פלרמו: בירת סיציליה

 

עדויות מצביעות על קיומה של התיישבות אנושית באזור פלרמו בתקופה המזוליתית, בתחילת האלף ה-8 לפנה"ס, ובמערת אדאורה (אנ') הסמוכה נמצאו ציורי סלע מאותה תקופה. תושבי האזור המקוריים היו עם איטלי בשם סיקַנים, שלפי תוקידידס הגיעו מחצי האי האיברי.

העיר פלרמו נוסדה במאה השמינית לפני הספירה על ידי סוחרים פיניקים בשל הנמל הטבעי המצוי באזור זה של חופה הצפון מערבי של סיצליה. שמה הפיניקי של העיר היה 𐤑𐤉𐤑 (ציץ , כלומר הפרי שמתגלה מהפרח), וביוונית נקראה "פאנורמוס" שמשמעה "נמל הכל" בשל הנמל הטבעי שלה, או פלאיראמוס (Παλαιάπολις)^{[דרוש מקור]}, כלומר "עיר ישנה". שמה היווני של העיר נשתמר בשמה הנוכחי.

העיר נכבשה במהלך המלחמה הפונית הראשונה (264–241 לפני הספירה) על ידי הרפובליקה הרומית. בתקופת השלטון הרומאי הייתה העיר חלק מפרובינציית סירקוזה. לאחר חלוקת האימפריה הרומית הייתה העיר בשליטת האימפריה הביזנטית.

בשנת 827 נכבשה העיר על ידי המוסלמים והוקמה בה אמירות סיציליה. בשנת 1026 יצאו הנורמנים במסע צלב נגד האמירות האסלאמית של סיציליה וב-10 בינואר 1072 נכבשה העיר פלרמו (האי כולו נכבש בהדרגה, וכיבושו הסתיים רק ב-1091).

בשנת 1194 הפכה העיר חלק מהאימפריה הרומית הקדושה והעיר הייתה העיר האהובה על קיסר האימפריה פרידריך השני. בין השנים 1266–1282 הייתה העיר בשליטת בית אנז'ו. ב-30 במרץ 1282 בכנסיית סנטו ספיריטו (אנ') שמחוץ לעיר פלרמו פרץ המרד המוכר כ"ערבית סיציליאנית", שגרם לכך שבית אנז'ו ויתר על סיציליה. פדרו השלישי, מלך אראגון שהיה בצפון אפריקה ניצל את האירוע על מנת להשתלט על האי שהפך להיות חלק מממלכת אראגון. ב-1479 הפכה העיר חלק מממלכת ספרד.

בשנת 1734 עברה העיר לשליטת ממלכת נאפולי בה משל בית בורבון ופלרמו איבדה את מעמדה בשל איחוד "שתי הסיציליות". אצילי העיר לקחו חלק במהפכת 1848 בסיציליה והצליחו לשמור על עצמאות העיר עד 1849.

בשנת 1860 נכבשה סיציליה ב"מסע האלף" של ג'וזפה גריבלדי והפכה חלק מממלכת איטליה המאוחדת בשליטת בית סאבויה.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפגעה העיר קשות במהלך פלישת בעלות הברית לסיציליה בשנת 1943.

בשנת 1947 הפכה העיר למרכז סיציליה שהפכה לאזור אוטונומי, ובאותה עת עלה כוחה של המאפיה בעלת ההשפעה הרבה ביותר בעיר עד היום.

בעיר 654,987 תושבים (דצמבר 2012).

אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה

 

 

 

מנזרים

• מנזר הקפוצ'ינים של פלרמו

כנסיות

• קתדרלת פלרמו (הייתה במקור מסגד ונהפכה לכנסייה בשנת 1135)
• כנסיית ג'ובאני הקדוש של הנזירים
• כנסיית סנטה מריה דל'אמיראליו
• כנסיית סן קטאלדו (נבנתה במאה ה-12)
• סנטה מריה דלה גנג'י (אנ')
• סאן ג'וזפה די טאטיני (אנ')
• אוראטוריו די סאן לורנצו (אנ')
• אורטוריו דל רוזריו
• סנטה טרסה אלה קלסה (אנ') (מקור שמה במילה הערבית חליסה שמשמעה "נבחרת"). הכנסייה נבנתה בין 1686 ל-1706 במקום בו עמד קודם לכן ארמון האמיר. הכנסייה בנויה בסגנון בארוק סיציליאני.
• סנטה מריה דלו ספאזימו (אנ') נבנתה ב-1506 והפכה מאוחר יותר לבית חולים. עבור כנסייה זו צייר רפאל את ה"ספאזימו" שלו, המוצג כיום במוסאו דל פראדו שבמדריד. היום הכנסייה הרוסה ומשמשת לקונצרטים תחת השמיים.
• הכנסייה והמנזר של סנט ניקולו טולנטינו (איט') - במתחם שבו נמצאת הכנסייה נמצאות חורבות בית הכנסת שנהרס עם גירוש יהדות סיציליה

ארמונות ומוזיאונים

• פאלאצו דיי נורמני נחשב אחד הארמונות הנורמניים היפים ששרדו.
• פאלאצו אבאטליס (אנ') - נבנה בסוף המאה ה-15 בסגנון גותי.
• המוזיאון האזורי לארכאולוגיה (The Museo Archeologico Regionale) הוא אחד המוזיאונים לארכאולוגיה הטובים באיטליה. בין ממצאי המוזיאון אבן פלרמו - שבר אסטלה המכילה חלק מרשימת מלכי מצרים.

תיאטראות

• תיאטרו מאסימו נבנה בשנת 1897 ומשמש עד ימינו (לאחר שיפוצים בין 1974–2000)
• תיאטרו פוליטֵאַמה (אנ') שנבנה בין 1867 ל-1874 משמש כיום כגלריה לאמנות מודרנית.

נמל התעופה הבינלאומי של פלרמו נמצא 32 ק"מ מערבית לעיר, ומקושר לעיר בקווי אוטובוס וברכבת.

• מלטה  ולטה, מלטה
• תוניסיה  ביזרטה, תוניסיה (מ־2005)

• גטו פלרמו

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: פלרמו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלרמו

•   אתר האינטרנט הרשמי של פלרמו
• מידע על העיר
• אתר רשמי של משרד התיירות על העיר
• קבוצת הכדורגל של פלרמו - אתר רשמי
•   לורנצו טונדו, הגרדיאן, מעיר מאפיה לבירת תרבות באיטליה: פאלרמו קמה לתחייה, באתר הארץ, 31 במרץ 2017
• פלרמו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   פלרמו (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית