עוזי דיין: איש צבא ואיש ציבור ישראלי

כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, יו"ר מפעל הפיס, היה אלוף בצה"ל ושימש כסגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי.

עוזי דיין

עוזי דיין, חברון, מרץ 2019
לידה	4 בינואר 1948 (בן 76) כ"ב בטבת תש"ח עפולה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת סטנפורד האוניברסיטה העברית בירושלים
בן או בת זוג	תמר דיין
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1966–2002 (כ־36 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד סיירת מטכ"ל מפקד חטיבה 640 מפקד עוצבת עקבות הברזל מפקד עוצבת עמוד האש מפקד עוצבת הפלדה ראש אגף התכנון מפקד פיקוד המרכז סגן הרמטכ"ל יו"ר המועצה לביטחון לאומי
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים מבצע ליטני   מבצע שלום הגליל   המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה
תפקידים אזרחיים
ראש מפלגת תפנית יו"ר מפעל הפיס חבר הכנסת 30 באפריל 2019 – 3 באוקטובר 2019 (22 שבועות ו־3 ימים) 16 במרץ 2020 – 6 באפריל 2021 (שנה) כנסות ה־21, 23

 

דיין נולד בעפולה. הוא בנם של מימי לבית דופלט ושל זוהר דיין שנפל בשנת 1948 בקרב רמת יוחנן (כאשר עוזי היה בן 3 חודשים). דיין גדל במושב היוגב, אליו עברה אמו לאחר שנישאה מחדש, למשה רבינוביץ'. כתלמיד תיכון, למד בכפר הנוער ויצו ניר העמק. בהשכלתו בעל תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה מהאוניברסיטה העברית, ובוגר תואר שני בחקר ביצועים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.

דיין התגייס לצבא למחזור נובמבר 1966, שרת תחילה בצנחנים, כמסומן לסיירת מטכ"ל, וב-1967 עבר ליחידה בה המשיך לעבור הכשרה כלוחם ולקח חלק במבצע תשורה כקשר של מפקד היחידה דאז, עוזי יאירי. בהמשך השלים קורס קציני חי"ר כחניך מצטיין ושב ליחידה כמפקד צוות. דיין לחם במלחמת ההתשה, בין היתר במבצע בולמוס 3, והשתתף בחילוץ חטופי מטוס סבנה ובמבצע ארגז. מלחמת יום הכיפורים תפסה את דיין כשהוא בחו"ל בשליחות ביטחונית. דיין, אז סטודנט באוניברסיטה, שב ארצה ולחם בחזית הדרום ולאחר מכן ברמת הגולן כמפקד פלוגה בסיירת מטכ"ל. במהלך המלחמה הוביל דיין את פלוגתו בפשיטות על סוללות ארטילריה בעומק המערך הסורי, לקראת סוף המלחמה שימש כסגנו של יוני נתניהו במבצע קינוח לכיבוש החרמון. ב-1977 עשה הסבה לשריון. במבצע ליטני פיקד על כוח שכלל מספר טנקים ולוחמי כוחות מיוחדים אשר חסם את העיירה בינת ג'בייל, וסייע לכוח שבפיקוד איציק מרדכי. במהלך הלחימה הרג הכוח כעשרה מחבלים. ב-1979 מונה דיין למפקד גדוד בחטיבה 188. לאחר תאונת אימונים בה נהרג קצין מיחידתו, הודח דיין מהפיקוד על הגדוד על אף שיצא זכאי בדין משמעתי.

בסוף 1979 מונה למפקד סיירת מטכ"ל, הוא פיקד על מבצע חילוץ בני הערובה בפיגוע במשגב עם במהלכו נפצע ברגלו ובחזהו. דיין פיקד על כוח הסיירת במבצע מוביל, בפשיטה על מחנה אימונים, ששימש את המחבלים ברמת ארנון. הכוח השלים את משימתו ללא אבדות. דיין נפצע מרסיסי רימון יד בזרועו השמאלית. במלחמת לבנון הראשונה הצטרף לחטיבה 188 ולאחר המלחמה יצא ללימודים בארצות הברית. כשחזר התמנה לעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים. ב-1985 חזר לשירות קבע ומונה באמצע שנת 1986 למפקד חטיבת השריון 401 ובהמשך דרכו למפקד עוצבת עמוד האש – אוגדת מילואים. פיקד על עוצבת הפלדה – אוגדה סדירה, על קורס מפקדי גדודים ושימש כמפקד גיס 441.

בשנת 1993 מונה לראש אגף התכנון, במסגרת זו עמד בראש המשלחת הביטחונית למשא ומתן לקראת הסכם השלום בין ישראל לירדן ושימש קצין הקישור הבכיר לצבא ירדן. בשנת 1996 מונה למפקד פיקוד המרכז, התפקיד בו שירת עד שנת 1998, בין היתר בעת מהומות מנהרת הכותל. ב-1998 מונה לסגן הרמטכ"ל ושירת בתפקיד עד ספטמבר 2000. כאשר מונה, בעודו בשירות פעיל ולמרות התנגדות הרמטכ"ל מופז, ליו"ר המועצה לביטחון לאומי, באוקטובר 2002 הוחלף על ידי אפרים הלוי.

