המחאה נגד הרפורמה המשפטית

לטענת המוני המוחים, יישום התוכנית יעניק כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת ויהפוך את ישראל לדמוקרטיה חלולה ובפועל לדיקטטורה. במאי 2023 ציין הוגה התכנית, השר יריב לוין, שמצב כזה אכן היה עלול להתרחש אילו הייתה מתקיימת התכנית בגרסתה המקורית.

המחאה נגד הרפורמה המשפטית

תאריכי המאבק	4 בינואר 2023 – הווה (שנה ו־16 שבועות)
מקום	מוקדים עיקריים: מחלף קפלן, מחלף השלום ונתיבי איילון כיכר חורב קריית הלאום בירושלים, בית ראש הממשלה, גן סאקר והכנסת
קואורדינטות	32°04′24″N 34°47′26″E / 32.073333333333°N 34.790555555556°E / 32.073333333333; 34.790555555556
עילה	הרפורמה המשפטית בישראל, משפט נתניהו, הממשלה ה-37
מטרה	התנגדות לרפורמה המשפטית בישראל השלמת מלאכת הרכבת החוקה בישראל על בסיס מגילת העצמאות התנגדות להפרטת תאגיד השידור הציבורי מחאה על כהונת ראש הממשלה עם כתבי אישום
שיטת המאבק	הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מחאה לא אלימה
סטטוס	פעיל
תוצאה	עיכוב החקיקה
דמויות בולטות
עומדים בראש "מטה המאבק" שקמה ברסלר משה רדמן מורן זר קצנשטיין אור-לי ברלב רון שרף גונן בן יצחק רועי נוימן ישי הדס רן הר נבו עמי דרור ישראל ממשלת ישראל ראש ממשלת ישראל - בנימין נתניהו שר המשפטים - יריב לוין יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט - שמחה רוטמן השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר
נפגעים
128 מפגינים פצועים (3 באופן בינוני עד קשה), 719 עצורים (נכון ליולי 2023) הערכה שבחודש אוקטובר יש כ-1000 עצורים 39 שוטרים פצועים (לפי המשטרה)
אירועים קשורים
הרפורמה המשפטית בישראל (2023), התמיכה ברפורמה המשפטית

המחאה פרצה בינואר 2023 עם פרסום הרפורמה, שהתפרשה על ידי המוחים כניסיון לביצוע הפיכה משטרית או אף הפיכה עצמית. מוקד המחאה העיקרי הוא צומת הרחובות קפלן ודרך בגין בתל אביב, ששמה אף הוסב ל־"כיכר הדמוקרטיה" על ידי עיריית תל אביב ב־17 ביולי 2023, והרחובות היוצאים ממנה. מוקדי מחאה עיקריים נוספים הם בית הנשיא ומשכן הכנסת בירושלים (לרוב ההפגנות הגדולות בבירה מתקיימות בכיכר אגרנט), כיכר חורב בחיפה, נתניה ובאר שבע. החל מפברואר 2023, הפגנות מחאה התקיימו בכמאה וחמישים מוקדים בישראל, ומספר המפגינים השבועי ברחבי ישראל הגיע למאות אלפים בחודש אפריל.

על פי סקרים שהתפרסמו, רוב הציבור התנגד לרפורמה או לקידומה ללא הסכמה רחבה לפני כן.

בנוסף להתנגדותה לשינויים במערכת המשפט, המחאה ביקרה גם את היוזמה להקמת משמר לאומי בכפיפות ישירה לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, העלייה בשיעורי קורבנות האלימות בחברה הערבית, הפגיעה הגוברת בזכויות נשים בישראל, חוק הגיוס לפיו חרדים יהיו פטורים באופן גורף משירות חובה, היוזמה לפירוק תאגיד השידור הישראלי, שינויים בגלי צה"ל ונושאים נוספים.

המחאה נגד הרפורמה המשפטית נחשבת למחאה הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. לפי סקר ביולי 2023 אחד מכל חמישה ישראלים, שהם כ-2 מיליון איש, השתתפו בפועל לפחות בהפגנה אחת.

  ערכים מורחבים – הרפורמה המשפטית בישראל (2023), תיק 1000, תיק 2000, תיק 4000, משפט נתניהו, המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש

לאחר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהצביעו על רוב מובהק ל"גוש תומכי נתניהו", הכולל את רשימות הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה הכוללות יחדיו 64 מנדטים, החלו להתארגן מחאות נגד הקואליציה המסתמנת. יאיר לפיד, שעדיין כיהן כראש ממשלת ישראל, עודד את הציבור לצאת ולהפגין על גשרים ברחבי הארץ ובחלק מהפגנות אלו הוא אף השתתף בעצמו. בפגישתו עם אלוף במטכ"ל הזהיר אותו וטען כי הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי. בעקבות תוכנית לוין, אמר גדי אייזנקוט כי אם אכן התוכנית תקודם "יש להוציא מיליון איש לרחובות".

 

תחילתה

כשבוע לאחר הקמת הממשלה, הציג שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה המשפטית בישראל להפחתת עצמאות מערכת המשפט וצמצום יכולתה לבקר את הרשויות האחרות – המחוקקת והמבצעת. לוין טען כי זו תגובה למהפכה החוקתית. מתנגדי התוכנית מכנים אותה "הפיכה משטרית", משום שתפגע בדמוקרטיה הישראלית ובאיזון בין 3 רשויות השלטון, בכך שתחליש את מערכת המשפט ותעניק כוח בלתי מוגבל לממשלה. בעקבות הצגת התוכנית החל גל המחאה נגד הממשלה.

מחאות של אישים וגופים, והפגנות רחוב, נמשכו באופן רצוף, עם הפגנות מרכזיות בכל מוצאי שבת, ואירועים ומחאות נוספים בימי השבוע. הפגנות התקיימו בתל אביב, חיפה, ירושלים ומקומות נוספים.

לאחר הכרזתו של יריב לוין על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט, החלה מחאה שכללה מספר שביתות של חברות מהמגזר הפרטי, והפגנות המונים בהן השתתפו עשרות אלפי אנשים – בין השאר מול הכנסת ובמרכז תל אביב. ההפגנה הראשונה התקיימה ב-7 בינואר, ובה כמה אלפי אנשים צעדו מכיכר הבימה לרחבת מוזיאון תל אביב, כאשר הפגנה דומה התקיימה גם בשבוע שלאחר מכן. ב-21 בינואר תחת גשם כבד התקיימה הפגנה גדולה משמעותית בכיכר הבימה שמנתה כ-130 אלף איש.

השינוי המשמעותי החל ב-28 בינואר עת עברו ההפגנות למחלף קפלן המהווה צומת תחבורה מרכזי בתל אביב. מאז החלו להתקיים הפגנות בצומת כל מוצאי שבת, כשמספר המפגינים עלה כל שבוע עד שהגיע לכ-200 אלף איש בתל אביב לבדה.

בפברואר 2023 הצטרפה למחאה תנועת "דתיים. ציונים. דמוקרטים". ב-13 בחודש, לאור הדיונים בכנסת וההכנות להעברת החוקים החדשים – התקיימה שביתה נוספת במשק, ונערכה הפגנת ענק אל מול משכן הכנסת. קבוצת מפגינים חסמה את הגישה לכביש 1 בסמוך למחלף חמד. מטה המחאה הכריז על יום זה כ"יום המאבק הלאומי". הפגנת ענק מול משכן הכנסת נערכה גם ב-20 בפברואר. בחלק מהפגנות מוצאי שבת בתל אביב קבוצות של מפגינים פרצו לנתיבי איילון וחסמו את הנתיבים, לעיתים תוך הבערת מדורות על הכביש. גם במוקדים אחרים בארץ אירעו חסימות כבישים – בצומת כרכור, בירושלים, בצומת רעננה, בצומת חורב בחיפה ובמקומות נוספים. באירועים אלו נעצרו מפגינים, אולם כולם שוחררו בהמשך ללא הארכת מעצר.

מחאות התקיימו גם בערים שונות בעולם, וישראלים מחו בכל מקום שהגיע אליו ראש הממשלה, וכן פוליטיקאים אחרים מהקואליציה.

חודש מרץ: הסלמה במאבק ופיטורי גלנט

 

ב-9 במרץ הוכרז על "יום התנגדות". בעשרות מוקדים ברחבי ישראל התקיימו הפגנות וצעדות, כבישים נחסמו, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "אחים לנשק" ערמו שקי חול וחוטי תיל בכניסה למשרדי פורום קהלת, שחוקריו נטלו חלק בתכנון הרפורמה.

ב-24 במרץ נסעו נתניהו ורעייתו ללונדון. בזמן הפגישה עם ראש ממשלת בריטניה במעונו ברחוב דאונינג 10 התקיימה מחאה רבת משתתפים ורועשת כנגד הרפורמה מחוץ למעון. בנוסף, הודיעו הבריטים באופן חריג כי ההצהרה המשותפת לשני ראשי הממשלה מבוטלת.

