קלוד סימון (בצרפתית: Claude Simon; 10 באוקטובר 1913 - 6 ביולי 2005) היה סופר צרפתי וזוכה פרס נובל לספרות.
הוא נולד באנטננריבו, מדגסקר, ונפטר בפריז, צרפת.
לידה | 10 באוקטובר 1913 אנטננריבו, מדגסקר |
---|---|
פטירה | 6 ביולי 2005 (בגיל 91) פריז, צרפת |
שם לידה | Claude Eugène Henri Simon |
מדינה | צרפת |
מקום קבורה | בית הקברות של מונמארטר |
מקום לימודים | קולז' סטניסלס בפריז, אוניברסיטת סן לואי |
שפות היצירה | צרפתית |
זרם ספרותי | Nouveau Roman |
יצירות בולטות | Hommage à Piero della Francesca |
בן או בת זוג | Réa Karavas |
פרסים והוקרה |
|
סימון מזוהה לעיתים קרובות עם תנועת "הרומן החדש" שאליה שייכים גם אלן רוב-גרייה (Alain Robbe-Grillet) ומישל בוטור (Michel Butor); סגנון הנראטיב המקוטע שלו מביא לידי ביטוי כמה ממאפייניה של תנועה זו (במיוחד ברומן Triptyque מ-1973), אף על פי כן הוא שומר על כישרונו לספר סיפור ולעצב דמויות. למעשה, לסימון יש הרבה יותר מן המשותף עם ממשיכיו המודרניים, במיוחד ניכרת השפעתם של מרסל פרוסט וויליאם פוקנר. שימושו של סימון במשפטים ארוכים, חדורי מודעות עצמית (שלפעמים משתרעים לאורך דפים רבים, עם סוגריים, שלעיתים קוטעים פיסקה שמסתיימת רק עמודים אחרי כן), ניתן להבחין בהם בהתייחסות לסגנונו של פרוסט. יתר על כן, סימון משתמש במוטיבים מסוימים שמאפיינים את פרוסט (למשל ב"דרך פלנדריה" המספר, סרן de Reixach, נורה בידי צלף המסתתר מאחורי עץ עוזרד, או haie d'aubépines, אזכור לפגישה בין גילברט והמספר שנערכה ליד עץ העוזרד, ברומן של פרוסט "בעקבות הזמן האבוד"). השפעתו של פוקנר ניכרת בשימושו הנרחב של סימון בפרקי זמן קטועים ובשימושו הנרחב בדיבור עקיף, שבו קולות המספר (שלעיתים אינו מזוהה) וזרמי התודעה המבעבעים לתוך מילותיו של המספר. רוחו של פוקנר עולה במיוחד ברומן L'Acacia מ-1989, שם משתמש סימון בתאריכים המכסים תקופת זמן כרונולוגית ארוכה, במקום כותרות הפרקים; טכניקה אותה שאל מספרו של פוקנר "הקול והזעם".
למרות ההשפעות שתוארו בפרק הקודם "סגנון והשפעה", הרי שעבודתו של סימון היא מקורית ביותר, הן נושאית והן סגנונית. מלחמה היא נושא קבוע ביצירותיו (היא נוכחת בצורה זו או אחרת כמעט בכל עבודותיו של סימון) וסימון מעמיד לעיתים זו מול זו את חוויותיהם של אנשים שונים ושל קונפליקטים היסטוריים שונים ברומן אחד; המלחמה הגדולה (מלחמת העולם הראשונה) ומלחמת העולם השנייה ב-L'Acacia (תוך שהוא מתאר את השפעתה של המלחמה על אלמנותיהם של החיילים), המלחמות שבאו בעקבות המהפכה הצרפתית ומלחמת העולם השנייה ב-Les Géorgiques. בנוסף לכך, רבים מהרומנים עוסקים במושג ההיסטוריה המשפחתית, המיתוסים והאגדות הללו שמועברים לאורך דורות, שניתן למוצאם בעבודתו של סימון, פעילים בחיי הגיבורים הראשיים. בהתאם לכך, הרומנים משתמשים במספר רעיונות מרכזיים שחוזרים ונשנים בצרופים שונים בין הרומנים (טכניקה בה משתמשת גם מרגרט דיראס), במיוחד התאבדותו של אבי המשפחה במאה ה-18 ומותו של שאר בשרו בן המאה העשרים מירי צלף. לבסוף, כמעט בכל הרומנים של סימון נוכחים סוסים; סימון בעצמו היה פרש מוכשר ולחם בחטיבת הפרשים במהלכה של מלחמת העולם השנייה (חטיבת הפרשים שקיומה האבסורדי בעידן של מלחמה ממוכנת היא נושא עיקרי בספריו "דרך פלנדריה" ו"Les Géorgiques".)
אולם הנושא העיקרי בו מטפל סימון הן הדרכים שבהן חווים אנשים את הזמן, הרומנים השונים שלו עוסקים תכופות בדימויי גיל הזיקנה (כמו הזקנה קסנדרה ב"Les Géorgiques"), שניתן לראותם תכופות בעיניים של ילד שמתקשות להבין. שימושו של סימון בהיסטוריה משפחתית היא ניסיון אחר להראות איך אנשים חיים לאורך ההיסטוריה - תוך שהוא משווה בין אנשים מדורות שונים, שחיו בזמנים שונים, ומשתייכים לאותה המשפחה.
ספריו שתורגמו לעברית
ספריו
This article uses material from the Wikipedia עברית article קלוד סימון, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.