תיק 4000

הפרשה, הכוללת כמה תת-פרשות, החלה בחקירת התנהלות של בכירים בחברות "בזק", "yes", "וואלה! NEWS" ו"חלל תקשורת" ושל עובדי מדינה שפעלו מתוקף תפקידם מול חברת "בזק". בהמשך התרחבה החקירה לחשדות בדבר קשרים פסולים בין שאול אלוביץ' שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק לבין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

בספטמבר 2019 הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ', סטלה הנדלר ואחרים על תתי פרשות נפרדות בתיק. במאי 2020 החל משפט נתניהו, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להעמיד לדין את נתניהו באשמת שוחד ומרמה והפרת אמונים. את בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' הוחלט להעמיד לדין בגין עבירות שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. על פי החשד, ההתנהלות הניבה לאלוביץ' רווחים בשווי של לפחות 1.8 מיליארד שקל. בדצמבר 2020, הוגש כתב אישום נגד אלוביץ' ובכירים בבזק בשתי תת-פרשות.

כל הנאשמים הכחישו את האישומים.

ציר זמן פרשות 1000, 2000 ו-4000

ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". במסגרת חקירה זו עלו חשדות בעניין התנהלותו של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בענייני חברת "בזק" ושאול אלוביץ'. הפרשה כוללת שלוש תת-פרשות.

במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון "בזק", כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ 2015. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017. בוועדות הוגדר כי אלוביץ', בעל השליטה בחברות משני צדי העסקאות, וגורמים נוספים הנגועים בעניין אישי בעסקה יהיו ממודרים מעבודתה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.

לפי החשד נושאי משרה בחברת "בזק", בהם המנכ"לית סטלה הנדלר ומזכירת החברה עו"ד לינור יוכלמן, הדליפו באופן מתמשך חומרים חסויים לאלוביץ' ולמקורביו מדיוני הוועדות, בניגוד לאינטרסים העסקיים של החברה, כדי לאפשר לאלוביץ' לקבל מיליוני שקלים מקופת "חלל תקשורת" ו"yes". בפברואר 2018 הדיחה "בזק" את יוכלמן מתפקידה. היא נימקה זאת בכך שיוכלמן האזינה לדיוני הדירקטוריון שאסור היה לה להיות חשופה אליהם, ללא קשר לחקירה הפלילית ולפרשת ההדלפות.

הוצאת כספים במרמה מקופת "בזק"

במרץ 2015, הושלמה עסקת "בזק"–"yes", שבמסגרתה נמכרו החזקותיה של "יורוקום" שבשליטת אלוביץ' בחברת "yes" ל-"בזק" שגם היא הייתה אז בשליטת אלוביץ' תמורת סכום של 680 מיליון ש"ח במזומן, וסכומים נוספים, ככל שיתמלאו תנאים מסוימים. העסקה גררה ביקורת ציבורית בטענה שהיא אינה כדאית מבחינה כלכלית, בין היתר משום ששווי העסקה היה גבוה במיוחד בהשוואה להערכת השווי שביצעה חברת "מריל לינץ'" שנשכרה לצורך כך על ידי "בזק" והעריכה את השווי בטווח של 200–300 מיליון ש"ח. לאור פרוטוקולים מדיוני הוועדות עלה החשד כי בכירים ב-"בזק", בהם הנדלר, הפעילו לחצים להעלות את שווי הרכישה, בניגוד לאינטרס הכלכלי של "בזק".

במסגרת העסקה נקבע שחלק מהתמורה, כ-170 מיליון שקל, תהיה תלויה בעמידה ביעד תזרים מזומנים החופשי של חברת "yes". על פי החשד, בכירים ב"yes" ביצעו מניפולציות בדו"חותיה, שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת "בזק", במטרה ש-"yes" תעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו בעסקה, המזכה את אלוביץ' בתשלום נוסף בסך 170 מיליון ש"ח. על פי החשד, תמריץ של בכירי "yes" להגיע ליעד התזרים החופשי היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים שאישר דירקטוריון "yes", הנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ' כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ'. העמידה ביעד התזרים הייתה שווה למנכ"ל החברה רון איילון בשנת 2016 חצי מיליון ש"ח. על פי החשד, דחתה חברת "yes" לצורך כך תשלומים לספקים משנת 2016 לשנת 2017, ושילמה על כך ריבית גבוהה. בסופו של דבר עמדה "yes" ביעד זה ובעקבות כך קיבלה "יורוקום" מ-"בזק" 57 מיליון ש"ח נוספים בעסקה. לפי דו"חות "בזק" שילמה "בזק" ל-"יורוקום" תשלום בגובה זה בשנת 2016, ותשלום נוסף בסכום זהה בשנת 2017.

