ויליאם פוקנר (באנגלית: William Faulkner; 25 בספטמבר 1897 - 6 ביולי 1962) היה סופר ומשורר אמריקאי זוכה פרס נובל.
ויליאם פוקנר, 1954 | |
לידה | 25 בספטמבר 1897 ניו אלבני, Union County, ארצות הברית |
---|---|
פטירה | 6 ביולי 1962 (בגיל 64) בייהליה, Marshall County, ארצות הברית |
שם לידה | William Cuthbert Falkner |
מדינה | ארצות הברית |
מקום קבורה | Oxford Memorial Cemetery |
מקום לימודים | אוניברסיטת מיסיסיפי, אוניברסיטת וירג'יניה |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | רומן, סיפור קצר, תסריט |
זרם ספרותי | ספרות מודרניסטית |
יצירות בולטות | הקול והזעם, אבשלום, אבשלום, אור באוגוסט, בבוא מותי, ורד לאמילי |
תקופת הפעילות | 1919–1962 (כ־43 שנים) |
הושפע מ | אונורה דה בלזק |
בן או בת זוג | Estelle Oldham Faulkner (20 ביוני 1929–6 ביולי 1962) |
פרסים והוקרה |
|
חתימה | |
פוקנר נולד בניו אולבני שבמדינת מיסיסיפי בארצות הברית, למשפחה ותיקה של מושלים ומדינאים. הוא למד באוניברסיטת מיסיסיפי. ב-1918 התנדב לחיל האוויר הקנדי, אך מלחמת העולם הראשונה הסתיימה לפני שסיים אימון בסיסי.
בשנים הראשונות אחר המלחמה עסק בעבודות שונות, הוא היה בין השאר צבּע, נגר, דייג, עיתונאי, פקיד בחנות ספרים ומנהל דואר באוניברסיטה. כשהיה עיתונאי בניו אורלינס התחיל לכתוב את הרומן הראשון שלו, "שכר חייל", בעידודו של שרווד אנדרסון. הרומן ראה אור ב-1926. במשך שנתיים היה מלח בספינות משא, בשנת 1929 נשא אישה והשתקע באוקספורד שבמיסיסיפי.
ביצירתו שאף ליצור מעין סאגה הנובעת מתולדות משפחתו ואזור מגוריו. הוא תיאר את ניוונה של החברה הדרומית בארצו, ואת ההתנגשות המתמדת בין לבנים ושחורים. שילב אגדות מקומיות בתוך סיפורי ארץ הדרום ומשפחתו שלו. מקום ההתרחשות העיקרי של ספריו הוא בעיר ג'פרסון במחוז הבדוי יוֹקְנָפָּטוֹפָה, צירוף של כמה ערים ועיירות במיסיסיפי.
כתיבתו של פוקנר היא בתחום הסיפור הפסיכולוגי, כמו הסופרים האירופים מרסל פרוסט, ג'יימס ג'ויס ווירג'יניה וולף, הוא משתמש בטכניקה הספרותית של זרם התודעה. סיפוריו הם פסיפס מורכב שנע בין נקודות תצפית של הדמויות השונות, ובאפיקי זמן שונים.
ב-1949 זכה פוקנר בפרס נובל לספרות, הוא תרם את הזכייה לקרן שמעניקה פרס על שמו לכותבי סיפורת (PEN/Faulkner Award for Fiction). מלבד רומנים כתב פוקנר גם שירים, ספרי מתח וסיפורים קצרים. הוא זכה בפרס פוליצר על ספרו "משל" (A Fable) שראה אור ב-1954.
לאורך רוב שנות עבודתו כסופר - כאשר רוב ספריו מוצאים בהוצאות קטנות ונמכרים בכמויות זעומות - נאלץ פוקנר לעבור לתקופות בהוליווד ועבד כתסריטאי, לרוב בהפקות לאו דווקא מכובדות, להוציא את קשריו המיוחדים עם הבמאי הגדול האוורד הוקס, עבורו כתב את "התרדמה הגדולה" (על פי ספרו של ריימונד צ'נדלר) ואת "להחזיק ולאבד" (על פי הרומן של ארנסט המינגוויי). פוקנר תיעב את הוליווד והתייחס אליה ואל הסרטים כמקור פרנסה בלבד. עם זאת בעיר הסרטים מצא את אהבת חייו - נערת-התסריט מטה קרפנטר, שהייתה משענתו עד סוף ימיו. הוא היה נשוי לאהובת נעוריו אסטל (לה חיכה עד שהתגרשה) והיה אב לבת אחת - ג'יל.
כיום נחשב פוקנר לאחד הסופרים האמריקאים הגדולים של המאה העשרים.
הוא נפטר ביולי 1962 בבית החולים באוקספורד, מיסיסיפי, בעקבות התקף לב.
ביקורת על ספריו:
קישורים בשפות זרות:
This article uses material from the Wikipedia עברית article ויליאם פוקנר, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.