אתי (אסתר) בן-זקן - שטיינברג (נולדה ב-5 בדצמבר 1963) היא זמרת קונצרטים ואמנית-יוצרת ישראלית בתחומי המוזיקה, התיאטרון, הספרות והאמנות הפלסטית.
זוכת פרס רוזנבלום לאמנים מצטיינים (2018).
לידה | 5 בדצמבר 1963 (בת 60) חולון, ישראל |
---|---|
מוקד פעילות | אוניברסיטת חיפה |
עיסוק | זמרת, אומנית רב-תחומית |
פרסים והוקרה | פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2018) |
www | |
אתי בן-זקן נולדה בחולון וגדלה בבת ים. היא למדה נגינה בפסנתר בקונסרבטוריון בבת ים ובתיכון "תלמה ילין". בשנים 86–1983 למדה זמרה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים, והמשיכה באימון אישי בזמרה בהנחיית הגב' לוצ'יה אהרון-וסילופולו. כמו כן למדה בימוי ואמנות-המופע בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. היא בעלת תואר ראשון (בהצטיינות) מהחוג ללימודים רב תחומיים באוניברסיטת חיפה, ותואר שני (כמצטיינת דיקן) מהחוג לספרות באוניברסיטת חיפה. במשך 11 שנים (2015-2004) לימדה באוניברסיטת חיפה, בחוג לתיאטרון.
מבחינת המנעד הקולי, בן-זקן היא מצו סופרן, אך מוגדרת בדרך כלל בהגדרה הרחבה "אמנית-קול". מאז 1989 היא מופיעה על במות מקצועיות בישראל ובחו"ל, בעיקר בביצוע יצירות בנות זמננו המולחנות לקולה על ידי מלחינים ישראלים. כמו כן היא מוּכּרת כמבצעת של שירי עם: היא החלה בביצוע שירי הלאדינו מהמסורת היהודית ספרדית של משפחתה, והמשיכה בביצוע של שירי עם בלמעלה מעשרים שפות, ובביצוע סיפורי עם מהקהילות האתניות השונות בישראל.
ב-1992 נישאה למלחין איתן שטיינברג, ושיתוף הפעולה ביניהם הוא מרכזי בפעילותה. בין השאר, שיתפה פעולה עם שטיינברג בביצוע יצירותיו הקונצרטנטיות, בביצוע פרויקטים של שירי-עם בעיבודיו, ובביצוע מופעי תיאטרון מוזיקה שהולחנו על ידי שטיינברג, ואשר נכתבו, עוצבו ובוימו על ידי בן-זקן.
פעילותה של בן-זקן כאמנית-יוצרת כוללת יצירות תיאטרון, יצירות ספרותיות, מיצבי קול ועבודות פלסטיות. היא עוסקת גם במחקר, בעיקר בנושא ההיבטים הפרפורמטיביים של שירי-עם וסיפורי-עם, ובמעבר מהקשרם המסורתי במשפחה ובקהילה אל במות התיאטרון והקונצרטים. המחקר שלה נושא אופי של מחקר-מבוסס-יצירה, ועד כה הניב פרויקטים רבים, ביניהם שתי הצגות דו-לשוניות שיצרה עבור סטודנטים יהודים וערבים באוניברסיטת חיפה, בהשראת סיפורי-עם ושירי-עם מקהילותיהם.
אתי בן-זקן ואיתן שטיינברג מתגוררים בזכרון יעקב.
הרפרטואר של בן-זקן כולל יצירות עכשווית, מרביתן כאלה אשר נכתבות במיוחד לקולה, ואשר עושות שימוש בטכניקה קולית מורחבת. היצירות שאיתן שטיינברג ומלחינים ישראלים נוספים כותבים לקולה כוללות לעיתים קרובות שילוב של שירה ודיבור, מלמול ולחישה, אפקטים קוליים, שימוש בריבוי-שפות, בשברי-שפה ובאין-שפה. אתי בן-זקן מבצעת גם מוזיקה עתיקה מימי הביניים, הרנסאנס והבארוק, ופרויקטים רבים של שירי-עם בעיבוד איתן שטיינברג. בין פרויקטים אלה, המבוצעים ביותר הם: "הכלה מתירה צמותיה, החתן מתעלף" – שירי-אהבה יהודים-ספרדים בלאדינו ובחכיתיה; "I Love My Love" (הפרויקט נקרא גם "תרופת אהבה") – שירי-אהבה עממיים באיטלקית, אנגלית, ארמנית, חכיתיה, יידיש, לאדינו, ספרדית, עברית, צרפתית וטורקית; "فرحه שמחה" - פיוטים, שירי-אהבה, שירי-חתונה ושירי-ילדים מהקהילות האתניות בישראל בג'והורי, חכיתיה, יידיש, לאדינו, מליאלם, עברית, ערבית ורוסית.
