ורדר ברמן: קבוצת כדורגל מגרמניה

המועדון הוקם בשנת 1899 על ידי קבוצת בני נוער מהעיר ברמן. מסופר שבשנת 1898 הם זכו בפרס על ניצחונם בתחרות מקומית. הפרס היה ציוד ספורט וכדורגל אחד, שאתו הם שיחקו ליד הנהר וזר, ושם הבשיל הרעיון להקמת מועדון כדורגל.

ורדר ברמן
Werder Bremen

מידע כללי
שם מלא	ספורטבריין ורדר ברמן ואן 1899 אי.וי
כינוי	ורדר, ברמן
תאריך ייסוד	4 בפברואר 1899
אצטדיון	וזרשטדיון, ברמן (תכולה: 42,358)
בעלים	קלאוס דיטר פישר
יו"ר	מרקו בודה
מנכ"ל	פרנק באומן
מאמן	אולה ורנר
ליגה	גרמניה הבונדסליגה הגרמנית
www.werder.de
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ

כיום מציינים את ה-4 בפברואר 1899 כיום שבו נוסד המועדון. הדבר קרה במסעדה מקומית בשם "צום קווירטן". השם הנבחר היה מועדון הכדורגל "ורדר" של ברמן 1899. ורדר בגרמנית מציין "אי בנהר", וכך נקרא המקום בו נהגו הנערים לשחק. כיום, האצטדיון המקומי ממוקם ליד נהר הווזר והוא נקרא על שמו: "וזרשטדיון".

בשנת 1903 זכתה ברמן באליפות הראשונה שלה. לאור ההצלחה, ב-1905 הפך המועדון לראשון שגובה תשלום בכניסה למגרש. ברמן הייתה אחד המועדונים היחידים שהמשיכו לפעול גם בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר תקופה חלשה, האנס ירבורג, המאמן הראשון אחרי המלחמה, היה האיש ששיקם את הקבוצה והציל אותה מפירוק. בזמן המלחמה החל עיצוב המגרש הביתי "החדש" של קבוצת ורדר ברמן.

ב-1920 נקבע שם המועדון כ-SV Werder Bremen ונוספו לו עוד מחלקות כגון: טניס, אתלטיקה, שחמט. השינוי הביא לתוספת של עוד 1000 חברים חדשים למועדון. בכל זאת, הכדורגל נשאר הענף המרכזי של המועדון. שנתיים אחרי השינוי ברמן הפכה למועדון הראשון שהחתים מאמן מקצועי, ההונגרי פראנץ קוניה.

ברמן התפרקה במלחמת העולם השנייה וחזרה לפעילות בסופה של המלחמה, באותה תקופה לא הורשו מקצוענים לקחת כל פעילות בקבוצה.

עד שנת 1963 ברמן תמיד זוהתה כקבוצה השנייה של אזור הצפון מאחורי המבורג, ב-1961 ברמן זכתה לראשונה בגביע וב-1965, העונה השנייה בה התקיימה הבונדסליגה, זכתה ברמן לראשונה באליפות, ברמן הייתה קבוצת צמרת ואף הגיעה למקום השני בעונת 1967/1968 אך לאחר מכן החלה הידרדרות ונהייתה קבוצת תחתית ובעונת 1979–1980 ירדה לליגה השנייה לאחר שסיימה במקום ה-17.

ב-1980, הגיע מאמן חדש לורדר: אוטו ריהאגל. אוטו הצעיד את ברמן לתקופה מוצלחת שכללה חזרה היסטורית בשנת 1981 לליגה הראשונה בגרמניה, בעזרתו של השחקן המוכשר רודי פלר, שכיכב באותן שנים בקבוצה.

תחת שרביטו של ריהאגל הגיעה ורדר ברמן למקום השני בעונות 1983, 1985, 1986 ו-1988 זכו באליפות לאחר 23 שנים, כמו כן המועדון הגיע מספר פעמים לגמר הגביע הגרמני אך זכה בו רק בשנת 1991, זכייה זו איפשרה לברמן להופיע בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1992 בו היא זכתה.

ב-1993 ברמן שוב זכתה באליפות גרמניה ובגביע ב-1994, עונה לאחר מכן עזב ריהאגל את ברמן לטובת באיירן מינכן שם לא נחל הצלחה גדולה ופוטר מאימון הקבוצה.

עזיבתו של ריהאגל השפיעה על מעמדה של ברמן שהדרדר שהחליפה 4 מאמנים עד למאי 1999 אז הגיע לקבוצה שחקן העבר שלה תומאס שאף שגרם להפסקת ההידרדרות של הקבוצה ואף הביא לזכייה בגביע הרביעי של ברמן כמה שבועות מאוחר יותר.

