אורנה ברביבאי: פוליטיקאית ישראלית ואשת צבא לשעבר
אוֹרנה בַּרְבִּיבַאי (נולדה ב-5 בספטמבר 1962, ו' באלול
כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד וכשרת הכלכלה והתעשייה בממשלת ישראל השלושים ושש. התמודדה על ראשות עיריית תל אביב-יפו בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר 2024.
 | |||||||||||||||
| לידה | 5 בספטמבר 1962 (בת 61) רמלה, ישראל  | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||
| השכלה | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | ||||||||||||||
| מפלגה | יש עתיד | ||||||||||||||
| סיעה | כחול לבן, יש עתיד – תל"ם, יש עתיד | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
בשירותה בצה"ל כיהנה כראש אגף כוח האדם, בדרגת אלוף, והייתה הקצינה הראשונה בתולדות צה"ל שנשאה דרגה זו במינוי קבע (קדמה לה במינוי זמני השופטת דבורה ברלינר). בהמשך, הייתה גם האישה הראשונה שכיהנה כיו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת.
ביוגרפיה
ברביבאי נולדה בשם אורנה שוחטמן ברמלה וגדלה בעפולה. בתם של אלי שוחטמן, עולה מרומניה, וצילה טויס, עולה מעיראק. גדלה במשפחה מרובת ילדים ומאותגרת כלכלית, כבת הבכורה מבין שמונה. למדה בבית ספר "אלומות" בעפולה ושנתיים בפנימייה כפר גלים. לברביבאי תואר ראשון במדעי החברה והרוח מאוניברסיטת בן-גוריון, תואר שני במנהל עסקים משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, ותואר שני נוסף במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה. בוגרת המכללה לביטחון לאומי.
התגייסה לצה"ל בשנת 1981 ואת מרבית שירותה עשתה בחיל השלישות. היא פיקדה על קורס קציני שלישות בבה"ד 11, שימשה ראש מדור נשים בבקו"ם, מפקדת לשכת הגיוס באר שבע, שלישת אוגדת מילואים, ראש ענף מיון ושיבוץ במפקדת זרוע היבשה וראש מחלקת סגל בזרוע היבשה, מאז הייתה לפורצת דרך בקרב נשים בצה"ל. בנובמבר 2003 מונתה לשלישת פיקוד המרכז, השלישה הפיקודית הראשונה בתולדות צה"ל, בספטמבר 2005 קודמה לדרגת תת-אלוף ומונתה לקצינת שלישות ראשית, והייתה האישה הראשונה שמונתה למפקדת חיל שאינו חיל נשים. בדצמבר 2006 מונתה לראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה.
ביוני 2008 מונתה לראש מטה אגף כוח האדם. באותה שנה נבחרה על ידי העיתון "גלובס" לאחת הנשים המשפיעות ביותר בישראל.
ב-23 ביוני 2011 מונתה לראש אגף כוח האדם והועלתה לדרגת אלוף, ובכך הפכה לקצינה הראשונה בתולדות צה"ל בדרגה זו, במינוי קבע. בשנת 2014 השיאה משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות. לקראת סיום כהונתה נערך מבצע צוק איתן, שבו טיפלה אישית במסירת ההודעה על קביעת החיילים הנעדרים, אורון שאול והדר גולדין, כחללים. באוקטובר של אותה שנה סיימה את תפקידה ופרשה מצה"ל, לאחר 33 שנים בצבא.
לאחר פרישתה מהמערכת הצבאית, מונתה ליו"ר מגבית התרומות של קרן ויצו בישראל וב-2015, למנכ"לית של הקרן התאגידית פילנתרופית למיזמים לאומיים. בספטמבר 2015 נבחרה לכהן כיושבת ראש הוועד המנהל של המכללה האקדמית עמק יזרעאל. ברביבאי הייתה מגישת התוכנית "רצועת הביטחון" בגלי צה"ל, העוסקת בענייני צבא-חברה, חברה בוועד המנהל של ארגון "מעוז", המכון הישראלי לדמוקרטיה וקופ"ח כללית, לימדה באוניברסיטת בר-אילן ומשנת 2017 מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה.
