תסמונת מוות בעריסה: תופעת מוות פתאומי של תינוקות

למרות המחקר הרב אין הסבר מדעי ברור לתופעה והיא מתרחשת גם אצל תינוקות בריאים לחלוטין, אף שיש מספר גורמים המגבירים את הסיכון. מדובר בפגיעה תפקודית בעיקר, שפוגעת במנגנון בקרת הנשימה והיקיצה של התינוק. התסמונת היא אחד הגורמים הנפוצים לתמותת תינוקות עד גיל שנה. התסמונת עלולה להתרחש אצל תינוקות בני חודש עד שנה, אך רוב מוחלט של המקרים (90%) מתרחשים בטרם מלאו לתינוק שישה חודשים ושיא השכיחות היא בקרב תינוקות בני חודשיים עד ארבעה חודשים.

תסמונת מוות בעריסה

קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	804412
MeSH	D013398
סיווגים
ICD-10	R95
ICD-11	MH11

שיעור מקרי מוות בעריסה משתנה ממקום למקום, ובמפנה המאה ה-21, בשל המודעות לתסמונת, חלה בארצות המערב ירידה דרסטית בשיעור התמותה ממנה. בסך הכל בעולם נרשמו בשנת 2010 כ-22,000 מקרי מוות, ירידה מ-30,000 שנרשמו בשנת 1990. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, בין השנים 2011-2008 נפטרו 150 תינוקות ממקרי מוות בעריסה, כ-6.2% ממקרי הפטירה של תינוקות, ובסה"כ כ-2.3 מקרים לכל 10,000 לידות חי. מדובר בירידה מתחילת שנות ה-2000, אז היה הממוצע כ-4 מקרים לכל 10,000 לידות. שיעור התמותה מהתסמונת בקרב ערביי ישראל גבוה יותר, ובין 2011-2008 השיעור באוכלוסייה היה 4 לכל 10,000 לידות.

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2019 שיעור התמותה מהתסמונת היה 1.3 לכל 10,000 לידות, ירידה של 16% בהשוואה לשנת 2010 ושל 44% בהשוואה לשנת 2000. בקרב ערבים ודרוזים, שיעור המוות מהתסמונת בשנים 2017–2019 היה 1.9 לכל 10,000 לידות חי, לעומת 0.7 בקרב יהודים. בפילוח לפי השכלת האם, השיעור עבור תינוקות שנולדו לאמהות שלמדו עד 12 שנים היה 1.5 לכל 10,000 לידות חי, לעומת 0.4 בקרב תינוקות שנולדו לאמהות עם 13 שנות לימוד או יותר. בשנים 2017–2019, תסמונת מוות בעריסה הייתה הגורם ל-3% מכלל מקרי הפטירה של תינוקות.

בארצות הברית ירד שיעור התינוקות שנפטרו מסיבה זו, מ-4,895 בשנת 1992 ל-2,247 בשנת 2004, שיעור של כ-5.4 פטירות לכל 10,000 לידות. השיעור גבוה יותר בקרב אפרו אמריקאיים ואסייתיים בארצות הברית. עם זאת, בתקופה זו עלה שיעור המוות מחנק במיטה בשיעור דומה, כך שלא ברור האם המלצות שונות שניתנו אכן שינו באופן משמעותי את מספר מקרי המוות. הנתונים אינם מדויקים משום שבמקומות רבים בעולם, כולל בישראל, אינה מתבצעת נתיחה שלאחר המוות כשגרה, וזו חיונית לקבלת התוצאה. 61% מהלוקים במוות בעריסה הם זכרים.

מכיוון שהסיבות למוות בעריסה אינן ידועות מתבססות הערכות גורמי הסיכון על ניתוחים סטטיסטיים של הנתונים הידועים לגבי כאלו שלקו בתסמונת. לגבי חלקם יש הסכמה בעוד שלגבי אחרים אין תמימות דעים בקרב החוקרים.

