תאוריה ביקורתית של גזע: תנועה פוליטית

התאוריה הביקורתית של גזע בוחנת נושאים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים, בעיקר בכל הקשור לגזע ולגזענות בארצות הברית. רוב המחקר בתחום זה נעשה על ידי אקדמאים בתחומי המשפטים ומדעי החברה ופעילי זכויות אזרח בארצות הברית.

דרק בל

פטרישה ג' ויליאמס

קימברלי קרנשו

קמארה ג'ונס

מארי מאצודה

התאוריה הביקורתית של גזע צמחה באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 בכתביהם של מספר חוקרי משפט אמריקאים, בהם דריק בל, אלן פרימן, קימברלי קרנשו, ריצ'רד דלגאדו, שריל האריס, צ'ארלס ר' לורנס השלישי, מארי מאצודה ופטרישיה ג'ייוויליאמס. השיח בנושא החל כתנועה חברתית בשנות השמונים, ודן מחדש בתאוריות של הגישה הביקורתית למשפט עם התמקדות בנושאי גזע ופוליטיקה של זהויות. התאוריה הביקורתית של גזע מבוססת על תיאוריה ביקורתית ומבוססת על כתביהם של מספר הוגי דעות, בהם אנטוניו גראמשי, סוג'ורנר טרות', פרדריק דאגלס וויליאם א"ב דו-בויז, בשילוב רעיונות מתנועות חברתיות אמריקאיות, בהן "הכוח השחור", "צ'יקאנו" והפמיניזם הרדיקלי של שנות השישים והשבעים. חוקרי המשפט בתחום זה קיימו מפגש רשמי ראשון בשנת 1989, בכנס אקדמי תחת הכותרת "התפתחויות חדשות בתאוריה ביקורתית של גזע". דוברי הכנס קישרו את הגישה הביקורתית למשפט לשכיחותם של מקרי גזענות ממוסדת בארצות הברית. לאחר מכן התקיימו כנסים נוספים בנושא זה.

קיימות גישות מגוונות בקרב חוקרי התאוריה הביקורתית של גזע, אך הם מסכימים בנוגע לעקרונות הבסיסיים של התאוריה, לפיהם גזענות ותוצאות הנבדלות על פי גזע הן לרוב תוצאה של גזענות ממוסדת ולא של מקרי גזענות פרטיים. התאוריה ממפה דינמיקות חברתיות וממוסדות מורכבות, משתנות ולעיתים קרובות גם מוסוות, המביאות לתוצאות אלה. על פי חוקרי התאוריה, הפרדה גזעית ועליונות לבנה הם מנגנונים של הבניה חברתית בין-מגזרית המסייעת לשמר את האינטרסים של האדם הלבן נגד קהילות הנדחקות לשוליים.

בתחום הגישה הביקורתית למשפט, התאוריה הביקורתית של גזע מדגישה כי חקיקת חוקים "עיוורי צבעים" על הנייר בלבד לא מספיקה בכדי להפוך את יישומם של חוקים אלה ל"עיוור צבעים" בפועל. לכאורה, אף חוקים עיוורי-צבעים ניתנים ליישום תוך אפליה גזעית. מושג מפתח בתאוריה זו הוא בין-מגזריוּת (intersectionality), הקרויה גם "הצטלביות". מושג זה מדגיש כי גזע יכול להצטלב עם זהויות אחרות (כמו מגדר ומעמד חברתי) ובכך ליצור שילובים מורכבים של כוח וליצור עמדת נחיתות חברתית עבור שכבות רחבות באוכלוסייה. לדוגמה, חוקים הפוגעים בזכויותיהם של אסירים בכלא האמריקאי, כמו שלילת זכות בחירה, פוגעים בפועל בשחורים הרבה יותר מאשר בלבנים, מכיוון ששיעורי הכליאה של שחורים בארצות הברית גבוהים מאד.

לאחר מחאות ג'ורג' פלויד הוחלט בצבא ארצות הברית להוסיף לימודי תאוריה ביקורתית של גזע לתוכנית הלימודים של האקדמיה הצבאית. רמטכ"ל צבא ארצות הברית, הגנרל מארק מילי, התייחס לכך: "הרבה מאתנו צריכים ללמוד הרבה יותר על התיאוריה, תהיה מה שתהיה ... אני חושב שזה חשוב, דווקא לאלה מאתנו הלובשים מדים, שיהיה לנו ראש פתוח ונקרא הרבה ... וחשוב שנתאמן ונבין. החיילים שלנו מגיעים מכל קצוות החברה וחשוב שהמפקדים שלנו יבינו מאיפה הם באים."

