אדל: זמרת, מלחינה ופזמונאית בריטית

ערך זה עוסק בזמרת, מלחינה ופזמונאית בריטית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אדל (פירושונים).

זוכת פרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, 16 פרסי גראמי, 19 פרסי המוזיקה של בילבורד, 9 פרסי המוזיקה הבריטית, 5 פרסי המוזיקה האמריקאית ועוד עשרות פרסים נוספים אחרים. ידועה גם בקולה הייחודי ובזכות הצלחה מסחרית נדירה, נחשבת לאחת הזמרות המצליחות והפופולריות ביותר בעולם בעשור הראשון והשני של המאה ה-21.

אדל
Adele

אדל, 2021
לידה	5 במאי 1988 (בת 35) טוטנהאם, הארינגיי, הממלכה המאוחדת
שם לידה	אדל לורי בלו אדקינס
שם במה	Adele
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-2006
מקום לימודים	מכללת בריט לאמנויות הבמה
עיסוק	זמרת-יוצרת • מלחינה • פזמונאית
סוגה	פופ • סול
סוג קול	מצו-סופרן
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה • פסנתר
חברת תקליטים	אקס-אל • קולומביה • Melted Stone
בן זוג	סיימון קונקי (מ–2018 עד–2021) ריץ' פול (2021–הווה)
צאצאים	Angelo Adkins
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	חבר במסדר האימפריה הבריטית (19 בדצמבר 2013) פרס גראמי לשיר הטוב ביותר שנכתב למדיה ויזואלית (2014) פרס גראמי לביצוע סולו הפופ הטוב ביותר (2013) פרס גראמי לשיר השנה (12 בפברואר 2012) פרס גראמי לווידאו קליפ (2012) פרס גראמי לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר (2017) פרס גראמי לשיר השנה (2017) פרס גראמי להקלטת השנה (2017) פרס גראמי לביצוע סולו הפופ הטוב ביותר (2017) טיים 100 (2022) פרס גראמי לאלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר (2012) פרס הגראמי לביצוע סולו הפופ הנשי הטוב ביותר (2009) פרס גראמי לאלבום השנה (2012) פרס גראמי לביצוע סולו הפופ הטוב ביותר (2012) פרס גראמי לתגלית השנה (2009) פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (24 בפברואר 2013) פרס גראמי להקלטת השנה (12 בפברואר 2012) פרס גראמי לאלבום השנה (2017) פרס גלובוס הזהב לשיר המקורי הטוב ביותר (2013) פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשיר הטוב ביותר (2013) פרס איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי לזמרת סולו בריטית (2016) Premios Odeón
www.adele.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה

אדל היא אחת מאמני המוזיקה הנמכרים ביותר בעולם, עם מכירות של למעלה מ-168 מיליון תקליטים ברחבי העולם. היא האמנית הנמכרת ביותר של המאה ה-21 בבריטניה, והיא זכתה בתואר האמנית הנמכרת ביותר של העשור של שנות ה-2010 בארצות הברית ובעולם. אלבומי האולפן שלה "21" ו-"25" היו שני האלבומים הנמכרים ביותר של שנות ה-2010 בבריטניה ושניהם מופיעים בין האלבומים הנמכרים ביותר בתולדות המצעד הבריטי.

אדל נולדה במחוז טוטנהאם שבצפון העיר לונדון, בריטניה. היא בת יחידה לאימה פני אדקינס, מעצבת רהיטים אנגלייה, שילדה אותה כשהייתה בת 18 וחצי לאב וולשי, מארק אוונס, שמעולם לא היה מעורב בחייה. כבר כשהייתה בת 4, הפתיעה אדל את אימה בכישרון השירה שלה. עד גיל 11 היא למדה בבית ספר יסודי בטוטנהאם, ואף הופיעה בו במהלך מספר טקסים. לאחר מכן עברה עם אימה ואביה החורג להתגורר במערב נורווד שבדרום לונדון. בסביבת מגוריה החדשה ובעזרת חבריה נחשפה אדל לסגנון הרית'ם אנד בלוז ולזמרות כמו איווה קסידי, אטה ג'יימס ואלה פיצג'רלד, שבהמשך השפיעו רבות על המוזיקה שלה. בגיל 14 התקבלה אדל ל"בריט", בית ספר לאומנויות בקרוידון שטיפח בעבר כישרונות כמו איימי ויינהאוס, קייט נאש וליאונה לואיס.

תחילת הקריירה המוזיקלית

כשהייתה נערה, מסרה אדל לחבר טוב שלה עותק של דמו שהקליטה והוא העלה את השיר לאתר מייספייס. הצלחת השיר הביאה עימה הצעה מצד חברת הקלטות שלבסוף אדל נענתה לה בחיוב. מאז ערב חג המולד של שנת 2004, בו עלה עמודה האישי במייספייס, החלה להופיע בברים קטנים באנגליה, כשבסופו של דבר באוקטובר 2007 יצאה למסע הופעות ראשון ברחבי בריטניה.

2009–2007: 19

באוקטובר 2007 הוציאה אדל את הסינגל הראשון שלה, "Hometown Glory", דרך חברת התקליטים Pacemaker Recordings, ותוך זמן קצר חתמה סופית על חוזה הקלטות בחברת התקליטים אקס-אל רקורדינגס. בינואר 2008 הוציאה אדל לאור את הסינגל השני שלה, "Chasing Pavements", שהגיע למקום ה-2 במצעד הסינגלים הבריטי. בהמשך 2008 זכה השיר "Hometown Glory" להופיע מספר פעמים בסדרות אמריקאיות ובריטיות כמו "האנטומיה של גריי", "מגרש ביתי" ו"סקינס", והקליפ שהופק לשיר "Chasing Pavements" היה למשודר ביותר בערוץ VH1 האמריקאי באותה השנה.