 

ב-26 במרץ 2023 הודיע ראש הממשלה נתניהו על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, יממה לאחר שהאחרון התבטא בהודעה לכלי התקשורת כי הקיטוב בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית מהווה סכנה מיידית לביטחון המדינה. מייד לאחר הודעת הפיטורים סביב השעה תשע בערב זרמו מאות אלפי מפגינים אל צומת קפלן ומשם לנתיבי איילון שנחסמו לתנועה לאורך הלילה, עת שההמון מוחה ומדליק מדורות. ערב זה נחשב לערב היסטורי ובעיני רבים לנקודת מפנה במחאה. באותו ערב התארגנו מחאות ספונטניות גם במקומות נוספים בארץ, ובכללם בית ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים, משכן הכנסת וצומת חורב בחיפה. בהפגנות אלו, שנמשכו עד שעות הלילה המאוחרות, השתתפו מאות אלפים בדרישה לעצור את החקיקה ולהשיב את שר הביטחון לתפקידו. מפגינים פרצו את הגדרות בבית ראש הממשלה, נרשמו עימותים בין חלקם לשוטרים, וראש השב"כ רונן בר אף הגיע למקום. האוניברסיטאות והמכללות הודיעו על שביתה, ולמעלה מ-20 ראשי רשויות מקומיות הודיעו על שביתת רעב מול משרד ראש הממשלה. בעקבות התגברות המחאה הודיעו מספר חברי קואליציה כי יגבו את ראש הממשלה אם יעצור את החקיקה, ובהם מיקי זוהר, ניר ברקת, עמיחי שיקלי, והמפלגות החרדיות. נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיב לאירועים, פנה לראש הממשלה, חברי הממשלה והקואליציה, הזהיר שדאגה עמוקה אופפת את כל העם, שהביטחון, הכלכלה, והחברה מאוימים, וקרא לעצור את הליך החקיקה לאלתר.

ב-27 במרץ כינס יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסיבת עיתונאים ביחד עם בכירי המשק, והודיע על שביתה כללית במשק, עד אשר יודיע ראש הממשלה כי עצר את תהליך החקיקה, ויחזיר לתפקיד שר הביטחון את יואב גלנט. יו"ר ועד רשות שדות התעופה פנחס עידן, חבר מרכז הליכוד, הודיע כי עוצרים את כל ההמראות. ההסתדרות הרפואית הודיעה על השבתה כללית של מערכת הבריאות. הסתדרות האחיות, מרכז השלטון המקומי בישראל ואף מספר חברות מסחריות כביג מרכזי קניות הודיעו אף הם על הצטרפות לשביתה.

על רקע פיטורי שר הביטחון והתעצמות המחאות, הודיע קונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר, על התפטרותו מתפקידו. בהמשך היום עלו בימין קולות התומכים בהשהיית החקיקה, ולעומתם עלו קולות המתנגדים בחריפות לעצירתה. בהפגנת ימין שנערכה בערב מול הכנסת השתתפו מעל עשרת אלפי אנשים בדרישה להמשיך הרפורמה. במהלך ההפגנה הודיע ראש הממשלה נתניהו על השהיית החקיקה עד למושב הבא של הכנסת, על מנת לתת שהות לנסות ולהגיע להסכמה רחבה על הרפורמה. ראשי ההסתדרות והשלטון המקומי בירכו על הדברים והודיעו על ביטול השביתה במשק. מאידך, מארגני המחאה טענו כי נתניהו הוכיח בכך את כוונתו לחוקק את הרפורמה במושב הבא, ולכן המחאות ימשיכו עד שהרפורמה תיגנז לחלוטין.

 

חודשים אפריל עד יוני

באפריל נמשכו ההפגנות והמחאות במוקדים שונים (אם כי בעצימות נמוכה יותר), כשההפגנה המרכזית מתקיימת מדי מוצאי שבת במתחם קפלן בתל אביב.

ב-19 באפריל הפגינו מאות בהפגנה של עמותת הימין "אם תרצו" ליד ביתו של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, שביסס ב-1995 את המהפכה החוקתית. למחרת הגיעו אלפי תומכים לעודד אותו בקריאות "תודה".

במוצאי שבת 22 באפריל התקיימה ההפגנה השבועית הגדולה בפעם ה-16. ההפגנה הייתה בצל מותו של יהונתן גפן ובאווירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל המתקרב. משפחות שכולות ביקשו שפוליטיקאים לא יבואו לאזכרות הממלכתיות בבתי הקברות, ובקפלן נפרשו כרזות ענק עם הכיתוב "במותם ציוו". קבוצת המחאה "אחים לנשק" פרשה כרזה עם המילים הנסיך הקטן מפלוגה ב' מתוך שירו של גפן, ומתחתיה נר נשמה.

בערב יום העצמאות ב-25 באפריל, קיימו מארגני המחאה 'מסיבת-מחאה' שבה השתתפו עשרות אלפי אנשים (לדברי המארגנים כמאתיים אלף איש) שחגגו למען מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית וציינו את מאבקם. יום למחרת, במקביל למטס חיל האוויר, העלו מארגני המחאה מסוק הנושא שלט בשטח של 600 מ"ר עם הכיתוב "חופשי בארצנו", שנישא ברחבי ישראל. זאת במקביל לפעולות מחאה נוספות.

ב-29 באפריל התקיימה הפגנת מוצ"ש בהשתתפות כ-200 אלף איש בקפלן וכ-300 אלף בישראל כולה. בקפלן הוקרן סרטון ששלח ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, ובו הביע תמיכה במפגינים נגד הרפורמה.

ב-6 במאי התקיימו ההפגנות השבועיות במוצאי השבת בסימן האלימות בחברה הערבית, והשתתפו בהן 110–179 אלף מפגינים בתל אביב, ולפי המארגנים כ-390 אלף מפגינים בכלל ההפגנות. במהלך ההפגנות המארגנים התייחסו לטענות שהמחאה דועכת בעקבות מספר המפגינים הנמוך יחסית ב"יום השוויון" שנערך ב-4 במאי, וטענו שהמוני המפגינים היוצאים לרחוב מוכיחים אחרת.

בהפגנות מוצ"ש בתאריכים 10 ביוני, 24 ביוני ו-1 ביולי קראו מארגני המחאה להעלאת הילוך במחאה כתגובה להמשך החקיקה מצד הקואליציה והפעם בשיטת ה"סלמי", שבה מחוקקים את הרפורמה בצורה הדרגתית שנראית לא משמעותית כלפי חוץ. בתגובה לכך ירדו המפגינים לנתיבי איילון וחסמו אותם.

ב-14 ביוני, על רקע המשא ומתן על הרפורמה שהתחיל ב-28 במרץ 2023 בבית הנשיא יצחק הרצוג, התקיימה בכנסת ההצבעה החשאית למינוי שני נציגים מתוכה לוועדה לבחירת שופטים. מועמדת הקואליציה הייתה טלי גוטליב ומועמדת האופוזיציה הייתה קארין אלהרר. הקואליציה התבקשה להצביע נגד שתיהן, אך מספר חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד קארין אלהרר, וכך היא לבדה נבחרה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד דרש משר המשפטים לוין לכנס את הוועדה ולחזור למלאכת מינוי השופטים בכל הערכאות. הוא הודיע שכל עוד הוועדה אינה מכונסת, הוא פורש מהמשא ומתן אצל הנשיא.

17 ביוני, שבוע 24 למחאה, עם הפגנות, פעולות ומיצגים במשך השבוע, והפגנה כלל ארצית במוצאי שבת עם מאות אלפי אנשים.

ב-20 ביוני התקיימו הבחירות ללשכת עורכי הדין. הלשכה ממנה שני חברים לוועדה לבחירת שופטים והקואליציה הריצה את אפי נוה. מנגד ראשי המחאה הריצו את עמית בכר. אחוז ההצבעה ללשכה היה חריג, תורים ארוכים השתרכו ליד הקלפיות ועורכי דין המתינו שבע שעות בתור. בכר נבחר ברוב של 73% מהקולות לעומת 19% למועמד הקואליציה. למחרת החלה הקואליציה לקדם הצעת חוק לפירוק הלשכה, והחלפתה במועצה של 12 איש, מתוכם 11 מינויים פוליטיים. כמו כן החל יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בהכנת חוק לצמצום עילת הסבירות לקריאה ראשונה.

ב-24 ביוני הודיעו מארגני המחאה על העלאת הילוך והקמת "כוח קפלן", על מנת להוביל "פעולות נחושות ולא אלימות נגד הדיקטטורה".

יולי 2023 הסלמה במאבק

 

בשעות הבוקר המוקדמות של 3 ביולי חסמו רכבי עשרות מוחים את הכניסות לנמל חיפה. באותו יום בשעות אחר הצהריים יצא כוח קפלן לפעולה ראשונה, ובה אלפי רכבים ובני אדם חסמו את שערי וכבישי הכניסה לנמל התעופה בן-גוריון וגרמו שיבושים בשדה במשך שעות.

ב-5 ביולי הודיע מפקד משטרת מחוז תל אביב עמי אשד על התפטרותו לאחר שהועבר מתפקידו. בהצהרה שנשא אמר שהודח משום שלא עמד בציפיות בן גביר "להפעיל כוח לא סביר ולמלא את המיון באיכילוב בסוף כל הפגנה בתל אביב", וכי "בפעם הראשונה ב-30 שנה נתקלתי במציאות ששקט וסדר הם לא ההישג הנדרש ממני, אלא בדיוק להפך". בתגובה יצאו מאות אלפי מפגינים לנתיבי איילון ורחבי הארץ וחסמו אותם במשך יותר מ-4 שעות.

