2021 ואילך עליית האינפלציה העולמית
העלייה העולמית באינפלציה החלה בתחילת 2021, ונכון למאי 2023, עודנה נמשכת.
גורמים עיקריים לעליה הם תמריצים פיסקאליים ומוניטריים שניתנו על ידי ממשלות במהלך מגפת הקורונה ומשבר עולמי בשרשרת האספקה הגלובלית (שהתבטא במיוחד במחסור בשבבים ובאנרגיה). עליית האינפלציה החריפה במהלך שנת 2022 בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. כתוצאה מהעליות, הגיבו בנקים מרכזיים בעולם, ובהם בנק ישראל והפדרל ריזרב בארצות הברית, בהעלאות ריבית במהלך שנת 2022. עבור מדינות רבות בעולם, האינפלציה בשנים אלו היא הגבוהה מזה עשרות שנים.
| מדינה/אזור | 2020 | 2021 |
|---|---|---|
| עולם | 1.9% | 3.4% |
| ישראל | -0.7% | 2.8% |
| אירופה/מרכז אסיה | 1.2% | 3.1% |
| אמריקה הלטינית/הקריביים | 1.4% | 4.3% |
| ברזיל | 3.2% | 8.3% |
| דרום אסיה | 5.7% | 5.5% |
| אוסטרליה | 0.8% | 2.9% |
| דרום קוריאה | 0.5% | 2.5% |
| יפן | 0.0% | -0.2% |
| סין | 2.4% | 1.0% |
| קנדה | 0.7% | 3.4% |
| הממלכה המאוחדת | 1.0% | 2.5% |
| ארצות הברית | 1.2% | 4.7% |
רקע וגורמים
לפי כלכלנים מפירמת ראיית החשבון העולמית דלויט, חל גידול משמעותי בהוצאות הצרכנים על מוצרים ביחס להוצאותיהם על שירותים, וזאת בתקופת דעיכת מגפת הקורונה, ובמיוחד בארצות הברית. שינוי זה הביא ללחץ על שרשראות האספקה העולמיות, כיוון שהיצע הסחורות לא יכול היה לענות על הביקוש, וכתוצאה מכך החלה עליית מחירים עולמית. כלכלנים אלו הבחינו כי בארצות הברית, בנובמבר 2021, שיעור האינפלציה בשוק המוצרים שאינם מתכלים (למשל, כלי רכב) הגיעה לשיעור 14.9%, בהשוואה ל-10.7% בשוק המוצרים המתכלים. להבדיל, האינפלציה עבור שירותים הגיעה לשיעור של 3.8% בלבד. אותם כלכלנים ציינו כי כלכלות מרכזיות שונות בעולם הראו תוצאות דומות.
במדינות בהן המזון מהווה חלק גדול יותר משיעור האינפלציה הכולל, עליית המחירים אילצה צרכנים בעלי הכנסה נמוכה "להדק את החגורה", וצימצמה הוצאות על מוצרים אחרים ובכך הביאה להאטה בצמיחה הכלכלית. ויליאם ג'קסון, הכלכלן הראשי לשווקים מתעוררים בחברת הייעוץ Capital Economics ציין כי "במדינות עם אינפלציה גבוהה, ההוצאה הצרכנית נחלשה מפני שכוח ההוצאה של משקי הבית ספג מכה מעליית המחירים, ובשל כך נדרשה מדיניות אגרסיבית יותר בהידוק המדיניות המוניטרית".
משבר שרשרת האספקה
ערך מורחב – משבר שרשרת האספקה
יש המייחסים את עליית האינפלציה בארצות הברית למחסור במוצרים הנובעים מבעיות שרשרת האספקה העולמית, אשר נגרמו בעיקר בשל מגפת הקורונה. גורם משוער נוסף הוא העלייה בביקוש הצרכני בעקבות עליה היסטורית בכוח העבודה ועליה בשכר הנומינלי בארצות הברית. בנוסף, במהלך המגפה ניתן סיוע פדרלי בסך של כ-5 מיליארד דולר, אשר שימש ככח קניה נוסף שהביא לעליית הביקוש. עם זאת, יש שרואים בסיוע ככזה שהיה נחוץ למניעת דפלציה, אותה היה קשה יותר לנהל מהאינפלציה הקיימת.