ב-28 בינואר 2008 יצא לאור אלבום הבכורה של אדל הנושא את השם 19, כמספר שנות חייה באותה העת. האלבום בגרסתו הרשמית כולל 11 שירים שאדל כתבה והלחינה ובנוסף ביצוע מחודש לשירו של בוב דילן, "Make You Feel My Love", שיצא גם כסינגל הרביעי מתוך האלבום. שירי האלבום עוסקים בקשר רומנטי שניהלה אדל בעבר ומכיל ברובו בלדות בהן היא חושפת את כאבה הנפשי. את סגנון האלבום תיארה אדל במילים "מוזיקת נשמה של לב שבור". האלבום זכה לביקורות טובות מהמבקרים, ששיבחו את יכולות השירה, הכתיבה וההלחנה של היוצרת הצעירה כבר באלבום הבכורה שלה, והיו כאלו שהשוו אותה לאיימי ויינהאוס. ב-28 באפריל 2008, יצא לאור הסינגל השלישי מהאלבום, "Cold Shoulder". ב-2009 זכתה אדל בשני פרסי גראמי, מתוך ארבע מועמדויות, על "Chasing Pavements" ועל פריצתה לעולם המוזיקה.

 

2014–2010: 21

בפברואר 2009, בתום מסע ההופעות שלה בארצות הברית, החלה אדל לעבוד על אלבומה השני, 21, שוב כמספר שנות חייה באותה העת. האלבום יצא בישראל ב-24 בינואר 2011. שנה זו מייצגת מפנה בקריירה של אדל בה היא הפכה לסנסציה עולמית.

להכנת האלבום קדמה תקופה לא קלה לאדל. היא חוותה פרידה מבן זוגה לאחר שנטען שבגד בה. עקב זאת, היא טענה מאוחר יותר שסבלה מדיכאון. עובדות אלו השפיעו על כתיבת השירים, על תוכנם וכן על האלבום עצמו. השירים באלבום הוגדרו כסגנון מוזיקה שורשית בעלת כיוון קאנטרי וקלאסי. בהשוואה לאלבומה הראשון, האלבום השני מאופיין בסגנון יותר מלודרמטי, השפעה ישירה של התקופה שחוותה אדל בשנתיים שקדמו ליציאת האלבום.

הציפיות מהאלבום היו שישחזר את ההצלחה היחסית של האלבום הראשון. בעשור השני של המאה ה-21, מכירות האלבומים והסינגלים ירדו משמעותית; בעידן בו אפשר לשמוע שירים דרך האינטרנט מבלי לקנות דיסק פיזי או להוריד מוזיקה באופן לא חוקי, הציפיות מהאלבום היו כי ימכור כמה מיליונים ברחבי העולם ולא יטביע את חותמו, דבר שהיה נחשב להצלחה. בפועל, האלבום שבר שיאי מכירות והצלחה חסרי תקדים בהיקפם שהפתיעו את תעשיית המוזיקה העולמית.

הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום היה השיר "Rolling in the Deep". הסינגל זכה בתחילה להצלחה פושרת ודורג במקום ה-2 במצעד הסינגלים הבריטי. בשאר המדינות לא התבלט הסינגל בתחילה במצעדים. בינואר 2011 יצא האלבום עצמו בבריטניה ובאירופה והתמקם במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. מבקרי מוזיקה לא התרשמו מהאלבום וטענו שחוץ מהסינגל הראשון בו, הרי שאלבום זה נופל מאלבומה הקודם של אדל. אולם, מכירות האלבום החלו להפתיע כאשר האלבום נשאר שבועות רבים בפסגת המצעד הבריטי. ההצלחה של אדל התעצמה לאחר שהופיעה בטקס פרסי המוזיקה הבריטית ב-15 בפברואר. כחודש לפני ההופעה, יצא הסינגל השני מתוך האלבום, "Someone like You", ב-24 בינואר 2011. אדל ביצעה לראשונה את השיר בטקס זה. ההופעה של אדל הייתה עוצמתית ותפסה את תשומת לב הקהל והצופים. מספר ימים לאחר הטקס, התברג הסינגל במקום הראשון במצעד הבריטי, הראשון של אדל שעשה זאת. מכאן ואילך, החל האלבום לשבור שיאי מכירות בבריטניה בפרט ובכל העולם בכלל. ב-22 בפברואר, יצא האלבום בצפון אמריקה. האלבום הפתיע והגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי בילבורד 200 לאחר שמכר כ-300,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו; הישג מרשים עבור זמרת בעלת הצלחה בינונית ולא כה בולטת עד אז מבחינת מכירות ופופולריות.

הסינגל הראשון מהאלבום המשיך לצבור תאוצה בצפון אמריקה ובעולם, וביולי 2011 היה לסינגל הראשון של אדל להגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי בילבורד הוט 100. לאחריו הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 גם הסינגל השני. האלבום עצמו החל לשבור שיאים כאשר שהה במקום הראשון בבילבורד 200 במשך 23 שבועות לא רצופים והפך את אדל לזמרת הראשונה להגיע להישג זה. גם בשאר העולם, שהה האלבום במקומות הראשונים לאורך 2011–2012. מזמרת עם הצלחה יחסית לתקופתה, הפכה לזמרת המצליחה באותה עת עם שיא במכירות ששיפרו את השפל בה הייתה מצויה תעשיית המוזיקה העולמית מבחינת היקף המכירות. שני הסינגלים הראשונים מהאלבום זכו להצלחה רבה וזיכו את אדל בפרסי גראמי. ב-4 ביולי 2011 יצא לאור הסינגל השלישי מן האלבום, "Set Fire to the Rain". הסינגל הרביעי מן האלבום, "Rumour Has It", יצא ב-5 בנובמבר 2011.