בפברואר 2017 נחתם הסכם להארכת שירותי תקשורת לוויינית לחברת "yes" על ידי "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', בתמורת ל-920 מיליון ש"ח. כמה מן המנהלים ב-"בזק" התנגדו לעסקה, משום שהעדיפו את השימוש ברשת ה-"NGN" של החברה על פני השימוש בלוויין. בתקשורת נטען כי בעקבות לחץ של אלוביץ' אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון "בזק", לאחר חיכוכים בין ההנהלה לדירקטוריון החברה.

קידום האינטרסים של "בזק" במשרד התקשורת

במוקד הפרשה עומד החשד שלפיו מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו, עדי קהאן, הדליפו מסמכים פנימיים של המשרד לגורמים ב"בזק", בהם המנכ"לית הנדלר והיועץ אלי קמיר, ושקמיר והנדלר העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לנושאים הנוגעים לקבוצת "בזק" ועסקיו של אלוביץ'.

בין המסמכים שהועברו לפי החשד היה מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית ב"בזק" שנשלח לדירקטוריון "בזק" בסוף שנת 2016, כדי לקדם אינטרס עסקי של "בזק" על חשבון קופת המדינה: קיזוז הפסדים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בחברת הבת "yes" מההכנסה החייבת המס, שיתאפשרו במקרה של ביטול הפרדה זו. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה עמדה גם בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביולי 2017.

הפרשה נפתחה בעקבות ראיות שמצאה רשות ניירות ערך במסגרת פרשת "בזק" הראשונה ועוסקת בעיקרה בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל ידי שאול אלוביץ', בעל השליטה ב"קבוצת בזק" ואתר "וואלה". החשד המרכזי הוא שבתקופה שבין דצמבר 2012 לינואר 2017 לקח נתניהו שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב בהחלטות רגולטוריות המיטיבות עם אלוביץ' ו"קבוצת בזק", באופן שהניב לאלוביץ' לפחות 1.8 מיליארד שקל. בתמורה, העביר ראש הממשלה על פי החשד, בקשות לשינוי אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת "בזק" כך שישרת אותם ואת מטרותיהם הפוליטיות ויפגע ביריביהם. נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין לבני הזוג אלוביץ' מפני גורמים רשמיים, ובני הזוג אלוביץ' פעלו על מנת להשמיד ראיות ואף הורו לאילן ישועה, מנכ"ל האתר, למסור גרסאות כוזבות. בניגוד לפרשיות ידועות אחרות (תיק 1000, תיק 2000, תיק 3000), הפרשה קיבלה את השם "תיק 4000" בתקשורת, ומאוחר יותר אימצה אותו הפרקליטות במקום המקורי 'מעבר לאופק'.

ההסכת משפט המו"לים עוסק בפן של האתיקה העיתונאית כפי שהיא נחשפת בפרשייה זו.

הסיקור באתר "וואלה! NEWS"

ב-29 באוקטובר 2015 פרסם גידי וייץ ב"הארץ" כתבת תחקיר שבה טען שאתר החדשות "וואלה! NEWS" מקבוצת "בזק" מגלה העדפה ברורה לראש הממשלה בנימין נתניהו. בפברואר 2018 פורסם שברשות לניירות ערך נחקר חשד שלפיו לחץ אלוביץ' על מנכ"ל האתר, אילן ישועה, שידאג לשינוי הסיקור של נתניהו בתמורה לקבלת החלטות שלטוניות לטובת "בזק". ב-18 בפברואר 2018 העידו בעניין ינון מגל, ישועה, והעורך הראשי אבירם אלעד במשרדי יחידת להב 433.