באוקטובר 2006 פורסם מחקר, שטרם אושש דיו, הגורס שמוות בעריסה נגרם עקב פגם גנטי המונע זיהוי כשלים בנשימה בגזע המוח. בשנת 2019 פורסם מחקר אוסטרלי שגילה שתינוקות שחוו מוות בעריסה סובלים מתסמין משותף של רמות נמוכות של חלבון אורקסין, שגורם לתינוקות להתהפך כאשר אין להם מספיק חמצן. היכולת לאבחן ולהשפיע על מינון האורקסין בגוף התינוק וההשפעות של מהלכים כאלו טרם נבחנו לעומק, ולכן המלצות מכוני רפואת הילדים עדיין ממליצים להורים להיזהר מהגורמים הנסיבתיים שידוע על קשר בינם לבין מוות בעריסה, ואלו הם:

במהלך ההיריון

• עישון של האם בזמן ההיריון או עישון פאסיבי שלה. עישון של האם בזמן ההיריון מגדיל את הסיכון של תינוק למוות בעריסה פי 3 יחסית לתינוק שאימו לא מעשנת. חשיפה לעישון בזמן ההיריון עלולה להשפיע על התפתחות המוח והריאות של העובר. לפי דו"ח של איגוד הרופאים האמריקאי, (פרק 5, עמודים 180–194), חשיפה למבוגרים מעשנים מקושרת עם מקרי מוות בעריסה. ריאות של תינוקות שמתו ממוות בעריסה הכילו ריכוזים גבוהים יותר של ניקוטין ושל קוטינין (סימן ביולוגי לחשיפה לעישון מיד שנייה) מאשר ריאות של תינוקות שמתו מסיבות אחרות.
• שימוש בהרואין.
• הורות בגיל העשרה.
• הפרש של פחות משנה בין הלידות.
• לידות מרובות עוברים.
• תזונה לקויה של האם.

לאחר ההיריון

• משקל לידה נמוך (במיוחד מתחת ל-1.5 ק"ג).
• חשיפה למבוגרים מעשנים: תינוקות החשופים לעישון כפוי של אחד ההורים נמצאים בסיכון כפול למוות בעריסה.
• שכיבה על הבטן בזמן השינה: נתונים הראו כי ההוראה להשכיב תינוקות על הגב בארצות הברית הורידה את התמותה משמעותית, בלמעלה מ-40%. עם זאת, מדובר רק בזמן השינה, בזמן הערות יש המלצה גורפת לתת לתינוקות לשכב על הבטן כדי לחזק את גופם.
• ביגוד וחימום עודפים הגורמים לעלייה גבוהה בחום הגוף.
• משטח שינה רך מידי ולא מאוורר וכן מגני ראש בהיקף העריסה, בדים וכריות מיותרים שיכולים ליצור מצבורי פחמן דו-חמצני (CO2) בסביבת נתיבי האוויר של התינוק.
• שינה במיטת ההורים או במיטת ילד אחר, מאותן סיבות שהוזכרו לעיל.
• עטיפה הדוקה בחיתול או שמיכה.

כאמור, על פי ניתוחים סטטיסטיים של הנתונים הידועים עלו מספר גורמי סיכון. הקטנת הסיכון להופעת התסמונת ניתן לביצוע בשתי דרכים:

• הקטנת גורמי הסיכון:
  • הימנעות מעישון בסמוך לתינוקות.
  • השכבת תינוקות על הגב בשנתם.
  • אוורור החדר ושמירה על זרימת אוויר (חלון פתוח).
  • הלבשת תינוקות בביגוד קל לקראת השינה.
  • שימוש במזרן עם רמת קשיות גבוהה.
  • השכבת תינוקות במיטה נפרדת.
  • השכבת תינוקות במיטה ללא חפצים.
  • שמירה על טמפרטורת החדר על 22 מעלות צלזיוס.
• במחקר שהתפרסם באוקטובר 2008 התברר כי שימוש במאוורר בחדר התינוק הפחית את שיעור המקרים ב-72 אחוז.
• הנקה ותזונה מחלב אם מפחיתה מחלות דרכי נשימה עליונות, ובכך מורידה את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה.
• נצפה כי חיסון במועד מפחית את מספר המקרים של התסמונת בכ-50%.
• נצפה כי שימוש במוצץ מפחית את מספר המקרים של התסמונת, אך המנגנון שבו הוא עושה זאת אינו ידוע.

  מדיה וקבצים בנושא תסמונת מוות בעריסה בוויקישיתוף

• תסמונת מוות בעריסה באתר קידספדיה (בעברית)
• עתיד - עמותה ישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות
• רמות סרוטונין נמוכות מהרגיל בקרב תינוקות שמתו מוות בעריסה - אתר דוקטורס אונליין
• ד"ר ענת שץ‏, הורים, אפשר למנוע מוות בעריסה, באתר וואלה!‏, 23 במרץ 2014
• מערכת וואלה! בריאות‏, הכותרות הכריזו שנמצאה הסיבה למוות בעריסה. המציאות מורכבת יותר, באתר וואלה!‏, 15 במאי 2022
• תסמונת מוות בעריסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)