כלכלה שוק

על בסיס התופעה ההיסטורית של ריכוז קונים ומוכרים באתר פיזי אחד, נבנה הכינוי למערכת אשר במסגרתה מתרחשת פעילות כלכלית הקשורה במסחר במוצרים, בסחורות או בניירות ערך מסוגים מסוימים. בשוק פעילים המוכרים והקונים המעוניינים לקיים את המסחר ביניהם, ובו מתרחשות עסקאות הסחר. בדרך כלל זאת מערכת שקיימת לאורך זמן, ושבה מתרחשות מספר גדול של עסקאות.

הפעילות בשוק יכולה להתרחש בזירת מסחר פיזית או וירטואלית אחת, שבה כל מוכר יכול לסחור עם כל קונה. לדוגמה, רוב פעילות שוק המניות בישראל מתרחשת במסגרת הבורסה לניירות ערך בתל אביב. בדרך כלל משתמשים בביטוי כדי לתאר מערכת מבוזרת שבה מתרחשות עסקאות שונות במקומות שונים על ידי שחקנים שונים. בין העסקאות האלה קיימת, עם זאת, השפעה הדדית. לדוגמה, בשוק העגבניות הקמעונאי בישראל מתרחשות בכל יום עשרות או מאות אלפי עסקאות, באלפי בתי עסק המפוזרים ברחבי הארץ; אך אם בשל בצורת היצע העגבניות ירד, הדבר ישפיע על מחירי העגבניות בכל הארץ. במובן זה שוק הוא מונח מופשט, המאגד קבוצה של עסקאות שהקשר המוחשי ביניהן רופף. בשל כך ניתן לשאול בהקשר מסוים האם אכן מתקיים בו 'שוק'. גישות ביקורתיות להגות הכלכלית תטענה שהשימוש במטאפורת השוק למערכות יחסים שונות משמשת להבניה שלהן כזירת מסחר וניתוקן מהקשר חברתי כולל. כמו למשל המונח שוק העבודה, או שוק הנישואין. השוק הוא אחת מיחידות הניתוח הבסיסיות בתורת הכלכלה. זוהי יחידת ניתוח גדולה יותר מאשר העסקה הבודדת, וקטנה יותר מאשר משק שלם.

שוק הוא מונח מופשט, המאגד עסקאות רבות. כדי לדון בשוק מסוים, יש לקבוע איזה עסקאות נכללות בו ואיזה לא. בדרך כלל נקבעים "גבולות" השוק לפי כמה מהקריטריונים הבאים או כולם:

המוצר הנסחר בשוק

בשוק יכול להיסחר מוצר ספציפי, או קבוצה של מוצרים קשורים. אפשר לדבר על שוק המזון, שוק הירקות, שוק תפוחי האדמה או שוק תפוחי האדמה לאפיה. בניתוח מיקרו-כלכלי המסורתי, שבו מתקיימות הנחות התחרות המשוכללת, המוצר הנמכר בשוק הוא הומוגני. כלומר, השוק עוסק רק ביחידות של מוצר זהה, כך שלצרכנים אין העדפה לקנות יחידה כזאת או יחידה אחרת. המוכרים בשוק מעוניינים להשיא את רווחיהם ולשם כך הם מוכנים גם להפר את ההומוגניות על ידי בידול מוצריהם (כגון: מיתוג).

אזור גאוגרפי

המונח שוק עוסק בדרך כלל בעסקאות המתבצעות באזור גאוגרפי מסוים, כמו מדינה, מחוז או עיר. בין הסיבות לכך:

• ההשפעות ההדדיות בין העסקאות בשוק גדולות יותר, בדרך כלל, בתוך אזור גאוגרפי מסוים. אם, לדוגמה, מוכר מסוים מציע מוצר במבצע בעיר אחת, הדבר ישפיע על המחירים באותה עיר; אבל לא סביר שהוא ישפיע גם על המחירים בעיר מרוחקת.
• בין אזורים שונים עשויים להיות הבדלים בחקיקה (או רגולציה אחרת) המארגנת את הפעילות בשוק. לדוגמה, הפיקוח התברואתי על ייצור מזון שונה בין מדינות שונות.
• בין אזורים שונים יכולים להיות הבדלים גם תרבותיים, שמשפיעים על ההעדפות וההתנהגות של השחקנים בשוק.