 

ב-2011 ביטלה אדל מספר הופעות בעקבות דלקת גרון שהתפתחה לפוליפ שפיר. לבסוף עברה אדל ניתוח במיתרי הקול שהגביל את יכולות השירה שלה באופן זמני, כך שעד סוף שנת 2011 היא לא יכלה להופיע. בדצמבר 2011 הפך 21 לאלבום הנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21.

בישראל נבחרה אדל לזמרת השנה הן במצעד השנתי של גלגלצ וגולשי וואלה! לשנת 2011 והן במצעד המקביל של ynet והרדיו האזורי. השיר "Someone like You" נבחר לשיר השנה בשני המצעדים. במצעד של ynet והרדיו האזורי כבשה אדל את כל שלושת המקומות הראשונים.

 

בשנת 2012, לאחר שהתאוששה מהניתוח שעברה במיתרי הקול, קולה של אדל חזר להישמע כפי שנשמע טרם הניתוח, והיא זכתה בשישה פרסי גראמי. מרבית הפרסים נוגעים לסגנון המוזיקה שלה. כמה מן הזכיות הגדולות היו "אלבום השנה", "אלבום הפופ של השנה", "הקלטת השנה", "שיר השנה" ("Rolling in the Deep"), ו"הופעת הפופ-סולו הטובה של השנה" ("Someone like You"). הופעתה בטקס גראמי וזכיותיה, האיצו את מכירת אלבומה שהמשיך לשבור שיאים בשנה זו. הסינגל השלישי מהאלבום, היה לסינגל השלישי מהאלבום לכבוש את המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, במקביל להצלחה במכירות האלבום. נכון לפברואר 2016, האלבום 21, הוא האלבום הנמכר ביותר בעולם בשנים 2011–2012, כאשר מכר למעלה מ-31 מיליון עותקים, מה שהופך אותו לאחד האלבומים הנמכרים בהיסטוריה. בבריטניה הוא האלבום הרביעי הנמכר בכל הזמנים (למעלה מ-4 מיליון מכירות). מומחים ובכירים בתעשיית המוזיקה, ניסו להסביר את ההצלחה הלא צפויה והנדירה של אדל בכך שסגנונה ושיריה הצליחו להתחבר לקהלים שונים באוכלוסייה ובכך תרמו לכמות המאסיבית במכירות. בסוף 2015, הודיע מגזין בילבורד כי 21 הוא האלבום המצליח ביותר בכל הזמנים מבחינת הישגים ושהייה במצעד האמריקאי.

באותה השנה, הוציאה את שיר הנושא לסרט ה-23 בסדרת סרטי ג'יימס בונד שנשא גם את שם הסרט, "Skyfall". השיר זכה להצלחה רבה והגביר את ה-"הייפ" סביב הזמרת באותה התקופה. השיר זכה לשבחים ממבקרים ולבסוף זיכה את אדל בפרס גלובוס הזהב ובפרס אוסקר בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר. בישראל נבחרה אדל לזמרת השנה במצעד השנתי של גלגלצ וגולשי וואלה! לשנת 2012, שנה שנייה ברציפות. בטקס פרסי גראמי 2014 שנערך בלוס אנג'לס, זכה השיר "Skyfall" בפרס גראמי עבור השיר הטוב ביותר שנכתב עבור מדיה חזותית. זוהי הזכייה העשירית של אדל בפרס גראמי.

2015–2017: 25

ב-3 באפריל 2012, אישרה אדל כי אלבומה השלישי יצא לכל הפחות בעוד שנתיים, וציינה: "אני צריכה לקחת זמן ולחיות קצת. היו שנתיים טובות בין האלבום הראשון שלי לשני, לכן זה יהיה דומה גם בפעם הזאת". בנוסף ציינה כי גם באלבום הבא היא תכתוב בעצמה את השירים. ביום הולדתה ה-26, פרסמה אדל הודעה בעמוד הטוויטר שלה, בה כתבה: "ביי ביי 25... נתראה שוב השנה". הודעה זה פורשה כרמיזה על אלבומה השלישי, שייקרא "25". לאחר ההצלחה הפנומנלית של אלבומה השני, גברה הציפייה לאלבום הבא של אדל, אולם יציאת האלבום התעכבה ונדחתה. ב-22 באוקטובר 2015, פרסמה בעמוד האינסטגרם שלה כי אלבומה החדש שייקרא "25" ייצא ב-20 בנובמבר 2015.

 

לאחר כמעט 4 שנים מחוץ לאור הזרקורים, ב-23 באוקטובר 2015, הוציאה אדל בלי התראה מוקדמת את הסינגל הראשון מהאלבום, "Hello", ואיתו גם את הווידאו קליפ לשיר באורך 6 דקות אותו ביים וערך קסבייה דולן ומככב לצידה טריסטן וילדס. הקליפ שבר את שיא הצפיות ביוטיוב לאחר שצבר 27 מיליון צפיות בתוך יממה, ובכך עקפה את השיא הקודם שהחזיקה טיילור סוויפט (20.3 מיליון צפיות), השיא נשבר בשלישית על ידי סוויפט בשנת 2017, עם שירה "Look What You Made Me Do". השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 ושהה בו כעשרה שבועות. ב-17 בנובמבר, שלושה ימים לפני צאת האלבום, יצא הסינגל השני, "When We Were Young".