דיין היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים ולמחנות השונים בציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

במהומות הר הבית (2000) ובייחוד בפרשת מדחת יוסף בקבר יוסף בשכם, הוטחה ביקורת על התנהלותו ואחריותו לאופן הטיפול הישראלי וההישענות על הכוחות הפלסטיניים שלמעשה היו בין התוקפים. הזכרת דיין באה על רקע מעורבותו בקרב על המתחם ארבע שנים קודם, ב-1996, כמפקד פיקוד מרכז ופיקודו על כוחות צה"ל בעת מתקפה הזו, וכן לאור התנהלותו מול בקשות אנשי ישיבת "עוד יוסף חי". לעומת זאת היו שטענו שקבר יוסף נותר בידי ישראל בשל תפקודו והחלטותיו של דיין באותה התקפה, דבר אשר לשיטתם נזקף לזכותו. בשנת 2011 בעקבות רצח בן יוסף לבנת בקבר יוסף, קרא לישראל להגן על המתפללים בקבר יוסף ולאפשר ליהודים להגיע למקומות אלו באופן יומיומי. כמו כן הודיע שלדעתו אסור היה להשען על אנשי הרש"ף, ושיש לפעול באופן פרטני נגד אנשי הרש"ף החשודים בהשתתפות בפעילות עוינת ובהתקפות על יהודים.

בשנת 2001 יזם במסגרת הפורום לאחריות לאומית את הקמת ועדת א.ל.ה, אשר בראשה עמד מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר. הוועדה פעלה בין השנים 2001–2003. מטרת הוועדה הייתה שיפור תפקודה של מערכת החינוך והצעת רפורמות מערכתיות. דו"ח הוועדה נמסר לשרת החינוך, לימור לבנת, בנובמבר 2003, והוצג בפני ועדת החינוך של הכנסת מספר ימים לאחר מכן. המלצות הוועדה לא יושמו.

ב-25 בדצמבר 2005 הכריז על הפיכתה של תנועתו תפנית, למפלגה בישראל שתלחם בשחיתות הציבורית. הוא התמודד בבחירות לכנסת ה-17 במסגרת מפלגת תפנית, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. למרות זאת, המשיכה התנועה בהנהגתו בפעילות חברתית ופוליטית.

ב-28 ביולי 2008 הודיע שתפנית מתמזגת עם מפלגת הליכוד. חברי כנסת ממפלגת העבודה ומקדימה טענו כי גם הם קיימו משא ומתן על הצטרפות עוזי דיין ותפנית למפלגותיהם. בבחירות המקדימות של הליכוד לקביעת רשימתה לבחירות לכנסת ה-18 זכה דיין ב-7,648 קולות שהם כ-15.8% מהקולות, מוקם במקום ה-42 ברשימה ולא נכנס לכנסת.

דיין התארח בכנסים ותוכניות אירוח שונות, בהם הנחה פאנל בנושא מלחמת לבנון השנייה בכנס ירושלים השני של התנועה לאיכות השלטון.

דיין משמש כנשיא כנס ישראל-שדרות לחברה.

במחצית 2010 הקים דיין גוף בשם "מועצת הביטחון לישראל" שמטרתו להוות משקל-נגד ל"המועצה לשלום ולביטחון" על ידי מתן נקודת ראות הימנית לסוגיות ביטחוניות.

בעת הקרבות בעזה ב-2012 במבצע עמוד ענן דיין הביע את דעתו שיש 'לחסל' את ראש החמאס אסמאעיל הנייה, ולמוטט את החמאס, ולא להסתפק בהפגנת כוח תוך השארתו בשלטון.

דיין היה אחד משני האלופים במילואים שהעידו לטובת החייל אלאור אזריה.

בשנת 2015 הוא הקים עתומה מבטחי ישראל.

בשנת 2017 ארגן עוזי דיין קבוצת מתנדבים שעלו לראשונה לקאסר אל יהוד בפאתי יריחו והציעו לקרוא למקום מעברות הירדן.

