ויקטור צוי
ויקטור רוברטוביץ' צוי (ברוסית: Виктор Робертович Цой; 21 ביוני 1962, לנינגרד, ברית המועצות - 15 באוגוסט 1990, טוקומס, לטביה, ברית המועצות) היה מוזיקאי רוק סובייטי, מייסד וסולן להקת קינו (Кино).
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חוסר במקורות, תרגמת, תיאורים מוגזמים. | |
נהרג בתאונת דרכים ב-15 אוגוסט 1990 בגיל 28.
 | |
| צוי ב-1986 | |
| לידה | 21 ביוני 1962 לנינגרד, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה | 15 באוגוסט 1990 (בגיל 28) Tukums District, לטביה |
| מקום קבורה | בית הקברות בוגוסלובסקואה |
| מוקד פעילות | ברית המועצות |
| תקופת הפעילות | 1978–1990 (כ־12 שנים) |
| מקום לימודים | St. Petersburg art school by Rerikh N.K. |
| עיסוק | משורר, מלחין, זמר, שחקן, צייר |
| סוגה | רוק, פאנק רוק, פוסט-פאנק (Punk), גל חדש, אינדי רוק |
| סוג קול | בריטון |
| שפה מועדפת | רוסית |
| כלי נגינה | גיטרה, גיטרה בס, שירה |
| חברת תקליטים | AnTrop, מלודיה |
| שיתופי פעולה בולטים | קינו |
| בן או בת זוג | Marianna Tsoi Natalya Razlogova |
| צאצאים | Aleksandr Tsoi |
| מספר צאצאים | 1 |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |  |
  | |
צוי נחשב לאחד מזמרי הרוק הרוסי החשובים ביותר בסוף שנות השמונים של המאה ה-20 והוא בעל השפעה רבה על המשך התפתחות הזרם. גם מספר עשורים לאחר מותו, שיריו זוכים לפופולריות רבה ומעריצים.
ביוגרפיה
ויקטור צוי נולד לאב ממוצא קוריאני ואמא רוסייה ב-21 ביוני 1962 בלנינגרד, שבברית המועצות. אמו של צוי, ולנטינה וסילבנה, הייתה מורה, ואביו, רוברט מקסימוביץ', היה מהנדס. הוא החל לכתוב שירים בגיל 17. השירים המוקדמים שלו התייחסו לנושאים כמו החיים ברחובות לנינגרד, אהבה וחברים. במהלך תקופה זו, הרוק היה מחתרתי ומוגבל בעיקר ללנינגרד. השלטון הסובייטי נתן מענקים לאמני פופ, סיפק להם דיור, אולפני הקלטה וכל דבר אחר אשר היו זקוקים לו כדי להצליח. אבל לא כך היה עם אמני הרוק. לכן להקות רוק קיבלו מימון קטן אם בכלל, הם לא קיבלו חשיפה בתקשורת ממשלתית ובקרב הציבור רווחה דעה שהרוק היה "מוזיקה שמקשיבים לה נרקומנים ובריונים". בשנת 1974, למד ויקטור באקדמיה אומנותית על שם סרוב, אך סולק בגיל 18, לכאורה בשל ציונים נמוכים, על אף שכבר אז היה מעורב מאוד בסצנת הרוק ואולי היה זה הגורם לסילוקו. בשלב זה צוי החל לבצע את השירים שהוא כתב במסיבות. באחת ההופעות האלה הוא נחשף בפני בוריס גרבשיקוב, חבר להקת הרוק "אקווריום". בוריס לקח את צוי תחת חסותו ועזר לו להקים להקה משלו. זה סימן את תחילת הקריירה של צוי כמוזיקאי והפיכתו לאגדת רוק.
תחילתה של להקת קינו
מועדון הרוק של לנינגרד היה אחד המקומות הציבוריים המעטים שבהם הורשו אמנים לנגן מוזיקת רוק. זאת הייתה שנת 1982, בה עלה ויקטור צוי להופעת בכורה. הוא הופיע כאומן סולו הנתמך על ידי שני חברי להקת אקווריום. הליריקה החדשנית והעמוקה שלו יחד עם המוזיקה הרשימו את הקהל.
צוי רצה להתנסות עם מילים ומוזיקה כדי ליצור משהו טרי שאיש לא שמע מעולם. צוי הצליח במטרתו. זמן קצר לאחר ההופעה הוא גייס מוזיקאים אחרים והם יצרו יחד את "קינו", (ברוסית "קולנוע"). הם הקליטו קלטת דמו בדירתו של צוי. הקלטת הזו התפשטה מהר סביב לנינגרד, ולאחר מכן בכל רחבי הארץ על ידי חובבי רוק. קינו החלה לצבור קהל מעריצים.
