יורם קניוק: סופר ישראלי (1930–2013)

יורם קַנְיוּק (2 במאי 1930 – 8 ביוני 2013) היה סופר, צייר, עיתונאי, תסריטאי ופובליציסט ישראלי.

יורם קניוק
יורם קניוק: ביוגרפיה, פעילותו הספרותית, אותות ופרסים
לידה 2 במאי 1930
אחוזת בית, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביוני 2013 (בגיל 83)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט יוסף שרארה, רויטל בק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19472013 (כ־66 שנים)
צאצאים איה קניוק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית יורם קניוק: ביוגרפיה, פעילותו הספרותית, אותות ופרסים
יורם קניוק: ביוגרפיה, פעילותו הספרותית, אותות ופרסים
שלט רחוב יורם קניוק בתל אביב

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות

קניוק נולד, גדל והתחנך בתל אביב בימים שלפני קום המדינה. משפחתו התגוררה בקריית מאיר ולאחר מכן ברחוב בן יהודה. אביו, משה קניוק, יליד טרנופול שבגליציה, עלה לארץ מברלין והיה למזכירו האישי של מאיר דיזנגוף ומנהלו האדמיניסטרטיבי הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות בשנים 19321948 ו-19501962. למד בבית הספר היסודי לדוגמה ולאחר מכן בתיכון חדש. היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים".

מלחמת העצמאות

בנובמבר 1947, בגיל 17 וחצי, פרש מלימודיו בתיכון, הצטרף לשורות הפלמ"ח והתאמן עם הפלוגה הימית (הפלי"ם) בקיסריה. במלחמת העצמאות השתתף במספר קרבות. בקרב נבי סמואל השתתף כחייל בפלוגה ד' של הגדוד הרביעי - "הפורצים" של חטיבת הראל, בפיקודו של יוסף טבנקין, לא בהתקפה על הכפר עצמו אלא בכוח של משוריינים שנשלח כתגבורת. באזור גבעת הרדאר נפגעו המשוריינים והתהפכו בשולי הדרך והלוחמים נפצעו, מפקד פלוגה ד', מיכה פרי עזב את המקום במטרה להזעיק עזרה, אך קניוק וחבריו חשו שהוא מילט את עצמו והפקיר אותם. הוא תיאר אירוע זה בסיפורו "עיטים" ובספרו "תש"ח". שבוע מאוחר יותר השתתף בקרב על מנזר סן סימון ונפצע תוך כדי לחימה בהר ציון. לאחר שהחלים מפציעתו השתתף בהפלגה של אוניית המעפילים לשעבר פאן יורק, שהשיטה ניצולי שואה מאירופה לישראל.

לאחר המלחמה

קניוק למד ציור בבצלאל. בעידודו של מרדכי ארדון המשיך לימודיו במשך כשנה בפריז. לאחר מכן היה ימאי על אונייה בה הפליג לקנדה ואחר כך לניו יורק. הוא שהה כעשר שנים בארצות הברית, שם עסק באמנות ובעבודות מזדמנות. היו לו הרפתקאות רבות - השתתף בחיפושי זהב במקסיקו, חיפש יהלומים בגואטמלה וביקר בבתי הקזינו של לאס וגאס. פקד את הבוהמה הניו יורקית בחברתם של צ'ארלי פארקר, מרלון ברנדו, ג'יימס דין, בילי הולידיי ואחרים. היה לו קשר רומנטי במשך מספר שנים עם הרקדנית לי בקר. החליט לבסוף להתמסר לכתיבה. בשנת 1958 הכיר את מירנדה, בת למשפחה אריסטוקרטית אמריקאית-נוצרית, ושב עמה לישראל. לזוג נולדו שתי בנות, אחת מהן איה, פרסמה את הרומן הראשון שלה בשם "ממלכת האי רצון" בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2017. בשנת 1968 הכיר את יונה וולך וגם איתה קיים קשר רומנטי. ב-1980, לאחר שהתגורר כעשור בשכונת מורשה ברמת השרון, חזר לגור בתל אביב.

ב-1969 השתתף בכתיבת התסריט לסרט "לפני מחר" של הבמאית אלידע גרא.

ב-1981 הוצב במקום ה-15 ברשימת רצ בבחירות לכנסת העשירית. ב-1996 הוצב במקום ה-115 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת הארבע עשרה.

בחודש מאי 2011 ביקש קניוק לשנות את סעיף הדת ברישום שלו במנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת", לאחר שנכדו נרשם ככזה, וב-27 בספטמבר של אותה השנה קבע בית המשפט (סגן הנשיא, השופט גדעון גינת מבית המשפט המחוזי בתל אביב) שיש לקבל את בקשתו.

ב-8 ביוני 2013 נפטר קניוק בבית החולים איכילוב מסרטן. הוא תרם את גופתו למדע.

בשנת 2021 נקרא רחוב על שמו בתל אביב.