ב-20 בנובמבר, יצא אלבומה השלישי, 25. האלבום, שהציפייה אליו הייתה גבוהה מלכתחילה, שבר שיאי מכירות עולמיים. כבר בשבוע הראשון ליציאתו מכר בארצות הברית למעלה מ-3 מיליון עותקים ובכך שברה את שיאה של להקת אן סינק עם אלבומם No Strings Attached (שמכר 2.4 מיליון עותקים). יציאת האלבום החזירה את אדל לקדמת הבמה לאחר שבשנים שקדמו ליציאת האלבום (2013–2015), העדיפה אדל לקחת פסק זמן מהקריירה שלה ולהשקיע את זמנה במשפחתה. נכון לספטמבר 2017, מכר האלבום למעלה מ-25 מיליון עותקים.

בטקס גראמי של 2016, הופיעה אדל עם השיר "All I Ask" מתוך האלבום. הופעה זו עלתה לכותרות עקב נפילת המיקרופון במהלך ההופעה, דבר שבלבל את אדל ואף גרם לה לזייף בשידור חי. לאחר הוצאת האלבום, יצאה אדל ב-2016 לסיבוב הופעות ברחבי העולם. באפריל 2016, התפרסם כי אדל היא הזמרת השנייה הכי עשירה בבריטניה.

ב-22 במאי 2016, בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד, זכתה אדל ב-5 פרסים מתוך 8 מועמדויות, ביניהם הפרס החשוב של הערב "אמן השנה", והציגה סינגל ווידאו קליפ חדש - "Send My Love (To Your New Lover)", בעוד שהייתה באירופה בסיבוב ההופעות "Adele Live 2016". ביומו הראשון, הקליפ של השיר "Send My Love" הגיע ללמעלה מ-4.1 מיליון צפיות ביוטיוב.

בטקס גראמי שנערך בפברואר 2017, זכתה אדל בחמשת פרסי גראמי להם הייתה מועמדת: שיר השנה, תקליט השנה והופעת הפופ סולו הטובה ביותר - על שירה "Hello", ואלבום השנה ואלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר - על אלבומה 25. במהלך נאומי הזכייה של אדל לאחר זכייתה בשיר השנה ואלבום השנה, אדל הביעה פרגון, הערכה והערצה רבה לביונסה ולאלבומה Lemonade (שהועמד גם הוא לאלבום השנה), ושברה את פסל גראמי בו זכתה וחלקה אותו עמה. בטקס זה אדל שרה למעט השיר "Hello" גם את השיר "Fast Love", כמחווה לג'ורג' מייקל שהלך לעולמו מוקדם יותר באותה השנה. במהלך הביצוע, היו תקלות טכניות, מה שהוביל לכך שהיא הפסיקה לשיר, התנצלה וביקשה לשיר מההתחלה, כל זאת לעיני הקהל שתמך בה והתרגש יחד איתה. באותו ערב שברה אדל את שיאה של הזמרת האמריקאית טיילור סוויפט בכך שזכתה גם כן היא בשני פרסי גראמי על אלבום השנה ובכך טיילור והיא היחידות מהבנות שמחזיקות בשני אלבומים שזכו בתואר הזה. בנובמבר באותה שנה יצא הסינגל האחרון מ-25, "Water Under the Bridge". הסינגל זכה להצלחה רבה בעולם ונכנס למצעדים רבים, ובמצעד השבועי של גלגלצ הצליח הסינגל להגיע לצמרת המצעד.

2018–הווה: 30

על פי הדיווחים אדל עבדה על אלבום האולפן הרביעי שלה עד 2018. ב-5 במאי 2019, תאריך יום הולדתה ה-31 של אדל, פרסמה אדל תמונות בשחור-לבן שלה עצמה חוגגת את יום הולדתה יחד עם הודעה בחשבון האינסטגרם שלה המשקף את השנה הקודמת. ההודעה הסתיימה ב-"30 יהיה תקליטור בס תופים כדי להרגיש אתכם". ב-15 בפברואר 2020, הודיעה אדל בחתונת חברתה כי אלבום האולפן הרביעי שלה ייצא עד ספטמבר 2020. עם זאת, מאוחר יותר היא אישרה שהפקת האלבום וצאתו התעכבו בשל התפרצות מגפת הקורונה.

ב-24 באוקטובר 2020, הופיעה אדל לראשונה בטלוויזיה מזה כמעט ארבע שנים בהנחיית פרק ה"סאטרדיי נייט לייב", עם האורחת המוזיקלית H.E.R..

 

