התמיכה ברפורמה המשפטית (או התמיכה בממשלת ישראל השלושים ושבע) התבטאה בהפגנות תמיכה ועצומות בעד ממשלת ישראל השלושים ושבע ובעיקר בעד העברת חוקי הרפורמה במערכת המשפט אותה היא מובילה.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
מפגני התמיכה החלו בתגובה למחאה נגד הרפורמה המשפטית שהחלה בינואר 2023 עם פרסום הרפורמה, שהתפרשה על ידי המוחים כניסיון לביצוע הפיכה משטרית או אף הפיכה עצמית. הפגנות התמיכה התעצמו ב-27 במרץ, ערב השהיית החקיקה לצורך מגעים להידברות בבית הנשיא.
מפגינים בעד הרפורמה צופים במסך המשדר את הבמה המרכזית | |||
תאריכי המאבק | 27 במרץ 2023 – 7 באוקטובר 2023 (27 שבועות ו־6 ימים) | ||
---|---|---|---|
מקום | מוקדים עיקריים: | ||
עילה | הרפורמה המשפטית בישראל, המחאה נגד הרפורמה המשפטית | ||
מטרה | תמיכה ברפורמה המשפטית בישראל | ||
שיטת המאבק | הפגנות, עצומות תמיכה | ||
סטטוס | פעיל | ||
תוצאה | העברת צמצום עילת הסבירות (בוטל על ידי בג"צ) | ||
דמויות בולטות | |||
|
מוקדי הפגנות התמיכה ברפורמה העיקריים הם המתחם הכולל את מחלף השלום ורחוב קפלן בתל אביב וקריית הלאום בירושלים והם כללו מאות אלפי משתתפים.[1][2] הפגנות תמיכה נוספות נערכו בעשרות יישובים נוספים בישראל. מטרת ההפגנות היתה לייצר לחץ מימין, שהצורך בו הובן לאחר החלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו על השהיית החקיקה לנוכח התגברות המחאה נגדה.
מספר ארגונים אזרחיים נטלו חלק בתמיכה, והעיקריים שבהם הם תנועות "תקומה 2023", "אם תרצו", "ישראל שלי", "רגבים", "בוחרים בחיים", "קול ישראל", "החזית לשחרור דרום תל אביב", ארגון "לביא", ארגון "לוחמים למען צה"ל", ארגון "בת חורין" וארגונים נוספים.
נערכו עצרות תמיכה במוקדים מרכזיים ברחבי הארץ. בפברואר עלה קמפיין שילוט עם המוטו "הבטחתם – תקיימו" ובו קריאה ליריב לוין ולשמחה רוטמן להשלים את החקיקה. בהמשך, בעזרת גיוס המונים, הועלה קמפיין שילוט נוסף ברחבי הארץ עם מסרי עידוד ליריב לוין ולשמחה רוטמן, והדגשת מספר הבוחרים בגוש הימין שבחרו בהם בתקווה, לטענתם, לביצוע הרפורמה המשפטית.
ב-30 במרץ, התקיים בתל אביב מפגן תמיכה ובמרכזו "צעדת החירות: משתחררים מכבלי בג"ץ" ממוזיאון תל אביב לעבר רחוב קפלן, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים, במהלכה ירדו המפגינים לנתיבי איילון שנחסמו לכשעתיים; בחסימה השתתפו גם חברי הכנסת אלמוג כהן ונסים ואטורי.
ב-13 באפריל התקיימה הפגנת תמיכה ברפורמה בצומת מת"ם בחיפה בהשתתפות שר התקשורת שלמה קרעי וכמאה מפגינים.
ב-15 באפריל התקיימה הפגנה ליד בית הנשיא בהשתתפות חברי הכנסת דן אילוז ועמית הלוי.
ב-27 באפריל נערכה הפגנה לשם הבעת תמיכה ברפורמה המשפטית תחת הסלוגן "הפגנת המיליון". ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים יריב לוין, ישראל כ"ץ ואיתמר בן גביר קראו לציבור להשתתף בהפגנה. הוזמנו כ-5,000 אוטובוסים להסעת משתתפים בהפגנה. עלות הארגון נאמד בכשבעה מיליון ש"ח, מתוכם כשני מיליון ש"ח מכספי סיעות "הליכוד" ו"הציונות הדתית", וכמיליון ש"ח ממימון המונים. לפי הערכות המשטרה השתתפו בהפגנה כ-200 אלף איש (לטענת המארגנים הגיעו כ-600,000 איש, אך ללא כל סימוכין מקצועיים לטענה).
בין הנואמים היו שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, השר במשרד המשפטים דודי אמסלם, חבר הכנסת אביחי בוארון, הרב שמואל אליהו והרב יהושע שפירא. בשעות שקדמו להפגנה ערכו חברי אקדמיה עצרת תמיכה ברפורמה בגשר המיתרים. אנשי מילואים התומכים ברפורמה קיימו צעדה מגבעת התחמושת להפגנה. מאמר המערכת בעיתון "יתד נאמן" קרא שלא להשתתף בהפגנה אך ציין שהציבור החרדי בעד הרפורמה.