עם זאת, לפעמים מדברים גם על שווקים עולמיים (גלובליים), בייחוד שווקים של חומרי גלם וסחורות (כמו נפט, או פולי קפה) או של מתכות ואבנים יקרות.

סוג המשתתפים

בחלק מהמוצרים, אפשר להבחין בין שווקים קמעונאיים, שבו נמכרים מוצרים מוגמרים למשקי בית או לצרכנים סופיים אחרים, לבין שווקים סיטונאים שבהם נמכרים מוצרים למשווקים.

התערבות ממשלתית

מדיניות ממשלתית של אי-התערבות בשוק נקראת לסה פר, ושוק שבו אין התערבות ממשלתית נקרא שוק חופשי. שוק חופשי הוא אבן היסוד של הגישה הקפיטליסטית ו הכלכלה הנאו-קלאסית. לפי תפיסה זו, השוק החופשי הוא הדרך הטובה ביותר להגיע ליעילות כלכלית, כלומר לניצול מיטבי של משאבי המשק. שוק כזה אינו קיים במציאות בשום מקום והוא מודל בלבד.

עם זאת, בדרך-כלל הממשלה מתערבת לפחות במידה מסוימת בשוק, על מנת לתקן כשלי שוק. הממשלה יכולה להתערב במחירים הנקבעים בשוק, על ידי קביעת מיסים, סובסידיות, מחירי מינימום ומקסימום. לדוגמה בישראל יש מיסוי (כמו מס ערך מוסף) כמעט על כל המוצרים; יש סובסידיה ומחירי מקסימום על חלק ממוצרי הבסיס, כמו קמח, לחם אחיד ותחבורה ציבורית; ויש מחיר מינימום בשוק העבודה (שכר מינימום).

סוג אחר של התערבות בשוק היא רגולציה, הקובעת תקנות או כללי מסחר נוקשים בשוק. שוק שיש בו רגולציה נקרא שוק מוסדר. התקנות אלה יכולות להיות ממשלתיות, ואז יש בדרך-כלל רשות ממשלתית האחראית על אכיפת התקנות. לדוגמה, הרשות לניירות ערך בישראל אחראית על תקנות המסחר בניירות ערך. במקרים אחרים התקנות הן הסדר וולונטרי בין המשתתפים בשוק.

גישה אחרת לרגולציה תטען כי היא אינה מגבילה את השוק, אלא יוצרת ומאפשרת את קיומו.

זירת המסחר

כאמור, שווקים רבים הם מבוזרים ואין בהם זירה אחת שבה נפגשים כל הקונים והמוכרים. יוצאות דופן הן הבורסות, שהן זירות בהן נסחרות סחורות מוגדרות, ושבהן אפשר לפגוש קונים ומוכרים רבים של אותה סחורה. המסחר בבורסה כפוף לתקנות המדינה, אבל יש לבורסה בנוסף גם תקנון שמסדיר את הפעילות בה. ישנן בורסות לניירות ערך, כמו הבורסה לניירות ערך בניו יורק או הבורסה לניירות ערך בתל אביב; בורסות סחורות; ועוד.

