גאורג, דוכס לויכטנברג

גאורג נולד בסנקט פטרבורג ב-29 בפברואר 1852, למקסימיליאן, דוכס לויכטנברג ולמריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ושרלוטה, נסיכת פרוסיה. גאורג ואחיו קיבלו את התארים "נסיכים קיסריים", בשל היותם נכדיו של הצאר. בשנת 1852 מת אביו, ובשנת 1854 התחתנה אמו עם גריגורי אלכסנדרוביץ' סטרוגנוב, ומכיוון שעשתה זאת ללא אישורו של אביה, נאלצה אמו לגלות מחוץ לארצה. גאורג ואחיו שנותרו ברוסיה, גודלו על ידי דודם אלכסנדר השני, קיסר רוסיה.

ב-12 במאי 1879 התחתן גאורג עם תרזה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג, בתם של פטר, דוכס אולדנבורג ותרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג. אחיה הגדול של תרזה, אלכסנדר פטרוביץ', דוכס אולדנבורג, היה נשוי לאחותו של גאורג אוגניה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנבורג מאז 1868. סבה של תרזה התחתן עם יקטרינה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתו של פאבל הראשון, קיסר רוסיה, וצאצאיהם גדלו ברוסיה, ובעקבות כך הם הפכו ל"רוסים" לחלוטין, בדומה למשפחתו של גאורג עצמו. וכך, למרות התואר הגרמני שלה, הדוכסית תרז, כמו אביה לפניה, גדלה ברוסיה בילדותה, ונחשבה תמיד לחלק מהמשפחה הקיסרית הרוסית .

ביולי 1881 קיימה שייטת המילואים הבריטית בידור על הספינה HMS הרקולס, שהוצבה בקרונשטאדט. בארוחת הצהריים השתתפו תרז ובעלה, כמו גם הקיסר והקיסרית ועוד דמויות רוסיות רוסיות וגרמניות חשובות. שנתיים לאחר מכן, ב-19 באפריל 1883, מתה תרזה במפתיע בסנקט פטרבורג.

שתי נסיכות ממונטנגרו, מיליצה ואנסטסיה, התחנכו במכון סמולני בסנקט פטרבורג תחת חסותה של הקיסרית מריה פיודורובנה . הם נשארו במנזר במשך שנה אחת עד שהחינוך שלהם הושלם, ועד מהרה הפכו לפופולריות מאוד בקרב האצולה הרוסית. שתי הבנות תפסו במהרה את עינו של שני בני משפחת הקיסרות הרוסית: פיוטר ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה וגאורג עצמו.

ב-16 באפריל 1889 התחתן גאורג עם אנסטסיה, נסיכת מונטנגרו, שש שנים אחרי מותה של תרזה. הקיסר אלכסנדר השלישי נתן לאנסטסיה לכבוד נישואיה נדוניה ניכרת.

למשפחה הייתה אחוזה קטנה ליד הים השחור, שם בילו את החורף. בעודם שוהים שם בחורף 1905, הם היו עדים למרד על אוניית הקרב פוטיומקין. באביב, המשפחה נשארה בבית שלהם במתחם הארמונות והגנים בפטרהוף לקראת הקיץ הבא כולו.

כשהיה עדיין נשוי לאשתו השנייה, עבר גאורג לגור עם הפילגש הצרפתייה שלו, מה שעורר כעס גדול אצל אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה. כאשר סופר לו כי גאורג מבלה את חופשותיו בעיר החוף של ביאריץ בדרום מערב צרפת, הכריז אלכסנדר "כי הנסיך שוטף את הגוף המזוהם שלו בגלי האוקיינוס".

הנישואים שלהם נחשבו "סוערים ומתוחים", וב-15 בנובמבר 1906 התגרשו השניים. לאחר מכן נישאה אנסטסיה לניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, נכדו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה (ומצד אמו, אחיינה של אשתו הראשונה של גאורג, תרזה). היא ואחותה התפרסמו בחברה הרוסית כ"סכנה השחורה", כביכול, בגלל ארץ מולדתם של מונטנגרו, בגלל עורם הכהה ובגלל התעניינותם בתורת הנסתר.

בשנת 1901, בין אם בגלל מותם או נישואיהם המורגנטיים של אחיו הבוגרים, הפך גאורג לראש הענף הרוסי של בית בוארנה. בתחילת המאה העשרים, כשהיה עדיין נשוי אנסטסיה, נסיכת מונטנגרו, נחשב גאורג ליורש אפשרי של אלכסנדר הראשון, מלך סרביה, אולם, אלכסנדר הודח ונרצח בהפיכה צבאית, ופטר הראשון, מלך סרביה עלה לשלטון במקומו.

גאורג ירש אוסף גדול של ציורים, פסלים, ויצירות אמנות אחרות מאביו, שהביא אותם איתו כאשר הוא עבר ממינכן לסנקט פטרבורג להינשא למריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. גאורג מת ב-16 במאי 1912 בפריז, ונקבר במאוזוליאום הגדול במבצר פטרופבלובסקיה בסנקט פטרבורג.

ב-12 במאי 1879 התחתן גאורג עם תרזה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג, בתם של פטר, דוכס אולדנבורג ותרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג, ממנה נולד לו בן אחד:

• אלכסנדר גאורגייביץ', דוכס לויכטנברג (1881–1942).

ב-28 באוגוסט 1889, התחתן גאורג עם אנסטסיה, נסיכת מונטנגרו, בתם של ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו ומילנה ווקוטיץ', ממנו נולדו לה שני ילדים:

• סרגיי גאורגייביץ', דוכס לויכטנברג (1890–1974).
• אלנה גאורגייבנה, נסיכת רומנוב (1892–1971), התחתנה עם הרוזן סטפן טישקביץ'.

  מדיה וקבצים בנושא גאורג, דוכס לויכטנברג בוויקישיתוף

• גאורג, דוכס לויכטנברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)