פעילות פוליטית
הכנסת ה-21 וה-22
ב-1 בינואר 2019 הצטרפה לרשימת "יש עתיד" לקראת הבחירות לכנסת ה-21 ושובצה במקום ה-4. לאחר חיבור מפלגת יש עתיד ומפלגות חוסן לישראל ותל"ם למפלגה משותפת – רשימת "כחול לבן", שובצה במקום ה-10. הרשימה קיבלה 35 מנדטים וברביבאי הפכה לחברת כנסת בכנסת העשרים ואחת.
בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצבה שוב במקום ה-10 ברשימת "כחול לבן" ונכנסה לכנסת. בכנסת זו הייתה חברה בוועדת החוץ והביטחון.
הכנסת ה-23
בבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבה שוב במיקום ה-10 ברשימת "יש עתיד" ונכנסה לכנסת. בה המשיכה לכהן כחברת ועדת חוץ וביטחון ובנוסף כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת, כראשת קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–סינגפור וחברה במשלחת הכנסת לאיגוד הבין-פרלמנטרי IPU. מחודש יולי 2020, ברביבאי היא יושבת-ראש השדולה למען חיילות וחיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים.
בעקבות פרשת זיוף נתוני גיוס החרדים בצה"ל שאותה חשפה בדצמבר 2019 העיתונאית כרמלה מנשה, חשף העיתונאי יאיר שרקי עדות מוקלטת של קצין באגף כוח האדם, שלפיה ידעה ברביבאי על זיופים בתקופתה אך בחרה שלא לטפל בהם. הקלטה זו הייתה ידועה לראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז, וכן לאלוף במילואים רוני נומה אשר הוסמך על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי לתחקר את הפרשה. בעקבות החשיפה הודיע דובר צה"ל כי גם תקופה זו תתוחקר ונתוני גיוס החרדים ייבדקו החל מ-2011. ארגון "תורת לחימה" קרא לברביבאי להציג ראיות כי דיווחיה נכונים. ברביבאי מסרה בתגובתה כי הטענות העולות לגביה בכתבה הן שקר גס, ונראה שהן חלק מקמפיין פוליטי. אכן, דו"ח האלוף (מיל') נומה אשר פורסם בפברואר 2020, הבהיר מעל כל ספק כי הכשלים בדיווחי גיוס חרדים לא חלו כלל בתקופת שירותה בצה"ל.
הכנסת ה-24
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הציב לפיד את ברביבאי במקום השני ברשימה ומינה אותה למלא את תפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית בכנסת עד להרכבת הממשלה, ובכך הפכה לחברת הכנסת הראשונה המשמשת בתפקיד זה. במהלך כהונתה כיו"ר הוועדה, יצא צה"ל למבצע "שומר החומות" שלאחריו הפיצה לראש הממשלה מסמך המבטא את מסקנותיה האישיות מהתנהלות הדרג המדיני.
שרת הכלכלה
ביוני 2021 ועם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש מונתה ברביבאי לתפקיד שרת הכלכלה והתעשייה ופרשה מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי". בהתאם להסכמים הקואליציוניים, ביולי 2021 הועברה למשרדה גם זרוע העבודה (שהייתה קודם לכן חלק ממשרד העבודה והרווחה במשך 5 שנים) והיא קיבלה גם את הסמכויות השמורות בחוק לשר העבודה.
כשרת הכלכלה, אורנה ברביבאי חתמה על קיצור שעות של חלק מהמתמחים ברפואה. היו מתמחים שדחו את המתווה. בהמשך שונה המתווה. במקביל, שבתו מעונות היום.
