אליעזר ולדמן: רב ישראלי, מייסד ישיבת ניר קריית ארבע

שימש כחבר כנסת בכנסות ה-11 וה-12 מטעם סיעת התחיה. עד לפטירתו היה חבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.

הרב אליעזר ולדמן

לידה	11 בפברואר 1937 ל' בשבט ה'תרצ"ז פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
פטירה	19 בדצמבר 2021 (בגיל 84) ט"ו בטבת ה'תשפ"ב
מקום קבורה	בית העלמין היהודי העתיק בחברון
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	ברוקלין קולג' ישיבת כרם ביבנה ישיבה יוניברסיטי ישיבת מרכז הרב
מקום פעילות	קריית ארבע
תקופת הפעילות	? – 19 בדצמבר 2021
השתייכות	דתי-לאומי (הציונות הדתית)
תחומי עיסוק	אמונה, ארץ ישראל
תפקידים נוספים	נשיא ישיבת ניר קריית ארבע
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק הרב דוד כהן (הנזיר) הרב יצחק הוטנר
תלמידיו	זאב חבר (זמביש), בני קצובר, נעם ארנון, הרב יהושע שמידט, הרב איתם הנקין
חיבוריו	על דעת המקום והזמן, ספר חגי, וישלחהו מעמק חברון (חלק א', חלק ב' יצא לאור מיד לאחר פטירתו), קומו נעלה ציון. חבר הכנסת 13 באוגוסט 1984 – 31 בינואר 1990 (5 שנים ו־24 שבועות) כנסות 11 - 12

ממובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון וממייסדי היישוב היהודי בחברון ובקריית ארבע. כיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת התחיה.

נולד בפתח תקווה, לרב יואל ודינה ולדמן, אשר עלו ארצה בשנת 1932 ועבדו בפרדסים ובבנייה. בהיותו בן שלוש ירדה משפחתו לארצות הברית. בנערותו בארצות הברית היה פעיל בבני עקיבא, ומשם הגיע ללמוד אצל הרב יצחק הוטנר בישיבת רבי חיים ברלין, ובישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.

החל מאלול תשט"ז (1957), בהיותו כבן 20, למד בישיבת כרם ביבנה, אליה הגיע במסגרת תוכנית ההכשרה של בני עקיבא, שם נקשר לראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט, ועבד בקבוצת יבנה. בתקופת מבצע קדש חפר לצד חבריו תעלות הגנה בקיבוץ. לאחר שנת ההכשרה החל ללמוד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, אותו כינה מאז רק בתואר: "מורנו ורבנו הרב צבי יהודה". בשנת תשכ"ט אף התגורר בבית רבו, אשר נזקק לעזרה, תקופה מסוימת.

בשנותיו בישיבת מרכז הרב התיידד עם הרב חיים דרוקמן. השניים קיימו לימוד משותף קבוע, מדי שבוע, עד מותו.

לימים סיפר, שבהיותו תלמיד של הרב הוטנר הוא חש שדבריו הם הגבוהים ביותר עלי אדמות, אך כאשר הגיע לארץ ופגש בתורת הרב קוק, השתנה אצלו קנה המידה והרגיש שהם גבוהים מכל מה שהכיר "כגבוה שמים מארץ", ובם דבק.

פועלו החינוכי

בשנת תשכ"ד היה ממיסדי הישיבה התיכונית אור עציון ושימש שם כר"מ במשך מספר שנים. בניסן תשכ"ח היה מראשי מייסדי היישוב היהודי בחברון, שם החל לרכז קבוצת לימוד, אותה ראה כסניף של ישיבת מרכז הרב, בה למד.

החל משנת 1972 שימש הרב ולדמן כראש ישיבת ההסדר ניר קריית ארבע. לאחר מספר שנים הצטרף אליו הרב דוב ליאור. שניהם שימשו במשך כ-30 שנה כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וההלכה והרב ולדמן עוסק בלימודי אמונה על פי הגותו של הראי"ה קוק. עד פטירתו הרב ולדמן שימש כנשיא הישיבה, ובנו הרב נעם ולדמן הוא ראש הישיבה.

