מוסד להשכלה גבוהה

המונח "השכלה גבוהה" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט הצרפתי, ראו השכלה גבוהה (סרט).

האדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה מכונה סטודנט וצוות המורים והחוקרים נקרא סגל אקדמי.

באופן מסורתי, בחירת המועמדים להשכלה גבוהה מבוססת על הישגים אקדמיים קודמים של כל מועמד.

קיימת גם ביקורת כלפי מוסדות להשכלה גבוהה.

 

דוגמאות למוסדות להשכלה גבוהה:

• אוניברסיטאות
• מכללות
• מכונים טכנולוגיים
• אקדמיות לאמנות ואקדמיה למוזיקה
• אקדמיה צבאית.

במדינות מסוימות קיימים מוסדות ייחודיים להן, למשל:

• גראן אקול (בצרפת)
• קולג' קהילתי (בארצות הברית)
• בתי ספר גבוהים באירופה היבשתית (למשל, ה-Fachhochschule במדינות דוברות גרמנית; ה-Ammattikorkeakoulu בפינלנד).

 

לחינוך גבוה חשיבות כלכלית, ובמדינות המערב רבים מנסים להשיג השכלה גבוהה על מנת לשפר את מצבם בשוק העבודה. הדרישה הובילה לפתיחת מוסדות חדשים וליצירת "תעשייה" של השכלה גבוהה. גם בישראל נפתחו בשנות ה-90 שלוחות אקדמיות ומכללות שהיו אמורות לענות על הדרישה להשכלה גבוהה.

מוסדות להשכלה גבוהה מקבלים לעיתים קרובות תמיכה כספית מן המדינה; בין אם בצורת מלגות המוענקות לסטודנטים לשם תשלום שכר הלימוד, בין אם בצורת סובסידיה למוסד עצמו ובין אם במימון מלא של הלימודים הגבוהים ושל הוצאות המוסד, כפי שנהוג למשל באוניברסיטאות הציבוריות בחלק ממדינות אירופה.

הביקוש להשכלה גבוהה, ובפרט הרצון להשיג את ההטבות הכספיות הנלוות לכך, הביא גם לפתיחתם של בתי חרושת לתארים - מוסדות שהתואר האקדמי נרכש בהם בקלות רבה, ללא הקפדה על רמת הלימודים ועל תוכנם.

  ערך מורחב – לקות למידה

לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים (קריאה, כתיבה וחישוב), ומפריעה באופן ניכר לאדם לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה הצפויה מאנשים בגילו, השכלתו ומנת המשכל שלו.

לומדים רבים בעלי לקויות למידה מתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה, אך מגלים שאין בהם את ההתאמות הנחוצות להם. משום שרוב המרצים והיועצים אינם בקיאים בצרכים של סטודנטים בעלי לקויות למידה, עליהם ללמוד כיצד להיות הסנגורים של עצמם. סינגור עצמי הוא היכולת של האדם לדבר או לפעול בעד עצמו, לעמוד על מימוש זכויותיו כאדם, להחליט מה טוב עבורו ולקבל אחריות על החלטותיו.

  ערך מורחב – מוסדות להשכלה גבוהה בישראל

בישראל ההכרה במוסד כמוסד להשכלה גבוהה היא בסמכותה של המועצה להשכלה גבוהה, ופתיחתו של מוסד כזה מצריכה היתר של המועצה. הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית, ועם זאת, קיים גם מגוון רחב של מסלולי תואר ראשון שאינם דורשים תעודת בגרות או ציון בבחינה הפסיכומטרית.

• חינוך
• בחינה פסיכומטרית

  מדיה וקבצים בנושא מוסד להשכלה גבוהה בוויקישיתוף

• מוסד להשכלה גבוהה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   חינוך גבוה, דף שער בספרייה הלאומית