פרוור דידובה: פרוור של טביליסי

הפרוור שוכן על גדת נהר הקורה מצידו הצפון-מערבי. מקור שמו הוא מהמילה "דידי דוּבֶּה" ("დიდი დუბე") שפירושה "שטח נמוך גדול" (דידי-גדול, דובה-שטח נמוך). שמו הקדום של הפרוור הוא צחֶניס טֶרפּי (ცხენის ტერფი, מילולית: "פרסת הסוס" או "עקב הסוס").

פלג של נהר האראגווי זורם בדידובה.

הייתה דידובה, במאה ה-12, בריבונות המלכה ושכן בה אחד מארמונות המלכה וכנסיית גאורגי הקדוש. לראשונה נזכר הפרוור במאה ה-12 בתקופת שלטונה של תמר המלכה כאשר היא נישאה, בשנת 1188, לדוד סוסלן. אזכור נוסף מאותה מאה היא החגיגה העממית שנערכה בדידובה לאחר ניצחון הגאורגים בקרב שמכור (1195). במאות שבאו לאחר מכן היה הפרוור בלתי מיושב.

במאה ה-17, בתקופת שלטונו של וחטנג השישי, הופיעו שוב מתיישבים בפרוור. באותה תקופה הוסט מסלולו של נחל מכפר אבצ'לה (ავჭალა) כדי שיעבור בדידובה. במאות ה-17 וה-18 נחשבה דידובה, מבחינה מנהלתית, לכפר בפאתי טביליסי, ופרנסת תושבי הכפר הייתה חקלאות, ואת תוצריה היו מוכרים בשוקי טביליסי. במפה ששרטט המדען (זואולוג ואורניתולוג - מומחה בתורת העופות) והסייר הגרמני, יוהאן אנטון גיולדנשטאדטי (Johann Anton Güldenstädt)‏ (1745–1781), משנת 1772, צוינו שרידי מצודת-דידובה.

 

בתחילת המאה ה-19, זרמו בדידובה שני ערוצי נחל, האחד מגיע מכפר אבצ'לה והשני מנהר הקורה, שנקרא "ערוץ הגן" ("ბაღის არხი"). בשנת 1872, חולק שטח הפרוור לשנים עקב עבודות סלילת מסילת הברזל טביליסי-פותי. עובדי המסילה השתכנו בחלק הקרוב למסילת הברזל בדידובה ללא רשות הרשויות. אזור זה לפיכך קיבל את שמו הרוסי "נאחאלוֹדקי". ב-23 בדצמבר 1905 נכנס צבא האימפריה הרוסית לדידובה במטרה להכניע מורדים שהשתלטו על המקום. אף על פי שהמורדים זכו ביתרון בתחילה בכך שאיפשרו את כניסת הצבא ואז תקפו אותם מאחרו, המטירו הרוסים ארטילריה כבדה על האזור והשתלטו עליה.

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בדידיובה נתגלו ממצאים מהתקופה הקדם נאוליתית, תחילת תקופת הברונזה (סוף האלף ה-4 לפנה"ס), תקופת קורה-אראס (Kura-Araxes culture) - תרבות קדם עבר קווקזית (נמצאו בשנת 1930).

בסוף המאה ה-19 הוקם, בחצר כנסיית דידובה (დიდუბის ღვთისმშობლის ეკლესია), פנתאון דידובה, שהיה ביום הקמתו הפנתאון החשוב בגאורגיה.

• ת. ברידזה (1971), מיקרוטופונימיה של טביליסי העתיקה (דידובה), מספר 8, גאורגית.
• ד. כּורודזה (1955), האתרים האכיאולוגיים של טביליסי, חלק 1, גאורגית.
• ת. ברידזה ופחאקאדזה (1978), האנציקלופדיה הגאורגית סובייטית, כרך 3, עמ' 543, גאורגית.