הרב ולדמן לימד לימודי אמונה בישיבת מרכז הרב לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים. במקביל לעבודתו החינוכית כיהן כאחד מחברי ועד קריית ארבע.

פועלו הציבורי והפוליטי

ב-1974 הורה לחיילים שהתייעצו עמו לסרב לפקודות שתכליתן הפרעה להתנחלות בשטחים.

היה חבר המזכירות העולמית של תנועת בני עקיבא בשנת 1976, ולאחר מכן בהנהלה הארצית של בני עקיבא (1980–1986). כמו כן בשנת ה'תשל"ז (1977) שימש כרב המושב קשת ברמת הגולן, עד אשר הרב שלמה אבינר החליפו בתפקיד זה.

בשנת 1984 נעצר במסגרת פרשת המחתרת היהודית, בחשד שידע על פעולותיה. מעצרו הכה בהלם את קרובי משפחתו ותלמידיו, בעיקר בשל העובדה כי התנגד בחריפות לפעילות המחתרת וקרא לחבריה להביע חרטה על מעשיהם. הרב ולדמן הכחיש את ההאשמות ושוחרר לאחר כיומיים. הפרשה הסתיימה בלא כלום.

היה ממייסדי וראשי גוש אמונים, ממייסדי מפלגת התחיה. הוא שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה, וכיהן כחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-11 ובכנסת ה-12. הוא פרש מהכנסת בינואר 1990.

ב-1993 הצטרף לאיחוד הרבנים למען ארץ ישראל שאז הוקם. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות עבר עם תלמידי ישיבת ניר קריית ארבע ארעית וכצעד מחאה ליישוב שא-נור בצפון השומרון. באותה העת הצטרף לקוראים לסרב פקודה.

בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, היה בין זקני הרבנים בציונות הדתית שקרא להצביע למפלגת הבית היהודי, ולא למפלגת יחד.

ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, שהייתה בשותפות רשימה ערבית, נמנה עם הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור".

בעשור האחרון לחייו השתתף במיזם "שיח שלום", המקיים בין השאר מפגשים בין פעילי שלום לרבנים ביהודה ושומרון.

הרב ולדמן היה נשוי לרותי, ולהם 8 ילדים. ביניהם:

• הרב נעם ולדמן המכהן כראש ישיבת ניר בקריית ארבע.
• בתו, חדווה, נשואה לרב עזריאל אריאל, בנו של הרב יעקב אריאל ורב היישוב עטרת.
• בתו שרה, נשואה לרב ישי רמר (בנו של הרב אברהם רמר).
• בנו אברהם יצחק נפטר בגיל שלוש לאחר שנפל לסיר מים רותחים.

הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הראי"ה (כדוגמת "אורות" ו"עין איה"). על פי הרב קוק בספר אורות, סבר הרב ולדמן שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם", על אף שהיא חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.

כתלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק יחסו למדינת ישראל היה כראשית צמיחת גאולתנו. הוא נמנה עם הזרם בציונות הדתית של מרכז הרב בהובלתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

הרב ולדמן היה נגד מעשי נקמה פרטיים בערבים וטען שמדינת ישראל בלבד צריכה לנקוט צעדים כנגד הערבים כתגובות לפיגועים.

הוא נמנה עם הרבנים שקראו לחיילים שנצטוו לפנות יהודים מארץ ישראל לסרב פקודה, עם זאת קרא לתלמידיו שלא להפעיל אלימות כנגד חיילים ושוטרים שבאים לפנות.

כבר בראשית שנות ה-80 התבטא הרב ולדמן כי "תפילה של יהודי על הר-הבית צריכה להיות הדבר הטבעי ביותר של חיים יחד בארץ ישראל", ועם זאת הסתייג מפעולות נמהרות בתחום זה. הוא עודד עלייה להר הבית על פי פסיקתו של עמיתו הרב דוב ליאור ואף עלה בעצמו להר הבית. על האמירה שטרור הסכינים ב-2015 קשור לעליות בהר הבית התבטא שהיא "חוצפה".