לפי התביעה, נתניהו ומשפחתו, בידיעתו, דרשו מהזוג אלוביץ' דרישות שקשורות לסיקור שלו, של משפחתו ושל אחרים בוואלה, וכן ניתנה להם גישה וזכות וטו למינויים של עיתונאים ועורכים בוואלה.

האשמות בדבר התערבות בהחלטות רגולטוריות

ביוני 2015 חתם נתניהו על אישור עסקת המיזוג בין "בזק" ל־"yes"; בינואר 2014 חתם על היתר שעבוד מניות השליטה ב"בזק" לצורך הנפקת אג"ח של "בי־קום", שבאמצעותה החזיק אלוביץ' בחברת התקשורת; ובמאי אותה שנה חתם על אישור מכירת "יד2", חברה־בת של "וואלה" שבשליטת אלוביץ'.

קידום עסקת "בזק-yes": לפי כתב האישום המשרד התנגד למיזוג בזק-yes. לאחר מינוי נתניהו לשר התקשורת, הותנע האישור במוערבות נתניהו מקורביו ואחרים. ב-23 ביוני 2015, לאחר שהונחה לפניה גם חוות דעת כלכלית שהוכנה על ידי חברת "עדליא", "מועצת הכבלים והלוויין" אישרה את המיזוג פה אחד, ובעקבותיה אישר את העסקה גם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו. להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא הייתה מאפשרת ל-"בזק" ליהנות מההפסדים הצבורים של "yes" לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ש"ח) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.

מכירת אתר "יד2": במאי 2014 הושגה הסכמה להעברת שליטה בחברת "קורל-תל", חברה בת של "וואלה", שהפעילה את אתר המכירות האינטרנטי "יד2" לתאגיד התקשורת הגרמני "אקסל שפרינגר", בתמורה לסך של כ-800 מיליון ש"ח. על פי כתב האישום בתיק 4000 עמד אלוביץ' בקשר עם נתניהו על מנת לקבל אישור מזורז לעסקה, מחשש שהקונים יחזרו בהם אם השלמתה תתעכב.

בנוסף לזירוז עסקאות, נחקר חשד למתן הטבות אחרות כמו מיתון של ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי וביטול ההפרדה המבנית בקבוצת "בזק". כך "בזק" תוכל למזג את כלל השירותים שמציעה קבוצת בזק תחת ישות משפטית, תאגידית ותפעולית אחת. ביטול ההפרדה בין "בזק" לבין חברות הבת שהיא מחזיקה - "בזק בינלאומי", "פלאפון" ו-"yes" - היה צפוי לחסוך לקבוצת "בזק" 1.3 מיליארד שקלים ב-8 שנים.

חקירת רשות ניירות ערך

ראשיתה של הפרשה בחקירה סמויה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". ביוני 2017 הפכה החקירה לגלויה, בשילוב צוות פרקליטים ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בחקירה גלויה של הפרשה.

ב-12 ביולי 2017 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח מיוחד שעוסק בשוק התקשורת הקווית בישראל, בתנאי התחרות בו, ובמיוחד במערכת היחסים בין משרד התקשורת תחת בנימין נתניהו ל"בזק". באותו יום נעצר גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. ב-26 ביולי שוחרר למעצר בית, הורחק ממשרד התקשורת ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדי המשרד והחברות המעורבות בפרשה.

ב-6 בנובמבר פורסם כי יועץ התקשורת אלי קמיר נחקר באזהרה בפרשה זו. בינואר 2015 מונה קמיר כיועץ ל"בזק" למשך שנתיים בעלות של מיליון דולר, כפי הנראה לצורך ייעוץ לאלוביץ' והנדלר.

ב-6 בנובמבר 2017 הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה בהמלצה על הגשת כתבי אישום. הרשות פרסמה ש"קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק (שאול אלוביץ', מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר ומנכ"ל "yes" רון איילון) בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט. נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את בנו של אלוביץ', אור, המכהן כדירקטור ב"בזק". התיק עבר להמשך טיפול בפרקליטות מחוז ת"א. לאחר השלמת חקירה המליצו פרקליטות ופרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה להרחיב את החקירה ובכלל זאת לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה קיבל ההמלצה והורה על פתיחה בחקירה משותפת של המשטרה והרשות לניירות ערך.

