גשושית ג'וטו

מטרתה של הגשושית הייתה להגיע לסביבת שביט האלי ולהעביר נתונים על השביט. במקביל לכיוון השביט נשלחו גשושיות שנבנו על ידי ברית המועצות ויפן. הגשושית נקראה על שם צייר איטלקי ג'וטו די בונדונה שצייר את השביט ביצירותיו.

ג'וטו
Giotto

תיאור הגשושית
מידע כללי
סוכנות חלל	סוכנות החלל האירופית
מפעיל	מרכז פעולות החלל האירופי
יצרן	בריטיש אירוספייס
תאריך שיגור	2 ביולי 1985
משגר	אריאן 1
אתר שיגור	מרכז החלל הגיאני
sci.esa.int/giotto
משימה
סוג משימה	חקר שביט האלי
מסלול	מסלול הליוצנטרי
נטייה	2.09 מעלה
זמן הקפה	304.6 יממה
משך המשימה הכולל	2 ביולי 1985 – 23 ביולי 1992 (7 שנים)
מידע טכני
משקל בשיגור	960 ק"ג
משקל	960 ק"ג
קוטר	1.85 מ'
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים	15875
מאגר המידע הלאומי	1985-056A

המשימה אושרה על ידי הסוכנות בשנת 1980.

הגשושית שוגרה ב-2 ביולי 1985 ממרכז החלל הגיאני בעזרת משגר מדגם אריאן 1. ניהול המשימה בוצע ממרכז הבקרה של הסוכנות בדרמשטדט, גרמניה.

המבנה של הגשושית היה מבוסס על לוויין GEOS הבריטי תוך התאמות נדרשות. על הגשושית הותקנו 10 מכשירי מדידה, מצלמה וציוד תקשורת.

הנתונים שהתקבלו במסגרת תוכנית וגה איפשרו לעדכן מסלול הטיסה של הגשושית.

הגשושית עברה ליד השביט ב-14 במרץ 1985. מרחק ממרכזה היה 596 ק"מ בלבד. למרות קרבה זו, הגשושית לא נפגעה מחלקי השביט באופן משמעותי. אחד החלקים פגע במסך ההגנה אך לאחר 32 דקות מהנדסי מרכז הבקרה הצליחו לייצב את הגשושית. ב-15 במרץ מכשירי הגשושית עברו למצב המתנה. פעילותם חודשה ב-2 ביולי 1990 כאשר הגשושית התקרבה לכדור הארץ.

ב-10 ביולי 1992 הגשושית עברה במרחק של כ-200 ק"מ משביט 26P/Grigg–Skjellerup. ב-23 ביולי 1992 מכשירי הגשושית כובו ופעילותם לא חודשה עוד.

כתוצאה מטיסת ג'וטו התקבלו נתונים רבים על שביט האלי. התברר שגרעין השביט הוא באורך 15 ק"מ ורוחב 7–10 ק"מ. הוא מכיל 80% מים. צפיפות החומר היא כ-0.3 גרם לס"מ מעוקב.

לאחר מעבר ליד 26P/Grigg–Skjellerup היה ניתן להשוות נתונים של גופים אלו.

•   אתר האינטרנט הרשמי של ג'וטו (באנגלית)

  מדיה וקבצים בנושא ג'וטו בוויקישיתוף

• תיאור הגשושית ופיעלותה
• מידע מפורט
• תיאור המשימה באתר הסוכנות האירופית
• ג'וטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)