שני פרופסורים למשפטים, דניאל א. פרבר וסוזאנה שרי, פרסמו מאמר ביקורתי על תאוריה ביקורתית של גזע, בו טענו שאין הוכחות לנכונותה, היא מסתמכת יותר על נרטיבים מאשר על עדויות, וסותרת את עקרונות שלטון החוק. לדבריהם, התאוריה (יחד עם תאוריות דומות, בהן פמיניזם רדיקלי והגישה הביקורתית למשפט) עלולה להוביל שלא במתכוון להשלכות אנטישמיות ורגש אנטי-אסיאתי, כי עלול להשתמע ממנה שהצלחתם האקדמאית והעסקית של יהודים ואסייתיים בארצות הברית נובעת מיתרון בלתי-הוגן שהוא חלק ממערכת של גזענות ממוסדת.

מאמרם של פרבר ושרי ספג ביקורת נוקבת בשורת מאמרים שפורסמו בכתב העת Harvard Law Review. המבקרים מצביעים על כך שהצלחה אישית אינה עדות לכך שלא קיימת גזענות ממוסדת, ואין קשר בין הדברים.

גם מבקרים אחרים, בהם המשפטן ריצ'רד פוזנר, טוענים כי תאוריה ביקורתית של גזע מערערת את האמון בשלטון החוק, וסותרת את עיקרון השוויון בפני החוק עליו מבוססת מערכת המשפט האמריקאית.

תאוריה ביקורתית של גזע עוררה מחלוקות פוליטיות בארצות הברית מאז שנות ה-80 של המאה ה-20. מבקרי התאוריה במערכת הפוליטית טוענים שהיא מבוססת על הנחת יסוד לפיה חוקת ארצות הברית משקפת עליונות לבנה ונועדה להנציח אותה, וכי היא מעודדת חוקרי משפט לקדם חוקים שאינם שוויוניים.

אחת הדוגמאות לטענות המבקרים היא בקשתו של עורך הדין ג'וני קוקרן במשפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון, בו ביקש מחבר המושבעים לזכות את סימפסון למרות הראיות נגדו, מפני שלטענתו הוא סבל מגזענות ממסדית.

בתקופת מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית (2020) דונלד טראמפ ותומכיו קידמו התנגדות לתאוריה ביקורתית של גזע. הוא הוציא צו נשיאותי האוסר הקצאת תקציבים לתוכניות חינוך הכוללות בין נושאי הלימוד "פריבילגיה לבנה" או "תאוריה ביקורתית של גזע", בטענה שאלו מהוות "תעמולה והסתה לא-אמריקאית". צו זה בוטל על ידי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ב-20 בינואר 2021.

מאז שנת 2020, מחוקקים שמרנים בארצות הברית מנסים לאסור או להגביל הוראה של התאוריה הביקורתית של גזע בנוסף לתוכניות חינוכיות אחרות נגד גזענות. ב-10 מדינות בארצות הברית נחקקו חוקים מסוג זה. חוקים אלו קודמו, בין השאר, על ידי מושל איידהו בראד ליטל ומושל פלורידה רון דה-סנטיס. מבקרי המאמצים הללו טוענים, כי המחוקקים השמרנים מציגים באופן שגוי ומוליך שולל את עקרונותיה ואת חשיבותה של התאוריה, וכי המטרה של חוקי האיסור האלה היא להשתיק דיון ושיח רחבים יותר על גזענות, שוויון, צדק חברתי וההיסטוריה של הגזע. ארגונים רבים העוסקים בחינוך, מחקר ומדיניות, בהם האגודה ההיסטורית האמריקאית, חתמו על עצומות הקוראות לבטל חוקים אלה.

אחד הנושאים הקשורים לתאוריה ביקורתית של גזע הוא מדיניות מבוססת-גזע (אנ'), אוסף חוקים וכללים שנועדו ליישם העדפה מתקנת כלפי מיעוטים גזעיים בארצות הברית. מדיניות כזו נועדה בדרך כלל לשיפור מעמדם של אפרו-אמריקאים. בין הדוגמאות למדיניות מבוססת-גזע ניתן למצוא חוקים למניעת אפליה גזעית, איסור אפליה, מכסות לימודים לבני מיעוטים והגדלת תקציבי החינוך בשכונות עוני.

חוקים אלה משיגים שתי מטרות עיקריות: פיצוי על אפליה שננקטה בעבר, וקידום שוויון הזדמנויות כיום.

•   ניר יהודאי, הם רק רצו לדבר על גזענות. בימין רואים בכך הכרזת מלחמה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2022