ב-1 באוקטובר 2021, החלו להופיע הקרנות ושלטי חוצות של המספר "30" הופיעו על ציוני דרך ובניינים משמעותיים בערים שונות ברחבי העולם, מה שעורר ספקולציות כי אדל אחראית, וש-"30" יהיה הכותרת של אלבומה הרביעי. זמן קצר לאחר מכן, האתר וחשבונות המדיה החברתית של אדל תאמו את האסתטיקה של ההקרנות ושלטי החוצות, מה שרומז שהאלבום החדש שלה יזכה לשם 30, אשר אושר לאחר מכן. ב-5 באוקטובר 2021, אדל הכריזה על הסינגל שלה "Easy on Me", ליציאתו ב-15 באוקטובר. תאריך יציאתו של האלבום הוכרז זמן קצר לאחר מכן ב-19 בנובמבר 2021. ב-7 באוקטובר, הוכרזה כי אדל תככב על השער של נובמבר במגזין ווג וגם ב"ווג הבריטי", האדם הראשון שכיסה בו-זמנית את שני הפרסומים בו-זמנית. ב-15 באוקטובר, אדל הוציאה את "Easy on Me", וזכה לביקורות חיובית, ושבר את שיא כל הזמנים הזמנים לצבירת השמעות בספוטיפיי ובאמזון מיוזיק. השיר הופיע לראשונה במקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, המקום השלישי של אדל בבריטניה, והיה עם המכירות הגבוהות ביותר בשבוע הראשון לסינגל מאז ינואר 2017. כשהיא מגיעה לפסגת בילבורד הוט 100, זה הסינגל החמישי שלה בארצות הברית. 30 הוא האלבום הראשון שלה ששווק ברחבי העולם על ידי קולומביה רקורדס במקום להיות מפוצל בין אקס-אל רקורדינגס ושותפי ההפצה האזוריים של Beggars Group ברוב העולם וקולומביה בצפון אמריקה. ב-30 בנובמבר 2021, אדל הכריזה על המופע הקבוע "Weekends with Adele" בלאס וגאס בתיאטרון הקולוסיאום במלון "Caesars Palace", שיפעל מ-21 בינואר 2022 עד 15 ביוני 2024. היא זכתה בפרס אשת השנה במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של mako וגלגלצ.

ב-29 בנובמבר, יצא הסינגל השני מהאלבום "Oh My God". ב-12 בינואר 2022, יצא הווידאו קליפ הרשמי.

בשנת 2022 נכללה פעם נוספת ברשימת טיים 100.

בסוף ינואר 2024, הכריזה אדל על 4 הופעות חד-פעמיות שיתקיימו בעיר מינכן, גרמניה, הנקרא "Adele in Munich", זאת לראשונה מאז 2016 שלא הופיעה באירופה. היא סיפרה בחשבון האינסטגרם שלה, כי מספר חודשים לפני היא קיבלה טלפון על תכנון הופעות הקיץ והחליטה לבדוק את הרעיון. עוד חשפה כי האצטדיון שבמינכן נבחר כמקום ההופעה, בתור בחירה אקראית של המארגנים. מספר ימים לאחר מכן, בעקבות "ביקוש פנומנלי", הכריזה אדל על ארבעה תאריכים נוספים להופעות.

השפעות ומוזיקאים אהובים

 

אדל ציינה את להקת הספייס גירלס כבעלת השפעה מרכזית ביחס לאהבתה ותשוקתה למוזיקה, ואמרה כי "הם עשו אותי למה שאני היום" הזמרת לורין היל היא גם אחת ההשפעות העיקריות שלה. בראיון משנת 2011, אדל ציינה כי האלבום של היל "The Miseducation of Lauryn Hill" הוא האלבום האהוב עליה, ובמקביל ציינה כי "האזנתי לתקליט במשך חודש בגיל 8, כל הזמן תהיתי מתי אהיה כל כך נלהבת ממשהו, לכתוב על זה תקליט, למרות שלא ידעתי שאני הולכת לעשות תקליט כשאהיה גדולה יותר" כשגדלה היא גם הקשיבה לשינייד או'קונור, הקרנבריז, בוב מארלי, הקיור, דאסטי ספרינגפילד, וויטני יוסטון, אריתה פרנקלין, סלין דיון, ג'ף באקלי, ואנני לנוקס.

לאחר שעברה לדרום לונדון, היא החלה להתעניין במופעי R&B, כגון אליה, דסטיניז צ'יילד, מרי ג'יי בלייג', ואלישה קיז. אדל הצהירה שאחד הרגעים המכריעים בחייה היה כשראתה את הזמרת פינק מופיעה באקדמיית בריקסטון (אנ') בלונדון. היא אמרה: "זה היה התקליט של M!ssundaztood, אז הייתי בערך בת 13 או 14. אני זוכרת שהרגשתי כאילו הייתי במנהרת רוח, הקול שלה פשוט נגע בי. זה היה מדהים". אדל גם הביעה הערצה ללנה דל ריי, גריימס, Chvrches, FKA Twigs, אלבמה שייקס, קניה ווסט, ריהאנה, בריטני ספירס, פרנק אושן, קווין וסטיבי ניקס.

סגנון מוזיקלי

הז'אנרים של אדל כוללים סול, ג'אז ו-R&B. נושאי השירים שלה מתייחסים לעיתים קרובות לשברון לב ומערכות יחסים. אלבומה השני של אדל, 21, חולק את השפעות הפולק והנשמה של אלבום הבכורה שלה, אך קיבל השראה נוספת ממוזיקת קאנטרי ובלוז דרום אמריקאית אליה נחשפה במהלך סיבוב ההופעות שלה ב-2008–2009 "An Evening with Adele" בצפון אמריקה.

אדל החלה לצאת עם יזם הצדקה סיימון קונצקי באמצע 2011. בנם אנג'לו ג'יימס נולד ב-19 באוקטובר 2012. בנושא הפיכתה להורה, אדל אמרה שהיא "הרגישה שאני באמת חיה. הייתה לי מטרה, במקום שבו קודם לא הייתה לי". אדל וקונצקי הגישו תיק פרטיות נגד סוכנות צילום בבריטניה שפרסמה תמונות פפראצי פולשניות של בנם שצולמו במהלך טיולים משפחתיים ב-2013. עורכי דין העובדים מטעמם קיבלו פיצויים מהחברה ביולי 2014. אדל גם סיפרה על שסבלה מדיכאון לאחר לידה, חרדה והתקפי פאניקה.

