אפאצ'י: שם למספר תרבויות אינדיאניות

העם האפאצ'י, לפי ספירת השבטים המובילים, מנה ב-1990 כ-50,000 ילידים. ישנם אמריקאים רבים ממוצא אפאצ'י שמתערבבים באוכלוסייה הכללית, והם לא נכללים בספירה זו. נכון למפקד האוכלוסין של 2010 חיים בארצות הברית כ-111,000 בני אפאצ'י.

באוכלוסייה המסורתית מדוברות בעיקר שפות אינדיאניות, כגון: צ'יריקואה, חיקרייה, ליפאן, מסקלרו ואפאצ'ית מערבית. לבני האפאצ'י מספר דתות, כולל הכנסייה הילידית, נצרות, ושמאניזם מסורתי.

השם "אפאצ'י" הגיע לאנגלית ממקור ספרדי, אך מקורו המדויק אינו ידוע. השם כנראה בא מן המילה הספרדית לדביבון "Mapache".

לפי עדויות ארכאולוגיות, נראה כי האפאצ'י הגיעו לצפון אמריקה בסביבות שנת 1000 לספירה. רובם היו נוודים ולא הקימו יישובי קבע כמו קבוצות דרום-מערביות אחרות. ראיות אחרות מצביעות על כך שהיו נוודים שעברו מן הצפון לדרום, וצדו ביזונים במישורים הגדולים. בתחילת 1500 גרו באוהלים (טיפי) עד שעברו לאזור הקניונים. באפריל 1541, הכובש הספרדי פרנסיסקו וסקס דה קורונדו אשר נדד במישורי המזרח של אזור פואבלו, קרא להם "נוודי הכלבים". וכך כתב:

לאחר 17 ימי מסע פגשתי קבוצת אינדיאנים שהלכו בעקבות הבקר הזה. הילידים האלה נקראים קרצ'וס. הם לא מעבדים את האדמה, אלא אוכלים בשר ושותים את הדם של הבקר שהם הורגים. הם לובשים את עורות הבקר שאותם לובשים כל אנשי הארץ הזו עצמם, ויש להם אוהלים בנויים היטב עשויים מעור בקר מושחם ומשומן. בהם הם חיים ולוקחים איתם כאשר הם הולכים בעקבות הבקר. יש להם כלבים שעליהם הם מעמיסים את האוהלים והמוטות, ואת מיטלטליהם."

.

כל בני השבט חיו במשפחות מורחבות, שחיו באזור מסוים אך בנפרד. המשפחה המורחבת הכילה בדרך כלל בעל, אישה, ילדים לא-נשואים וילדות הנשואות יחד עם בעליהן וילדיהן. משפחה יכלה לעבוד עם משפחה אחרת עמה הייתה מתחלקת בכסף והייתה שותפה לה. בני שבט האפאצ'י היו ידועים כלוחמים נאמנים למולדתם.

במשך המאה ה-19 נלחמו בכוחות האמריקאיים בדרום-מערב ארצות הברית. לעיתים קרובות האדם הלבן או החוקים הפדרליים הכעיסו אותם. מנהיגם הידוע והעיקרי של לוחמי האפאצ'י היה ג'רונימו (Geronimo) אשר התנגד לכוחות האמריקאיים עד אשר נתפסו לוחמי השבט ב-1886 ונכנעו.

• המערב הישן של אמריקה

  מדיה וקבצים בנושא אפאצ'י בוויקישיתוף

•   אפאצ'י (שבט אינדיאני), דף שער בספרייה הלאומית