בעז: דמות מקראית מתקופת השופטים

המונח "בועז" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בועז (פירושונים).

נכדו של נחשון בן עמינדב, מצאצאי פרץ בן יהודה, בעלה של רות, אביו של עוֹבֵד, סבו של ישי וסבא רבא של דוד המלך.

בעז

וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת: הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה, וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי. — מגילת רות, פרק ב', פסוק ח'
אב	שלמון
בן או בת זוג	רות
צאצאים	עובד, דוד
תקופה	תקופת השופטים
בתנ"ך	מגילת רות פרקים ב-ד

 

בעז היה בנו של שלמון, שהיה בנו של נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה. מתואר כאיש עשיר וגיבור חיל, גר בבית לחם. בן אחיו של אלימלך, ובן דודה של נעמי.

בעז מתואר במקרא כאיש גומל חסד הרגיש למצוקת קרוביו, אף שהוא יודע שתיתכן לזות שפתיים על קשריו עם קרובתו האלמנה המואביה, הצעירה והנאה. עם זאת הוא מקפיד שלא לתת לאיש סיבה להכפישו ולכן בצנעה הוא משלח את רות לאחר לינתה בלילה למרגלותיו, בגורן המבודד, ואומר – ”אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן”.

בהתאם לרוח מצוות ייבום נשא לאישה את רות, כלתו של אלימלך, שהתאלמנה.

בעז ורות נפגשו לראשונה בשדה. היא לקטה בשדהו את השעורים שנפלו לקוצרים, המיועדות לעניים. בעז שמע שרות דבקה בחמותה גם לאחר מות בעלה והעריך את המעשה. כשאמרו לו הקוצרים כי רות היא המלקטת בשדהו הזמין אותה לשתות ולאכול עם הקוצרים, וציווה על הקוצרים לעזור לה ככל יכולתם. רות נשארה ללקוט בשדה בעז עד תום הקציר.

בעז למד שרות רוצה בו כבעל, כשבאה אליו לגורן השעורים, שישן בו, בלילה בזמן קציר שדהו. הוא ברך אותה על שלא התפתתה ללכת אחרי הנערים והביע הסכמה עקרונית לנישואין עמה, אך אמר שיש אדם קרוב ממנו למשפחה של אבימלך, ולפי רוח מצוות ייבום הקרוב קרוב קודם. בעז הבטיח לרות שאם הקרוב השני לא יסכים להינשא לה – הוא יעשה זאת. וכך היה – בעז ורות נישאו בשער העיר לעיני הזקנים ובברכתם.

רות ובעז ילדו את עובד, אבי ישי, אבי דוד המלך, כאמור בסופה של מגילת רות: "וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות, ד', כ"א–כ"ב).

המדרש מזהה את בעז עם השופט אבצן המוזכר בספר שופטים. הזיהוי מבוסס על כך שמגילת רות התרחשה בימי שפוט השופטים, בבית לחם, שם גר אבצן ועל כך שנראה על פי המגילה שבעז הוא איש חשוב (נעמי יועצת לרות לשאול בעצתו) המקורב לזקנים בשער.

המדרש מתייחס גם לגילו של בעז, ונראה כי הוא היה כבר אדם מבוגר בעת התרחשות המגילה. רבי יוחנן סבור כי הוא היה אז בן 80, ואילו רש"י טוען שעל פי הזיהוי של בעז עם אבצן, עליו להיות בן 300 לפחות כשנישא לרות.

ביום שהגיעה רות לבית לחם, מתה אשתו של בעז. מאחר ששמו של בעז לא נזכר במעמד הולדת בנו, המדרש מוסיף כי בעז נפטר בלילה שבו נשא לאישה את רות.

זיהוי בועז עם אבצן מופיע גם בספר הזהר ושם מביא גם הזוהר שבועז הוא גלגול נשמתו של יהודה, ורמוז הדבר בשמו "בו-עז" (יהודה שהיה ידוע בעוזו וגבורתו).

 

לפי הברית החדשה (הבשורה על-פי מתי, פרק א'), בעז היה בנה של רחב.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל תנ"ך

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
• יכין ובועז

  מדיה וקבצים בנושא בעז בוויקישיתוף

•   בעז (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית