הבשורה על-פי מתי: הבשורה הראשונה מארבע הבשורות בברית החדשה

בשורה זו מופיעה ראשונה בכתבי הקודש הנוצריים, לפני הבשורות על-פי מרקוס, לוקאס, ויוחנן.

הבשורה על-פי מתי
Εὐαγγέλιον κατὰ Μαθθαίον

מידע כללי
מאת	מתי המבשר
סוגה	בשורות

יש המחלקים את הבשורה על-פי מתי לארבעה קטעים השונים זה מזה במבנה ובתוכן: שני קטעים מקדימים; הקטע המרכזי, אותו אפשר לחלק לחמישה תת-קטעים; ולבסוף הפסיון של ישו ותחייתו. כך נראית חלוקה זו:

1. "ספר היוחסין" (א:1) של ישו, הולדתו, וינקותו (פרקים א, ב)
2. דבריו ופעילויותיו של יוחנן המטביל לקראת כמורתו של ישו (ג, ד:11)
3. דבריו ופעילויותיו של ישו בגליל (ד:12 עד כ"ו:1):
   1. הדרשה על ההר ובה עיקרי המוסר הנוצרי (פרקים ה עד ז)
4. הדרשה על המשימה שישו נתן לשליחיו (י עד י"א:1)
   1. משלים המלמדים על מלכות השמים (י"ג)
   2. הדרשה על היחסים בתוך הקהילה (י"ח עד י"ט:1)
   3. אודות הביאה השנייה של ישו ואחרית הימים (כ"ד עד כ"ו:1)
5. טיהור בית המקדש (כ"א:12–17)
6. מחלוקת ישו עם הפרושים (כ"ג:1–39)
7. הפסיון של ישו וקריאת השלוחים (קריאתו של ישו לאוונגליזם)

הנושא המרכזי בבשורה על-פי מתי הוא שישו נועד להיות המשיח ושבו התגשמו הנבואות העתיקות מן הברית הישנה:

"אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם...."

— מתי ה:17

על מנת לחזק טענה זו הטקסט מזכיר לא פחות משישים ושש פעמים נבואות מהברית הישנה, הרבה יותר מבבשורות האחרות.

על פי המסורת הנוצרית כתב מתי, אחד משנים עשר שליחי ישו, את הבשורה על-פיו. על פי אותה המסורת הייתה זו הבשורה הראשונה שנכתבה, והיא מתוארכת לזמן קצר לפני חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

בניגוד למסורת זו מסכימים כיום רוב המומחים על תאוריית שני המקורות, לפיה הבשורה על-פי מרקוס היא הבשורה שנכתבה ראשונה. מכיוון שהנוסח בבשורה על-פי מתי דומה ביותר לעיתים קרובות לזה שבבשורה על-פי מרקוס, סבורים כי מחברה של הבשורה על-פי מתי שאל פסוקים רבים הן מהבשורה על-פי מרקוס והן ממסמך היפותטי המכיל ציטוטים מפיו של ישו, הידוע כ"מסמך ה-Q".

מומחים רבים גם מטילים ספק בכך שמתי עצמו הוא שכתב את הבשורה על-פיו.

לא ידוע היכן בדיוק נכתבה הבשורה: בארץ ישראל או בעיר נוצרית מרכזית מחוצה לה, כגון אנטיוכיה. יחד עם זאת יש הסכמה כי הבשורה נכתבה בסביבות השנים 80–90 לספירה. בגלל הציטוטים הרבים מהתנ"ך והאזכורים לאורח החיים היהודי בטקסט, נראה כי מחברה של הבשורה היה יהודי.

ישנן שתי גרסאות לבשורה על פי מתי: זו הנמצאת בשימוש על ידי הכנסייה (קרי, הבשורה המופיעה בברית החדשה) וזו המשמשת את האביונים. זו האחרונה היא גרסה קצרה יותר של הבשורה הרשמית. למעשה, היא שחזור של הבשורה הרשמית, המכילה תוספות נוצריות שככל הנראה הוכנסו אליה בעריכות הראשונות של אבות הכנסייה ואף בעריכות מאוחרות יותר. בלשון המחקר היא מכונה "הבשורה על-פי האביונים". היא כתובה עברית ולא יוונית.

הבשורה על פי מתי היא היחידה שזכתה לכמה וכמה תרגומים של כותבים יהודים שאינם מומרים:

• התרגום המופיע בספר הפולמוס האנטי-נוצרי "אבן בחן" של שם טוב אִבְּן שַפְרוּט, משנת 1385 (אך יש הסבורים שהוא העתיק תרגום שנעשה כמאה שנים לפני זמנו).
• מתי של סבסטיאן מונסטר - תרגום שפורסם בשנת 1537 על ידי התאולוג הנוצרי סבסטיאן מינסטר, על פי כתב יד עברי שלא שרד.
• מתי של דו טילה - תרגום שפורסם ב-1555 על ידי הבישוף דו טילה, על פי כתב יד שקיבל מיהודים ברומא, ושמור היום בפריס. נוסח זה דומה מאוד לנוסח שפרסם מונסטר.
• קול קורא או התלמוד והברית החדשה - ספרו של הרב אליהו צבי סולובייצ'יק, שמכיל תרגום ופירוש של הבשורה על פי מתי, בטענה שזהו ספר שמחזק את יסודות היהדות ולא הנצרות.
• במסגרת התרגום של כל הברית החדשה, שנעשה בשנים 1741–1756 על ידי יחזקל רחבי, כותב רבני בקוצ'י, הודו בעזרת היהודי ההולנדי עמנואל ון דורט וכותב ספרדי לא ידוע.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: הבשורה על פי מתי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבשורה על פי מתי

• הבשורה על-פי מתי בעברית (מהדורה מנוקדת) (תרגום פרנץ דליטש)
• הבשורה על-פי מתי בעברית (מהדורה מנוקדת) (תרגום חדש)
• הבשורה על-פי מתי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)