יחסי ישראל–קטר: יחסי חוץ

יחסי ישראל–קטר
ישראל	קטר (מדינה)
ישראל	קטר
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072	11,586
אוכלוסייה
9,881,600	2,731,905
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033	237,296
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,829	86,861
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	מונרכיה

עד לשנת 2009 קיימו המדינות יחסים כלכליים, אולם לאחר מבצע עופרת יצוקה ניתקה קטר לאות מחאה את יחסיה עם ישראל באופן מרבי. היחסים התבטלו רשמית ב-2011 כאשר ישראל החליטה לסגור את משרדיה בקטר עקב עמדותיה האנטי ישראליות ותמיכתה בחמאס.

בשנת 1960 הודיעה קטר על ניתוק קשרי הדואר עם ישראל. בשנות ה-70 נטלה קטר חלק בחרם הערבי על ישראל.

הקשר הראשון בין המדינות החל בשנת 1993 כאשר יוסי ביילין, סגן שר החוץ, נפגש עם שגריר קטר בוושינגטון. ב-1994, נפגש משה שחל, שר האנרגיה, פעמיים בלונדון עם שר החוץ הקטרי כדי לדון במכירת גז טבעי לישראל. לפגישה השנייה, בינואר 1994, הצטרף גם שר החוץ שמעון פרס.

בשנת 1996 ישראל פתחה לראשונה נציגות כלכלית קבועה בדוחה, והתקיים משא ומתן על מכירת גז לישראל. זמן קצר לאחר מכן ביקר ראש הממשלה, שמעון פרס, בקטר. בנובמבר 1997 נערכה הוועידה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה בדוחה, בהשתתפות משלחת מישראל. באותה עת גם החלו אנשי עסקים ישראלים לפעול במדינה.

בינואר 2007, ביקר שוב שמעון פרס בקטר, בעת כהונתו כממלא מקום ראש הממשלה, ונפגש עם האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני.

באפריל 2007, יו"ר האיגוד האולימפי של קטאר, השייח סעוד בן עבד א-רחמאן ביקר בישראל, והניח את אבן הפינה לאצטדיון דוחה בסכנין, ששופץ והורחב בתרומה של ממשלת קטר.

בספטמבר 2007, שרת החוץ ציפי לבני נפגשה עם האמיר בעצרת האו"ם בניו יורק, ובאפריל 2008 דווח כי ביקרה בקטר.

בתחילת שנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה הורתה קטר לראש הנציגות הכלכלית הישראלית בדוחה לעזוב את המדינה וניתקה את קשריה הכלכליים עם ישראל. עם זאת, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה קטר כי תהיה מוכנה לחדש עם המגעים עם ישראל, בתנאי שתוקפא הבניה בהתנחלויות.

ברשת אל-מנאר של חזבאללה נטען ב-2011 כי בין המדינות מתנהל תיאום ביטחוני הדוק. מספר שנים לאחר מכן נחשף כי קטר אף לוקחת חלק במימון הארגון.

ב-23 באוקטובר 2012, ביקר האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני בעזה. הוא היה מנהיג המדינה הראשון שביקר בעזה לאחר עליית החמאס לשלטון ברצועה ב-2007.

החל מ-2012 החלה קטר לממן את חמאס ולהעביר מאות מיליוני דולרים לראשות. לפי דיווחים שונים קטר העבירה לרצועת עזה יותר מ-1.1 מיליארד דולר בשנים 2018-2012.

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן, האשים שר החוץ אביגדור ליברמן את קטר בכך שהיא מחבלת יחד עם טורקיה במאמצים המצריים להשיג הפסקת אש. במקביל החל שר התקשורת גלעד ארדן לפעול להסרת שידורי אל-ג'זירה בישראל. למרות מאמציו גם ב-2023 רשת אל-ג'זירה עדיין פועלת בישראל.