מאז כניסתו של שאף לתפקיד מאמן הקבוצה, לברמן יש מעמד קבוע בחלק העליון של הטבלה, בעונת 2004 זכתה ברמן בדאבל, בעונה שלאחר מכן הגיעה ברמן לליגת האלופות עברה את שלב הבתים והגיעה עד לשלב שמינית הגמר שם הודחה על ידי קבוצת ליון, גם בעונה שלאחר מכן הגיעה ורדר ברמן לשלב שמינית הגמר שם הודחה שוב על ידי יובנטוס לאחר שכבר כמעט הבטיחה את עלייתה לשלב רבע הגמר, רבים זוכרים את ההשמטה של השוער טים ויזה שגרמה לשער השני של יובנטוס שלמעשה הדיח את ברמן בגלל יחס שערי חוץ לטובתה של יובה.

את עונת 2006/2007 התחילה ברמן בצורה מרשימה, היא הוכתרה כ"אלופת החורף" לפני שהליגה יצאה לפגרת החורף. בליגת האלופות הוגרלה ברמן לשלב הבתים לשחק מול ברצלונה, צ'לסי ולבסקי סופיה. ברמן סיימה במקום השלישי והמשיכה את העונה האירופאית של בגביע אופ"א שם הגיעה לשלב חצי הגמר ופגשה את אספניול והודחה לאחר שהפסידה 0–3 בחוץ ו-1–2 בבית.

בעונת 2008/2009 העפילה הקבוצה לגמר גביע אופ"א. במשחק הגמר נוצחה ברמן 1–2 בהארכה על ידי שחטאר דונצק.

בסיום עונת 2009/2010 העפילה לליגת האלופות בפעם השלישית בהיסטוריה לאחר שסיימה במקום השלישי.

בעונת 2019/2020 סיימה הקבוצה במקום ה-16 מקום המוביל לצמד משחקים מול המקום ה-3 בבונדסליגה השנייה, הקבוצה שיחקה מול פ.צ. היידנהיים, ניצחה בסיכום שני המשחקים ונשארה עונה נוספת בבונדסליגה.

עונה מאוחר יותר נשרה ברמן לליגה השנייה אחרי 40 עונות רצופות בבונדוסליגה לאחר הפסד ביתי במחזור הסיום לבורוסיה מנשנגלדבך 2-4 ולאחר שפ.צ קלן ניצחה במחזור האחרון את שאלקה 04 0-1. בתום עונה אחת בבונדסליגה השנייה, עלתה הקבוצה בחזרה לבונדסליגה.

נכון ל-1 בפברואר 2024

מס' עמדה שם 1 צ'כיה  שוער ייז'י פבלנקה 2 בלגיה  קשר אוליבייה דמאן 3 גרמניה  מגן אנתוני יונג 4 גרמניה  בלם ניקלאס שטארק 5 גרמניה  מגן עמוס פיפר 6 דנמרק  קשר ינס סטאגה 7 גרמניה  חלוץ מרווין דוקש 8 גרמניה  מגן מיטשל וייזר 9 פולין  חלוץ דויד קוואנקי 10 גרמניה  קשר לאונרדו ביטנקורט 13 סרביה  מגן מילוש וליקוביץ' 14 בלגיה  קשר סנה לינן 17 גרמניה  חלוץ ג'סטין ניינמה

מס' עמדה שם 18 גינאה  קשר נאבי קייטה 20 אוסטריה  קשר רומנו שמיד 21 נורווגיה  חלוץ איזק הנסן-אארואן 22 ארגנטינה  מגן חוליאן מאלאטיני 26 ארצות הברית  חלוץ ג'ואל אימאסואן 27 גרמניה  בלם פליקס אגו 28 צרפת  קשר סקלי אלברו (בהשאלה מליון)) 29 גרמניה  חלוץ ניק וולטמאדה 30 גרמניה  שוער מיכאל זאטרר 32 אוסטריה  מגן מרקו פרידל (קפטן) 35 גרמניה  קשר לאון אופיץ 36 גרמניה  מגן כריסטיאן גרוס 38 גרמניה  שוער אדוארדו דוס סנטוס האסלר

• אליפויות (4):
  • 1965, 1988, 1993, 2004
• הגביע הגרמני (6):
  • 1961, 1991, 1994, 1999, 2004, 2009
• הסופר קאפ הגרמני (4):
  • 1988, 1993, 1994, 2009
• גביע הליגה הגרמנית (1):
  • 2006
• גביע אירופה למחזיקות גביע (1):
  • 1992
• גביע האינטרטוטו (1):
  • 1998

  מדיה וקבצים בנושא ורדר ברמן בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של ורדר ברמן

•   ורדר ברמן, ברשת החברתית פייסבוק
•   ורדר ברמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   ורדר ברמן, ברשת החברתית אינסטגרם
•   ורדר ברמן, ברשת החברתית טיקטוק
•   ורדר ברמן, ברשת החברתית LinkedIn
•   ורדר ברמן, סרטונים בערוץ היוטיוב
•   ורדר ברמן, ערוץ באתר Twitch.tv
• פרופיל, באתר אופ"א
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• סטטיסטיקות הקבוצה