שביט האלי: שביט מחזורי שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים

כששביט האלי מתקרב לשמש הבהירות נראית שלו עולה באופן ניכר והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט האלי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי אסטרונומים ועל ידי צופים לא מקצועיים.

שביט האלי

שביט האלי, צולם ב-8 במרץ 1986
כוכב האם
כוכב אם	השמש
מידע כללי
סוג	שביט
קטגוריה	שביט מחזורי
תאריך גילוי	מימי קדם
מגלה	נחזה על ידי אדמונד האלי ב-1705
על שם	אדמונד היילי
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש	2,661,100,000 ק"מ (17.8 AU)
אפואפסיד	5,247,450,000 ק"מ (35.1 AU)
פריאפסיד	87,607,000 ק"מ (0.586 AU)
ציר חצי-ראשי	17.8341 יחידה אסטרונומית, 17.92781773504386±0.0000000098968 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות	0.967
זמן הקפה	75.3 שנים ימים
נטיית מסלול	162.3°
מאפיינים פיזיים
ממדים	15 (אורך), 8 (רוחב), 11 (עומק) ק"מ
מסה	220 teragram
צפיפות ממוצעת	850±350 קילוגרם למטר מעוקב
אלבדו	0.04
בהירות נראית	28.2 (2003)
בהירות מוחלטת	5.5
מאפייני אטמוספירה
מים	80%
פחמן חד-חמצני	10%
תערובת של מתאן ואמוניה	2.5%
פחממנים	עקבות
ברזל	עקבות
נתרן	עקבות
ציאנוגן	עקבות

השביט נקרא על שמו של אדמונד האלי, הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.

שביט האלי נחקר ב-1986 על ידי הגשושית ג'וטו שנשלחה על ידי סוכנות החלל האירופית והתקרבה למרחק של 596 ק"מ מפני השביט. הגשושית גילתה שפני השטח של השביט עשירים בפחמן. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם מים, 10% פחמן חד-חמצני, ו-2.5% תערובת של מתאן ואמוניה. פחממנים, ברזל ונתרן נמצאו בכמויות מזעריות, כמו גם גז ציאנוגן.

לאחר שהאלי הבין כי מאפייני השביט של 1682 היו כמעט זהים למאפייני השביטים שהופיעו ב-1531 (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס (אנ')) ו-1607 (אותם תיעד יוהאנס קפלר בפראג), הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae ‏ (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת 1757. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד 1758 והגיע לפריהליון שלו רק במרץ 1759. כוח המשיכה של צדק ושבתאי גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים אלכסיס קלרו, ז'רום לאלנד, וניקול-ריין לפו לפני שובו. האלי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת 1742.

חישוביו של האלי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:

• כשהשביט הגיע בשנת 1456, הוא עבר קרוב מאוד לכדור הארץ. זנבו נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.
• בשנת 1066 השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג הרולד השני בקרב הייסטינגס. השביט תועד בשטיח באייה, והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מנוגה, ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מהירח.
• חישובים הראו כי השביט עבר במרחק של 0.03 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ בשנת 837.
• סברה מקובלת היא כי הופעת השביט בשנת 12 לפנה"ס הייתה מה שמתואר ככוכב בית לחם. הצייר ג'וטו ככל הנראה ראה את השביט בשנת 1301 והציור שלו שכולל את כוכב בית לחם המתאר את סצנת הולדת ישו בקפלת ארנה, שהושלם בשנת 1305, מתאר את הופעת השביט.
• יש הסוברים שדברי רבי יהושע בן חנניה בתלמוד הבבלי (מסכת הוריות): "כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים" מתייחסים לביקור השביט בשנת 66.

בעת החדשה הופיע שביט האלי בשנים 1531, 1607, 1682, 1759, 1835, 1910 ו-1986.

הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת הצילום. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-19 במאי עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך דליל באטמוספירה, כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר דרך הזנב.

בשנת 1986 הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, וזיהום האור מהערים גרם לכך שרוב האנשים בכלל לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל ג'וטו, שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו וגה 1 (אנ') ו-וגה 2 (אנ') (תוכנית וגה) על ידי ברית המועצות, ושתי חלליות יפניות - סויסיי ו-Sakigake (אנ').

שביט האלי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.

 

 

 

את שביט האלי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון. השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:

• 25 במאי 240 לפנה"ס
• 12 בנובמבר 164 לפנה"ס
• 6 באוגוסט 87 לפנה"ס
• 10 באוקטובר 12 לפנה"ס
• 25 בינואר 66
• 22 במרץ 141
• 17 במאי 218
• 20 באפריל 295
• 16 בפברואר 374
• 28 ביוני 451
• 27 בספטמבר 530
• 15 במרץ 607
• 2 באוקטובר 684
• 20 במאי 760
• 28 בפברואר 837
• 18 ביולי 912
• 5 בספטמבר 989
• 20 במרץ 1066
• 18 באפריל 1145
• 28 בספטמבר 1222
• 25 באוקטובר 1301
• 10 בנובמבר 1378
• 9 ביוני 1456
• 26 באוגוסט 1531
• 27 באוקטובר 1607
• 15 בספטמבר 1682
• 13 במרץ 1759
• 16 בנובמבר 1835
• 20 באפריל 1910
• 9 בפברואר 1986

האלי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:

• 28 ביולי 2061
• 27 במרץ 2134

• ספרו של ארתור סי. קלארק 2061: Odyssey Three כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט האלי.
• בספרם של גרגורי בנפורד (אנ') ודייוויד ברין Heart of the Comet (1987), צוות רב-לאומי מיישב את שביט האלי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
• כמו כן, שביט האלי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown"
• בספרו של אייזיק אסימוב (1985) Asimov's Guide to Halley's Comet
• השביט המדובר מוזכר גם בשיר של בילי אייליש שאף נקרא על שמו - ״Halley’s Comet״ שיצא באלבומה ״Happier Than Ever״ ב-2021

• בפרק השלישי במספר של הסדרה מנהרת הזמן - "סוף העולם" מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.
• אבות ישורון שהיה ילד בזמן הופעת השביט ב-1910 והאריך ימים עד להופעתו הבאה ב-1986, כתב עליו את השיר ״האלי כוכב״. השיר מופיע בספר ״אדון מנוחה״.

  מדיה וקבצים בנושא שביט האלי בוויקישיתוף

• שביט האלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   כוכב שביט של הלי, דף שער בספרייה הלאומית
•   יעקב שביט, כוכב השביט שהצית סערה תיאולוגית, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2023