האלבום הראשון
בשנת 1982, קינו הוציאו לאור את האלבום הראשון שלהם שנקרא "45". האלבום הזה הראה לראשונה את שאיפתו של צוי לעסוק בנושאים פוליטיים במוזיקה שלו. לא משהו שאמנים רבים אחרים היו מוכנים לעשות. שירו "חשמלית" (ברוסית: Электричка / Elektrichka) דן באדם התקוע ברכבת הפרברים שהובילה אותו למקום שהוא לא רוצה להגיע אליו, זה היה ברור שמדובר במטפורה על החיים בברית המועצות. על הלהקה נאסר להופיע עם השיר הזה בהופעות חיות. בכל מקרה, המסר הפוליטי של השיר עשה אותו לפופולרי בקרב בני הנוער של התנועה נגד הממסד, והם התחילו לראות בוויקטור צוי ולהקתו קינו כאלילים שלהם.
בשנת 1982, נפגשו צוי ומריאנה, ובשנת 1985 הם נשאו. היא הייתה מקור של תמיכה ומשפחה עבור צוי. מריאנה ילדה את בנם אלכסנדר (סשה) ב -5 באוגוסט 1985.
קינו הציגה השקפות פוליטיות נוספות בקונצרט השני של מועדון רוק לנינגרד. הלהקה זכתה בתחרות עם שיר אנטי מלחמה "אני מכריז על ביתי... [כאזור ללא גרעין]" (ברוסית: Я объявляю свой дом ... безъядерной зоной). השיר זכה לפופולריות על רקע מלחמת אפגניסטן המתמשכת שבה נהרגו אלפי סובייטים צעירים.
תקופת גורבצ'וב
קינו עדיין לא משתלבת במיינסטרים בשל היעדר תמיכה ממשלתית, אבל זה השתנה עם הגעתו של מיכאיל גורבצ'וב בשנת 1985. הרפורמות הכלכליות והחברתיות שלו, במיוחד הגלאסנוסט והפרסטרויקה, החלו לחשוף את הבעיות החברתיות והכלכליות של ברית המועצות והתאפשרו דיונים פתוחים עליהם במדיה. הגלאסנוסט שחרר את ההגבלות על התקשורת והתאפשר לכתוב על להקות רוק ולהראות אותם בטלוויזיה. בשנת 1986 ברוח האווירה הפתוחה והאווירה הציבורית פרסם צוי שיר שכותרתו "[אני רוצה] שינויים!" (ברוסית: !Перемен! / Peremen). בזמן שמוזיקאים אחרים שרו על פרחים ונעליים, צוי שר "הלבבות שלנו דורשים שינויים!" וקרא לדור הצעיר לדרוש שינויים בתוך המערכת הנוכחית. שמה של קינו התפשט בכל רחבי האומה הסובייטית.
עלייתו לתהילה
1987 הייתה שנת הפריצה של קינו. שחרורו של האלבום השביעי של הלהקה "סוג דם" (ברוסית: Группа крови / Gruppa Krovi) והצלחתו המסחררת הובילה לתופעת "הקינומניה". האווירה הפוליטית הפתוחה תחת גלאסנוסט אפשרה לצוי ליצור את האלבום הכי פוליטי שלו עד אז. כמו כן, התאפשרה לו הזדמנות להקליט צלילים של מוזיקה שאף אחד אחר לא ניגן בתקופתו. רוב השירים כוונו לנוער של ברית המועצות בקריאה להשתלט ולעורר שינויים בתוך האומה. חלק מהשירים התייחסו לבעיות החברתיות ולשיתוק של החברה. הצלילים והמילים בשיריו גרמו לצוי להיות גיבור בעיניהם של הנוער הסובייטי, וגרמו לקינו להיות להקת הרוק הפופולרית ביותר אי פעם. המעריצים מרפובליקות סובייטיות שונות תרגמו את שיריו של צוי מרוסית לשפות האם שלהם. במהלך השנים הקרובות צוי הופיע במספר סרטים מצליחים וגם נסע לארצות הברית לקדם את סרטיו בפסטיבלים של קולנוע. מספר אלבומים נוספים יצאו ושוב בעיקר עם נושאים ומסרים פוליטיים, מה שגרם לתדלוק נוסף בפופולריות של הלהקה. אף על פי שצוי היה כוכב ענק הוא עדיין חי חיים יחסית רגילים. הוא המשיך בתפקידו הישן בחדר הדוודים של בניין דירות, עובדה שהפתיעה רבים. צוי אמר שהוא נהנה לעבוד וגם היה זקוק לכסף לתמוך בלהקה, כי הם עדיין לא קיבלו תמיכה ממשלתית והאלבומים שלהם הועתקו והועברו ברחבי הארץ באמצעות ה"סמיזדאט" ללא תשלום. זה אפילו גרם לצוי ליותר פופולריות בקרב העם מפני שהם יכלו להזדהות איתו. שעתה היפה של קינו הגיע בשנת 1990 באצטדיון האולימפי לוז'ניקי במוסקבה. 62,000 מעריצים מלאו את האצטדיון כדי לחגוג את ההצלחה של להקת הרוק המצליחה ביותר בברית המועצות.