חקירת משטרה

בינואר 2018, לאחר שהתגלו חשדות למעשים פליליים מצד ראש הממשלה, הוקם צוות חקירה משולב בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) במשטרת ישראל והרשות לניירות ערך. ב-18 בפברואר 2018 נפתחה חקירה גלויה בפרשת "בזק"-"וואלה", במסגרת החקירה נחקרו מספר חשודים ובהם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר ויועץ התקשורת ניר חפץ. בנוסף אליהם, נחקרו בעלי "בזק" שאול אלוביץ', אשתו איריס, ובנו אור, המכהן כדירקטור ב-"בזק", וכן מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר, ומנהל הפיתוח העסקי ב-"בזק", עמיקם שורר. בנוסף, הגיעו למסור עדות במשרדי הרשות לניירות ערך בתל אביב שני בכירים לשעבר בלשכת נתניהו. בנוסף נחתמו בתיק שני הסכמי עד מדינה: בחודש פברואר 2018 נחתם הסכם עד-מדינה עם שלמה פילבר; ובחודש מרץ 2018 נחתם הסכם עד-מדינה עם ניר חפץ. דווח כי ארי הרו, אשר חתם על הסכם עד מדינה בפרשה אחרת, יעיד נגד נתניהו גם בתיק זה.

ב-2 במרץ 2018 לראשונה נחקרו באזהרה במקביל בפרשה זו בנימין ושרה נתניהו. עו"ד איתן צפריר, שמונה על ידי נתניהו לכהן כראש מטה שר התקשורת בדצמבר 2014, נחקר באזהרה גם הוא. ב-26 במרץ נחקר באזהרה יאיר נתניהו.

סיכום החקירה

ב-2 בדצמבר 2018 פורסם סיכום החקירה, ולפיו עמדת משטרת ישראל והרשות לניירות ערך היא שבשנים 2012–2017 התערבו נתניהו ומקורביו בתכנים שפורסמו על ידי "וואלה!" במטרה לשפר את אופן סיקורו באמצעות כתבות ותמונות מחמיאות והסרת תכנים ביקורתיים. כמו כן ניסו להשפיע על מינויים של עורכים וכתבים, על ידי קשריהם עם שאול ואיריס אלוביץ'. בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר למען החלטותיו הרגולטוריות של נתניהו כשר התקשורת לטובת שאול אלוביץ' ו"קבוצת בזק". לפי ההודעה, נגד נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט; נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד עמיקם שורר, נושא משרה בכיר ב"חברת בזק", התגבשה תשתית ראייתית מספקת לעבירות סיוע במתן שוחד, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד זאב רובינשטיין, סגן יו"ר "הבונדס", התגבשה תשתית ראייתית לעבירות תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא); נגד סטלה הנדלר, מנכ"לית חברת "בזק", התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד אור אלוביץ', התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד אלי קמיר, איתן צפריר ויאיר נתניהו לא נתגבשה תשתית ראייתית לכך שביצעו עבירות.

נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו. לטענתו, החלטותיו התקבלו בצורה עניינית והתבססו על המלצות הגורמים המקצועיים, וחלקן הסבו הפסדים כבדים לאלוביץ', ואילו אתר "וואלה!" סיקר אותו באופן שלילי לכל אורך התקופה המדוברת.

פרשת המסרונים

ב-25 בפברואר 2018 חשף דורון הרמן במהדורת החדשות של "ערוץ 10", כי השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שדנה בדיוני הארכת מעצר של החשודים בפרשת בזק, החליפה מסרונים עם עו"ד ערן שחם-שביט, שייצג את רשות ני"ע, שחקרה את הפרשה. המסרונים עסקו בין היתר בתיאומים בעניין הארכות המעצר. בעקבות החשיפה הודיעו פוזננסקי-כץ ושחם-שביט על יציאתם לחופשה, ובמקום פוזננסקי מונה השופט עלאא מסארווה. נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין הגיש חוות דעת ולפיה לא נמצא חשש למעשה פלילי והמליץ להעמיד השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי. ב-22 במרץ הושעתה השופטת פוזננסקי-כץ מתפקידה, ב-18 ביולי החמיר בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס וקבע שפוזננסקי תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה. ב-27 בדצמבר 2018 ביטל בג"ץ את החלטת בית הדין ופסק שהשופטת פוזננסקי-כץ תשוב לעבודתה במרץ 2019.