 

בעוד ההפגנות והמחאות נמשכות בכל הארץ, המשיכה הקואליציה לקדם את חוקי הרפורמה. ב-10 ביולי מפגינים נכנסו למשכן הכנסת וניסו לחסום את הגעת חברי הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה על צמצום עילת הסבירות. באותו לילה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את החוק, בנוסח שכונה בפי הקואליציה "מתווה סולברג" על שמו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג.

 

האישור בקריאה ראשונה גרם להתגברות המחאה והביקורות בקרב אנשי מילואים בחיל האוויר, חיל הרפואה, חילות יבשה, בוגרי תוכנית תלפיות, אנשי שב"כ ומוסד ולוחמת סייבר. שני קצינים בכירים בחיל האוויר פרשו במחאה על הרפורמה. ההסתדרות הרפואית הודיעה על שביתת אזהרה. משפטנים, שנוסח החוק הסתמך לכאורה על דעותיהם, השמיעו לראשונה התנגדות לחוק; שופט בית המשפט העליון המכהן, נועם סולברג, שהחוק כונה על שמו, הודיע שלא התכוון שתבוצע חקיקה בנושא. בחוצות נחסמו כבישים ונעצרו מעל 70 מפגינים.

ב-17 ביולי הוחלף שם צומת הרחובות קפלן–דרך בגין בתל אביב, שהיה מוקד ההפנות הגדולות נגד הרפורמה, לכיכר הדמוקרטיה. ראש העיר רון חולדאי חשף את השלט.

ב-18 ביולי התקיים יום מחאה נוסף שבו נחסמו כבישים, בהם נתיבי איילון. לראשונה נחסמו גם רציפי רכבת במספר תחנות רכבת ישראל ותנועת הרכבות הפסיקה לשעה קלה. בערב נערכה הפגנה בקפלן, שבה הודיעו משה רדמן ושקמה ברסלר, רן הר נבו ועמי דרור, מהמובילים המרכזיים של המחאה, שהם עולים לרגל מכיכר הדמוקרטיה (מחלף קפלן) בתל אביב לכנסת בירושלים. כמה אלפי אנשים חברו אליהם, ואלפים אחרים הצטרפו לאורך הדרך. הם הלכו בשעות הבוקר והערב, ובלילות ישנו באוהלים בפארקים וחניונים. הטור שצעד בשבילים מקבילים ולצד כביש 1, עם אבטחה של המשטרה, הלך התארך, וב-21 ביולי, היום הרביעי לצעדה, נכנסה השיירה לירושלים ובה עשרות אלפי צועדים. בסיום הצעדה במוצאי שבת התקיימה בקפלן הפגנה שבה השתתפו לטענת המארגנים מעל ל-200 אלף איש, ומאות אלפים ברחבי הארץ. לאחר מכן הוקם מתחם אוהלים בגן סאקר.

 

ב-19 ביולי הודיעו מעל אלף אנשי חיל אוויר על אי התייצבות, בהם מעל 500 טייסים פעילים. הודעות דומות שלחו אנשי חטיבת המחקר של חיל המודיעין. בחוצות התקיימו מחאות ופעולות שיבוש, ופעילי המחאה הכריזו על "ליל ההתנגדות" ובו אלפי מפגינים חסמו את איילון. בנוסף נערך "כנס חירום" של לשכת עורכי הדין והוחלט על עתירה לבג"ץ נגד החקיקה.

ב-22 ביולי שלחו כמאה ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ בדימוס מכתב לראש הממשלה, שבו הודיעו על השעיית ההתנדבות משירות מילואים בכל המערכות שהם משתייכים אליהן, אם החקיקה לא תופסק. מאוחר יותר ערכה תנועת אחים לנשק מסיבת עיתונאים, ובה טענה כי כ-10,000 אנשי מילואים יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים אם החקיקה תקודם.

ב-23 ביולי התקיימה תפילת אחדות בכותל המערבי ולאחריה הוקמה שרשרת אנושית מהכותל אל משכן הכנסת (כ-4 ק"מ). לאחר תפילת האחדות, צעדו המוחים לכנסת. יושב ראש הסתדרות העובדים ארנון בר-דוד הציג הצעת פשרה, שנדחתה על ידי הקואליציה. החקיקה נמשכה, ובאותו זמן התקיים הדיון בכנסת על העברת החוק לצמצום עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית.

ב-24 ביולי, לאחר הודעת פורום העסקים הכולל את כ-150 החברות הגדולות, השביתה רשת ביג את כל מרכזי הקניות שלה, כמוה היו סגורים כל קניוני קבוצת עזריאלי, עשרות תחנות דלק, חברות הייטק, וחברות הון סיכון.

חקיקת ביטול עילת הסבירות ואחריה

ב-24 ביולי התאספו המוחים בגן הוורדים בקרבת הכנסת, שהוקפה בלוחות בטון וסלילי תיל. אחר הצהריים התקיימה ההצבעה בקריאה שלישית על החוק לצמצום עילת הסבירות. חברי האופוזיציה החרימו את האירוע ויצאו מהאולם, כל חברי הקואליציה הצביעו בעד החוק, והחוק התקבל ברוב של 64 מול אפס.

לאחר העברת החוק התקיימו הפגנות בירושלים ותל אביב. מספר כבישים ובהם איילון ובגין נחסמו לתנועה למספר שעות. המשטרה השתמשה בבואש על מנת לפזר את המפגינים. הפגנות נוספות התקיימו גם ליד בית המשפט העליון וסמוך למשכן הכנסת.

במאמר של גייל טלשיר מ-1 באוגוסט 2023 נמנו 225 הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הקואליציה, ובהן נכללו צמצום דרסטי של עצמאות מערכת המשפט, פגיעה בזכויות אדם ואזרח, פגיעה בזכויות מיעוטים וכפייה דתית, פגיעה בשומרי הסף (בעיקר תקשורת ציבורית, שירות המדינה, גופי אקדמיה וארגוני חברה אזרחית) ושינוי כללי הבחירות לכנסת.

תנועת אנאקספטבל מחתה במשך החודשים ליד ביתו של ארתור דנצ'יק, מי שהיה התורם העיקרי לעמותת פורום קהלת שתכננה וקידמה את הרפורמה המשפטית. התנועה פרסמה כרוזים וארגנה עצומות שמופנות אליו. בתחילת אוגוסט הודיע דנצ'יק שהוא מפסיק את התרומות לפורום קהלת, וכן לארגונים שמרניים אחרים שתרם להם. הוא אמר כי הוא תורם לארגונים המקדמים חירויות הפרט וחופש כלכלי לכל אדם, והוסיף שכאשר החברה מפולגת באופן שמסכן את הדמוקרטיה, צו השעה הוא להתמקד בקירוב לבבות ובתיקון הקרעים.

ב-7 באוגוסט יצאו נתניהו ורעייתו לנפוש בנווה אטי"ב. המשטרה הציבה מאות שוטרים כדי לאבטח אותם, הובאה מכת"זית וכל הכניסות למושב נחסמו. קבוצת אחים לנשק הקימה מאהל והאנשים בילו בו שני לילות. בג"ץ פסק שההרחקה אינה חוקית, וביום השלישי הותרה הכניסה למושב.

למחרת נודע שנתניהו ורעייתו מתכננים לנפוש שוב תוך מספר ימים, הפעם במושב רמות. המושב הוקף מבעוד מועד בגדרות. תושבי המושב שלחו למשרד ראש הממשלה ולשב"כ מכתב שבו כתבו "עם כל הכבוד לתוכניות הנופש של ראש ממשלה, אנו לא נסכים ולא נקבל כל פגיעה קלה כקשה בתפקוד השוטף והתקין של המושב".

במוצאי שבת, 12 באוגוסט, התקיימו ההפגנות בקפלן ובמוקדים האחרים, שבוע 32 ברציפות.

ב-17 באוגוסט ו-18 באוגוסט התקיימו מחאות בפתיחת הרכבת הקלה.

במוצאי שבת, 19 באוגוסט, התקיימו הפגנות בקפלן ובמוקדים אחרים, שבוע 33 ברציפות, וגם איילון נחסם. ההפגנות התחילו בדקת דומייה לזכר שני הנרצחים בפיגוע ירי בחווארה. נטע ברזילי נאמה ושרה את "התקווה" יחד עם הקהל.

עם התקדמות החקיקה והדיונים בבג"ץ בנוגע לחקיקה, ממשיכות להתקיים הפגנות ברחבי הארץ. ב-9 בספטמבר התקיימה הפגנה בקפלן לאחריה חסמו מספר מפגינים את איילון דרום. רכב דרס אותם ופצע לפחות 5 מפגינים.

ספטמבר – הדיון בבג"ץ חוק הסבירות ואחריו

ב-11 בספטמבר, לקראת הדיון בבג"ץ התקיימה הפגת תמיכה בבג"ץ בקריית הממשלה בסיום ההפגנה צעדו לביתו של ראש הממשלה נתניהו ברחוב עזה בירושלים. באותו יום פעילי "אחים לנשק" הפגינו ליד ביתו של יריב לוין, חסמו את יציאתו מהבית, ותקפו את רכבו בעודו בפנים. הם פוזרו באלימות ו-6 מפגינים נעצרו. השב"כ ראה באירוע זה אירוע חמור החורג מהרגיל בשל תקיפת מפגינים את רכב השר בעודו בפנים, הצטרף למשטרת ישראל בחקירה האירוע, ותגבר את האבטחה סביב השר לוין.

