סופר-פארם: רשת בתי מרקחת בישראל, ובפולין

החברה נוסדה בשנת 1978 על ידי משפחת קופלר, והיא כוללת נכון למרץ 2024 285 סניפים ברחבי ישראל, בהם מוצע מגוון רחב של תרופות, תוספי תזונה, ויטמינים, קוסמטיקה, טואלטיקה ומוצרי תינוקות. המחזור לשנת 2019 עמד על מעל 5.35 מיליארד שקל. בנוסף הרשת פועלת גם בפולין.

סופר-פארם (ישראל) בע"מ

משרדי הנהלת סופר-פארם, הרצליה
נתונים כלליים
סוג	חברה פרטית
מייסדים	מורי קופלר ומשפחת קופלר
תקופת הפעילות	1978–הווה (כ־46 שנים)
מיקום המטה	הרצליה
משרד ראשי	ישראל הרצליה, ישראל
בעלות	משפחת קופלר (66%) קבוצת יוניון (33%)
ענפי תעשייה	קמעונאות
מוצרים עיקריים	תרופות, תוספי תזונה ויטמינים, קוסמטיקה, טואלטיקה ומוצרי תינוקות
הכנסות	5.35 מיליארד שקל (2019)
רווח	250 מיליון שקל (2019)
מנכ"ל	ניצן לביא
עובדים	כ-9,000 (2019)
אתר החברה

השנים הראשונות

רשת "סופר-פארם" נוסדה בשנת 1978 על ידי משפחת קופלר. על פי הדגם של רשת Shoppers Drug Mart, רשת בתי המרקחת בקנדה שייסד איש העסקים הקנדי-יהודי מורי קופלר בשנת 1962. בשנות ה-70 ביקר מורי קופלר בישראל והחליט להקים בארץ רשת דומה לזו שהקים בקנדה.

באותן השנים רק לרוקחים היה מותר לפתוח בתי מרקחת, ולכן הסניף הראשון נפתח בשותפות עם אלי הולצמן, רוקח צעיר שסיים את לימודיו בארצות הברית. הסניף הראשון נפתח בשכונת נווה אמירים שבהרצליה במאי 1978, ויצר חידוש בקמעונאות בישראל על ידי שילוב בין בית מרקחת, מחלקת קוסמטיקה, טואלטיקה ותינוקות אשר זמינים בכל יום לרבות בשבת. כל המוצרים בחנות, מלבד התרופות, נמכרו בשירות עצמי. שנתיים לאחר מכן נפתח הסניף השני בשכונת ניות בירושלים, והסניף השלישי נפתח ב-1980 בבאר שבע. בשנת 1982 נפתחו שני סניפים בפתח תקווה והרשת מנתה 5 סניפים. פתיחת סניפים נוספים הוגבלה בגלל הגבלות של פקודת הרוקחות, שקבעה, בין היתר, כי בית מרקחת נוסף לא יכול להיות מוקם במרחק קטן מ-500 מטר מבית מרקחת קיים (זאת במטרה להבטיח פריסה של בתי מרקחת ואפשרות שלהם לפעול ברווחיות). בנוסף הייתה הגבלה על מכירת תרופות ללא מרשם רופא בשירות עצמי. בשנת 1986 הודיעה הרשת שתעזוב את ישראל אם מגבלות אלו לא יוסרו. מגבלה נוספת הייתה שקופות החולים מכרו כ-80% מהתרופות בבתי המרקחת שבבעלותם ובתי המרקחת הפרטיים החזיקו רק 20% מהשוק. בשנת 1985 הצליחה סופר-פארם לחתום על הסכם בלעדי למכירת תרופות למבוטחי קופת חולים מכבי. בשנת 1987 הצליחה להביא לביטול הבלעדיות של קופת חולים מאוחדת במרשם תרופות בבתי מרקחת בירושלים.

בסוף שנות ה-80 נאבקה סופר-פארם בבתי המרקחת הפרטיים, במטרה לפתוח סניפים במיקומים אטרקטיבים, למרות מגבלת 500 המטר מבתי מרקחת קיימים. במרץ 1988 נאלצה לפתוח סניף במרכז חורב ללא בית מרקחת בגלל התנגדות של בתי מרקחת סמוכים. במרץ 1989 זכתה הרשת בעתירה שהגישה לבג"ץ לאפשר לה לפתוח בית מרקחת במקום. בנובמבר 1990 הוציא בג"ץ צו ביניים שאסר על פתיחת סופרפארם בקניון השרון.