ב-23 ביולי התקיימה הפגנת תמיכה נוספת ברפורמה המשפטית במחלף קפלן בתל אביב-יפו – המוקד המרכזי של ההפגנות נגד הרפורמה, תחת הכותרת "העם איתכם השלימו את החקיקה". שרים, חברי כנסת ורבנים, דוגמת יריב לוין, עמיחי אליהו, יואב קיש, מיקי זוהר מיכל וולדיגר, משה סעדה, אביחי בוארון, ניסים ואטורי ואלמוג כהן, קראו לציבור להשתתף בהפגנה, וביקשו את סיוע הציבור במימונה.
לפי הערכות לא רשמיות בהפגנה השתתפו כ-40,000 איש, אך לטענת המארגנים השתתפו בה כ-200,000 איש ונאמו בה שרים, חברי כנסת ואישי ציבור נוספים. במקביל, מאות אנשי מילואים צעדו מרחבת הבימה לעבר גשר הקריה.
ב-7 בספטמבר, לקראת הדיונים בבג"ץ בעתירות נגד חוקי הרפורמה המשפטית, נערכה בירושלים הפגנה תמיכה בחקיקה ונגד בג"ץ, שבה נאמו שרים וחברי כנסת מהקואליציה. בין השלטים שנישאו בהפגנה היא שלטים שבהם נאמר "כהנא צדק", "ברוך גולדשטיין צדק", "יגאל עמיר צדק", "עמירם בן אוליאל צדק".
לארגוני התמיכה מספר מקורות כספיים, בהם קמפיין גיוס המונים, זאת במקביל לתרומות מתורמים פרטיים, עמותות, אנשי ציבור וסיעות בכנסת כמו "הציונות הדתית" ו"הליכוד".
המשנה לראש לשכת עורכי הדין, יצחק נטוביץ, הביע תמיכה ברפורמה. נטוביץ ופרופסור נחום רקובר ערכו כנס תמיכה ברפורמה, בהשתתפות של 150 משפטנים, ובהם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס משה דרורי, פרופסור טליה איינהורן וד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת.
פרופ' ריצ'רד אפשטיין (אנ'), משפטן אמריקני שמרני, פרסם מאמר דעה בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" האמריקאי ויצא להגנתה של הרפורמה במערכת המשפט. במאמר נטען, כי הרפורמה איננה קיצונית והיא חיונית ליצירת בלם הכרחי לבית המשפט העליון. התובע הכללי של ארצות הברית לשעבר, מייקל מוקאסי (אנ'), פרסם מאמר תמיכה ברפורמה וסבר שהיא אף מתונה מדי. גם בישראל, פרסמו המשפטן יחיאל אורן הרוש והעיתונאית אוולין גורדון, מאמרי תמיכה ברפורמה בכתבי העת השילוח, ו-Mosaic (אנ'), בהתאמה.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה, חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו, והסתייגות מאחד הרכיבים.
שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן שהציע מתווה לפשרה, אומנם התנגד לרוב חלקי הרפורמה, אך הביע תמיכה חלקית בחלק מהסעיפים.
שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל הביע תמיכה חלקית ברפורמה. עם זאת, הבהיר שאין לגעת בוועדה למינוי שופטים, שפסקת התגברות מצריכה רוב מיוחד של לפחות 70 חברי כנסת, שעל הייעוץ המשפטי להיות מחייב, ושיש להשאיר את עילת הסבירות למקרים של חוסר סבירות קיצוני.
השופט בדימוס הרן פיינשטיין, הביע תמיכה והצטרף במרץ 2023 לעצומה בעד הרפורמה המשפטית.