ב-12 בספטמבר התקיים בבג"ץ הדיון בעתירות נגד חוק צמצום עילת הסבירות. השרים יואב גלנט, גילה גמליאל ומשה ארבל הודיעו בפתח ישיבת הממשלה שיכבדו כל פסיקה של בג"ץ, בעוד שרים אחרים נמנעו מלהגיב בסוגיה זו.

ב-17 בספטמבר, מוצאי ראש השנה, המריאו הזוג נתניהו והפמלייה לארצות הברית. קודם הטיסה טען נתניהו שהמוחים נגד הרפורמה "ממומנים" וחוברים לאש"ף ולאיראן. בעקבות כך הוציאה לשכת ראש הממשלה הבהרה בשמו.

ב-17 בספטמבר, מוצאי ראש השנה, המריאו הזוג נתניהו והפמלייה לארצות הברית. תחילה ביקר נתניהו בסן פרנסיסקו, שם הוקרנו על בניינים תמונות לייזר באנגלית עם כיתובי מחאה, וכן על בית הכלא אלקטרז. בסמוך לפגישת נתניהו עם אילון מאסק במשרדי חברת SpaceX הפגינו במקום מאות מפגינים. בהמשך הביקור בניו יורק, אלפי ישראלים ויהודים מרחבי ארצות הברית הפגינו ליד בניין האו"ם ובכיכר טיימס. על בניין האו"ם הוקרנה תמונת לייזר נגד נתניהו.

אוקטובר - פריצת מלחמת חרבות ברזל

ביום שבת ה-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:30 פרצה מתקפת הפתע על ישראל שפתחה את מלחמת חרבות ברזל. ההפגנות הגדולות נגד הרפורמה נעצרו, וארגוני המחאה הסבו את המנגנונים שלהם לחמ"לים אזרחיים. התחבורה הציבורית לא הופעלה עד צאת השבת, והחמ"ל הראשון שהקימו אחים לנשק היה חמ"ל הסעות לחיילים שנקראו בצו 8. הוקמו מיד חמ"לים לאיתור נעדרים, לרכישת ציוד צבאי לחיילים בישראל ובחו"ל, ביגוד וציוד תומך אחר לחיילים, ציוד לאזרחים שפונו מיישובי עוטף עזה, וחמ"ל הסברה בינלאומית. בהמשך פתיחת גני ילדים וסיוע פסיכולוגי למפונים, חמ"ל עזרה לחקלאים בעוטף עזה שנשארו לללא פועלים, וחמ"לים נוספים.

בארץ

מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את כיכר הדמוקרטיה (צומת קפלן) (צומת עזריאלי) וסביבתה בתל אביב, בית הנשיא, בית ראש הממשלה, קריית הלאום בירושלים וכיכר חורב בחיפה. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה ביותר מ-150 מוקדים נוספים בישראל, שבהן השתתפו מאות אלפי משתתפים, בעיקר במוצאי שבת. בנוסף התקיימו בימי השבוע הפגנות קטנות במאות מוקדים נוספים בהתאם למתרחש כשבין השאר נערכו צעדות מחאה בציר ז'בוטינסקי ובבני ברק.

מחוץ לישראל

מחאות נגד מדיניות הממשלה, המונות בין עשרות למאות ישראלים ויהודים, התקיימו בלמעלה משישים ערים ברחבי העולם. ביניהן לונדון, ניו יורק, סן פרנסיסקו, וושינגטון, סידני, טוקיו, ברלין, וינה וציריך. במחאות משתתפים ישראלים השוהים במקום, לעיתים בצירוף הקהילה היהודית המקומית. וההפגנות מאורגנות בחלקן על ידי תנועות מחאה כ"אנאקספטבל – שומרים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בארצות הברית ו-"DID – מגינים על הדמוקרטיה הישראלית" שהוקמה בברלין.

במרץ 2023 נסע נתניהו לשיחות ברומא, ברלין ולונדון, ובכל אחת מהערים האלו נערכו הפגנות של יהודים המתגוררים בעיר. בתחילת יוני 2023 הפגינו כ-400 איש בניו ג'רזי נגד שמחה רוטמן שנאם בפני הקהילה החרדית.

ב-4 ביוני התקיים במנהטן מצעד ההצדעה לישראל. כאלף איש, רובם חברי ארגון "עמנו" (המשך של תנועת העבודה הציונית ההיסטורית באמריקה), שצעדו בגוש הפרו-דמוקרטי לבושים חולצות תואמות ונושאים כרזת ענק באנגלית "ניו יורק אוהבת את הדמוקרטיה הישראלית". 16 שרים מישראל נסעו למצעד. מחשש לעימותים נתניהו ביקש שרק נציג אחד ישתתף בתהלוכה ולא "חצי ממשלה", אך עמיחי שיקלי, שמחה רוטמן וגלית דיסטל-אטבריאן השתתפו. מוחים ליוו את התהלוכה וקראו לפוליטיקאים הישראלים "דמוקרטיה" ו"בושה" בעברית ובאנגלית.

ביקורו של בנימין נתניהו בספטמבר 2023 בארצות הברית עורר מחאה ציבורית נרחבת, שבראשה עמדו ארגונים ישראלים ויהודיים פרו-דמוקרטיים. המחאות העיקריות התקיימו בסן פרנסיסקו, ובניו יורק. מחאות נוספות התקיימו בשיקגו, בוסטון, לוס אנג'לס, ואטלנטה.

המחאה שמה דגש על אי-אלימות. אחרי 27 שבועות של הפגנה אמר מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי: במחאה הזאת הפגיעה בשוטרים היא אפסית באופן יחסי. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים.

 

ב־1 במרץ 2023, במהלך "יום שיבוש" במהלכו נחסמו נתיבי איילון, כוח שיטור בראשות רפ"ק מאיר סוויסה, מפקד תחנת לב ת"א, השליך רימוני הלם אל תוך המון מפגינים צפוף, שגרמו לפציעת מפגינים ולקטיעת אפרכסת האוזן של אחד מהם. שישה שוטרים נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) על השלכת רימוני ההלם.

ב־23 במרץ הצמיד מפגין מגאפון לאוזנה של כתבת ערוץ 14 שיראל ללום והשמיע קול סירנה בעוצמה גבוהה, ולאחר מכן דחף אותה. הכתבת, שהייתה בהיריון, נזקקה בעקבות זאת לטיפול רפואי. ב-22 באוגוסט, הוגש כתב אישום נגד המפגין בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית ואיומים.

ב-1 באפריל, פרש משטרה הצליף עם מושכות הסוס במפגינה שהשתתפה בחסימה של אחד מנתיבי איילון.

ב-26 ביוני, בעת הפגנה מחוץ לתחנת משטרת פתח תקווה נגד מעצר פעיל במחאה, אזרח נופף באקדח באיום כלפי מפגינים. חקירת משטרה נפתחה בנושא.

ב-5 ביולי, לאחר שעמי אשד נשא נאום שבו אמר כי הוא מתפטר מהמשטרה, החלו חסימות בדרכים. בעת הפגנה גדולה שחסמה את נתיבי איילון, נהג רכב פרטי דרס מפגין. הנהג נעצר והועבר לחקירת המשטרה. בהפגנה בנתיבי איילון, שבה נעשה שימוש במכת"זית, נפצעו 14 מפגינים, כש-6 סובלים מחבלות בעיניים ואחד מהם עבר ניתוח עיניים.

ב-24 ביולי, לאחר שנחקק תיקון מספר 4 לחוק יסוד: השפיטה (צמצום עילת הסבירות), האלימות המשטרתית הסלימה. לראשונה מפרוץ המחאות, הופעל בואש נגד מפגינים שחסמו את כביש בגין בירושלים, במהלך חסימה של כביש 531, רכב דרס 3 מפגינים נגד הרפורמה ופצע אותם קל. לאחר שנמלט נעצר נהג הרכב ונלקח לחקירה.

באותו לילה חסמו תומכי הרפורמה את הכניסה לחצרים, ולטענת אנשי הקיבוץ – התעמתו עם חברת קיבוץ עם תינוקת ברכב. קב"ט הקיבוץ ירה באוויר. שלושה תומכי רפורמה חשודים בתגרה, תקיפה סתם, חבלה במזיד לרכב, היזק לרכוש במזיד ואיומים. הקב"ט חשוד בעבירות של ירי במקום מגורים, תגרה ואיומים, ואביו חשוד בתקיפה סתם ותגרה.

בשלהי יולי דווחו מפגינים על עלייה ברף האלימות המשטרתית ועל כך ששוטרים החלו להשתמש בקסדות על-מנת למנוע את זיהויים והגשת תלונה נגדם. המוחים תלו בת"א שלטים עם תמונות השוטרים שנחשדו באלימות ופירוט ההתנהגויות המיוחסות להם וכן הניפו שלטים דומים בהפגנות.

בתגובה, פתחה המשטרה בחקירה כלפי המוחים בחשד לעבירות של העלבת עובד ציבור, לשון הרע והסתה לאלימות אך הפרקליטות דרשה להפסיק את החקירה בגין לשון הרע והסתה לאלימות עד קבלת אישור הפרקליטות.