בתחילת 1990 מנתה הרשת 15 סניפים, והיא פתחה לראשונה סניף בתל אביב. במאי 1990 פתחה סניף בדיזנגוף סנטר, שוב תחילה ללא פעילות של בית מרקחת, בגלל התנגדות בתי המרקחת שבסביבה.

פריצת הדרך והתרחבות הרשת

ביוני 1990 מונה אהוד אולמרט לשר הבריאות ורשת סופר-פארם הפעילה עליו לחצים להסיר את כל המגבלות על פתיחה וניהול של בתי מרקחת בישראל. אולמרט מינה ועדת בדיקה שהמליצה להסיר את כל המגבלות, בין היתר הוסרו המגבלות על מכירת תרופת ללא מרשם, ניתן אישור למכור תרופות ללא מרשם בכל חנות, והוסרה המגבלה שחייבה בעל בית מרקחת להיות רוקח מוסמך. זאת למרות מאבק של הסתדרות הרוקחים בישראל נגד השינויים עקב חשש מפגיעה בבתי המרקחת הפרטיים.

אחרי הסרת המגבלות סופר-פארם החלה להתרחב במהירות, ופתחה סניפים במיקומים אטרקטיביים, בעיקר בקניונים. הרשת גם נכנסה לתחומי פעילות חדשים. החלה למכור טלפונים סלולריים, ולהציע שירות פיתוח סרטי צילום.

חברת האם של סופר-פארם, שבבעלות משפחת קופלר GLI (Global Retail Invesrments), הייתה שותפה להקמת רשת אופיס דיפו בישראל בשנת 1992, קיבלה את הזיכיון בישראל של רשת בלוקבסטר להשכרת סרטים ב-1994, ואת הזיכיון של טויס אר אס ב-1995. ביוני 1997 זכתה סופר-פארם, בשותפות עם קרדן השקעות ו"לאומי ושות'" (בית ההשקעות של בנק לאומי) בזיכיון של רשת הריהוט השוודית איקאה בישראל. אך ברגע האחרון החליטה סופר-פארם, שהייתה השותפה הבכירה בקבוצה, לוותר על הזיכיון והוא עבר לחברת פישמן רשתות מקבוצת פישמן ורשת הריבוע הכחול.

בשנת 2000 מנתה הרשת כבר 87 סניפים ומחזור המכירות שלה הגיעה ל-1.6 מיליארד שקל.

בקיץ 2000 הייתה סופר-פארם שותפה להקמת אתר המסחר האלקטרוני P1000. בשנת 2004 רכשה חברת אינטרנט זהב את מלוא הבעלות באתר. במאי 2007, רכשה לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, 18% ממניות סופר-פארם תמורת 180 מיליון שקל, לפי שווי חברה של מיליארד שקל. העסקה עם לאומי כללה גם את ההחזקות בפעילות אופיס דיפו, טויס אר אס ובלוקבסטר בישראל.

בשנת 2008 הגיע מחזור המכירות של הרשת בישראל לראשונה למעל 3 מיליארד שקל.

בעשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 מנתה הרשת למעלה מ-190 סניפים בישראל. באפריל 2013, רכשה דיסקונט שוקי הון, זרוע ההשקעות בנק דיסקונט 10.4% ממניות הרשת תמורת 150 מיליון שקל. המוכרים בעסקה היו לאומי פרטנרס (5%) ומנכ"ל סופר-פארם, ליאור רייטבלט (5.4%). ביולי 2013 מונה רייטבלט ליושב ראש במקום קופלר, לאחר ששימש כמנכ"ל מאז 1993. את תפקיד מנכ"ל החברה קיבל ניצן לביא. בסוף 2015 עזב רייטבלט את תפקידו, וקופלר חזר לתפקיד יושב-הראש.

בפברואר 2019, הודיעה הרשת שהיא מתכננת הנפקה בבורסה לפי שווי שוק של כ-2 מיליארד שקל. אך באפריל 2019 הבנקים לאומי ודיסקונט וכן בעל השליטה קופלר מוכרו כ-33% מסופר-פארם לאיש העסקים ג'ורג' חורש לפי שווי של כ-1.7 מיליארד שקל, כלומר תמורת כ-560 מיליון שקל.