במאי 2011 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את דיין ליו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, בבוחרו אותו מבין חמשת המועמדים של ועדת האיתור לתפקיד. במהלך תפקידו כיו"ר הדירקטוריון התפרסמו מספר תחקירים עיתונאיים על שחיתות במפעל הפיס, שדיין לכאורה היה מעורב בה. דיין סיים את תפקידו במאי 2018. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2017 קובע כי דיין חרג מסמכויות הפיקוח המוטלות עליו מכוח תפקידו והיה מעורב, בעצמו ובניהול השוטף של המפעל ובכך הפר את האיזון הנדרש בהפרדה שבין הדירקטוריון לבין הדרג המנהל ו"חטא לתפקידו העיקרי כמפקח על פעולות הנהלת המפעל". דיין הוציא הוראה למנהלת האגף למשאבי אנוש, המנוגדת לתקנון, לפיה "כל פעולה בהתייחס לקליטה, פיטורין, שינוי בדרגה, איוש תקנים שהתפנו ושינוי בשכר במפעל תתבצע אך ורק באישור היו"ר מראש". בין היתר מצא המבקר כי דיין מנע את ביצוע החלטת הדירקטוריון לקיים ליועצת המשפטית שימוע בעקבות חשד שהתעורר נגדה וחתם עמה על הסכם להסדרת הפסקת עבודתה מבלי ליידע את מנכ"ל מפעל הפיס ומבלי לקבל מראש את אישור הדירקטוריון ומשרד האוצר.

ב־8 בינואר 2019 הודיע דיין על התמודדותו בפריימריז לרשימת הליכוד, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת. בפריימריז, שנערכו ב-5 בפברואר 2019, התמודד וניצח על משבצת השמורה למועמד ממחוז מישור החוף ולכן שובץ במקום ה-35 ברשימת "הליכוד" לכנסת, מאוחר יותר קודם למקום ה-33, ונבחר לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום ה-36 ברשימת "הליכוד" ולא נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב שוב במקום ה-36 ונבחר לכנסת, שנה לאחר ולקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוקפץ דיין למקום ה-32 ברשימת הליכוד ולא נכנס לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, התמודד בפריימריז בליכוד והגיע למקום ה-50 ברשימה ולא נכנס לכנסת.

דיין הוא נכדו של חבר הכנסת שמואל דיין, אחיינו של משה דיין ובן דודם של יעל דיין, אסי דיין ויהונתן גפן. נשוי לפרופסור תמר דיין, בתו של יגאל תלמי ואב לשלושה ילדים. מתגורר כיום בכוכב יאיר.

• באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

• עמוס הראל ואבי יששכרוף, המלחמה השביעית – איך ניצחנו ולמה הפסדנו במלחמה עם הפלסטינים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004.
• רביב דרוקר ועפר שלח, בומרנג – כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה, הוצאת כתר, 2005.
• משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עוזי דיין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוזי דיין

•   עוזי דיין, באתר הכנסת
•   עוזי דיין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• עוזי דיין, באתר כנסת פתוחה
• עוזי דיין, באתר ערוץ הכנסת
• רשימות של עוזי דיין, חדשות מחלקה ראשונה
• ארי שביט, דיין השני, הארץ, 17 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש
• אמיר בוחבוט, אלופים במיל' כותבים למעריב: כך נגיב בעזה, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2008
• חן קוטס-בר, ביבי החדש: מועמד דיגיטלי בעידן אנלוגי, באתר nrg‏, 13 בדצמבר 2008
• מיה בנגל ואיתן רבין, עוזי דיין הצהיר: אני נכנס לפוליטיקה, באתר nrg‏, 23 במאי 2005
• אלכסנדר כץ, גלעד צוויק, תת מקלע עוזי, באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2008
• גיא רונן, "בשלב זה, חשוב להשיג קלפי מיקוח", באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
• חן קוטס-בר, להחזיר בכל מחיר: יש חוזה בין המדינה לחייל, באתר nrg‏, 25 ביוני 2010
• היאלי יעקבי, היום שאחרי, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2011
• חגי סגל, המועמד לתפקיד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 באפריל 2011
• שאול שי, ‏גיבורי מבצע "ארגז" חושפים: כך חטפנו קצינים סוריים, באתר ‏מאקו‏, 25 במרץ 2012
• שלמה צזנה ונצחיה יעקב, "דיסקין מדבר כמי שעוסק בפוליטיקה", באתר ישראל היום, 7 בינואר 2013
• דיאנה בחור ניר, "כשסיפרתי לאבי, שלא למד תנ"ך, על עקדת יצחק, הוא שאל: "אם אלוהים היה מנסה אותי, הייתי מעלה אותך לעולה?", באתר כלכליסט, 28 בנובמבר 2013
• אנה רייבה ברסקי, ‏"דברים קשים לא מפחידים אותי": עוזי דיין מתגייס למען נכי צה"ל, באתר מעריב אונליין, 14 בספטמבר 2020
• עמנואל רוזן, עוזי. הקלף החזק של שושלת דיין, מעריב,‏ 5 בפברואר 1988
• יצחק טסלר, האב שנפל בקרב, הדוד משה והחיבור למסורת: עוזי דיין פותח את הלב, באתר ynet, 21 באפריל 2023

מכּתביו:

• גבולות בני-הגנה להבטחת עתידה של ישראל, בתוך: "צורכי הביטחון של ישראל לקראת הסדר מדיני עם הפלסטינים", המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2010
• "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
• בהחלטות אסטרטגיות - אסור לקחת סיכונים, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2016