החשודים העצורים בפרשת "בזק" ביקשו להשתחרר, בין השאר בעקבות פרשת המסרונים, בנימוק שהליך המעצר זוהם. השופט מסארווה האריך את מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר, ונימק: "גם אם נפלו פגמים בהליך המשפטי על בית המשפט לקבוע אם ניתן לשחרר לחלופת מעצר. כרגע לא ניתן לשחרר לחלופת מעצר". במקביל הורה לשחרר את סטלה הנדלר ואיריס אלוביץ למעצר בית.

עד המדינה פילבר ויועצי נתניהו

ב-21 ביוני 2023, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי כוחם של שלושה יועצים של נתניהו (יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן) כי נשקלת העמדתם לדין פלילי בכפוף לשימוע בגין הטרדה בנסיבות מחמירות של עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר. על-פי החשד, באוגוסט 2019, במסגרת תפקידיהם במטה הבחירות של מפלגת הליכוד, תכננו אוריך, גולן ואיינהורן, להטריד את עד המדינה פילבר ופעלו לשלוח ניידת עם רמקול מול ביתו. סרטון של האירוע הופץ אחר כך ברשתות החברתיות.

עד המדינה חפץ והשר אוחנה

ב-6 בנובמבר 2019 טען אוחנה במליאת הכנסת שבמסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ הופעל לחץ פסול מתוך כוונה להניעו לשתף פעולה עם המשטרה. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך וטען שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית. דבריו עוררו סערה ציבורית. מנדלבליט וניצן אמרו ש"דברי אוחנה חמורים ביותר ומעוותים את המציאות". ניר חפץ טען שהוא דיבר אמת בעדותו. בנובמבר 2019 הגיש חפץ תביעות לשון הרע בסך חצי מיליון ש"ח נגד אמיר אוחנה והפרשן יעקב ברדוגו, בטענה שאוחנה פרסם על אודותיו לשון הרע כאשר טען שמסר עדות שקרית, וכן פגעו בפרטיותו כשהשניים פרסמו מידע מחקירתו של חפץ שעליו הוצא צו איסור פרסום. תביעתו נגד השר אוחנה נדחתה על הסף בנימוק שדברי השר חוסים תחת חסינות, אך השופטת מתחה ביקורת על אוחנה על שהפר צו איסור פרסום. חפץ ערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי, ובנובמבר 2022, במסגרת פשרה בתביעה, התנצל אוחנה בפני חפץ, על שבזמן כהונתו כשר המשפטים חשף פרטים אישיים שהיו מוגנים בצו איסור פרסום.

העמדה לדין

ב-21 בנובמבר 2019 הודיע מנדלבליט שהחליט על הגשת כתב אישום בתיק זה, נגד נתניהו בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים ונגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. זאת אחרי הגשת כתב חשדות בעל סעיפים זהים ושימוע לנאשמים. ב-28 בינואר 2020, לאחר שנתניהו משך מהכנסת את בקשתו לחסינות, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, יחד עם תיק 1000 ותיק 2000. משפטם של הנאשמים החל ב-24 במאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בדצמבר 2020 הודיעה הפרקליטות לחברת "בזק", חברת "וואלה" ולחברות מקבוצת "יורוקום", כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל להעמידן לדין בפרשה זו. התאגידים חשודים בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות דיווח.

בפרשת בזק הראשונה, הוגש בספטמבר 2019 כתב חשדות בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ' ובכירים נוספים בקבוצת "בזק", בהם אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, אלי קמיר ומנכ"ל "yes", רון אילון, בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. בפברואר 2020 החלו השימועים.

