמל הקישון - נמל משנה לנמל חיפה. למפרץ נשפכים עוד כמה נחלי אכזב הנובעים בכרמל.
השמירה על איכות הסביבה בנחלי מפרץ חיפה בידי שתי רשויות ניקוז נחלים: בדרום המפרץ - רשות ניקוז ונחלים קישון, ובצפון המפרץ - רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (תחום אחריותן של שתי הרשויות משתרע גם מעבר למפרץ חיפה).
התעשייה במפרץ
המפרץ שנוצל במתכונת מצומצמת כבר בשלהי התקופה העות'מאנית זכה לפיתוח מואץ בתקופת המנדט הבריטי. הבריטים הניחו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוליך נפט גולמי בין 1935 ל-1948 לבתי הזיקוק בחיפה וממנו לנמל חיפה וליעדים באירופה, וכך עיצבו את עתידו כאזור עתיר תעשיות נפט ותזקיקיו, גז ופטרוכימיה.
בשנות ה-30 ועד לשנות ה-50 של המאה ה-20 היה המפרץ מרכז של תעשיית הקרמיקה בישראל. באזור הזה רוכזו מפעלים כ"פלקרמיק", "קדר" ואחרים.
בשנות האלפיים, התעשייה במפרץ חיפה כוללת מפעלים מהתעשייה הכימית והפטרוכימית, בית זיקוק, תעשייה כבדה ומפעלי דשנים.
מפרץ חיפה כשדה תעופה ימי בימי המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, מטוסים אמפיביים בקווי טיסה מסחריים המריאו ונחתו במפרץ. חברת התעופה הבריטית אימפריאל איירווייז המוכרת כיום יותר כבריטיש איירווייז, הפעילה קו טיסות בינלאומי שיצא מלונדון, עצר במעגן טבריה והמשיך למדינות במזרח הרחוק שהיו תחת שלטון בריטי. במקביל, היו טיסות שהגיעו מהדרום ועצרו בחוף ים המלח. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת, בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות בכנרת. אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הן המשיכו בים המלח ובמפרץ חיפה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עם הצטרפותן של בריטניה ואיטליה ללחימה, הופסק השימוש האזרחי במטוסים אמפיביים בארץ ישראל
ראו גם
קישורים חיצוניים
 | ראו גם פורטל חיפה |
- מיטיה פרומין, ריכב רובין, דב גביש, על מפה רוסית של מפרץ חיפה (1772), קתדרה 107, אפריל 2003, עמ' 166-155
- מידע על מפרץ חיפה בקטלוג הספרייה הלאומית
- שירי ספקטור-בן ארי, סוגיות סביבתיות ותכנוניות במפרץ חיפה תכנית "מתחם בז"ן" ותכנית "קרקעות הצפון", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 28 ביולי 2014
- ועדת המשנה של הכנסת לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה, 2014
- מפרץ חיפה - אתר המשרד להגנת הסביבה
חגי עמית, "כל יום אני אומרת לבן שלי שיעזוב את המקום הזה", באתר TheMarker, 24 באפריל 2015- נעמה ריבה, תעצמו עיניים — והופ, עיר אקולוגית במקום בתי הזיקוק, באתר הארץ, 2 באפריל 2019
- עורך, עמוס סלמון, מפה מסכמת של סיכוני רעידות אדמה בעיר חיפה וסביבתה, דוח מסכם לוועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה בישראל
הערות שוליים
=
This article uses material from the Wikipedia עברית article מפרץ חיפה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.