בספטמבר 2019, רכשה מחברת טבע 50% מפעילות שירות טבע ביתי והמרכז להכנות רוקחיות של טבע באשדוד, תמורת סכום מוערך של 30 מיליון שקל. מרכז ההכנות הרוקחיות של טבע עוסק בהכנת תרופות סטריליות, שמיוצרות באופן ייחודי משום שאין כדאיות כלכלית לייצרן כמוצר מדף. הכנסותיו של המרכז נאמדות ב–100 מיליון שקל בשנה.

בדצמבר 2019, הודיעה הרשת שהיא נכנסת לתחום המזון ותפתח רשת חנויות בשם "דיילי". באפריל 2021 הושקו שישה סניפים של דיילי'ס - במתחם הבורסה ברמת גן, במגדלי אלון בתל אביב, במגדל עזריאלי שרונה בתל אביב, בהרצליה פיתוח, בירושלים ובלוד. בחלק מהסניפים מדובר בשדרוג של סניף קיים, ואילו בבורסה ברמת גן מדובר בחנות חדשה של הרשת.

זכיינות בשיטת העמית

הרשת פועלת בשיטת זכיינות ייחודית שהגה מורי קופלר: כל חנות היא בבעלותו ובניהולו של זכיין עצמאי, המשמש עמית של החברה ומקבל ממנה שירותים. העמית, בדרך כלל רוקח, הוא בעל החברה המפעילה את הסניף, והרכוש הקבוע, הרישיונות והאשראי הכספי מגיעים מהמשרד המרכזי. העמית מתפקד כאחראי על התוצאות התפעוליות והחברה מספקת מומחיות תאגידית, הסכמי סחר, קמפיינים שיווקיים והסדרי מימון. שיטה זו ממריצה את העמית להצליח ומשיגה את התוצאות הרווחיות ביותר עבור הרשת ועבור עמיתיה. 49% מעמיתי סופר-פארם הן נשים.

המותג הפרטי Life ומועדון הלקוחות LifeStyle

 

 

סופר-פארם הייתה החברה הראשונה בישראל שהשיקה מותג פרטי בשנת 1995 בשם Life (לייף). המותג פעיל בתחומי הבריאות והיופי ומציע אלפי מוצרים: החל בתרופות, ויטמינים וציוד פארא-רפואי עבור במוצרי קוסמטיקה, בקבוקים, מוצצים ודייסות לתינוקות וכלה במוצרי טואלטיקה. בשנת 2013 נתח המותג מסך מכירות סופר-פארם עמד על 12.5%. בשנת 2014 נכנסה סופר-פארם לתחום החיתולים עם השקת חיתולי Life Baby's – חיתולי פרימיום במחיר אטרקטיבי.

סופר-פארם הקימה בשנת 1997 את מועדון ההטבות "לייף סטייל" שהקנה לחברים בו הטבות בסופר-פארם, מקדונלד'ס ואופיס דיפו באמצעות שימוש בכרטיס אשראי ייעודי. בסוף 2009 החלה החברה לשווק את LifeStyle plus, כרטיס מועדון המשמש גם ככרטיס אשראי לשימוש בכל בית עסק, שהושק בשיתוף עם חברת ישראכרט וכיום המועדון מונה מעל ל-500 אלף לקוחות.

רשת "סופר לינק"

בשנת 1996 החלה הרשת למכור טלפונים סלולריים של רשת פלאפון תקשורת מסוג "מנגו" (טלפונים שהיו מוגבלים בשיחות ליעדים מסוימים ונמכרו במחיר מוזל). בסוף 1998 חתמה על הסכם למכירת מכשירי טלפון של פרטנר תקשורת שהוקמה באותה עת, במקום מכשירים של רשת פלאפון. בשנת 2000, הודיעה על הקמת תת-הרשת "סופר לינק", למכירת טלפונים וציוד תקשורת, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת פרטנר.

בשנת 2006 נכנסה לרשת כשותפה שווה חברת סולגוד, יבואנית מוצרי תקשורת. על פי התכנון הייתה הרשת אמורה לגדול ל-20 סניפים, אולם בתחילת 2010 פורקה השותפת והרשת נסגרה לאחר שלא עמדה בציפיות מבחינת הרווחיות.