בנובמבר 2020, פורסם כי יועמדו לדין שאול ואור אלוביץ'; מזכירת "בזק" לשעבר עו"ד לינור יוכלמן; סמנכ"ל "בזק" לשעבר עו"ד עמיקם שורר; מנכ"ל "yes" לשעבר רון אילון וסמנכ"ל הכספים של "yes", מיקי ניימן. לחשודים "יורוקום" הועמדה לדין. ב-3 בפברואר 2021 החל משפטם.

כתב האישום, שהוגש ב-23 בדצמבר 2020, התייחס לשתי תתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת "yes" על ידי "בזק", ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו ב"בזק" לצורך בחינת עסקאות של החברה של בעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן.

הוגדר הסדר עם סטלה הנדלר במסגרתו תודה במעורבות בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק לבורסה בנוגע לעסקת בזק-יס, ותשלם קנס בסך 400 אלף שקל. הנדלר התחייבה גם שלא לכהן בחברה ציבורית למשך תשעת חודשים. תיקים נגד נאשמים אחרים נסגרו.

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה ב-22 במרץ 2022 לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי הגיעה להסדר טיעון עם חברת יורוקום אחזקות (בפירוק). על פי ההסדר, החברה תודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדה בתיק המכונה "בזק-ני"ע" (בין היתר: קבלת דבר בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועוד) וכן תודה יורוקום בפרשה 4000 באשמת מתן שוחד לבנימין נתניהו ובהלבנת הון ותשלם קנס בסך 400 אלף שקלים שישולם בתוך שנה מתוך נכסים שימומשו. הדיון באישורו של הסדר הטיעון עם יורוקום נדחה על ידי השופטת מיכל אגמון-גונן לשנת 2023, בנימוק שתיק 4000 עוד התנהל וכי שאול אלוביץ', בעליה הקודמים של יורוקום, הוא נאשם בתיק 4000 ומכחיש בתיק זה את המיוחס לו בהסדר הטיעון.

ב-20 ביולי 2022, קבעה השופטת מיכל אגמון-גונן כי יש מקום להותיר את הדיון בוועדת הבלתי תלויה בבזק למשפט האזרחי ולא למשפט הפלילי. השופטת ביטלה את כל האישומים נגד עמיקם שורר, לינור יוכלמן ואור אלוביץ'. לגבי שאול אלוביץ', בוטלו חלק מהאישומים. מה שנשאר מכתב האישום עסק בתרמית חשבונאית. שאול אלוביץ, רון איילון ומיכאל ניימן, הואשמו בעניין תוכנית מרמתית להשאת תזרים המזומנים של חברת יס באופן מלאכותי, ברקע ההסכם למכירת מניות יורוקום ביס לידי בזק. הפרקליטות הודיעה שהיא תערער על ההחלטה. בספטמבר 2022 הגישה הפרקליטות את הערעור. בית המשפט קיבל את ערעור המדינה ביולי 2023, והאישומים נגד שאול אלוביץ', בנו אור, עמיקם שורר ולינור יוכלמן לא בוטלו.

  ערך מורחב – משפט נתניהו

בנובמבר 2020 הגישו עורכי דינם של נתניהו ובני הזוג אלוביץ' טענות מקדמיות בדרישה לביטול כתב האישום, בהן אכיפה בררנית ולחץ פסול על עדים. פרקליטות המדינה התנגדה לטענות. בית המשפט דחה חלק מהטענות המקדמיות (בחלקן ידון בעתיד), אך הורה לתקן עשרות סעיפים בכתב האישום העוסק בתיק 4000, כך שיפריד בין מעשי בנימין נתניהו ומעשי שאר בני משפחתו, שאינם נאשמים, וכן יכלול פירוט רב יותר, וכן שיפריד בין המעשים המיוחסים לשאול אלוביץ' לבין אלה המיוחסים לרעייתו איריס. בינואר 2021 הוגש כתב האישום המתוקן.