בעקבות תלונות המפגינים חקרה מח"ש באזהרה מספר שוטרים מיחידת יס"מ ת"א (כולל מפקד היחידה יאיר חנונה). לטענת השוטרים הנחקרים, נעשה להם "משפט שדה", וחלקם הכחישו כי הכו את המתלוננים.

השוטרים זכו לתמיכה מחבריהם וחלק מהציבור וגם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר גיבה את השוטרים, וטען כי עיניו ראו הפעלת כוח סביר וביקר את מח"ש על החקירה. מצד שני ביקר המפכ"ל קובי שבתאי את התכנסות התמיכה של השוטרים מחוץ למשרדי מח"ש.

מטעם הפרקליטות נטען כי יש בביקורת משום הטלת דופי בעבודתם, אך הדבר לא ישפיע על החקירה.

בעקבות התיעוד ברשת זימנה המחלקה לחקירות שוטרים שני צעירים כדי להגיש תלונה נגד מפקד יס"מ תל אביב יאיר חנונה שנראה בצילומים מכה באגרוף מוחה כבן 18.

ב-9 בספטמבר התרחש אירוע דריסה נוסף באיילון דרום – נהג האיץ את רכבו לעבר מפגינים כאשר הכביש היה חסום ופגע ב־5 מהם. מספר מפגינים הובאו לבית החולים והיתר טופלו במקום. הנהג נעצר לחקירה, ובה אמר כי לחץ בטעות על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם.

לארגוני המחאה מספר מקורות כספיים. בקמפיינים שונים של גיוס המונים של המחאה נאספו למעלה מ-40 מיליון שקלים מעשרות אלפי תומכים. במקביל ישנן תרומות רבות מאנשים פרטיים, עמותות ואנשי ציבור. לדברי תמר הרמן, חלק מהתורמים הם אנשי הייטק ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל.

בצה"ל

 

מצג של מחאת הטייסים בכיכר מוזיאון תל אביב לאומנות, מול הכניסה לקריה, 29 במרץ 2023. יום למחרת צילום תמונה זו, הושחת המצג בידי תומכי הרפורמה.

 

כעבור מספר ימים, שולבו שרידי המצג שהושחת בפסל חדש באותו המיקום

ב-19 במרץ, הפרקליטות הצבאית הודיעה על פרשנותה לפקודות מטכ"ל, כי אין מניעה לחיילים עד דרגת סא"ל להשתתף בהפגנות בתנאי שיעשו זאת בלבוש אזרחי בלבד.

ב-7 בפברואר 2023, חברים בקבוצת "שריונרים להגנת הדמוקרטיה", וביניהם אלופים ותתי אלופים במילואים, חתמו על מכתב שנשלח לראש הממשלה, לשרי הביטחון והמשפטים וליו"ר הכנסת ובו דרישה לעצור את החקיקה ולאפשר דיון ציבורי.

ב-16 בפברואר, קבוצת "לוחמי כיפור 1973" המונה למעלה ממאה לוחמים לשעבר בגילאי 70 ו-80, בהם עטורי עיטורי העוז והמופת, העמיסה טנק שוט מאנדרטת תל סאקי על מוביל טנקים, ויצאה עמו למסע מחאה, עד שנעצרו ע"י המשטרה בגשר הפקק. ארגון מפקדים למען ביטחון ישראל, הכולל מאות בכירים לשעבר ממערכת הביטחון, פרסם מכתב לנשיא המדינה, שבו הוא מכנה את הרפורמה "מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" וטוען כי כרוכים בה "סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני לעם היהודי בתפוצות".

במסגרת המחאה נשמעו קריאות לא להתנדב למילואים כתגובה למהלכי הממשלה האנטי-דמוקרטיים, לדעת המוחים. על מכתבים כאלה חתמו מאות אנשי מערך המבצעים המיוחדים, יוצאי היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), 130 קצינים ולוחמים במילואים של יחידת יהל"ם ויותר מ-200 רופאות ורופאים. בנוסף, 400 מבוגרי יחידת מגלן, בהם משרתים פעילים במילואים, כתבו במכתב לשר הביטחון יואב גלנט כי במידה והרפורמה המשפטית תעבור לא נוכל לעמוד מנגד בחיבוק ידיים.

ב-1 במרץ אמר בראיון בערוץ 12 הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ, כי אם תעבור החקיקה כפי שהיא, לא יתייצב בשעת מלחמה. הוא הוסיף: חיילים וקצינים שיזהו שיש כאן דיקטטורה – הם לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור.

ב-5 במרץ, 37 מתוך 40 טייסי קרב של טייסת 69, הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים, ולא יתייצבו לאימונים, במחאה על הרפורמה שלטענתם עלולה לחשוף אותם לתביעות פליליות בין-לאומיות בבית הדין הבין-לאומי בהאג. מפקד חיל האוויר עדכן את הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהזהיר את ראש הממשלה ושר הביטחון מפגיעה בכשירות צה"ל למלחמה. ב-8 במרץ, בשיחה עם הרמטכ"ל טענו כ-20 נציגי אנשי מילואים של חיל האוויר, כי מכל הטייסות עולה רוב משמעותי האומרים בצורה מפורשת כי לא ימשיכו לטוס אם הרפורמה תעבור בצורתה הנוכחית. על רקע זה השעה מפקד חיל האוויר תומר בר את הטייס גלעד פלד, אל"ם במילואים, אך החזירו לשירות בהמשך. ב-19 במרץ 180 טייסים ונווטים במילואים, למעלה מ-50 בקרי טיסה וכ-40 מפעילי כלי טיס מופעלים מרחוק הודיעו ליחידותיהם כי לא יתייצבו לאימונים שנקבעו לאותו שבוע ויקדישו את זמנם למאבק נגד החקיקה. מפקד בסיס פלמחים, ת"אל עומרי דוד אף צוטט בראיון מאוחר יותר בנושא, ומדבריו עלה כי "בחלק מהטייסות בפלמחים כוח האדם המבצעי מתבסס בשגרה ברובו על אנשי מילואים, ורבים מהם הפסיקו להתייצב ... בגלל המהפכה המשפטית"

בתגובה פורסם ב-9 במרץ מכתב נגד סרבנות, שעליו חתמו הרמטכ"לים לשעבר שאול מופז וגבי אשכנזי ו-34 אלופים לשעבר, אך הסתייגו מההשתלחות בחיילי המילואים.

ב-25 במרץ כינס שר הביטחון יואב גלנט מסיבת עיתונאים ובה קרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית עד אחרי יום העצמאות, והזהיר מפני השלכות קידום החקיקה לאור תופעת הסרבנות. ב-26 במרץ הודיע ראש הממשלה על פיטורי גלנט מתפקיד שר הביטחון. ב-27 במרץ קבע גלנט בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי השפעות הוויכוח החודרות לצה"ל מסכנות את ביטחון המדינה.

ב-11 ביולי שר הביטחון יואב גלנט הודיע שהסרבנות בצה"ל משרתת את אויביה של מדינת ישראל עקב מאות אנשים שהודיעו שיפסיקו להתנדב במילואים.

נכון ל-16 ביולי, כ-4,000 אנשי מילואים הודיעו עד כה כי יפסיקו את שירותם במידה וחוק צמצום עילת הסבירות יעבור בקריאה שנייה ושלישית.

ב-19 ביולי פורסם סרטון מבוים המראה מצב של חייל פצוע שמבקש סיוע מחיל האוויר ושואלים אותו האם הוא תומך ברפורמה ובסוף הוא מת. שר הביטחון יואב גלנט פרסם גינוי לסרטון. השר לביטחון פנים איתמר בן גביר פרסם את הסרטון וסירב למחוק דבר שגרם ביקורות רבה ממשפחות שכולות. מפקד חיל האוויר אמר שהדבר גורם לנזק רב.

ביולי 2023 חתמו כעשרת אלפים איש על מכתב המצהיר כי יפסיקו להגיע לשירות המילואים בישראל, וכמאה ראשי מוסד, ראשי שב"כ, רמטכ"לים, אלופים וראשי אגפים במוסד ובשב"כ בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו, שבו הודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות, אם לא תיעצר חקיקת חוקי הרפורמה.

לאחר שאויביה של מדינת ישראל תקפו ב-7 באוקטובר, אנשי מחאות המילואים קראו להתייצב להגנת ישראל, ללא היסוס ומייד.

חומת מגן לדמוקרטיה

 

חומת מגן לדמוקרטיה (השם הקודם: "מחאת האלופים") הוא שם שניתן לקבוצת בכירים ביותר, לשעבר, במערכת הביטחון הישראלית שהצטרפו למחאה נגד ההפיכה המשפטית, מתוקף ניסיונם ובראייתם את ההשפעה השלילית של הפיכה זו על ביטחון המדינה והמשך קיומה. הקבוצה כוללת 167 רמטכ"לים ואלופי צה"ל במיל', מפכ"לים וניצבי משטרה בדימוס, ראשי מוסד ושב"כ וראשי אגפים בארגונים אלו (ראש אגף במוסד או בשב"כ – שווה במעמדו לאלוף בצה"ל).

הקבוצה קוראת לעצירת ההפיכה המשפטית, כיבוד החוק ופסיקות בג"ץ, תמיכה בכוחות הביטחון – צה"ל, המשטרה, שב"כ והמוסד, המשך ההכרה בצה"ל כצבא העם והגעה לפתרון מוסכם בנושא השוויון בנטל.

