יהדות סנדק

קיימים מספר מקורות למנהג הסנדקאות בכמה מדרשים.

במדרש תהילים ("שוחר טוב", סימן לה) מבואר שהקב"ה שימש כסנדק הראשון. כאשר אברהם אבינו היה ירא למול את עצמו, הקב"ה אחזו וסייע לו, ובכך הפך לסנדק של אברהם אבינו.

מקור מוקדם נוסף מופיע בתרגום יהונתן בן עוזיאל, הכותב על הפסוק "גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף", מבאר: בני מכיר בן מנשה כד אתילידו גזרינון יוסף". המפרש מפרש: "רוצה לומר שיוסף היה סנדק, שעל ברכי יוסף היו נימולים".

אף שההסנדקאות אינה מצווה אלא מנהג, בילקוט שמעוני מובא מדרש המייחס את הסנדקאות כמצווה כך נאמר "כל עצמותי תאמרנה, אמר דוד אני משבחך בכל אברי ומקיים בהן המצות בראשי ... ברכים, בהן אני עושה סנדיקוס לילדים בשעת מילה ופריעה. לכך נאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך."

לפי ספר הערוך, מקור המילה בלשון יוון ורומי ופירושה "פטרין (מלשון פטרון) ופרקליט".

בתלמוד הירושלמי נאמר שהסנדק הוא בחזקת שליח בית דין, ונטען שבזמן ברכה, האב עצמו צריך להחזיק בילד ולא שליח.

המהרי”ל (מנהגים, הלכות מילה אות א), דימה את הסנדקאות להקטרת קטורת בבית המקדש. כך נאמר ברמ"א "אמרו שהסנדק דומה למקטיר קטורת, וכמו שהקטורת מביאה לעושר לכהן המקטיר אותה, כך הסנדקאות מביאה עושר לסנדק. ומטעם זה לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים, כמו שלא נתנו לכהן אחד להקטיר פעמיים קטורת, כדי לזכות את כולם בברכת העושר."

לפי האור זרוע, יש לבחור סנדק שהוא "יהודי טוב" וטהור, כלומר צדיק. וכך הובא ברמ"א. ניתנו לכך טעמים שונים, יש שהסבירו כי אליהו הנביא נוכח בטקס הברית ולכן ראוי להושיב לידו איש צדיק וראוי. הרב מרדכי יפה כתב שהסיבה היא משום שהסנדק צריך להתפלל על התינוק. בפלא יועץ כתב טעם סגולי, שהסנדק הצדיק משפיע על נפשו של התינוק.

ישנן קהילות בהן בוחרים שני סנדקים, האחד מביא את הילד מידי הנשים אל הסנדק השני, שמחזיק אותו בשעת המילה. יש גם מקומות בהם הכבוד מחולק בין גברים רבים, שמעבירים את הילד מיד ליד. מנהג זה מכונה בקרב יהודי אשכנז "חייקעס" או "חיבוק".

בקבלה מיוחסת השפעה לזהות הסנדק על התינוק^{[דרוש מקור]}. רבי יצחק מווינה כתב בספרו "אור זרוע" ”ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק”.

יש נוהגים שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה.

ביהדות מזרח אירופה, האדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני הברית מכונה "כפאטיר" או "קוואטער". הרב שמואל פנחס גלברד מציע שתי אטימולוגיות אפשריות:

הואיל והוא בא בשליחות האב להביא את הילד למילה ו"שלוחו של אדם כמותו" (ברכות לד) לכן הוא נקרא "כאבא" – כפאטר בלעז [...]
י"א שמקור השם מלשון קטורת. מאחר שהוקשה מילה לקטורת, לכן נקרא מגיש התינוק למילה קוטר, כפי שאמרו (כריתות ו) מה לשון קטורת דבר שקוטר ועולה. ומ"קוטר" בוא"ו אחד השתנה ל"קווטר" בשני וא"וין.

— אוצר טעמי המנהגים, שער א: ברית מילה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סנדק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סנדק (יהדות)

• סנדק, באנציקלופדיה יהודית דעת
• שמואל פנחס גלברד, שער א: ברית מילה, בתוך: אוצר טעמי המנהגים, פתח תקווה: תשנ"ו
• הסנדק - דינים ומנהגים, הרב אשר זליג לנדא זצוק"ל, באתר תורתך לא שכחתי