מחשבת ישראל

התחום גם עוסק בקשר, בהקבלה ובהשפעה ההדדית בין דפוסי החשיבה היהודיים לבין הפילוסופיה הכללית.

הישיבה התיכונית מדרשית נעם הייתה הראשונה ללמד מחשבת ישראל בצורה שיטתית, על-פי תוכנית לימודים שיצר הרב שאול ישראלי. בעקבות הספר שהוציא לאחר מכן ("פרקים במחשבת ישראל") - משרד החינוך הכיר בתחום כמקצוע שאפשר להיבחן בו לתעודת בגרות כחלופה לספרות. וכיום רוב הישיבות התיכוניות מלמדות זאת.

פרופ' אליעזר שביד ומורה מצפון הארץ^{[דרושה הבהרה]}, יזמו שינוי רעיוני ומקצועי מקיף, שבמסגרתו אוחדו באוניברסיטה העברית "החוג לפילוסופיה יהודית וקבלה" ו"החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג לספרות עברית. ביסוד שינוי זה עמדה ההכרה בצורך לחקור במכלול המחשבה היהודית מן המקרא ועד ימינו, בבחינת רצף (לעיתים שבור) אחד. הכרה זו מומשה רק בחלקה ומחשבת המקרא מעולם לא נכללה רשמית בתחומי עיסוקו של חוג זה. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.

בישיבות הגבוהות בזרם הציוני דתי מקובל ללמוד מחשבת ישראל ולרוב קוראים ללימוד זה לימוד אמונה. הלימוד כולל לימוד ספרי פילוסופיה יהודית כגון הכוזרי וחובות הלבבות, לימוד ספרי המהר"ל וכתבי הרב קוק. ההכנסה של תחום לימוד זה לתוכנית הלימוד בישיבה נעשתה על ידי הרב קוק כשהקים את ישיבת מרכז הרב.

	ספר: פרקים במחשבת ישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• חכמת ישראל
• פילוסופיה יהודית

• הרב שאול ישראלי, פרקים במחשבת ישראל, מכון ארץ חמדה.
• ענבר גלילי-שכטר, הרמנויטיקה בהוראה: חקר מקרים בהוראת מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, 2009.
• אריה סטריקובסקי (עורך), מקראה במחשבת ישראל בעת החדשה, ירושלים: המכון התורני לעידוד יוזמות ויצירות מקוריות, תשנ"ז-1997.
• זאב גריס, בין מדעי היהדות למחשבת ישראל: תרומת לימוד והוראת מחשבת ישראל לחינוך ולתרבות, בתוך: דרך הרוח, ספר היובל לאליעזר שביד. (עורך: יהוידע עמיר), א, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון מנדל למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית; מכון ון ליר, תשס"ה, עמ' 259–271.
• אבינועם רוזנק, הגיונות במחשבת ישראל: בעקבות שיעוריו של אביעזר רביצקי, זלמן שזר, ירושלים תשע"ה

• אתר מחשבת ישראל
• מאמרים שונים במחשבת ישראל, באתר "דעת"