בתחילת 2017, הצהובונים החלו לשער כי אדל וקונצקי נישאו בסתר כאשר הם נצפו עונדים טבעות תואמות על הקמיצה שלהם. במהלך נאום הקבלה שלה בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-59 לאלבום השנה, נראה שאדל אישרה את הדיווחים הללו כשהיא התייחסה לקונצקי כ"בעלי" כשהודתה לו. היא חזרה על כך במרץ 2017, ואמרה לקהל בהופעה בבריסביין, אוסטרליה, "אני נשואה עכשיו". עם זאת, בראיון ב-2021 לווג הבריטי, היא חשפה שהם למעשה נישאו ב-2018, ונפרדו באותה שנה. במהלך תקופה זו, אדל הפכה לאם בבית. באפריל 2019, נציגיה של אדל אישרו את הפרידה באמצעות סוכנות ידיעות "Associated Press", ואישרו שהיא וקונצקי ימשיכו לגדל את בנם יחד. ב-13 בספטמבר 2019, דווח כי אדל הגישה בקשה לגירושין מקונצקי בארצות הברית. גירושיהם הסתיימו ב-4 במרץ 2021.

בשנת 2021, החלה לצאת אדל עם סוכן הספורט האמריקאי ריץ' פול.

נכון לסוף שנת 2021, הונה של אדל מוערך בכ-220 מיליון דולר.

ביקורות

העיתון "Seattle Post-Intelligencer" כינה את אדל כ"מלכת הנשמה" בשל הצלחתה המוקדמת כזמרת-יוצרת מוזיקת נשמה, בעוד שהיא כונתה כ"מלכת הלבבות" על ידי מגזינים כמו "Vogue" ו-"Vanity Fair". בשנת 2014, אדל כבר נחשבה ל"אייקון תרבותי בריטי", כאשר צעירים מכל רחבי העולם שמו אותה בין "קבוצת האנשים שהם הכי קשורים לתרבות הבריטית", שכללה את ויליאם שייקספיר, המלכה אליזבת השנייה, דייוויד בקהאם, ג'יי קיי רולינג, הביטלס, צ'רלי צ'פלין ואלטון ג'ון.

 

ריצ'רד ראסל, מייסד חברת התקליטים XL Recordings, החמיא לאדל על כך שיש לה פוטנציאל רב לשנות את האופן שבו נשים נתפסות בתעשיית המוזיקה על ידי "התמקדות במוזיקה ולא במיניות". העיתון האמריקני "הניו יורקר" כינה אותה בתור "זמרת הנשמה החיה הפופולרית ביותר בעולם", בהיותה רק בגיל 27. באתר האינטרנט הרשמי של מגזין ניו יורק "Vulture", הכותבת ג'יליאן מייפס ציינה כי אדל היא "בין האייקונים התרבותיים הנשיים הגדולים הראשונים שהגיעו לדרגים הגבוהים ביותר של הצלחה מסחרית מבלי שתצטרך להפוך את עצמה לבדיחות שמנות בדרך". עיתונאי מגזין "Time", סם לנסקי תיאר אותה כ"קול לכל דור" והצהיר עוד כי "אדל מגשרת בין העבר של מוזיקת הפופ ועתידה".

מגזין בילבורד שיבח את אדל על החייאת תעשיית המוזיקה ב-2011, השנה שבו הוציאה אדל את אלבומה השני-21, וכתב: "היא הייתה נוכחות ייחודית לא רק ב-2011, אלא בכל הפופ של המאה ה-21: זמרת וכותבת שירים מוכשרת בטבעיות עם חופשה." אתר התרבות האוסטרלי "Junkee" והמגזין "Consequence" זיכו אותה על כך שהחייאה את מוזיקת הפופ ואמרו "עידן חדש של פופ שניתן להזדהות איתו" בעקבות ההצלחה הביקורתית והמסחרית של 21.

השפעות

מגזין רולינג סטון רשם את אדל במקום ה-22 ברשימת 200 הזמרות הגדולות בכל הזמנים לשנת 2023 ואילו "הטיימס" כינה אותה כזמרת השנייה הטובה ביותר של המאה ה-21 ברשימת 20 זמרות הסולו הטובות ביותר. "Consequence of Sound" דירג את אדל במקום ה-34 ברשימת 100 הזמרות הגדולות בכל הזמנים, ותיאר את קולה כ"אתלטי ואותנטי" ו"כוח לא מתנצל עם כישרון לטון ויכולת להחדיר להופעותיה רגש אמיתי". בשנת 2019, חברת המדיה "Insider" רשמה אותה בין האמנים המובילים של העשור, וכתבה: "האמנות והסגנון שלה פרצו דרך בתקופה של מוזיקת פופ משמחת במיוחד, וסללו את הדרך לאמנים אחרים לשבור את התבנית". אדל ועבודותיה השפיעו על אמני הקלטות רבים, כולל ביונסה, בילי אייליש, ג'ס גלין, קונאן גריי, פרייה ריידינגס, סיגריד, סם סמית', טום ווקר, וליזו.

 

אדל מכרה למעלה מ-170 מיליון תקליטים ברחבי העולם עם מכירות של 70 מיליון אלבומים ולמעלה מ-100 מיליון במכירות בודדות (נכון לשנת 2022), מה שהופך אותה לאחת מאמני המוזיקה הנמכרים ביותר בעולם, והיא אחת האמנים שמביאים את מירב ההכנסות לתעשיית המוזיקה ביום.