סופר-פארם אופטיק

בשנת 2008 הקימה סופר-פארם את "סופר-פארם אופטיק" – רשת אופטיקה בקונספט של חנות בתוך חנות בסניפי הרשת. הסניף הראשון שנפתח תחת קונספט זה היה בקניון ערים בכפר סבא, והושקעו בו 600 אלף שקל. ועד שנת 2010 הצטרפו 24 סניפים נוספים לקונספט זה. בין השאר מציעה הרשת שירות של "שכפול משקפי ראייה" ללא בדיקה אופטמטריסטית, תוך התאמת העדשות המשוכפלות למסגרת חדשה. אסטרטגית החדרת המותג לשוק הייתה באמצעות מחירים מוזלים תוך כדי ניצול היתרון עלויות התפעול של הפעלת הרשת בתוך הסניפים הקיימים. בשנת 2018 הופעלו 44 סניפי "סופר-פארם אופטיק" מחזור המכירות של הרשת הוערך בכ-120 מיליון שקל.

בפברואר 2020 הודיעה הרשת כי תשקיע 20 מיליון שקל בהרחבת מחלקות האופטיקה ומגוון המוצרים, במטרה להיות רשת האופטיקה הגדולה בישראל תוך שלוש שנים.

בקיץ 2020 נפתח לראשונה סניף של אופטיקה בלבד באילת, כחנות עצמאית, ולא כזו שבתוך סניף של הרשת.

ביטוח

בשנת 2013, נכנסה סופר פארם לעסקי הביטוח, תחת המותג " Life Direct" בשותפות עם חברת ביטוח ישיר, והחלה בשיווק פוליסות ביטוח רכב, דירה, נסיעות לחו"ל ותאונות אישיות. אחר כך הרחיבה את פעילותה גם לביטוחי בריאות וביטוחי משכנתאות. בשנת 2020 הופסקה השותפות על ביטוח ישיר והרשת החלה לעבוד עם חברת AIG.

סופר פארם גאלרי

במרץ 2021 השיקה סופר-פארם את סניף הקונספט הראשון של תת-הרשת "סופר פארם גאלרי" בראשון לציון, בהשקעה של 10 מיליון שקלים, ובעיצוב של כלבו אירופי. הסניף מתפרש על פני שתי קומות, בשטח של 800 מ"ר. קומת הקרקע כולה מוקדשת למוצרי קוסמטיקה וטיפוח. הקומה העליונה של הסניף כוללת מתחם דרמו-קוסמטיקה רחב, מתחם אופטיקה עם מעבדת בדיקות ראייה ומוצרים נוספים.

פולין

 

בשנת 2000 נכנסה הרשת לפעילות בפולין, אך פתיחת החנות הראשונה של הרשת התעכבה זמן רב, לאחר שהרשויות בפולין עיכבו את האישור לפעילת הרשת במדינה. החנות הראשונה נפתחה לבסוף בסוף שנת 2001 בוורשה. על פי תוכניתה העסקית, הייתה החברה אמורה להפעיל בפולין 50 סניפים עד סוף 2004 ו-400 סניפים עד 2008. אך במדינה עבר חוק המגביל את האפשרות של חברות מסחריות לפתוח בתי מרקחת והמשך פיתוח הרשת במדינה הואט, עד שבוטלה התקנה. בסוף 2002 הציגה תוכנית עסקית חדשה להקמת 50 סניפים בפולין בהשקעה של 30 מיליון דולר, תוך 4 שנים ו-150 בטווח הארוך.

עד שנת 2010 פתחה הרשת 33 סניפים ומחזור המכירות השנתי בפולין הגיעה ל-160- מיליון דולר. ו-30% מרווחיה של הרשת כולה הגיעו מהפעילות בפולין. בנוסף הרווחיות בפולין הייתה גבוהה ב-50% מזו הנובעת מהפעילות בישראל.

בשנת 2017 הפעילה הרשת 68 סניפים בפולין, אך חוק חדש שעבר בפרלמנט הפולני הגביל את פתיחתם של סניפים חדשים. על פי החוק רשתות בתי מרקחת יכולות להפעיל רק עד 4 סניפים, זאת במטרה להגן על בעלי העסקים הקטנים מהשתלטות של רשתות ענק על השוק. לסופר-פארם הותר להמשיך להפעיל את הסניפים הקיימים אך נאסר עליה לפתוח סניפים נוספים.