זירות מסחר אחרות הקיימות כיום הן זירות מסחר מקוונות, שהן שווקים המתנהלים ברשת. זירות מסחר אלו מאפשרות למשקיעים לסחור בשורה ארוכה של מוצרים, כדוגמת מטבעות, סחורות, מניות, אינדקסים וכיוצא בזה. חלק מזירות המסחר מכונות כזירת מסחר לחשבון עצמי, במסגרתה מתאפשר למשקיע לסחור מול מפעיל הזירה בנגזרים של מוצרים שונים, מבלי לרכוש זכות במוצר עליו חלים הנגזרים הללו. אחד מן הנגזרים הבולטים בהקשר זה הוא אופציה בינארית, המעניקה למשקיע רווח או הפסד מלאים (או כמעט מלאים) כתלות בהצלחה של המשקיע להעריך האם שער מסוים יעלה או יירד במועד פקיעתה של האופציה. בישראל, על אף חקיקתו של חוק המסדיר את זירות הסוחר לחשבון עצמי עוד ב-2010, זה ייכנס לתוקף רק במהלך 2015. חוק זה קובע שורה ארוכה של הסדרים הנוגעים לרישוי ותפעול של זירות מסחר שכאלו, לרבות מנגנונים מגוונים שמטרתם להגן על המשקיע הסוחר בזירות הללו.

• שוק פיננסי: שוק שהסחורות בו הן מוצרים פיננסיים. לדוגמה, שוקי המטבע, שבהם נסחרים מטבעות אלה מול אלה; שוקי ניירות ערך, שבהם נסחרים ניירות ערך כמו מניות ואיגרות חוב; או שוקי הכסף שבהם ניתנות הלוואות.
• שוק העבודה: השוק שבו מוכרים אנשים את כישוריהם ואת זמנם למעסיקיהם, בתמורה לתגמול (משכורת). בחברות המודרניות, שוק העבודה מתאפיין בדרך כלל בחוזים לטווח ארוך למדי.
• שוק שחור: שוק שבו מתנהלות עסקאות מסחר לא-חוקית; בדרך-כלל הכוונה למסחר בסחורות חוקיות, אבל בניגוד למגבלות שהמדינה מטילה על המסחר בהן.

  ערך מורחב – מבנה שווקים

המונח "מבנה שוק" מתאר את סוג התחרות המתנהלת בשוק. מבני השוק העיקריים הקיימים הם שוק משוכלל, שבו מתקיימת תחרות משוכללת, שוק עם תחרות מונופוליסטית, מונופול, אוליגופול, ומונופסון.

המונח "מבנה שוק" מתאר את סוג התחרות המתנהלת בשוק. מבני השוק העיקריים הקיימים הם

טיעונים בנוגע לשוק הם לרוב טיעונים מסדר "all things considered", דהיינו, טיעונים בהם הן המצדדים והן המתנגדים יכולים להסכים לעניין הנקודות המועלות, אך הצדדים השונים חושבים שישנם טיעונים המתגברים על אחרים בחישוב כולל. לא כל הטיעונים רלוונטיים לכל סוגי השווקים. חלק מהטיעונים רלוונטיים לשווקים באופן כללי, ואילו אחרים רלוונטיים לחברות שוק, או לשווקים ספציפיים. חלק מהטיעונים יכולים לחול בכל הרמות הללו.

ההצדקות לשווקים מתחלקות להצדקות אפריוריות, שעניינן חירות כלכלית וזכות טבעית לקניין פרטי, ומנגד להצדקות שעניינן צדקת החלוקה הנובעת מהשוק, הן במונחי desert והן במונחי מקסום הרווחה המצרפית.

מנגד, ישנן ביקורות רבות על המנגנון השוקי, הן בהיבטים של יצירת אי שוויון, אך גם בהיבטים של השפעתו על מערכות יחסים בין אישיות, יצירת ניכור בין הפרט למהותו ואף טענות להשפעה שלילית של השוק על ההעדפות אותן הוא מתיימר למקסם, שאינן מהוות למעשה את הרווחה המצרפית.

• ישי מעוז, מקרו-כלכלה, כרכים א'-ב', ספרי האוניברסיטה הפתוחה
• מנחם יערי, שמואל ניצן, ענת אלכסנדרון, דוד דילנברגר, שי בז'ה וז'ראר עמיאש, תורת המחירים כרכים א'-ב'-ג', ספרי האוניברסיטה הפתוחה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שׁוּק
ערך מילוני בוויקימילון: שוק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוק (כלכלה)

• שוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)