תקופה מאה

ברוב מערכות התאריכים, מאות ממוספרות באופן עוקב. אולם, המאה הראשונה של מסגרת זמן היא "המאה הראשונה" ולא "מאה 0".

מערכות התאריך העתיקות ביותר עשו שימוש בתאריך סידורי ולא יסודי. במערכות כאלו, ניתן לדבר על השנה הראשונה למלכותו של המלך ג'ון למשל. מאוחר יותר צצו מערכות תאריך שהחלו לתת תאריכים החל מיסודה של שושלת, עיר, או דת. מערכות אלה המשיכו להיות סידוריות. אב אורבה קונדיטה סופרת את השנה 1 כשנת היווסדה של רומא. ספירת הנוצרים רואה בשנת אחד כשנת חייו הראשונה של ישו, אם כי מבחינה היסטורית נראה שישו נולד לפחות ארבע שנים קודם לכן. הלוח המוסלמי רואה בשנת אחד כשנת ההג'רה. הלוח העברי רואה בשנה 1 את בריאת העולם.

בלוח השנה הגרגוריאני, לוח השנה הנפוץ ביותר בעולם, השנה הראשונה היא שנת הולדתו של ישו על פי האמונה הנוצרית. לפי הלוח לא קיימת "שנת אפס". לפיכך, המאה הראשונה מכילה את השנים 1–100 לספירת הנוצרים, האלף הראשון את השנים 1–1000 לספירת הנוצרים וכך הלאה.

מערכות תארוך מודרניות יותר כמו מספור שנים אסטרונומי המשמשת אסטרונומים, מתחילות את הספירה מהשנה אפס. במערכות כאלה נעשה שימוש ב-0 עד 99 לציון המאה הראשונה.

השימוש בקו זמן כרונולוגי המבוסס על ספירת הנוצרים הצליח ליצור אחידות בדיווח על האירועים שונים מההיסטוריה האנושית. שימוש בשנים, עשורים, מאות ואף אלפים להגדרת תקופות היסטוריות מהווה קנה מידה למיקום האירועים מסוימים על ציר הזמן.

השימוש בשנים ובעשורים מתאר אירועים נקודתיים ומגמות לאורך מספר שנים. תקופות היסטוריה ארוכות יותר דוגמת מאות, נפוצו בתקופה המודרנית, תרומת בכך שהשימוש במאות מאפשר לתאר מהלכים היסטוריים ארוכי טווח דוגמת שלטונן של אימפריות שונות לאורך ההיסטוריה האנושית, מי שלט באילו שטחים לאורך ההיסטוריה האנושית ולאורך אילו תקופות היסטוריות ועוד. שימוש ביחידות זמן של אלפים שנים אינו נפוץ בקרב הקהל הרחב, אלא בעיקר בקרב היסטוריונים החוקרים בין השאר תנועת אוכלוסיות, שינויי אקלים, התפתחות והכחדת מינים וכדומה.