ב-5 באפריל 2021 החל שלב ההוכחות במשפט. ראשון להעיד היה מנכ"ל וואלה אילן ישועה. ב-6 באוקטובר 2021 הסתיים שלב החקירה הנגדית של ישועה. בהמשך עלו להעיד עיתונאי וואלה אבירם אלעד עורך וואלה לשעבר, ראש מערכת החדשות לשעבר מיכל קליין ועמית אשל ראש דסק בוואלה. העד החמישי אבי ברגר שהיה מנכ"ל משרד התקשורת באותו הזמן התחיל להעיד ב-26 באוקטובר 2021 וסיים ב-3 בנובמבר 2021. העד הבא היה ניר חפץ שהעיד ב-17 ימי עדות שהתפרסו על פני שישה שבועות, והסתיימו ב-29 בדצמבר 2021. לאחריו העיד חוקר המשטרה ניר שוורץ, החוקר שחקר את חפץ. בסוף מרץ 2022 עלה להעיד עד המדינה שלמה פילבר. פילבר הציג בעדותו פרשנות שונה למה שמסר במשטרה, והפרקליטות ביקשה מבית המשפט להגדירו כעד עוין, אך בית המשפט סרב. עם זאת, השופטים אישרו לתביעה לחקור את פילבר בחקירה נגדית. ב-15 במאי ביקשה הפרקליטות לתקן את כתב האישום. בית המשפט סירב לכך. עם זאת הזכירו השופטים כי קיימת אפשרות להרשיע נאשמים על יסוד עובדה שלא נזכרה בכתב האישום, ובלבד שניתנה אפשרות להתגונן בפניה. פילבר סיים את עדותו בסוף יוני 2022. בסוף נובמבר 2022, החלו להעיד עובדי משרד התקשורת.

ביוני 2023, במהלך ישיבה עם צוותי התביעה וההגנה, אמרו השופטים לתובעים כי הם "יתקשו להוכיח עבירת שוחד בתיק". וכי "על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה". תוכן הפגישה פורסם בתקשורת ואושר בעקבות כך על ידי בית המשפט. היועצת המשפטית לממשלה הודיעה בתגובה כי למרות הצעת השופטים היא תמשיך במשפט כרגיל.

בינואר 2024 עידכן עורך הדין בועז בן צור שבכוונתו להפסיק לייצג את ראש הממשלה בתיק לאחר סיום התביעה, מחמת מצב בריאותי של אחד מבני משפחתו, מי שיחליפו הוא עורך הדין עמית חדד.

• כתב אישום: מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' וארנון מוזס, באתר פרקליטות המדינה, ‏21 בנובמבר 2019, כתב האישום המתוקן, 3 בינואר 2021
• שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם, הסיפור עם תיק 4000, בפודקאסט "חיות כיס", 22 בפברואר 2018
• משה נוסבאום, ‏נתניהו ייחקר - ההמלצות לא ייחשפו, באתר ‏מאקו‏, 19 בפברואר 2018
•   עידו באום, תיק 5,000? הבדיקה החדשה של היועמ"ש על קשרי נתניהו-אלוביץ', באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2018
• תומר גנון ואביב גוטר, יומן הפגישות נחשף: נתניהו ואלוביץ' נועדו יומיים לפני אישור עסקת yes-בזק ע"י רשות ההגבלים, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2018
• מערכת וואלה! חדשות‏, עדותו של שלמה פילבר: "ביצעתי הוראות של נתניהו, ניצלו אותי", באתר וואלה!‏, 21 בפברואר 2018
• ארז רביב, ‏קיצור תולדות תיק 4000: הדברים שצריכים להדאיג אותנו אינם רק נתניהו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 בינואר 2019
• יהודה יפרח, ‏טרגדיה עם שבעה שחקנים: כל אנשי תיק 4000, בעיתון מקור ראשון, 21 בפברואר 2019
• אביעד גליקמן, הדרישות מוואלה והצעת השוחד ממוזס: כתב החשדות המלא, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 28 בפברואר 2019
• ליטל דוברוביצקי ותומר גנון, הפרקליטות: שווי ההטבות שהעניק נתניהו לאלוביץ' - 1.8 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2019
• ההקלטות שסיבכו את ראש הממשלה נתניהו בתיק 4000 נחשפות לראשונה, חלק ראשון וחלק שני, באתר רשת 13, באתר רשת 13, 10 ביוני 2020
• כל מסמכי המשפט מאתר נט המשפט. - ע"י תולעת המשפט