סין

בשנת 2001, לאור העיכובים בפתיחת סניפי הרשת בפולין החלה סופר-פארם לבדוק את האפשרות להיכנס לשוק הסיני. בשנת 2004 הציגה תוכנית להקמת רשת עם 5,000 סניפים בסין. אולם רק בסוף 2005 החלה לפעול במדינה לאחר שרכשה רשת מקומית המונה 37 סניפים. בשנת 2011 מכרה את הרשת, תמורת פי ארבעה מהסכום שבו נרכשה, לאחר שהרחיבה את פעילותה ל-87 סניפים.

בשנת 2012 שוב רכשה את השליטה ברשת מקומית של בתי מרקחת המונה 17 סניפים, תמורת כ-4 מיליון דולר. ב-2019 נמכרה רשת זו לשותפים המקומיים.

העסקה פוגענית

בשנת 2004 פתחו קופאי וקופאיות הרשת במאבק נגד תנאי ההעסקה הפוגעניים שאסרו עליהם לשבת במהלך משמרת של 8 שעות, החשש המתמיד מבדיקות של לקוח סמוי, והתקנת מצלמות שעוקבות אחרי העובדים במהלך כל המשמרת. אף על פי שהמאבק קיבל הד ציבורי ותמיכה מארגונים חברתיים, דוגמת "קו לעובד", ו"חברה צודקת", סופר-פארם התעקשה שלא לשנות את תנאי העבודה. לאחר מאבק ציבור נחקק בשנת 2007 "חוק הזכות לעבודה בישיבה", שקיבל את הכינוי 'חוק הקופאיות'. יוזמי החוק, חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה), גדעון סער (ליכוד), זבולון אורלב (מפד"ל) ומרינה סולודקין (קדימה), אף ערכו ביקור בסניף של הרשת לבדוק אם הוא מיושם.

בדצמבר 2007 נתבעה הרשת בגין הפרת "חוק הזכות לעבודה בישיבה".

המאבק נגד הדיוטי פרי

בשנת 1995 פתחה סופר-פארם במאבק נגד הסדר "פטור ושמור" של חנויות הדיוטי פרי בנתב"ג. לטענת הרשת ההסדר אינו חוקי מאחר שהמוצרים נמכרים ללא מס ונשארים בישראל, ומהווים תחרות לא הוגנת בשוק הקוסמטיקה והטואלטיקה. הרשת הגישה עתירה לבג"ץ שנדחתה. תמצית פסק הדין ניתנה בדבריו של השופט יצחק זמיר: "ראוי להדגיש כי בסופו של חשבון ההסדר החדש משרת את טובת הציבור. ראשית, ההסדר החדש הוכיח כי הוא תורם לכלכלת המדינה, שהיא התכלית העיקרית של הענקת הפטור ממסים, הן בחוק מס ערך מוסף והן בצו מס קניה (פטור). שנית, פסילת ההסדר החדש, כבקשת העותרות, תגרום פגיעה קשה בציבור: באופן ישיר – ברווחת הציבור הנהנה מן ההסדר החדש, ובאופן עקיף – בשל צורך בהגדלת המיסוי".

בשנת 2017 שוב הגישה עתירה לבג"ץ נגד שירות הזמנת המוצרים הקיים באתרי האינטרנט של חברות הדיוטי פרי (שירות "Pre Order"), ודרשה לחייבו במיסים החלים על כל עסקה מקוונת שמתבצעת בישראל. העתירה נדחתה.

הטעיית צרכנים

בשנת 2009 הרשיע בית משפט השלום בחיפה את חברת סופר-פארם בגין עבירות צרכנות שעניינן הטעיית הצרכן ואי הודעת פרטים במכירה מיוחדת, בניגוד לחוק הגנת הצרכן. בית המשפט הטיל על החברה קנס כספי בסך 35,000 ש"ח ועוד 35,000 ש"ח התחייבות ל-3 שנים.