בשנת 2013 אתי בן-זקן ואיתן שטיינברג יסדו את אנסמבל "מודאליוס" – אנסמבל רב-סגנוני ובין-תרבותי של סולנים מתחומי המוזיקה הקלאסית והאתנית.
בן-זקן הופיעה כסולנית לצד המנצחים אנדרס מוסטונן, וכטאנג קחיזדה, יניב דינור, עומר מאיר ולבר, אילן וולקוב, ברק טל, דורון סלומון, ריצ'רד פיטמן ופביאן פניסלו; תזמורות ואנסמבלים עימם הופיעה כסולנית כוללים את הקאמרטה הישראלית ירושלים, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית של טביליסי (גאורגיה) התזמורת הפילהרמונית של אסטוניה, תזמורת kymi Sinfonietta (פינלנד), אנסמבל הורטוס מוזיקוס (אסטוניה), אנסמבל Boston Musica Viva (ארצות הברית), אנסמבל המאה ה-21, אנסמבל מוזיקה נובה, אנסמבל מיתר ואנסמבל סולני תל אביב; פסטיבלים בהם השתתפה כסולנית כוללים את פסטיבל Musiktriennale בגרמניה, "Autumn Tbilisi" בגאורגיה, הביאנלה למוזיקה בת-זמננו בתל אביב, חג המוזיקה הישראלית, פסטיבל אבו גוש למוזיקה ווקאלית, פסטיבל האביב הבינלאומי בראשון לציון, פסטיבל הרנסאנס ביחיעם, החג של החגים בחיפה, פסטיבל טאלין – תל אביב, פסטיבל פליציה בלומנטל בתל אביב, פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, ופסטיבל קלאסיקאמרי באילת.
בין המלחינים הישראלים הרבים שבן-זקן ביצעה והקליטה מיצירותיהם נמנים בטי אוליברו, אלונה אפשטיין, אבל ארליך, גיא בן-טוב, ארי בן שבתאי, נעה בלאס, יוסף ברדנשווילי, מיכאל וולפה, רון וידברג, אלכס וסרמן, חן וגנר, עודד זהבי, סיון כהן-אליאס, יוסי מר-חיים, אורי נתנאל, עדו עקוב, ירח פישמן, ציפי פליישר, ג'ואן פרנק-ויליאמס, ענת פיק, הגר קדימה, שירי רייזמן, שרה שוהם ויובל שי-אל.
בן-זקן הקליטה שבעה אלבומים כסולנית:
אתי בן-זקן מופיעה כסולנית-אורחת באלבומים רבים נוספים, בסרטי תעודה וביצירות וידאו-ארט.
יצירותיה המוזיקליות של אתי בן-זקן הן יצירות לקול ופסקול, על פי טקסטים מאת יוצרים עבריים (ביניהם ריקי דסקל, הדסה טל, רונית מטלון וש"י עגנון), טקסטים עממיים, וטקסטים מהתנ"ך והמדרש. אחדות מיצירותיה נוצרו כפסקול לתערוכות (למשל, לשתי תערוכות של האמנית אדוה דרורי) וליצירות וידאו-ארט (למשל, לסרט "שם" מאת אינגה פונר קוקוס). כמו כן יצרה יצירות קוליות קצרות במשותף עם אמנית הקול ענת פיק.
בן-זקן כתבה עד כה שלושה ספרים:
כמו כן כתבה סיפורים, מאמרים, טקסטים לתיאטרון וליצירות מוזיקליות, וכן מאמרים אקדמיים אחדים בנושאי פולקלור.
בין העבודות הפלסטיות של בן-זקן ישנן יצירות "עצמאיות"' למשל סדרת יצירות הבד למיצב "סגולה להרחבת הלב", ולצדן יצירות שיצרה "בשירות" פעילותה בתחומים אחרים: מיניאטורות מצוירות מעשה ידיה (אקריליק על קרטון) מופיעות כציורי העטיפה של שני ספריה בספרית פועלים "קלף הקיסרית" ו"מה שכתוב למעלה"; כציורי העטיפה של תקליטור הבכורה שלה "הכלה מתירה צמותיה, החתן מתעלף", ושל התקליטור בהשתתפותה "Rava Deravin – מיצירות איתן שטיינברג"; עבודות פלסטיות שלה מלוות את כל מופעי התיאטרון שיצרה, ביניהן סדרת מסיכות גדולות ממדים לתיאטרון-המוזיקה "נסיכת חמשת הפנים"; קולאז' בדים (6X3.5 מטר) למופע תיאטרון-המוזיקה "סטאבט מאטר - תפילה אנושית"; קולאז' בדים (4X4 מ') להצגה "סיפורי בדים"; ועוד מגוון בובות, מסיכות, שטיחי-טלאים אביזרים ובובות.
This article uses material from the Wikipedia עברית article אתי בן-זקן, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.