ב-15 באוגוסט 1990 נהרג ויקטור בתאונת דרכים. התאונה התרחשה בקילומטר ה-35 בכביש סלוקה-טאלסי, ליד טוקומס, לטביה, כמה עשרות קילומטרים מן העיר ריגה. לפי חקירת המשטרה הוא נרדם על ההגה, סטה לנתיב הנגדי והתנגש באוטובוס.
השפעה תרבותית
ללהקת קינו הביתה השפעה עצומה על המוזיקה של החברה הסובייטית. הלהקה בלטה בצלילים ומילים שאף אמן סובייט אחרים לא היה מסוגל או מוכן להשמיע. בכך פתחה קינו דלתות עבור להקות רוק רוסיות מודרניות. ניתן לראות דוגמאות לכך כיום במקומות רבים ברחבי רוסיה, החל מגרפיטי על גדרות בסנט פטרסבורג ועד לקיר שלם שמוקדש לוויקטור צוי ברחוב ארבט המפורסם במוסקבה.
בשנת 2000 יצא אלבום כפול של שירי ויקטור צוי בביצוע אמנים רוסים שונים לרבות זמפירה ואקווריום.
שירו "סוג דם" הופיע במשחק הפופולרי Grand Theft Auto IV המושמע בתחנת הרדיו הפיקטיבית ולדיווסטוק FM.
השיר "שינויים!" והמחאה בבלארוס
השיר "שינויים!" ("Перемен!") של להקת "קינו" למילים של ויקטור צוי, יצא בברית המועצות בשנת 1986. בשנים לאחר מכן הפך השיר להמנון לא רשמי של הפרסטרויקה. "שינויים!" שב ועלה לכותרות כאשר החל לשמש כהמנון הלא רשמי של ההפגנות בבלארוס (2020). השיר מושמע שוב ושוב בהפגנות ההמוניות נגד נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו והפך לאחד הסמלים הבולטים של המחאה. שימש גם כפסקול ראשי בסרט הקולנוע "מייג'ור גרום: רופא המגפה".
גרסאות כיסוי בעברית
מעריציו של ויקטור צוי שעלו לישראל מחבר העמים תרגמו את שיריו לעברית, ביצעו גרסאות כיסוי שלהם והציגו את ויקטור צוי לקהל הישראלי. גרסאות הכיסוי הראשונות נעשו בשנת 2000 על ידי להקת אקו, להקה באר-שבעית שהורכבה מעולים צעירים מחבר העמים שעלו לארץ במסגרת פרויקט חלו"ם. תחת ניהולו המוזיקלי של דויד פרץ, שגם סייע בעיבוד התרגום, הקליטה הלהקה שני שירים של ויקטור צוי: "כוכב בשם שמש" ו"קוקושקה". "כוכב בשם שמש" כלל עיבוד שונה למדי מהמקור הרוסי ואף יצא לאור באוסף של הלייבל קקטוס. בשנת 2013 שמואל זלצר, שלא הכיר את התרגום של להקת אקו ודויד פרץ, תרגם מחדש וביצע את השיר "כוכב הקרוי שמש". ב-2019 הוציא אלבום תרגומים שבו כלל את 'כוכב' וכן את השירים "סוג הדם" ו-"מלפפונים מאלומיניום". בשנת 2015 להקת זה לא חשוב, שגם היא לא הכירה את התרגומים הקודמים, תרגמה מחדש את השיר "כוכב בשם שמש". לדעת שמואל זלצר הדמיון בין שלוש הגרסאות נובע מהיותו של השיר "יחסית קל ואינטואיטיבי לתרגום".
קישורים חיצוניים
ויקטור צוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ויקטור צוי, באתר AllMovie (באנגלית)
ויקטור צוי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ויקטור צוי, באתר אייטונס (באנגלית)
ויקטור צוי, באתר ספוטיפיי
ויקטור צוי, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
ויקטור צוי, באתר Last.fm (באנגלית)
ויקטור צוי, באתר AllMusic (באנגלית)
ויקטור צוי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ויקטור צוי, באתר דיזר
ויקטור צוי, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ויקטור צוי, באתר Discogs (באנגלית)- ויקטור צוי, באתר Genius
ויקטור צוי, באתר טיידל (באנגלית)- עמיר עקיבא סגל, תרגום שני שירים של ויקטור צוי, באתר נתיבים
הקונצרט האחרון של ויקטור צוי 1990, סרטון באתר יוטיוב
יגאל ליברנט, מה הפך את ויקטור צוי לכוכב הרוק המצליח ביותר בברית המועצות?, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2018- יגאל ליברנט, "שינויים!" במחאה בבלארוס, באתר "דיומא", 18 באוגוסט 2020
- ויקטור צוי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
This article uses material from the Wikipedia עברית article ויקטור צוי, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.