הסכמי הבלעדיות בקניונים

במשך תקופה ארוכה החזיקה סופר פארם בהסכמי בלעדיות רבים מול קניונים ומרכזים מסחריים, שהפכו את סופר פארם לבית המרקחת הנגיש והנפוץ במרכזים מסחריים רבים, וחיזקו את מעמדה של הרשת כרשת בתי המרקחת הגדולה בישראל.

בשנת 2016 פתחה מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, בבדיקה של הסדרי הבלעדיות של סופר-פארם בקניונים, וסברה שהסדרי הבלעדיות מונעים פתיחה של בתי מרקחת מתחרים. הבדיקה התמקדה באזור יקנעם עילית, שבו קיימים שני קניונים בלבד. בעקבות הבדיקה הגיעה רשות התחרות להסכמה עם סופר-פארם כי היא תבטל את הסדרי הבלעדיות בכל הקניונים בארץ. בעקבות ההסדר אכן נפתחו בקניונים שונים עסקים המתחרים בעסקיה של סופר-פארם.

ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי

במהלך השנים עלו טענות נגד הרשת שהיא מנצלת את גודלה וכוחה בשוק לגבות מחירים מופרזים ולדחוק מתחרים. כך לדוגמה מוצרים בסופר־פארם ישראל יקרים במאות אחוזים בהשוואה למקביליהם הנמכרים בסניפי הרשת בפולין, שם יש לרשת מתחרים רבים. גם בהשוואה למחירי מוצרים דומים באירופה, יש פערים של עד פי ארבעה במחיר. פער המחירים בולט בעיקר במוצרי הטיפוח והטואלטיקה.

בשנות ה-2000 נסגרו מאות בתי מרקחת פרטיים בישראל שלא יכולה לעמוד בתחרות מול סופר-פארם. הרשת גם ניצלה את כוחה לחתום על הסכמי בלעדיות עם קופות החולים. זאת בעקבות התרחבות השימוש במרשם הדיגיטלי, המצריך חיבור ממוחשב לקופות החולים. כתוצאה ממצב זה אושר בנובמבר 2018 "חוק המרשמים". לפי החוק זה, כל אדם יוכל לממש את המרשם שקיבל מהרופא שלו בקופת חולים, בכל בית מרקחת ברחבי ישראל.

בפברואר 2020 התלוננה הסתדרות הרוקחים שמשרד הבריאות מפלה בין בתי מרקחת לטובת אלו של סופר-פארם, במתן אישורי הנפקת קנאביס רפואי.

נכון לשנת, 2020, סופר-פארם מחזיקה למעלה מ-30% מבתי המרקחת בישראל שאינם בבעלות קופות החולים, ויחד עם הרשת המתחרה BE הם מחזיקים בכ-50% מהשוק.

התאגדות רוקחי סופר-פארם בהסתדרות

ביוני 2020 כאלף רוקחים של סופר-פארם התאגדו בהסתדרות, על רקע "רצונם להסדיר בהסכם קיבוצי ראשון את תנאי העסקתם, ולנוכח דאגתם הכנה לעתיד מקצוע הרוקחות". לאחר מכן ההסתדרות הודיעה להנהלת סופר-פארם כי היא הארגון היציג בקרב רוקחי החברה ושלחה מכתב בו נקראת הנהלת החברה להיכנס להליך הידברות עם נציגות העובדים לצורך הגעה להסכמות אשר יוסדרו בהסכם קיבוצי ראשון בין הצדדים. אך סופר-פארם סירבה להכיר בנציגות, בטענה כי הרוקחים מועסקים דרך זכייני הסניפים, "העמיתים" ואין היא המעסיקה שלהם.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: סופר-פארם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סופר-פארם

•   אתר האינטרנט הרשמי של סופר-פארם
• שלומית לן, ‏הרוקח, באתר גלובס, 26 ביולי 2001
• מירב ארלוזורוב‏, סופר פארם בעד הרוקחים הערבים, באתר וואלה!‏, 17 במרץ 2011
•   מיכאל רוכוורגר, הצצה לרווחיות סופר־פארם: הרשת תחלק דיווידנד של 50 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2013
•   עדי דברת-מזריץ, "רק סופר-פארם ו-Be ישרדו, המחירים יעלו, מותגים ייעלמו ואתרים יקרסו", באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2020

•   סופר-פארם, ברשת החברתית פייסבוק
•   סופר-פארם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   סופר-פארם, ברשת החברתית אינסטגרם