במרץ 2023 כ-100 פרופסורים יצאו בעצומה בעד הרפורמה במערכת המשפט בעצומה נכתב כי "רפורמה מקיפה במערכת המשפט היא חיונית עקב המהפכה החוקתית שהוביל פרופ' אהרן ברק אשר הפרה את האיזון בין הרשויות בישראל", "אסור לפגוע בתהליך החיוני של תיקון מערכת המשפט, שבשנים האחרונות הסיגה באופן מופרז מאוד את גבול הרשויות האחרות". וכן נכתב בעצומה שיש לבצע את הרפורמה מתוך הידברות אך לא לפגוע בהליך. בהמשך הצטרפו פרופסורים ודוקטורים נוספים, בהם מספר זוכי פרס ישראל, וחתמו על העצומה בעד הרפורמה, בסה"כ כ-500 פרופסורים ודוקטורים מהאוניברסיטאות השונות. בין החותמים על העצומה היו חתן פרס ישראל וחתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן, רקטור אונ' בר-אילן פרופ' אמנון אלבק, רקטור אונ' בר-אילן לשעבר פרופ' יוסי ישורון, רקטור אונ' בר-אילן לשעבר פרופ' חנוך לביא, פרופ' עמוס אלטשולר חבר המועצה להשכלה גבוהה לשעבר, חתני פרס ישראל במתמטיקה - דוד קשדן ויוסף ברנשטיין. חתן פרס ישראל במחשבת ישראל - יהודה ליבס. חתן פרס ישראל בספרות - מאיר שטרנברג, פיזיקאים, מתמטיקאים ופרופ' למדעי המחשב רבים ממכון ויצמן ומן הטכניון, חוקרים ובכירים מאוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועוד פרופסורים וד"ר נוספים. אולם חלקם הסתייגו באופן פומבי מחלקים ממנה.[דרוש מקור]
פרופסור אבי שמחון, איש ליכוד ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מינואר 2023, הצטרף לתמיכה ברפורמה. פרופסור ירון זליכה טען כי הרפורמה תסייע לכלכלת ישראל, אך הוא מציע בה שינויים. זוכה פרס נובל לכלכלה פרופסור ישראל אומן הביע אף הוא תמיכה ברבים מסעיפי הרפורמה אך גם התנגדות לפסקת ההתגברות, ודחה את הטענות לפגיעה כלכלית בעקבות הרפורמה.
דוד בוגולובסקי, סטודנט באוניברסיטת בר-אילן הקים עם חבריו את "תנועת הסטודנטים - משיבים את האיזון" התנועה הוקמה כתנועת נגד לתנועת "מחאת הסטודנטים" שהוקם על ידי סטודנטים המתנגדים לרפורמה המשפטית, ומאגדת בתוכה סטודנטים שתומכים ברפורמה המשפטית. התנועה התנגדה להחלטת האונברסיטאות להשבתת הלימודים על רקע פיטורי שר הביטחון יואב גלנט וההחלטה שלא לעצור את חקיקה. כמו כן חברי התנועה השתתפו בהפגנות התמיכה ברפורמה ודרשו האונברסיטאות לצאת למחות מבלי שהדבר יפגע בשגרת הלימודים שלהם, כפי שניתן למשתתפי ההפגנות נגד הרפורמה.
בינואר 2023 סטודנטים בבר-אילן יצאו להפגין בעד הרפורמה המשפטית בקריאה ברורה: "לא למלחמת אחים, כן להכרעת האזרחים!".
בסקר שקיימה התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית בשיתוף מכון ״מאגר מוחות״ בינואר 2023 כי 56% מהסטודנטים תומכים בהצעות הקואליציה לתיקונים במערכת המשפט ו-37% מתנגדים להצעות הקואליציה.
רבנים מהציונות הדתית, בהם הרב דב ליאור, הרב אורי שרקי, הרב שלמה אבינר והרב שמואל אליהו, שיגרו מכתבי תמיכה בהמשך חקיקת הרפורמה.
יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, הביע תמיכה ברפורמה המשפטית וקרא לציבור להגיע להפגנות התמיכה ברפורמה. ראש מועצה אזורית גוש עציון, שלמה נאמן וראש מועצת קרני שומרון יגאל להב תמכו ברפורמה והצטרפו ליוזמה שקוראת להמשיך את החקיקה לאחר הודעת ראש הממשלה על הקפאתה במאי.
אל"ם במילואים מאיר מוסט, מפקד טייסת 69 לשעבר, הוקיע את הצהרתם של הטייסים שהודיעו שלא יתייצבו לאימונים והביע את תמיכתו ברפורמה. רס"ן במילואים שי קלך טייס F-16 לשעבר, מייסד ויו"ר תנועת נצח ישראל, הביע את תמיכתו ברפורמה ויצא נגד הצהרת הטייסים שקוראים לסרבנות ואמר כי הם "טייס שקורא לסרבנות, במיוחד אגב אם הוא מפנה עורף לאומה, הוא ודאי מוג לב". תא"ל במילואים דני ון בירן, קצין מילואים ראשי לשעבר, תומך ברפורמה ונאם בהפגנת הימין ב-7 בספטמבר 2023 והקים תנועה לאומית ליברלית שתומכת ברפורמה בשם "נקראים לדגל" שמאגד תומכי רפורמה מהציבור הלאומי-ליברלי. באפריל 2023, בשבועות שלפני חקיקת צמצום עילת הסבירות איימו אנשי מילואים כי יפסיקו את התנדבותם בצה"ל, מה שהוביל לפרסום עצומה נגדית תחת הכותרת "לא מתגרשים מאחים – מתנגדים לסרבנות".
This article uses material from the Wikipedia עברית article התמיכה ברפורמה המשפטית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.