הצד הרחוק של הירח הוא צדו של הירח שאותו לא ניתן לראות מכדור הארץ.
תפיסה שגויה הקשורה לצד הרחוק של הירח היא שמדובר בצד חשוך, אך הדבר נכון רק בזמן "ירח מלא". בעת מולד הירח, דווקא צדו הרחוק של הירח הוא הצד המואר.
כיוון שהירח מצוי בתהודת סיבוב־מסלול עם כדור הארץ, זמן ההקפה של הירח מסביב לכדור הארץ שווה לזמן הסיבוב סביב צירו, ולכן רק צד אחד פונה אל כדור הארץ. תופעות הליברציה והנוטציה גורמות לכך שניתן לראות מכדור הארץ כ־59% משטחו הכולל של הירח.
פני השטח של שני צדי הירח שונים באופן משמעותי זה מזה. הצד הפונה אל כדור הארץ מכוסה ברובו בימים, מישורים בזלתיים נרחבים שנראים בקלות בעין בלתי מזוינת, אך בצד הרחוק של הירח נראים מכתשי פגיעה רבים יותר ושני ימים בלבד - ים מוסקבה (Mare Moscoviense) וים הגאונות (Mare Ingenii).
בעוד שמפות של צדו הנראה של הירח קיימות מאז המאה ה־17, רק ב־1959 נגלה צדו הרחוק. ב־7 באוקטובר 1959 הקיפה הגשושית הסובייטית לונה 3 את הירח וצילמה את הצד הרחוק. בני האדם הראשונים שראו במישרין אזור זה בירח היו שלושת אנשי הצוות שטסו בחללית אפולו 8. בעת בחירת אתר הנחיתה לחללית אפולו 17 הציע האסטרונאוט הריסון שמיט לנחות במכתש ציולקובסקי (Tsiolkovskiy) תוך שימוש בלוויין תקשורת במסלול ירחי להעברת תשדורות אך בכירי NASA פסלו אפשרות זו כיוון שהיא מסוכנת מדי. החללית הסינית צ'אנג־אה 4, נחתה במכתש פון קרמן בצד הרחוק ב־3 בינואר 2019.
משימת בראשית 2 של חברת SpaceIL צפויה גם היא בעתיד לנחות בצד זה.
מאיץ ששיגר את צ'אנג-אה 5 T1 למסלול ב-2014 התרסק על הצד הרחוק של הירח ב-4 במרץ 2022. זו הפעם הראשונה שפסולת חלל ישנה התנגשה בירח.
This article uses material from the Wikipedia עברית article הצד הרחוק של הירח, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.