בטקס פרסי הגראמי ה-51 בשנת 2009, בגיל 21, זכתה אדל בפרסים בקטגוריות תגלית השנה והופעת הפופ הנשית הטובה ביותר. היא גם הייתה מועמדת בקטגוריות תקליט השנה ושיר השנה. הצלחת אלבום הבכורה שלה, 19, זיכתה את אדל במועמדת לשלושה פרסי המוזיקה הבריטית בקטגוריות אמנית סולו בריטית (אנ'), סינגל השנה הבריטי (אנ') ולאמן החדש הטוב ביותר (אנ'). לאחר מכן, ראש ממשלת בריטניה באותה התקופה, גורדון בראון שלח מכתב תודה לאדל ובו כתב "עם הצרות שהמדינה נמצאת בה מבחינה כלכלית, את אור בקצה המנהרה".

אלבומה השני של אדל, 21, זיכה אותה בשישה פרסי גראמי, כולל אלבום השנה; שני פרסי המוזיקה הבריטית, כולל אלבום השנה הבריטי. אדל הייתה האמנית השנייה והאישה הראשונה, שקדם לה הזמר האמריקאי כריסטופר קרוס, שזכתה בכל ארבעת הפרסים הגדולים הכלליים לאורך הקריירה שלה. "ארבעת הפרסים הגדולים" כוללים את אלבום השנה, תקליט השנה, שיר השנה ותגלית השנה. הצלחת האלבום גרמה לזכיות רבות בספר השיאים של גינס. עם 21 שבועות לא רצופים במקום הראשון בארצות הברית, אדל שברה את שיא האלבום הארוך ביותר במקום הראשון על ידי אישה בתולדות בילבורד, כשהיא ניצחה את השיא שהחזיק בעבר בפסקול "The Bodyguard" של ויטני יוסטון. 21 החזיק את השבוע ה-23 במקום הראשון במרץ 2012, מה שהפך אותו לאלבום הארוך ביותר במקום הראשון מאז 1985, והוא הפך לאלבום הרביעי הנמכר ביותר בעשר השנים האחרונות בארצות הברית. 21 הוא גם האלבום השני הנמכר ביותר בבריטניה בכל הזמנים. ב-6 במרץ, 21 הגיע ל-30 שבועות לא רצופים במקום הראשון במצעד ה-ARIA האוסטרלי, מה שהפך אותו לאלבום הראשון הכי ארוך באוסטרליה במאה ה-21, ולמקום השני הכי ארוך אי פעם. בשנת 2010, האלבומים 21 או 19 של אדל היו פופולריים מאוד בבריטניה בתקופה מסוימת, ובשלב אחד נמכר עותק כל 7 שניות.

בפברואר 2012, אדל נרשמה במקום החמישי ברשימת 100 הנשים הגדולות במוזיקה של VH1. באפריל 2012, מגזין "Time" ציין את אדל כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם.

בסוף השבוע של-3 במרץ 2012, אדל הפכה לאמנית הסולו הראשונה בעלת שלושה סינגלים בטופ 10 של בילבורד הוט 100 בו-זמנית עם "Rolling in the Deep", "Someone Like You" ו-Set Fire to the Rain וכן לאמנית הראשונה בעלת שני אלבומים בטופ 5 של בילבורד 200 ושני סינגלים בטופ 5 של בילבורד הוט 100 בו זמנית. אדל הגיעה לראש רשימת המוזיקאים העשירים של סאנדיי טיימס לשנת 2012 בבריטניה מתחת לגיל 30, ונכנסה לטופ 10 של "40 מייצרי הכסף המובילים" של מגזין בילבורד.

בטקס פרסי אייבור נובלו לשנת 2012 במאי, אדל נבחרה לכותבת השירים של השנה, ו-"Rolling in the Deep" זכה בפרס היצירה הכי מבוצעת של 2011. בטקס פרסי ה-BMI לשנת 2012 שהתקיים בלונדון באוקטובר, אדל זכתה בשיר השנה (על "Rolling in the Deep") כהכרה בכך שהשיר היה המושמע ביותר בטלוויזיה וברדיו בארצות הברית בשנת 2011. בשנת 2013, אדל זכתה בפרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר על סרטו של ג'יימס בונד "סקייפול", עם השיר באותו השם. זהו השיר הראשון של ג'יימס בונד שזוכה באוסקר והחמישי שהיה מועמד אחרי "For Your Eyes Only"‏ (1981), "Nobody Does It Better"‏ (1977), "Live and Let Die"‏ (1973) ו-"The Look of Love"‏ (1967). "Skyfall" זכה בפרס המוזיקה הבריטי לסינגל הבריטי הטוב ביותר בטקס פרסי המוזיקה הבריטית ה-33.

ביוני 2013, אדל מונתה למסדר האימפריה הבריטית ברשימת הכבוד לכבוד יום הולדתה של המלכה עבור תרומותיה למוזיקה, והיא קיבלה את הפרס מהנסיך צ'ארלס בארמון בקינגהאם ב-19 בדצמבר 2013. בפברואר 2013, היא נבחרה לאחת מ-100 הנשים החזקות ביותר בבריטניה על ידי מגזין "Woman's Hour".

אלבומה השלישי של אדל, 25, שיצא בשנת 2015, הפך לאלבום הנמכר ביותר של אותה השנה ושבר שיאי מכירות כבר בשבוע הראשון במספר שווקים, כולל בריטניה וארצות הברית. 25 היה אלבומה השני שקיבל תעודת יהלום בארצות הברית וזיכה אותה בחמישה פרסי גראמי, כולל פרס הגראמי השני שלה לאלבום השנה, וארבעה פרסי המוזיקה הבריטית, כולל פרס המוזיקה הבריטית השני שלה לאלבום הבריטי. עם 15 פרסים מתוך 18 מועמדויות, אדל זכתה ביותר גראמי מכל אישה אחרת שנולדה מחוץ לארצות הברית. שבעת השבועות שהייתה אדל בראש מצעד האלבומים בבריטניה העלו את הסכום הכולל שלה ל-31 שבועות במקום הראשון בבריטניה עם שלושת האלבומים שלה, ושברו את השיא הקודם של מדונה, של רוב השבועות במקום הראשון במופע נשי בבריטניה. הסינגל המוביל מהאלבום, "Hello", הפך לשיר הראשון בארצות הברית שמכר למעלה ממיליון עותקים דיגיטליים תוך שבוע מאז יציאתו.