בראש הקבוצה עומדים: האלופים במיל' דן הראל ונועם תיבון, המפכ"ל בדימוס – משה קראדי, ראש המוסד לשעבר – תמיר פרדו, וראש השב"כ לשעבר – כרמי גילון.

אקדמאים

ב-13 נובמבר 2022 פרסמו כ-130 חברי וחברות סגל בבתי הספר והפקולטות למשפטים ברחבי הארץ גילוי דעת נגד פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת. הם הזהירו כי "לא תהיה ביקורת שיפוטית אפקטיבית וגם בלמים ואיזונים חיוניים", וכי "האזרחים יהיו כפופים לחסדי הרוב הפוליטי בכל רגע נתון".

ב-24 בינואר פרסמו 198 חברי וחברות סגל בכיר בפקולטות למשפטים בישראל גילוי דעת, בו הכריזו שהם "מתנגדים נחרצות למהפך שמבקשת הממשלה לעשות בשיטת המשטר בישראל, במסווה של "רפורמות". פעילותם נמשכת במסגרת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.

ב-26 בינואר 2023 פרסמו ראשי אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה הצהרה משותפת שבה הביעו דאגה מהרפורמה המקודמת ומהקיטוב והפילוג שנוצר בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה, והתנגדו למהירות קידום הרפורמה המשפטית ללא הסכמה מלאה בקרב הציבור בטענה שהיא עלולה לגרום לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית, על ידי בריחת מוחות והדרה על ידי אוניברסיטאות ממדינות אחרות. הם קראו לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כּן ומשמעותי.

ב-2 במרץ 2023 פרסמו כ-500 דיקנים, ראשי בתי-ספר, מחלקות וחוגים באקדמיה בעבר ובהווה גילוי דעת נגד הרפורמה, שבו טענו כי יש במהלכים הללו להוביל להפיכה משטרית, שתשנה את אופי המדינה ותרחיק אותה מחזון מייסדיה ומרוח מגילת העצמאות.

ב-3 במרץ 2023 פרסם הסנאט של אוניברסיטת תל אביב הצהרה רשמית הקוראת לחדול מן החקיקה המשנה מן היסוד את סדרי המשטר הדמוקרטי בישראל.

ב-4 במרץ, 28 ראשי אוניברסיטאות לשעבר חתמו על גילוי דעת נגד הרפורמה, וטענו כי תאפשר לממשלה לפגוע שלא כדין בזכויות אדם, ובכלל זה לנקוט מדיניות פסולה של פגיעה חמורה בחופש הביטוי והמחקר, הפלית אזרחים ערבים, נשים ולהט"ב והגבלת חופש הביטוי. הם כתבו כי אם תמומש התוכנית להשתלטות הממשלה על בית המשפט ועל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול עצמאותם, לא יהיו מעצורים לכוחה של הממשלה לפעול בדרך שתחסל את הדמוקרטיה הישראלית.

ב-19 במרץ, הסנאט של אוניברסיטת בן-גוריון חיזק את נשיא המדינה על הצגת המתווה שהציע, והזמין את כלל קהילת האוניברסיטה להצטרף ליום השיבוש של ארגוני המחאה. כמו כן קרא לכלל המוסדות להשכלה גבוהה להודיע כי במידה וחקיקת הרפורמה תימשך, תושבת הפעילות בהם ללא הגבלת זמן. נשיא אוניברסיטת תל אביב אריאל פורת כתב במכתב לסגל האוניברסיטה כי אי-ציות הממשלה או רשויות ציבור אחרות לפסיקת בג"ץ תהיה שקולה בחומרתה להפיכה צבאית.

לאחר הודעת ראש הממשלה על פיטורי שר הביטחון בליל 26 במרץ, השביתו אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה את הלימודים בהן, וקראו לעצור את החקיקה ולכנס הידברות לחקיקת מתווה שיוסכם באופן רחב. להשבתת הלימודים הצטרפו גם המכללה האקדמית תל אביב יפו, המכללה למינהל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית תל-חי, בצלאל, ואוניברסיטת רייכמן.

ב-27 במרץ, יממה לאחר פיטורי שר הביטחון גלנט והמחאות הגדולות שבאו בעקבות הפיטורים, הכריזה מועצת התלמידים והנוער הארצית על שביתה ארצית בכיתות ז׳ עד י"ב במוסדות החינוך, פרט לבחינות בגרות ולחינוך המיוחד, וקראה לנבחרי הציבור לעצור את החקיקה ולהתכנס להידברות באופן מיידי.

בנוסף לפעילות המאורגנת מתקיימת פעילות של יחידים באקדמיה הנואמים בהפגנות ובאמצעי התקשורת. דוגמאות:

• פרופ' יניב רוזנאי נואם ומפרסם מאמרים נגד הרפורמה ומתראיין בנושא זה.
• פרופ' קרין נהון מובילה קבוצות עדכונים בנושא המחאה, מרבה להתראיין בתקשורת בנושא זה ונואמת בהפגנות.

הייטק

  ערך מורחב – מחאת ההייטק

ב-15 בדצמבר 2022, לאחר שהתבהרו הדרישות של חברות הקואליציה, הופץ "מכתב ההייטקיסטים", שנכתב על ידי ארז שחר ומיטל לוי טל. במכתב טענו בכירי ההייטק כי "התערערות האמון במערכת המשפט הישראלית וכתוצאה מכך בדמוקרטיה הישראלית, וחקיקה, ששמה בסימן שאלה זכויות בסיסיות ויסודיות של כל אדם באשר הוא, עשויים להרתיע את אותם משקיעים שהניעו את צמיחתה של התעשייה המופלאה הזו."

תוך 3 ימים צבר המכתב כ-120 חתימות בקרב הבכירים ביותר בתעשיית הייטק הישראלית: מנהלי קרנות הון סיכון, יזמים ומנכ"לים של חברות. במקביל החלו להתגבש קבוצות של עובדי הייטק שהבינו את גודל האיום על הכלכלה הישראלית בכלל ותעשיית הייטק בפרט. כך נולד מטה ההייטק הישראלי למען הדמוקרטיה. למעשה, זו הפעם הראשונה שבה ההייטק התארגן בצורה גורפת לפעולה אזרחית של מחאה.

ב-26 בינואר הודיעה היזמית עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל, כי לאור הכוונה לשנות את המשטר בישראל היא תוציא את כספי החברה מישראל. צעד זה קיבל תגובות תומכות בתעשייה, ומאז כבר הלכו בעקבותיה חברות נוספות, ביניהן ויז של אסף רפפורט וסקאי של יואב יזהר-פרטו.

מטה ההייטק התחבר עד מהרה למטה המרכזי של המחאה נגד ההפיכה המשטרית וליתר הארגונים הפעילים במחאה. מחאת ההייטק הפכה לאחת התנועות המובילות בקרב ארגוני המחאה. על כך זכתה מחאת ההייטק לפרס אבירי איכות השלטון מהתנועה לאיכות השלטון.

במטה ההייטק חברים ופועלים היום מנכ"לים ויזמים מהמובילים בישראל וכמו כן מנהלי קרנות ההון סיכון. מטה העובדים כולל אלפי עובדים השותפים במחאה – ושני אלו עובדים בשיתוף פעולה מלא ביניהם הן בפעילות שטח והן בפעילות מטה. למחאת ההייטק מגוון פעילויות: נוכחות בוועדות הכנסת, מפגשים עם קובעי מדיניות, שרים וחברי כנסת, ארגון הפגנות, תמיכה בארגונים נוספים, פעילות שטח, כתיבת ניירות עמדה, מפגשים עם קהילות שונות בחברה הישראלית וקמפיינים תקשורתיים.

סטודנטים

בתחילת ינואר 2023 התגבש גוף בשם "מחאת הסטודנטים", שנזכר לראשונה בהפגנה ליד משכן הבימה ב-14 בינואר 2023. ב-15 בינואר התראיינו כמה ממקימות מחאת הסטודנטים בדמוקרTV והכריזו על על שביתה בת שעה בכל האוניברסיטאות ביום שלמחרת. מחאת הסטודנטים קיימה את ההפגנה הראשונה ב-16 בינואר 2023. ב-22 בינואר החלו הסטודנטים להשתתף בדיוני ועדת חוקה, חוקה ומשפט, הן באופן רשמי הן בהתפרצויות. בדיונים שהתקיימו במליאת הכנסת ב-20 בפברואר 2023, סטודנטים שהפריעו להמשך החקיקה הורחקו בכוח. מחאת הסטודנטים הובילה לכך שבמסגרת יום השיבוש במרץ 2023, התקיימה שביתת סטודנטים שקיבלה גיבוי מנשיאי אוניברסיטאות רבים. ביולי 2023 יצרו חברי מחאת הסטודנטים שלטים עם שמות ותמונות שוטרים, אשר לגביהם נטען שתועדו מפעילים אלימות לא מידתית כלפי מפגינים, ובעקבות כך פתחה המשטרה בחקירה נגד יוצרי השלטים. יצירת השלטים התרחשה על רקע פתיחות חקירות מח"ש נגד שוטרים שנחשדו באלימות.