הפקעת מחירים
אנליסטים מסוימים טענו כי הפקעת מחירים על ידי התעשיות הגדולות, בעיקר בענף הקמעונאות, מילאה תפקיד בזינוק האינפלציה בארצות הברית. אותם אנליסטים ציינו כי בעשורים האחרונים התרכזו התעשיות האמורות באוליגופולים ששלטו בשווקים, ובעקבות זאת החזיקו בכוח תמחור גבוה יותר. עם זאת, כלכלנים רבים אחרים לא ראו באמור כתורם משמעותי לאינפלציה.
השפעת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022
מארק זנדי, הכלכלן הראשי של Moody's Analytics, ניתח את מרכיבי מדד המחירים לצרכן בארצות הברית באמצעות דו"ח ממאי 2022, שהצביע על שיעור אינפלציה של 8.6% בארצות הברית. זנדי מצא שהפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הייתה הגורם העיקרי לעליית האינפלציה, ומסבירה לדבריו עליה של 3.5% מתוך 8.6%. לדבריו, מחירי הנפט והסחורות זינקו בציפייה ותגובה לפלישה, מה שהוביל לעלייה במחירי הבנזין. מחירי הסולר הגבוהים הובילו לעלויות הובלה גבוהות יותר של מוצרי צריכה ובעיקר מזון.
עצירת אספקת הגז הרוסית, שהחלה בשנת 2021, החמירה את משבר האנרגיה העולמי שנגרם כתוצאה מגידול בביקוש יחד עם מגבלות האספקה העולמית במהלך ההתאוששות מהגבלות מגפת הקורונה. באירופה, בתוך פחות משנה, מחירי הגז עלו ביותר מ-450%, ומחירי החשמל עלו ב-230%. ב-22 בפברואר 2022, ערב הפלישה הרוסית, הקפיאה ממשלת גרמניה את צינור נורד סטרים 2 המוביל גז מרוסיה לגרמניה, מה שגרם לעלייה משמעותית במחירי הגז הטבעי.
ב-24 בפברואר פלש הצבא הרוסי לאוקראינה על מנת להפיל את הממשלה האוקראינית שנבחרה באופן דמוקרטי, ולהחליף אותה בממשלת בובות רוסית. ערב הפלישה, אוקראינה היוותה 11.5% משוק יבולי החיטה בעולם, ותרמה 17% משוק יצוא יבולי התירס בעולם. הפלישה מנעה מהחיטה והתירס האוקראינים להגיע לשוק הבינלאומי וגרמה למחסור בשווקים אלו, וכתוצאה מכך לעליית מחירים גלובלית. בנוסף, מחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט עלה מ-97.93 דולר לחבית ב-25 בפברואר לשיא של 127.98 דולר לחבית ב-8 במרץ, מה שהוביל לעליה במחירים של התעשייה הפטרוכימית.
השפעת הסנקציות על הכלכלה הרוסית גרמה לעליה של 17.89% באינפלציה השנתית ברוסיה, הגבוהה מאז 2002. האינפלציה השבועית הגיעה לשיא של 0.99% בשבוע של 8 באפריל.
השפעה על מדינות
עד יוני 2022, כמעט מחצית ממדינות גוש האירו סבלו מאינפלציה דו ספרתית, כאשר ממוצע האינפלציה בכלל הגוש הגיע לשיעור של 8.6%, הגבוה ביותר מאז הקמת הגוש ב-1999. בתגובה, לפחות 75 בנקים מרכזיים ברחבי העולם העלו באגרסיביות את שיעורי הריבית. עם זאת, הבנק העולמי מזהיר כי מאבק באינפלציה באמצעות העלאות ריבית מגבירה את הסיכון למיתון עולמי.
ישראל
האינפלציה בישראל הגיעה לשיעור של 5.2%, שיא של 14 שנים. מחירי הדירות התייקרו ב-17.8% בשנה. בתגובה לכך, העלה בנק ישראל את ריבית בנק ישראל מספר פעמים, עד לשיעור של 2% (נכון לספטמבר 2022), וזאת לאחר שנים בהם הריבית בישראל שמרה על שיעור קרוב לאפסי. בנוסף, על מנת להקל על משקי הבית ולבלום את עליית המחירים, הפחיתה הממשלה את מס הבלו על הדלק במהלך 2022.