ברביבאי ומשרד הכלכלה פעלו יחד עם ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ואחרים לבטל מאות תקנים ישראליים ייחודיים במוצרים שונים תוך התאמה לתקנים בין-לאומיים במטרה להוזיל מחירים. בתקופת כהונתה פעלה לכניסתן של רשתות שיווק וקמעונאות כגון קרפור לשוק הישראלי. לצד הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בחנה ברביבאי הצעה לפיה מרכולים וחנויות מכולת יוכלו להציג את מחירי המוצרים על צג אלקטרוני, במקום באמצעות מדבקות.
הכנסת ה-25
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש שובצה במקום השני ברשימה בשנית ושבה לכהן לאחר הפסקת כהונה כחברת כנסת בכנסת העשרים וחמש.
ב-21 ביוני 2023 הודיעה שתפרוש מהכנסת ותתמודד בבחירות לראשות עיריית תל אביב שיתקיימו בינואר 2024. ברביבאי התפטרה מהכנסת ב-30 ביולי 2023.
בבחירות לרשויות המקומיות בישראל של 2024 התמודדה כנגד רון חולדאי על ראשות עיריית תל אביב. במהלך הקמפיין חברה אליה סגנית ראש העיר לשעבר ציפי ברנד, ששובצה כמספר 2 ברשימתה. מלבד תמיכתו של ראש מפלגתה יאיר לפיד, תמך בה יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. ברביבאי הפסידה בבחירות, אולם קיבלה כ-37.3% מקולות הבוחרים וסיעתה זכתה ב-6 מנדטים במועצת העיר. ב-19 במרץ 2024 הושבעה לכהונה במועצת עיריית תל אביב יפו והודיעה כי בכוונתה להוביל את סיעת יש עתיד מהאופוזיציה.
פרסים והוקרה
- 2016: פרס חיים הרצוג
- 2023: אות אביר איכות השלטון מאת התנועה לאיכות השלטון
חיים אישיים
נשואה לעו"ד משה ברביבאי ולהם שלושה ילדים. הם מתגוררים בתל אביב.
קישורים חיצוניים
אורנה ברביבאי, באתר הכנסת 
אורנה ברביבאי, ברשת החברתית פייסבוק
אורנה ברביבאי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אורנה ברביבאי, ברשת החברתית אינסטגרם
אורנה ברביבאי, ברשת החברתית טיקטוק- אורנה ברביבאי, באתר כנסת פתוחה
- אורנה ברביבאי, באתר ערוץ הכנסת
- אמיר בוחבוט, ראש אכ"א מזהירה: בסוף רק מי שאין לו ברירה יישאר בקבע, באתר וואלה!, 2 בינואר 2014
- רותם פסו, ראש אכ"א: "תפקידנו כצבא העם הוא חיוני ומשמעותי", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 19 בפברואר 2014
- ורד רמון ריבלין, ראש אכ"א היוצאת: לא מן הנמנע שיהיה רמטכ"ל הומו, באתר גלובס, 6 במאי 2014
- רונן שיביאק, דו"ח לוקר לא מתיישב עם מה שאני מכירה, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2015
ליאת רגב משוחחת עם אורנה ברביבאי בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018- דליה בן ארי, אורנה ברביבאי: "המציאות היא בלתי נסבלת", באתר "את", 3 בפברואר 2021
- ח"כ אורנה ברביבאי, הגיע הזמן לפתוח 100% מהתפקידים בצה"ל בפני נשים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2019
- שירית אביטן כהן, "החללית של ההייטק לא יכולה להמריא ולהסתכל למטה על ה־85% שנותרים מאחור", באתר גלובס, 20 בספטמבר 2021
נווית זומר, "היצרנים ורשתות השיווק מבינים שלא כדאי לעבור את הגבול ולהתגרות יותר מדי בציבור", באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2022
הערות שוליים
| אורנה ברביבאי - תבניות ניווט | |
|---|---|
| |
This article uses material from the Wikipedia עברית article אורנה ברביבאי, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.