בטקס פרסי אייבור נובלו לשנת 2016, אדל נבחרה לכותבת השירים של השנה בפעם השנייה על ידי האקדמיה הבריטית לכותבי שירים, מלחינים וסופרים. באפריל 2016 היא הופיעה בפעם השנייה ברשימת טיים 100 של האנשים המשפיעים בעולם. אדל הוכנסה לשדרת התהילה של רויאל אלברט הול בשנת 2018, מה שהפך אותה לאחת מאחד עשר המקבלים הראשונים של כוכב בשדרה. אלבומי האולפן שלה 21 ו-25 היו שני האלבומים הנמכרים ביותר של שנות ה-2010 בבריטניה. בדצמבר 2019, תחנות הטלוויזיה והרדיו הגדולות בישראל, ביניהם אתר "מאקו" כינו אותה לזמרת העשור של שנות ה-2010.

בשנת 2021, אדל נבחרה לאמנית האלבומים הנמכרת ביותר בבריטניה במאה ה-21, בהתבסס על נתוני חברת המצעדים הרשמית. במאי 2022, מגזין "Time" כלל אותה בפעם השלישית בין 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם בקטגוריית ה"אייקונים". מכיוון שאדל זכתה בפרסי אמי, גראמי ואוסקר, חסר לה פרס טוני כדי להשיג "סטטוס EGOT" החל משנת 2022. בדצמבר 2023, אדל נרשמה ב-100 הנשים של 2023 בכוח הבידור של הוליווד ריפורטר, וקיבלה את פרס המנהיגות של שרי לנסינג.

  ערכים מורחבים – דיסקוגרפיה של אדל, שירים שהוקלטו על ידי אדל

אלבומי אולפן

• 2008: 19
• 2011: 21
• 2015: 25
• 2021: 30

מיני אלבומים

• 2009: ITunes Live from SoHo
• 2011: ITunes Festival: London 2011

אלבומי וידאו

• 2011: Live At The Royal Albert Hall

סיבובי הופעות

• 2008–2009: An Evening with Adele
• 2011: Adele Live
• 2016–2017: Adele Live 2016
• 2022: BST Hyde Park

הופעות קבועות

• 2022–2024: Weekends with Adele
• 2024: Adele in Munich

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אדל (זמרת)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדל (זמרת)

	ספר: אדל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

•   אתר האינטרנט הרשמי של אדל

•   אדל, ברשת החברתית פייסבוק
•   אדל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   אדל, ברשת החברתית אינסטגרם
•   אדל, סרטונים בערוץ היוטיוב
•   אדל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
•   אדל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
•   אדל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
•   אדל, באתר אייטונס (באנגלית)
•   אדל, באתר ספוטיפיי
•   אדל, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
•   אדל, באתר Last.fm (באנגלית)
•   אדל, באתר AllMusic (באנגלית)
•   אדל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
•   אדל, באתר דיזר
•   אדל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
•   אדל, באתר Discogs (באנגלית)
•   אדל, באתר Songkick (באנגלית)
• אדל, באתר Genius
• אדל, באתר SecondHandSongs
•   אדל, באתר בילבורד (באנגלית)
•   אדל, באתר טיידל (באנגלית)
• אדל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שרון מולדאבי, פרופיל 21, באתר ynet, 29 בינואר 2011
• אליוט, יציבה ובוטחת: על האלבום החדש של אדל, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2011
• טום למונט, אובזרבר, אני אוהבת לשמוע את הקהל שלי נושם: ריאיון עם אדל, באתר nrg‏, 10 באפריל 2011
• טים ג'ונז, הגרדיאן, מישהי כמוה: הנסיקה המהירה של הזמרת אדל, באתר הארץ, 12 באפריל 2011
• שני גורקביץ'‏, "21" של אדל הוא האלבום הנמכר ביותר במאה ה-21 בבריטניה, באתר וואלה!‏, 5 בדצמבר 2011
• ניב הדס, הברבור: אדל היא אשת השנה בתרבות, באתר nrg‏, 27 בדצמבר 2011
• אור ברנע, בגלל המוזיקה, בגלל הרגש: השנה של אדל, באתר ynet, 30 בדצמבר 2011
• ליהי אלבז, זמרת בהפרעה: מה עובר על אדל?, באתר Xnet‏, 11 בפברואר 2013
• ענבל חייט, ‏שברון הלב שעומד מאחורי ההצלחה של אדל, באתר onlife,‏ 8 בנובמבר 2015
• פרד אלן, The Interview People, הקול בראש, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2015
• תמר מרקוביץ'‏, רולינג אין דה שיק: האבולוציה האופנתית של אדל, באתר וואלה!‏, 26 בנובמבר 2015  
• בריאן היאט, רולינג סטון, פשוט אדל, באתר ידיעות אחרונות, 8 בדצמבר 2015  
•   מיכל רמתי, בלי קמפיינים פרסומיים ושיווק עצמי: כך הפכה אדל למותג בפני עצמה, באתר TheMarker‏, 22 בינואר 2016
•   טל גלעדי, הגברת הראשונה, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בנובמבר 2021