במאי 2017 אמיר קטר, שייח תמים בן חמד אל ת'אני, צוטט ברשת "אל-ערבייה" באומרו כי יחסי קטר וישראל "טובים", וכי הוא נחוש לעזור לתווך הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. לאחר פרסום ההתבטאויות סוכנות הידיעות הרשמית הקטרית פרסמה כי אתר הסוכנות נפרץ וכי הופץ פרסום שקרי שיוחס לאמיר. בהמשך אותה שנה הסתייע הלובי למען קטר, הפועל בארצות הברית, בחוות דעתו של המזרחן הישראלי שמעון שפירא, שכתב לקונגרס:

"על בסיס הניסיון והידע שלי אני יכול לומר שקטר לא סיפקה נשק לחמאס. קטר מסייעת במיזמים הומניטריים כמו בניית בתים ושכונות חדשות. החומרים שמסופקים לעזה מפוקחים על ידי מערכת הביטחון הישראלית, בראשות גנרל פולי מרדכי"

.

ב-2018 בעקבות המידע על העברת למעלה ממיליארד דולאר באישור ישראל לחמאס, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דרש מגורמים מדיניים, משפטיים וביטחוניים לבדוק האם המהלך לא נחשב הפרת סנקציות ישראליות ובינלאומיות על חמאס, כיוון שזה מוגדר בישראל ארגון טרור. עוד צויין כי קטאר העבירה ב-2018, באישור ישראל, 50 מיליון דולר לאונר"א שנקלעה לסכנת סגירה לאחר שארה"ב החליטה להפסיק את התמיכה בה. בנובמבר 2018 החלה קטאר להעביר מזוודות כסף לעזה, לאחר שמחמוד עבאס סירב לאפשר העברת כספים לחמאס מבנק פלסטיני, וראש הממשלה נתניהו אפשר את המהלך.

בדצמבר 2018, ישראל התירה תשלום של 13 מיליון אירו מקטאר לעובדים בעזה כחלק מתשלום ראשון מתוך ששה לסיוע במשבר הומניטרי באזור עזה.מאז 2014 התקיימו שיחות תכופות בין ישראל לקטאר בנושאים הקשורים לעזה באמצעות שליח קטאר לעזה, מוחמד אל-עמאדי, שהיה בקשר שוטף עם ישראל.

בפברואר 2020 ביקרו בקטר בחשאי ראש המוסד יוסי כהן ואלוף פיקוד דרום הרצי הלוי ונפגשו עם בכירים בנסיכות, במסגרת מאמצי ההסדרה ברצועת עזה. הנסיעה התקיימה זמן קצר לפני הבחירות שהתקיימו ב-2 במרץ 2020. אביגדור ליברמן טען כי מטרת הנסיעה הייתה להסדיר העברת סיוע כספי מקטאר לחמאס, במטרה להבטיח הסדרה מחודשת ולמנוע הסלמה בעזה, מפני שנתניהו חשש שהסלמה תיפגע בסיכוייו לנצח בבחירות.

באוגוסט 2020 לאחר שאיחוד האמירויות הערביות הכריזה כי בכוונתה לחתום על הסכם נרמול יחסים עם ישראל אמרה עוזרת שר החוץ הקטרי כי "דוחה לא תצטרף לשכנותיה ברכבת הנורמליזציה ותיחפז לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, עד שיושלם פתרון הסכסוך עם הפלסטינים".

בנובמבר 2021 פורסם כי על אף התנגדותה לנרמול יחסיה של ישראל עם מדינות ארצות ערב במסגרת הסכמי אברהם החליטה קטר לחתום על הסכם מסחר עם ישראל בענף סחר היהלומים. במסגרת ההסכם, ישראל תאפשר לקטר להיכנס לרשימת המדינות הזכאיות לסחור ביהלומים בשטחה. קטר התחייבה לאפשר לסוחרים ישראלים להיכנס ללא קושי ואף להקים נציגות אם ירצו בכך, אף שבין המדינות אין יחסים דיפלומטיים.