אנשי רפואה

ב-15 במרץ שיגרו 750 רופאים בכירים, בכללם מנהלי מחלקות וראשי איגודים וחברות של ההסתדרות הרפואית בישראל, מכתב להסתדרות הרפואית, למשרד הבריאות ולממשלה, בו טענו כי ישנה סכנה מיידית לשירותי הרפואה והבריאות בישראל נוכח המהפכה המשפטית, כי רופאות ורופאים בהשתלמויות מחוץ לישראל כבר הודיעו שלא יחזרו, כי מתמחים לא מתכננים את המשך הקריירה שלהם בישראל, כי פרחי רפואה מתארגנים להעתיק את משפחותיהם להתמחות מעבר לים. כי שיתופי פעולה מדעיים מופסקים, תקציבים מוקפאים, וכלל הפעילות האקדמית ברפואה בסכנה גדולה.

לאחר פיטורי שר הביטחון ב-26 במרץ קרא יו"ר ההסתדרות הרפואית ציון חגי לראש הממשלה לעצור את החקיקה. לפני כן נמנעה ההסתדרות הרפואית מלהביע עמדה נחרצת עקב התפיסה שזהו נושא פוליטי וכי בקרב ציבור הרופאות והרופאים המיוצגים על ידי הארגון ישנן מגוון דעות בסוגיה. אולם במשאל שערך הארגון בקרב החברים בו נמצא שכ-90% מהם תומכים בהבעת עמדה. עשרות רופאים מבתי חולים בארץ, בעיקר מבית החולים איכילוב, הודיעו שלא יגיעו לעבודה בשל מחלה, וכי הם מתכננים להצטרף לשביתת ההסתדרות.

ב-27 במרץ, לאחר הודעת יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על שביתה כללית במשק, הודיעה גם ההסתדרות הרפואית על הצטרפותה לשביתה. בנוסף הצטרפה לשביתה הסתדרות האחיות בכלל מערכת הבריאות: בבתי החולים, בקהילה ובבריאות הציבור.

ב-19 ביולי, לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על צמצום עילת הסבירות, הכריזה ההסתדרות הרפואית על שביתת אזהרה בת שעתיים.

ב-25 ביולי, לאחר ההצבעה על עילת הסבירות, ההסתדרות הרפואית פתחה בשביתה שהייתה אמורה לארוך 24 שעות, אך זו הופסקה לאחר שעות ספורות בהוראת בית הדין לעבודה.

כלכלנים

בינואר 2023 פרסמו נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג מאמר שבו הזהירו כי הרפורמה המשפטית עלולה לגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל, כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.

ב-8 במרץ פרסם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של פורום קהלת, נייר עמדה שבו ביקר את הרפורמה המשפטית על סכנותיה לדמוקרטיה בישראל, בניגוד לעמדה הרשמית של הפורום. ב-16 במרץ התפטר מן הפורום כלכלן נוסף, תום שדה, עקב חילוקי הדעות בנושא.

למעלה מ-300 כלכלנים בכירים, ביניהם חתן פרס נובל לכלכלה אריק מסקין, חתן פרס ישראל מנחם יערי, מנואל טרכטנברג, יוג'ין קנדל, אבי בן בסט, אסף רזין ועומר מואב, חתמו על גילוי דעת המזהיר את ממשלת ישראל כי הרפורמה עלולה להביא לפגיעה חריפה בכלכלה.

ב-23 במרץ קרא נגיד בנק ישראל אמיר ירון להיזהר בחקיקת הרפורמה, ולעשותה בהסכמה רחבה תוך שקיפות, שכן לטענתו יש לה השלכות עצומות. ראשי פורום מנהלי ובעלי חברות גדולות ישראל, פרסמו הודעה שבה גיבו את אמירת הנגיד.

אישי ציבור נוספים

קולות המביעים חשש מפגיעה קשה בדמוקרטיה של ישראל נשמעים בעיקר מצד אישי ציבור בשמאל ובמרכז הישראלי, אבל גם מצד אנשי ימין ליברלים, ובהם שרים וחברי כנסת לשעבר מהליכוד: שאול מופז, משה (בוגי) יעלון, זאב בנימין בגין, דן מרידור, אהוד אולמרט, ראובן ריבלין, לימור לבנת, ציפי לבני, גדעון סער, מאיר שטרית, עמרי שרון, זאב אלקין, דן תיכון ועוד.

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון טען כי מדינת ישראל בדרך לדיקטטורה: אם ראש הממשלה, ששולט היום בכנסת, רוצה להשתלט על הרשות השופטת, הגוף היחיד שעוד עצמאי על ידי מינוי שופטים – ברור שזו דיקטטורה. זה קרה בהונגריה, בפולין, זה גם קרה בגרמניה בשנות ה-30. אני יודע שזה רגיש, אבל אני חייב להגיד את זה.

יאיר גולן צייץ בטוויטר: כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת – מרי אזרחי רחב היקף. בריאיון לרשת 13 הוסיף כי יש שתי דרכים למרי בלתי אלים: הפגנה ושביתה. עורך הדין דוד חודק התפטר ממשרדו לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה על דבריו: "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה לא אהסס לפתוח באש חיה".

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כתב: זמן לעבור למלחמה – קרב פנים אל פנים. בתגובה, כתב ראש הממשלה נתניהו כי דברי אולמרט מהווים דברי הסתה מסוכנים. אני קורא לראשי האופוזיציה: גנו את ההסתה ותפסיקו לדרדר בכוונה את המדינה לאנרכיה.

רון חולדאי אמר במהלך הפגנה: דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים. בציוץ שכתב לאחר מכן ניסה להסביר את עצמו: בריאיון דיברתי על אמת היסטורית כואבת. האחריות למניעת שפיכות דמים היא על אלו שמחליטים בכנסת והופכים את ישראל לדיקטטורה. עליהם החובה להפסיק את תהליך החקיקה, להגיע להידברות ולמנוע זאת. עוד הוסיף בראיון לערוץ 12 כי לא הייתה כוונה של הסתה בדבריו, וכי אמר דברים אלה בתור אזרח חרד לעתידה של מדינת ישראל כפי שנוסדה על פי מגילת העצמאות.

אל"ם במילואים זאב רז, בעל צל"ש הרמטכ"ל על תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, זומן לחקירה משטרתית בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק ובו כתב: אם יקום ראש ממשלה ויטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות, ראש הממשלה הזה הוא בן מוות, פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו. גם לנו צריך להיות דין רודף. דין הרודף שלי אומר – אם על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי, חובה להרוג אותו. לא מנומס, מעורר חלחלה, אבל הברירה היא הרבה מתים חפים מפשע, ומוטב להרוג קודם את הפושעים. עורך דינו מסר כי "זאב רז לא קרא לפגוע באיש לרבות נתניהו. הוא שיתף פוסט שהתמקד בתסריט שבו הופכת מדינת ישראל לדיקטטורה. כך או אחרת, הוא חזר בו, מחק את הדברים והסתייג מהם מפורשות".

ההיסטוריון יובל נח הררי, בראיון לאולפן שישי, טען כי אם החוקים יעברו, לא יהיו עוד בחירות דמוקרטיות בישראל, שכן לא יהיה מי שיגביל את כוחה של הממשלה לשנות את חוקי הבחירות כרצונה.

ביולי 2023 הכריז ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, על שינוי שמו של מחלף קפלן, הצומת המהווה את מוקד המחאה, לכיכר הדמוקרטיה.

עוד לפני ההכרזה על הרפורמה נערכו הפגנות נגד נושאים שנויים במחלוקת המופיעים בקווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים ושבע.

במרץ 2023 פרסם מטה המאבק שלטי חוצות בערים רבות ובהם חוזר הסלוגן "חובה להתנגד" עם תמונת אגרוף מונף, כשהמשך הסלוגן מקיף את הנושאים המשמשים למחאה, בהם: חובה להתנגד לדיקטטורה, חובה להתנגד להרס ההייטק, חובה להתנגד לרדיפת להט"ב, חובה להתנגד להרס בג"ץ, וחובה להתנגד לדיכוי נשים. כמו כן, לקחה חלק במחאה גם קהילת הקמפיינים "על זזים" אשר קראה להפסקת הכיבוש, בין היתר באמצעות הנפת דגלי פלסטין ושימוש בסלוגן "אין דמוקרטיה עם כיבוש". כתגובה להנפת דגלי פלסטין בתחילת המחאה על ידי מיעוט המשתתפים, חולקו בהפגנות הבאות דגלי ישראל רבים, ואלו הפכו לסמל מרכזי של המחאה.[1]

התוכנית לסגירת תאגיד השידור הציבורי

עם השבעת הממשלה, מונה שלמה קרעי לתפקיד שר התקשורת והעלה הצעת חוק להפרטת ופירוק תאגיד השידור הישראלי "כאן", ובעיקר חטיבת החדשות של ערוץ כאן 11. אוֹמנים, יוצרים, אנשי הפקה וטכנאים מחו נגד המהלך. ב-25 בינואר נערכה הפגנה של מאות אנשי תקשורת בכירים בהובלת ארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד התוכנית של קרעי, המוחים חסמו את התנועה ברחוב קפלן בתל אביב.

ב-2 בפברואר 2023, דווח כי ראשי הקואליציה מעוניינים להתמקד ברפורמה, ולכן יקפיאו את התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי. אך בהמשך דווח כי קרעי מנסה להכניס את המהלך נגד תאגיד השידור כסעיף בחוק ההסדרים ולהפריט חלק מתחנות הרדיו.