פעילותו הספרותית

על אף שמבחינת גילו שייך קניוק לדור הפלמ"ח, הרי שמבחינה ספרותית נהוג לזהותו עם ספרות דור המדינה שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20, השנים שבהן החלה יצירתו לפרוח. ספריו על-פי רוב כתובים בטכניקה של זרם התודעה. לעיתים קרובות כתיבתו נעה בין הממשי להזוי, בין המיתוס לבין החוויה. לצד זאת, ניתן לזהות בכתיבתו ערבוב מתמיד בין רומנים בדיוניים ובין כתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית.

בראשית דרכו הספרותית פרסם קניוק סיפורים קצרים, וב-1963 הוציא את ספרו הראשון בעברית, קובץ הסיפורים "היורד למעלה" (ספר זה פורסם עוד קודם לכן באנגלית). בין ספריו הנודעים:

את כתיבתו של קניוק ניתן לחלק לשלוש סוגות עיקריות: רומנים בדיוניים ארוכים, נובלות וסיפורים קצרים, וכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. עם זאת, אין החלוקה ברורה, בעיקר בגלל סגנון כתיבתו של קניוק ששובר בהתמדה את ההבחנה בין דמיון ומציאות.

בנוסף, עסק גם בתרגום ותרגם למשל את המחזמר המלך ואני, ביחד עם נעמי שמר, שעלה בישראל בהפקת גיורא גודיק בשנת 1966.

ספריו של קניוק, שזכו בפרסי ספרות רבים, תורגמו לעשרים שפות. בעבר עסק קניוק גם בכתיבת מאמרים פובליציסטיים.

אותות ופרסים

ספריו

יורם קניוק: ביוגרפיה, פעילותו הספרותית, אותות ופרסים 
יורם קניוק, 2010

כללי

ספרי ילדים ונוער

תרגומים

מאמרים

תסריט

עיבוד לטלוויזיה

לקריאה נוספת

  • נורית גוברין, "'עיט ואלהים יחדיו'. המקרא כנושא לספרות". בתוך: 'ספר מיכאל. בין הזמן הזה לימים ההם', עורך: אבי שגיא, הוצאת רכס והוצאת כתר, תשס"ז/2007, עמ' 31 - 51 (על סיפורו: "עיטים" ועל ספרו: 'עיטים ונבלות')
  • יורם קניוק, "הסיפורים שנהיו לסיפור חיי", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 65–74
  • יצחק מלר, לטבול את העט בפצע, טראומה ופוסט-טראומה בסיפורת של יורם קניוק, רסלינג, 2022

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

על יצירתו:

בעקבות מותו:

הערות שוליים


הקודם:
נורית גוברין, אריה סיון, אפרים קישון
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אהרן אלמוג, נורית זרחי

1999
הבא:
חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות
הקודם:
הפרס בוטל בשנה זו
פרס ספיר
יורם קניוק, "תש"ח"

2010
הבא:
חגי ליניק, "דרוש לחשן"

Tags:

יורם קניוק ביוגרפיהיורם קניוק פעילותו הספרותיתיורם קניוק אותות ופרסיםיורם קניוק ספריויורם קניוק לקריאה נוספתיורם קניוק קישורים חיצונייםיורם קניוק הערות שולייםיורם קניוק19302 במאי20138 ביוניישראליסופרעיתונאיפובליציסטציירתסריטאי

🔥 Trending searches on Wiki עברית:

איתמר בן גבירבת חן סבגאברהם יצחק הכהן קוקלבנוןמאיר אליהו (רב)קונג פו פנדההטבח בפסטיבל נובהגיא פלגדוד זיניידין גלמןפיקוד הדרוםדרוזיםרונן ברעשרת הדיברותהודומגפת הקורונהג'ו ביידןNvidiaרק לא אתהמייק בראנטחופים של סודותדונלד טראמפניר כנעןלוסי איוביום הזיכרון לחללי מערכות ישראלקוסטאס סלוקאסוייד בולדוויןאברי גלעדיאיר צוקרמןאגף המודיעיןראש ממשלת ישראלרפאל איתןעדי גנוןחד גדיאשקל חדשענת עצמוןוהיא שעמדהרפיחיחידות מובחרות בצהלדירוג רשויות מקומיות בישראלעוד ניפגש (דוקו-ריאליטי)יהודה ושומרוןמעריבסרט מודעות צהובמדיןSuitsזאב ז'בוטינסקיפרשת היעלמותה של היימנוט קסאוטיטניקויקיפדיה העבריתפלסטיניםהאימפריה העות'מאניתבאבא סאלייפןישראלעלינו לשבחנטורי קרתאנצרותיומני הערפדהונאת פונזימטריצה הפיכהרינת ברפנאתינאיקוס (כדורסל)חוק חג המצות (איסורי חמץ)אלכס טיוסחיל השריוןפותאריק איינשטייןערב אל-עראמשהשי דוידאיארצות הבריתלברון ג'יימסליגת העל בכדורגלחואן הרננגומסדוד חי אבוחציראיתרואופק בוכריס🡆 More