טורקית: שפה

ניב הטורקית המדובר בפי משכילי איסטנבול נחשב כמאפיין את השפה התקנית.

טורקית
Türkçe

מדינות	טורקיה, צפון קפריסין, בולגריה, מקדוניה, יוון, גרמניה
אזורים	אסיה ואירופה
דוברים	65,000,000
שפת אם	55,000,000
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	אלטאית (במחלוקת) טורקית דרום-מערבית טורקית
לאום	טורקיה טורקיה קפריסין קפריסין צפון קפריסין צפון קפריסין
מוסד	Türk Dil Kurumu - המוסד ללשון הטורקית
קוד שפה	tr
קוד ISO 639-1	tr
קוד ISO 639-2	tur
קוד ISO 639-3	tur
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

מאז התאסלמות הטורקים ועד 1928 נכתבה הטורקית באמצעות גרסה של האלפבית הערבי ונקראה "טורקית עות'מאנית", אך מאז ועד היום נכתבת הטורקית באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני עקב הרפורמה במערכת הכתב שהנהיג אטאטורק.

הרפורמה בכתב הונהגה במטרה לייצג את צלילי השפה הטורקית ביתר נאמנות, להרפות מאחיזתו של האסלאם בטורקיה ובאופן כללי להנהיג את טורקיה אל הקידמה. כיום, רק חוקרים או אנשים שלמדו קרוא וכתוב לפני 1928 – מסוגלים לקרוא טורקית עות'מאנית.

במהלך השנים הושפעה הטורקית מהערבית ומהפרסית עד ש-20 אחוז מאוצר המילים שלה היו שאולים משתי שפות אלו. עם זאת, במהלך שנות ה־30 ניסו הטורקים "לטהר" את שפתם ולהוציא משימוש מילים ממקור זר – בעיקר מילים שאולות מהשפות הערבית והפרסית – מה שפישט מאוד את הסגנון הספרותי של השפה הטורקית והפך אותה דומה יותר לטורקית העממית. גם כיום, כ-10% מאוצר המילים התקני בטורקית הם ממקור ערבי ופרסי, דבר המאפשר למצוא עשרות מילים בשימוש יומיומי שדומות למילים עבריות, ובין היתר: merkez (מרכז, מערבית: مركز), sebep (סיבה, מערבית: سبب), iptal (ביטול, מערבית: إبطال), nokta (נקודה, מערבית: نقطة), saat (שעה, מערבית: ساعة), hürriyet (חירות, מערבית: حرية), tembel (טמבל, מילה שקיימת גם בפרסית, ואולי הגיעה לעברית דרך ערבית מדוברת; בטורקית משמעותה "עצלן" ולא "טיפש").

הרפורמה שערך מוסטפא כמאל אטאטורק בשפה הטורקית, שעיקרה החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני, כללה גם החלפת מילים רבות ממוצא ערבי ופרסי במילים משורשים טורקיים. חלק מהשינויים האלה התקבלו, אולם חלק ניכר מאוצר המילים הטורקי עדיין שאול מערבית ומפרסית. במהלך המאה ה-20, וגם כיום, היו לשונות אירופה המקור העיקרי לשאילת מילים חדשות. כיום כולל אוצר המילים הטורקי מילים רבות שמקורן בצרפתית. המוסד ללשון הטורקית עדיין עוסק בהחלפת המושגים הזרים במושגים טורקיים.

עיצורים

תנועות

 

• אף על פי ש-[ɨ] אינה אחורית היא מסומנת לעיתים כ-[ɯ]. זאת משום שהטורקית מבחינה בין שתי מערכות תנועות לפי עיגול השפתיים, לכן דוברי טורקית תופסים את התנועה הזו כמקבילה הבלתי-מעוגלת של u.

אין דיפתונגים בשפה הטורקית.

השפה מתאפיינת בהרמוניית-תנועות (vowel harmony). בכל מילה ייתכנו תנועות אחוריות בלבד (aıou) או תנועות קדמיות בלבד (eiöü). תופעה זו משפיעה על חלק מן המוספיות.

הטורקית היא שפה צירופית (אגלוטינטיבית). כללי המורפולוגיה של השפה מאפשרים יצירת מילים באמצעות שרשור מספר רב של סיומות אחרי בסיס המילה. לכל סיומת יש משמעות אחת מובחנת, כך שמשמעות המילה כולה נגזרת מן הבסיס ומכלל הסיומות המצטרפות אליו. התחביר הטורקי שונה במידה רבה מזה של שפות הודו-אירופיות או שמיות, וכך גם באשר לטיב הקשר בין המילים במשפט.

• דוגמה:

Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler gün yitirmeksizin kontrol altına alınmalıdır. Kontrgerilla harekat halindedir ve 1 Mayıs'ta parmağı vardır

מדינה פנים+ב+עצמה, אבל דמוקרטי חוק מדינה+של שליטה+שלו+של חוץ+ב+עצמה כמה ארגון+רבים ו כוח+רבים יום א.ב.ד+שם-הפועל+מבלי+של שליטה תחת+שלו-ל ל.ק.ח+חייב-is. גרילת-הנגד מתקפה מצב+של+ב+is ו אחד מאי+ב אצבע+שלה יש+is.

"יש להשתלט מבלי לאבד רגע (במקור: "יום") על מספר ארגונים וכוחות של המדינה גופא, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית (עצמה). גרילת הנגד נמצאת במצב של מתקפה והייתה לה יד ב (אירועי ה-)1 במאי".

• דוגמה נוספת:

"Davetimizi kabul edip etmeyeceği, işini yarın akşama kadar bitirmiş olup olmamasına bağlıymış"

הזמנה+שלנו+את קבלה ע.ש.ה+ip ע.ש.ה+שלילה+עתיד, עבודה+שלו+את מחר ערב+ל עד ג.מ.ר+עבר-גמור ה.י.ה+ip ה.י.ה+שלילה+ש+ל קשור+מסתבר-ש.

"(השאלה) אם ייענה (במקור: "יעשה קבלה") להזמנתנו או לא, קשורה, כך נראה (ymiş-), לשאלה אם יסיים או לא (יסיים) את עבודתו עד מחר בערב (במקור "אם עבודתו תהיה או לא תהיה גמורה...")".

• דוגמה שלישית:

"Arkadaşla dövüşülür mü?"

חבר-עם ה.כ.ה+אחד-את-השני+סביל+הווה האם?

"האם רבים ("הולכים מכות") עם חברים?" (במקור: "האם הכאה אחד את השני נעשית עם חברים"?)

• טורקית עות'מאנית

• טורקית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   שפה טורקית, דף שער בספרייה הלאומית