ב-22 במרץ 2023, ברקע המחאה המתמשכת נגד הממשלה, הציג קרעי את תוכניתו לשוק התקשורת שכוללת את ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין וכן בביטול הצורך ברישיון לשידור חדשות. סגירת תאגיד השידור הציבורי לא נכללת בתוכנית שהוצגה. כשנשאל על כך השיב קרעי כי לגבי אופיו ופעילותו של התאגיד, ובפרט בתחום החדשות והאקטואליה, נבחן את הנושא בהמשך ונודיעכם דבר.

מחאת הקהילה הגאה

ב-29 בדצמבר 2022 התקיימה מחאה בקריית הממשלה בתל אביב כנגד חברותה של מפלגת נעם בממשלה, העברת סמכויות ממשרד החינוך לידי אבי מעוז, וכן כנגד ההסכמה בהסכמים הקואליציוניים לתיקון בחוק איסור אפליה שיאפשר לבעל עסק שלא להעניק שירות שנוגד את מצפונו הדתי. בבית החולים רמב"ם התקיימה מחאה בעקבות האמירות של חברי הכנסת אורית סטרוק ושמחה רוטמן על תיקון זה.

נוהלי משרדי ממשלה המיטיבים עם קהילת הלהט"ב לא בוטלו לדרישתו של מעוז. מסיבה זו ומסיבות אחרות ב-27 בפברואר 2023 התפטר מעוז מתפקידו כסגן שר בממשלה. ב-21 במרץ התקיימה עצרת מחאה לציון 35 שנים לביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים, שבה הובעו התנגדויות לרפורמה וליוזמות נוספות של הממשלה. ב-23 במרץ אמרה האגודה למען הלהט"ב כי הסכנה לקהילה הגאה ולזכויות הפרט לא הוסרה מן השולחן וכי המחאה תימשך. ב-27 במרץ התפרסם נייר עמדה של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, המנמק את החששות לפגיעה בזכויות להט"בים בעקבות חקיקה צפויה של הממשלה.

בתחילת חודש מאי פורסמה הוראה חדשה ממשרד ראש הממשלה שבנוסף לטפסים שנכתב בהם "הורה 1" ו"הורה 2", בכל מוסדות המדינה יימצאו גם טפסים רשמיים שרישום ההורות בהם יהיה תחת הכותרת "אבא" ו"אמא", כחלק מקיום ההסכמים הקואליציוניים בין הממשלה למפלגת נעם. פרסום זה גרר ביקורות מארגונים להט"בים.

אי-גיוס בני ישיבות

  ערך מורחב – גיוס בני ישיבות

רבים מהמוחים התייחסו לאי-גיוס בני הישיבות, ורבים מהם גם טוענים כי חלק מהרצון להעביר את הרפורמה היא בשביל להסדיר את אי-גיוסם של בני הישיבות באופן חוקי. אנשי ארגון אחים לנשק, שמשתתפים באופן פעיל במחאה, התייחסו לסוגיה בסיסמה "בלי גיוס אין פיוס". רבים מהם גם החליטו למחות בבני ברק בשביל לקדם את הסוגיה הזאת, אף על פי שפעולה זאת עוררה התנגדות רבה מצד ארגוני מחאה אחרים כגון עומדים ביחד.

חלק מהמפגינים מוחים גם כנגד הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, שיקבע ויסדיר באופן חוקתי את הפטור משירות צבאי של בני הישיבות.

חוק קרן הארנונה

  ערך מורחב – קרן הארנונה

ראשי השלטון המקומי ביקרו את הצעת החוק וטענו כי הגם שמשרד האוצר מבקש לאזן את חלוקת תשלומי הארנונה בין הרשויות, מאחר שהמימון יגיע מהפרשת כספי ארנונה שאינה למגורים, המשמעות היא שערים בעלוֹת פעילות מסחרית ענפה יפרישו את עיקר התקציב, מה שיפגע בהכנסותיהן, ויבוא על חשבון טיפוח ופיתוח העיר, תוכניות חינוך, בריאות ורווחה בעיר, ועוד. מתנגדי הקרן אומרים שזהו תפקידה של המדינה לדאוג לפתרון משבר הדיור, ולמעשה מענישים את הרשויות בגלל ההצלחה שלהן. בשלטון המקומי חוששים כי החוק יפגע ביכולת של העיריות לספק שירותים מוניציפליים. לטענתם, לא מתפקידם לדאוג למקורות תקציביים לפתרון המשברים לאומיים והכסף צריך להגיע מהאוצר ומתקציב המדינה.

ביקורת נוספת על הצעת החוק מתמקדת בסעיף לפיו רשות מקומית ביהודה ושומרון לא תעביר בפועל כסף לקרן – גם אם הסכום שהרשות הייתה צריכה להפריש, יעלה על הכספים שמוקצים לה באותה שנה – היא לא תפריש כספים לקרן. כלומר, רשויות ביהודה ושומרון לא יעבירו כספים לקרן הארנונה, אך יהיו זכאיות לקבל ממנה את המענקים עבור היתרי הבנייה שיינתנו שם. המבקרים סעיף זה מציינים שאין סיבה מהותית שכל הרשויות בישראל – גם החלשות והעניות ביותר – יחויבו להפריש לקרן כחלק מהעלייה שלהן בארנונה העסקית, ואילו הרשויות ביו"ש, שמצבן הכלכלי טוב יותר ממספר ערים בישראל, יהיו פטורות מחובה זו. מתנגדים נוספים טוענים שסעיף זה יעודד בנייה עסקית ביהודה ושומרון יותר מאשר בשאר חלקי הארץ, גם באזורים חלשים, ובכך יפגע גם ברשויות החלשות כלכלית עוד יותר. כמו כן נטען כי מהקרן צפויים להרוויח יישובים כמו רמת גן ופרדס חנה-כרכור ולהפסיד יישובים כגון בית שאן ומצפה רמון, באופן המנוגד לצדק חלוקתי.

במחאה על קידום החוק, פתחו הרשויות המקומיות בשביתה ביום שני, 15 במאי 2023. השביתה נמשכה גם למחרת, אך מערכת החינוך הוחרגה ממנה.

•  
  תחילה של חסימת כביש איילון דרום, תל אביב, 4 במרץ 2023
•  
  מיצג נשים לבושות כשפחות מהסדרה "סיפורה של שפחה", תל אביב, 13 בפברואר 2023.
•  
  מחאה בירושלים, 13 בפברואר 2023
•  
  חרדי נושא שלט ביידיש: "אונדזער שטעטל ברענט!". ירושלים, 13 בפברואר 2023
•  
  ההפגנה בתל אביב ב-19 בפברואר 2023
•  
  מחאה בתל אביב, 28 בינואר 2023
•  
  "מחאת הרולקסים"
•  
  הפגנה בחיפה, כיכר חורב 11 בפברואר 2023
•  
  כיכר הבימה, 14 בינואר 2023

• פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
• בונות אלטרנטיבה
• אחים לנשק
• התמיכה ברפורמה המשפטית

  מדיה וקבצים בנושא המחאה נגד הרפורמה המשפטית בוויקישיתוף

• מחאת האקדמיה, "יצאנו לרחובות", נאומי האקדמאים במוצאי שבת ה-29 במרץ 2023, מאי 2023
• מחאת האקדמיה, "יצאנו לרחובות" חוברת מס' 2, יוני 2023
• מחאת האקדמיה, "יצאנו לרחובות" חוברת מס' 3, 27 ביולי 2023
• קים ליין שפלי, "רודנות בחסות החוק", 2023.
• אתר המיזם "ריסטארט-ישראל" - מיזם אזרחי לריכוז המידע על ההתנגדות למהלכי הממשלה בכלל והרפורמה המשפטית בישראל (2023) בפרט.
•   הילו גלזר, אנשי המחאה החליטו למרר את חייהם של בכירי הימין, וזו הצלחה כבירה, באתר הארץ, 30 במרץ 2023
•   נטע אחיטוב, שרדיה פופוביץ' - יש לו מה לומר למובילי המחאה בישראל, באתר הארץ, 5 באפריל 2023
•   בן שלו, מה הפך את השיר של "וייט סטרייפס" להמנון המחאה?, באתר הארץ, 6 באפריל 2023
• אילן לוקאץ', ‏איך הפך "אין לי ארץ אחרת" להמנון המחאה ועל מי הוא נכתב במקור, באתר ‏מאקו‏, 7 באפריל 2023
•   בר פלג, 20 שבועות למחאה נגד ההפיכה המשטרית, היא כבר הצליחה היכן שהפגנות קודמות נכשלו, באתר הארץ, 25 במאי 2023
• דניאל צ'צ'יק, כרוניקה של הפגנה, באתר הארץ, 14 ביוני 2023 - תערוכה "דמוקרטיה אומרת" במוזיאון על התפר
• ynet - מחאה בנתב"ג נגד המהפכה המשפטית - כל העדכונים, באתר ynet
• המחאה ואני: מסע בין שלל יוזמות המחאה של הישראלים שהחליטו להתעורר, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2023
• אתר המרכז את החוקים שנגדם יוצאת המחאה ועוקב אחר התקדמות החקיקה.
• תני גולדשטיין, "המטה מתנהל כאילו שהמחאה של אבא שלו", באתר זמן ישראל, 8 ביוני 2023