מדליית כסף

מדליה זו מוענקת אל המעפיל למקום השני בתחרויות ספורט כמו המשחקים האולימפיים או משחקי חבר העמים הבריטי. לצד מדליית הכסף, מוענקות גם מדליית זהב למסיים במקום הראשון ומדליית ארד למסיים במקום השלישי. באופן כללי יותר, כסף הוא באופן מסורתי מתכת המשמשת לעיתים לכל סוגי המדליות האיכותיות, כולל כאלה בתחום האמנות.

בענפי ספורט רבים הכוללים הדחה של קבוצות יריבות, כולל אלה עם פלייאוף במקום השלישי (כמו הוקי קרח וכדורגל אולימפיים או גביע העולם בכדורגל), מדליית כסף היא היחידה שניתנת לקבוצה המפסידה, ואילו הקבוצות האחרות זוכות בזהב ובארד.

ספורטאים בולטים כמו ג'וסלין לארוק (אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)) השמיטו מצווארם את מדליית הכסף שלהם, כמחאה מיד לאחר שקיבלו אותן; מאוחר יותר הורתה פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית ללארוק להשיב מיד את מדליית הכסף לצווארה.

במהלך האירוע האולימפי הראשון בשנת 1896, המדליות שהוענקו לזוכים במקום הראשון היו עשויות למעשה ממתכת כסף. המנהג של זהב-כסף-ארד לשלושת המקומות הראשונים מתוארך לאולימפיאדת סנט לואיס ב-1904, ובמרוצת הזמן הועתק המנהג לאירועי ספורט רבים אחרים. הטבעת המדליות היא באחריות העיר המארחת.

משנת 1928 ועד 1968 העיצוב תמיד היה זהה: על הצד הקדמי נטבע עיצוב גנרי של האמן ג'וזפה קסיולי (אנ') מפירנצה, ועליו תמליל שניסחה העיר המארחת. על הצד ההפוך נטבע עיצוב גנרי נוסף של אלוף אולימפי מסוים. בין השנים 1972–2000, העיצוב של קסיולי (או עיבוד קל מחדש של יצירתו) נותר בצד הקדמי ועיצוב מותאם אישית של העיר המארחת הוטבע מאחור. כאשר ניתנה תשומת לב לכך שהעיצוב של קסיולי כלל אמפיתיאטרון רומאי בשעה שהמשחקים האולימפיים במקור בכלל חלק מתרבות יוון העתיקה, הוזמן עיצוב חדש למדליות האולימפיות.

מדליות משחקי החורף האולימפיים עוצבו בצורה מגוונת יותר.