תוסף תזונה

יש תוספי תזונה שמומלצים לציבור מסוים, כגון צמחוניים, תינוקות, נשים בהריון וכדומה.

תוספי תזונה אינם נחשבים לתרופה. תוספי תזונה מיוצרים במפעלים ייעודיים ונדרשים לקבל אישור שיוצרו בתנאי ייצור נאותים (GMP). בין התוספים הנפוצים ניתן לציין ויטמינים ומולטיוויטמינים, מינרלים, ברזל, חומצה פולית פרוביוטיקה, חומצות שומן כגון אומגה 3, תוספי תזונה טבעיים המומלצים ברפואה האלטרנטיבית, ותוספים ייעודיים לאתלטים .

נכון ל-2015 שוק תוספי התזונה בארצות הברית מוערך ב-37 מיליארד דולרים וישנם 50,000 תוספי תזונה שונים למכירה בארצות הברית לבדה.

אין להתבלבל בין תוסף תזונה לבין "תוסף מזון", הכולל רכיבים המוספים למוצרי מזון כגון צבעי מאכל, ממתיקים וכדומה.

ישנם מספר תוספי תזונה, שמחקרים קליניים מובהקים הראו תועלת ברורה אצל הנוטלים אותם. כך לדוגמה נטילת ויטמין D , חומצה פולית, וברזל לנשים בהריון.

מחקרים מדעיים אחרים מצאו קשר בין צריכה נבונה של תוספי תזונה לבין שיפור באיכות החיים. לדוגמה מחקר בארצות הברית, מצא שיפור משמעותי באיכות החיים של שחקני פוטבול מקצועיים לאחר פרישתם. תוספי התזונה הקלו על כאבים כרוניים, וגרמו לשיפור בבריאות הנפש והזיכרון.

עם זאת, מרבית החוקרים והרופאים מסתייגים מהמלצות לכלל האוכלוסייה על נטילת תוספי תזונה מסוימים, ומזהירים שכדאי לצרוך אותם רק בנסיבות בריאותיות מסוימות, לאחר היוועצות עם רופא, ואך ורק דרך בתי המרקחת ומפיצים מורשים. חוקרים אלו נתלים במחקרים שונים על השפעות שליליות שעלולות להיגרם כתוצאה מנטילת תוספי ויטמינים ללא סיבה מיוחדת, ביניהם מחקר מטא-אנליזה שאוגד בתוכו 277 מחקרים, שהראו ששילובים מסוימים של תוספי ויטמינים עם הרגלי תזונה עלולים להגביר סיכון לשבץ.

פיקוח ורגולציה

 

בארצות הברית, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה-FDA, אוסר על משווקי תוספי תזונה לציין כי הם יכולים לרפא או לסייע למנוע מחלות. הם יכולים לציין כי לתוסף עשוי להיות השפעה חיובית על הבריאות, אך ורק אם יש מחקרים מדעיים שתומכים בכך.

עם זאת, יש מבקרים רבים הטוענים כי החוק הנוכחי והפיקוח רופף מדי והיכולת לקנות תוספי תזונה באינטרנט מסכנת את הציבור. משרד המבקר בארצות הברית, המספק לקונגרס נתונים, דיווח כי בבדיקות שונות של תוספי תזונה נמצאו חומרים שעלולים להיות מסוכנים — ובהם ארסן, כספית וקדמיום, 59% מהתוספים הכילו סוגי צמחי מרפא השונים מאלה שצוינו בתווית והמינונים שנמצאו בפועל בגלולות ששווקו היו שונות משמעותית מאלו שצוינו על התווית.

ב-2015 בפשיטה של משטרת ישראל, בשיתוף האגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, נתפסו תוספי תזונה מזויפים מסין והודו שהבטיחו לסייע בהרזיה, לטפל באין אונות וסטרואידים אנאבוליים ל"ניפוח" שרירים. המוצרים הכילו חומרים תרופתיים פעילים ומסוכנים שאסורים לנטילה ללא מרשם רופא, ואף עשויים לגרום לשבץ ופגיעה בכבד.

• רפואה אלטרנטיבית
• טיפול תרופתי עצמי

  מדיה וקבצים בנושא תוסף תזונה בוויקישיתוף

• תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997, באתר משרד הבריאות
• איילת נדיב, תוספי תזונה: למה מסוכן לקחת יותר מדי?, באתר ynet, 12 בנובמבר 2014
• רנן נצר, ‏מכורים: מה אתם לא יודעים על הסכנות בתוספי התזונה, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2017
• תוסף תזונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   תוספות לתזונה, דף שער בספרייה הלאומית