בשנת 2022 ביקר הרמטכ"ל אביב כוכבי את ראש הכוחות המזוינים של קטר בתיווך אמריקאי בקטר על פי פרסומים זרים במטרה להציב מכ"מים ישראלים בקטר.

ב-2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני מעורב ומשמש כמתווך עיקרי בעסקאות חילופי השבויים בין ישראל לחמאס, עסקאות במסגרתן צפויים להשתחרר עשרות מהישראלים שנחטפו לעזה.

פרסומים על מעורבות כסף קטארי בבחירות לכנסת

בתחילת 2013 טענו כלי תקשורת ערביים שציפי לבני האשימה את נתניהו בקבלת כספים למערכת הבחירות מקטאר. בשנת 2021, נכללו בין מסמכים קטאריים שהודלפו, חמישה מסמכים בסיווג סודי הכוללים תכתובות בין ראשי השלטון הקטרי שעוסקים בכוונה להעביר כספים במזומן לאביגדור ליברמן ולבנימין נתניהו מאמיר קטר, לקראת הבחירות לכנסת ב-2013 וב-2019. המסמכים הם הוראה להעביר את הכסף והודאה של הבנק שהכסף הועבר למשרד הרלוונטי בקטאר. אין במסמכים כל אינדיקציה שהכסף הועבר בפועל. פרסומים אלו עוררו שמועות בישראל אך לא זכו להתייחסויות בולטות בכלי התקשורת הרשמיים.

בספורט

ב-2011 השתתפה לראשונה הטניסאית הישראלית שחר פאר בטורניר דוחה.

ב-2013 השתתפה לראשונה נבחרת ישראל בשחייה בתחרות גביע העולם בדוחה, והשחיינית הישראלית עמית עברי אף זכתה במדליית כסף. בעת טקס הענקת מדליות למנצחים, לצד שמה הופיע דגל חסר צבע במקום דגל ישראל. כחודש לאחר מכן יו"ר איגוד הכדוריד של ישראל השתתף בקונגרס איגוד הכדוריד העולמי בדוחה ודגל ישראל לא היה נוכח בקונגרס. דובר של קטר אמר כי אם נבחרת ישראל בכדורגל תעפיל לטורניר גביע העולם בשנת 2022, שייערך במדינה, הנבחרת תוכל לקחת בו חלק, על אף ניתוק היחסים בין שתי המדינות. ביוני 2015 נפגשו בכיר באיגוד הכדורסל הישראלי ויושב ראש הוועד האולימפי של קטר.

ב-9 ביוני 2022 הודיע שר החוץ יאיר לפיד כי ישראלים יוכלו להיכנס לקטר במהלך מונדיאל 2022 ולצפות במשחקים על פי סיכום עם פיפ"א.

ב-10 בנובמבר,2022 פורסם כי יופעלו לראשונה טיסות ישירות מישראל לנמל התעופה חמד שבדוחה. טיסות אלה יופעלו לרגל המונדיאל בקטר על ידי חברת Tus Airways הקפריסאית. ב-20 בנובמבר המריאה הטיסה המסחרית הראשונה בהיסטוריה מתל אביב לדוחה. הטיסה נמשכה כ-3 שעות ועליה כ-180 נוסעים. מנכ"ל חברת התעופה הודיע כי בסך הכול תוכננו 6 טיסות ישירות מישראל לקטר. בינואר 2023 אישרה קטר את כניסת שחקניות נבחרת ישראל, אניטה דייב ויהלי אשוש, לטורניר כדורעף חופים בקטר. עם זאת, בנובמבר של אותה השנה, נאסר על ישראל להשתתף באליפות העולם בשחייה שנערכה במדינה.

• סמי רבל, ישראל בחזית המפרץ הפרסי, ידיעות ספרים, 2009

• אבי יששכרוף, מרגיש בבית: פרס הסתובב בשוק של דוחה, ובירך "סבאח אל-חיר", באתר הארץ, 30 בינואר 2007
• צבי בראל, כשהסכם בעזה על הפרק, גם מדינה תומכת טרור יכולה להיות ידידה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2018