בשיעור שמסר קבל על התבדלותן של ישיבות הקו, לדבריו. עוד אמר שאין לתלמידי הרב טאו סמכות לקבוע שרבם הוא גדול הדור ועולה על שאר תלמידי הרצי"ה, וכינה טענה זו "התנשאות לא יפה". עם זאת ביקש מתלמידיו להיזהר מלנהוג בזלזול כלפי רבנים ותלמידים מישיבות הקו.

• הרב שניאור קץ ראש מוסדות נחלת ישראל במגדל העמק רב חסידי אמוני.
• זאב חבר (זמביש) - מזכ"ל תנועת "אמנה" ומראשי מועצת יש"ע.
• בני קצובר - ממקימי גוש אמונים, ראש המועצה אזורית שומרון ויו"ר ועד מתיישבי השומרון לשעבר.
• נעם ארנון - דובר היישוב היהודי בחברון.
• הרב יהושע שמידט - רב היישוב שבי שומרון וראש הישיבה.
• הרב איתם הנקין - חוקר תורני, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.
• הרב דניאל מילר - ראש ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.
• הרב מנחם פליקס - מראשי גוש אמונים.
• צביקי בר חי - ראש המועצה אזורית הר חברון לשעבר.
• הרב נעם ולדמן - בנו, ראש ישיבת ניר.
• הרב מיכאל חג'ג' - ר"מ בישיבת נתיבות ישראל בבת ים.
• חתנו,הרב מנחם נויברגר - רב בגרעין התורני "אפיקי אורות" באופקים.
• הרב חיים זלינגר - ראש אולפנת קריית ארבע.
• הרב שמעון בן ציון - ר"מ במכון מאיר.
• הרב חיים ירוחם סמוטריץ'- ר"מ בישיבת ניר קריית ארבע ורב המושב בית יתיר.
• הרב יוסף כרמל - ראש כולל ארץ חמדה.
• צבי זלבסקי - מלחין, זמר וצייר ישראלי.

• אלה מועדי ה' - לקט שיחות ומאמרים למועדי ישראל ונושאים נוספים, בתוך ספר הזיכרון שם עולם, קריית ארבע-חברון תשל"ז, עמ' 531-582; זמין לקריאה באתר ספריית אסיף
• על דעת המקום והזמן – חוברת על השקפה דתית לאומית; כוללת את מאמרו על חשיבות הברכה על פי התלמוד הירושלמי. בעריכת הרב ישי אביעזר.
• ספר חגי – בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי בראשית ושמות. יצא לזכרם של ארבעה מתלמידי ניר קריית ארבע. בעריכת הרב ישי אביעזר.
• חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע – מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי ניר קריית ארבע.
• אורות התשובה – עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק יחד עם הרב חיים דרוקמן.
• וישלחהו מעמק חברון (שני כרכים) – שיחות על פרשיות השבוע, בעריכת הרב אביחי ברזילי, הרב שאול עבדיאל והרב ישי אביעזר.
• קומו ונעלה ציון – חוברת המעודדת עלייה להר הבית.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אליעזר ולדמן

•   אליעזר ולדמן, באתר הכנסת
• אליעזר ולדמן, באתר כנסת פתוחה
• מאמרי הרב אליעזר ולדמן זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
• רשימת המאמרים של אליעזר ולדמן באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של אליעזר ולדמן, באתר רמבי"ש
•   שיעורים של הרב ולדמן, בערוץ היוטיוב של ישיבתו
• כל הכתבות על הרב אליעזר ולדמן, באתר ערוץ 7
• מקרית-ארבע תצא תורה: שיחה עם הרב אליעזר ולדמן, דבר, 5 בספטמבר 1975, עמ' 23
• יובל לישיבת ניר וגבורות לרב ולדמן, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2017
• אלישיב רייכנר, "הרגשנו שהקב"ה קורא לנו", מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 ביוני 2017
• מה הרבי מליובאוויטש ענה לרב ולדמן על רצונו לעזוב את הכנסת, באתר חב"ד אינפו
• ערוץ היוטיוב של ישיבת ניר קריית ארבע עם שיעוריו של הרב.
•   אליעזר בן יואל ולדמן (1937-2021), דף שער בספרייה הלאומית