מעבר לגורמים העולמיים לאינפלציה, ישראל חוותה עליית מחירים וירידה בהיצע הסחורות וזאת בשל "פקק" שנוצר בנמלי ישראל, כחלק מחוסר יכולת הנמלים להתייעל, כאשר ברקע לכך סכסוכי עבודה ואיומים בשביתה מצד ההסתדרות.
יצוין, כי על אף שישראל, כאמור, סובלת גם היא מגל האינפלציה, ביוני 2022 ציינה הכלכלנית הראשית של ה-OECD, ד"ר לורנס בון, כי "העולם בבעיה אך המשק הישראלי במומנטום חיובי...בין היתר בשל מגזר ההייטק, שוק העבודה החזק ועתודות הגז".
צפון אפריקה והמזרח התיכון
עליית האינפלציה השפיעה על מדינות בצפון אפריקה באופן חסר פרופורציה, והביאה למחסור חמור במזון במדינות מסוימות, למשל תוניסיה ומרוקו. שיעורי האינפלציה השנתיים במדינות צפון אפריקה עלו ל-15.3% בהשוואה ל-6.4% ב-2021, לפי הסוכנות המרכזית לסטטיסטיקה במצרים.
צפון אמריקה
בארצות הברית, מדד המחירים לצרכן עלה ב-6.8% בין נובמבר 2020 לנובמבר 2021, וזאת בעיקר עקב עליית מחירי הבנזין, המזון והדיור. עליית מחירי האנרגיה ב-2022 הביאה את האינפלציה בארצות הברית לשיעור של 9.1%, השיעור הגבוה ביותר מאז 1981. האינפלציה הביאה לכך שפדרל ריזרב העלה את הריבית מספר פעמים במהלך 2022. העלאת הריבית על ידי הפד העלתה חשש לכך שהכלכלה האמריקאית, ובעקבותיה הכלכלה העולמית, ייכנסו למיתון. בנוסף, עליות אלו הביאו לכך שלראשונה מזה 20 שנה, ערך הדולר עלה על ערך היורו.
קיימות הערכות כי האינפלציה מילאה תפקיד מרכזי בירידה בתמיכה בנשיא ג'ו ביידן, כפי שהתבטאה בסקר רחב שנערך בתחילת שנת 2022.
גם בקנדה האינפלציה הגיעה לשיא של מספר עשורים כאשר האמירה לשיעור של 5.1% בפברואר 2022 ועלתה לשיעור של 6.7% כעבור חודשיים. באפריל, האינפלציה עלתה ל-6.8%, ובמאי 2022 זינקה לשיעור של 7.7%, הגבוה ביותר מאז 1983.
אירופה
בהולנד, שיעור האינפלציה הממוצע לשנת 2021 היה הגבוה ביותר מאז 2003.
בבריטניה, האינפלציה הגיעה ביולי לשיא של 40 שנה של 10.1%, וזאת בעיקר בשל עליית מחירי המזון. הבנק המרכזי של בריטניה העלה את הריבית שש פעמים במהלך העליות (נכון לספטמבר 2022), כך שהריבית הגיעה לשיעור של 1.75% באוגוסט, תוך אזהרות כי בריטניה צפויה להיכנס למיתון עד סוף 2022.
ביוני 2022, הבנק המרכזי האירופי (ECB) החליט להעלות את הריבית לראשונה מזה יותר מ-11 שנים בשל לחץ האינפלציה הגובר. ביולי ירד היורו מתחת לדולר בפעם הראשונה מזה 20 שנה, בעיקר בשל חשש מהגבלות אספקת אנרגיה מרוסיה, אך גם עקב העובדה שהפד הקדים את הבנקים המרכזיים האירופאיים בהעלאת הריבית. באוגוסט הגיעה האינפלציה בגוש האירו ל-9.1%, השיעור הגבוה ביותר מאז הקמת גוש האירו ב-1999.
אסיה
טורקיה, אשר מצויה מאז שנת 2018 במשבר חוב ומשבר מוניטרי, ספגה עליות משמעותיות בעיקר במחירי האנרגיה. שורה של מהלכי הורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי הטורקי, יחד עם מדיניות מוניטרית חריגה של נשיא טורקיה ארדואן, הביאו לכך שהאינפלציה הורגשה ביתר שאת ביחס לשאר העולם, כאשר הלירה הטורקית איבדה 44% מערכה מול הדולר במהלך 2021.
ראו גם
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article עליית האינפלציה העולמית (2021 ואילך), which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.