בית הדין הבין-לאומי בהאג: המוסד המשפטי העיקרי של האו"ם

אין לבלבל ערך זה עם הערך "בית הדין הפלילי הבין-לאומי".

בית הדין פוסק לפי המשפט הבין-לאומי הפומבי, ופעילותו כוללת שתי קטגוריות:

• מתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות, לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות.
• מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות, שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות או מועצת הביטחון או ארגון של האו"ם שהוסמך על ידי העצרת הכללית להגיש בקשה זו.

בית הדין הבין-לאומי בהאג
International Court of Justice

ארמון השלום - מושב בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג
מאפיינים
שטח שיפוט	חברות האומות המאוחדות
מדינה	הולנד
היסטוריה
תקופת הפעילות	1945–הווה (כ־79 שנים)
גאוגרפיה
קואורדינטות	52°05′12″N 4°17′44″E / 52.086666666667°N 4.2955555555556°E / 52.086666666667; 4.2955555555556
www.icj-cij.org

כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים נגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.

חוקת בית הדין הבין-לאומי היא נספח למגילת האו"ם, כך שכל המדינות החברות באו"ם חברות בה עם הצטרפותן לארגון. בהחלטה 9 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 1946 נקבע שגם מדינות שלא חברות בבית הדין יכולות בתנאים שהוגדרו, להגיש תביעה. באותה תקופה שווייץ לא הייתה חברה באו"ם. בהחלטה 11 של מועצת הביטחון של האו"ם נקבעו תנאים להצטרפות שווייץ לבית הדין הבין-לאומי.

 

בית הדין מורכב מ-15 שופטים, כל אחד מהם ממדינה אחרת. השופטים נבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים. כל מדינה שהיא צד להליך בבית הדין, ואינה מיוצגת בו, יכולה לצרף אזרח שלה כשופט בהרכב.

המסגרת לפעולת בית הדין הבין-לאומי נקבעה ב"חוקת בית הדין הבין-לאומי" (Statute of the International Court of Justice) אשר תוקנה לאחרונה בשנת 2001. סדרי הדין נקבעו ב"תקנות בית הדין" (International Court of Justice Rules of Court (1978)), אשר תוקנו באחרונה בשנת 2005.

ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע.

הרכב חברי בית הדין הבין-לאומי בהאג, נכון ל-2023:

שם	שם בשפת המקור	מדינה	תפקיד	תחילת כהונה	סיום כהונה
ג'ואן דונוהיו	Joan E. Donoghue	ארצות הברית  ארצות הברית	נשיאה	2015	2024
קיריל גבורגיאן	Кирилл Геворгян	רוסיה  רוסיה	סגן נשיאה	2015	2024
עבד-אל-קאווי אחמד יוסף	عبد القوي يوسف	סומליה  סומליה	שופט	2018	2027
שיו הנג'ין	薛捍勤	הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין	שופטת	2012	2023
פטר טומקה	Peter Tomka	סלובקיה  סלובקיה	שופט	2021	2030
רוני אברהם	Ronny Abraham	צרפת  צרפת	שופט	2018	2027
מוחמד בנונה	محمد بنونة	מרוקו  מרוקו	שופט	2015	2024
לאונרדו נמר קלדיירה ברנט	Leonardo Nemer Caldeira Brant	ברזיל  ברזיל	שופט	2022	2031
הילרי צ'ארלסוורת	Hilary Charlesworth	אוסטרליה  אוסטרליה	שופטת	2021	2030
ג'וליה סבוטינדה	Julia Sebutinde	אוגנדה  אוגנדה	שופטת	2021	2030
דלוויר באנדארי	Dalveer Bhandari	הודו  הודו	שופט	2018	2027
פטריק רובינסון	Patrick Robinson	ג'מייקה  ג'מייקה	שופט	2015	2024
גאורג נולטה	Georg Nolte	גרמניה  גרמניה	שופט	2021	2030
נוואף סלאם	نواف سلام	לבנון  לבנון	שופט	2018	2027
יוג'י איווסאווה	岩澤雄司	יפן  יפן	שופט	2021	2030

בית הדין פוסק בנוגע לסכסוכים בין מדינות, לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות. פסקי הדין בעלי תוקף משפטי מחייב, וכאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין, רשאית מועצת הביטחון של האו"ם לנקוט בצעדים נגדה.

להלן סכסוכים נבחרים שהוכרעו בבית הדין הבין-לאומי:

• תלונה של ארצות הברית נגד איראן, על שזו החזיקה בדיפלומטים אמריקנים.
• תלונה של ניקרגואה נגד ארצות הברית, על שזו הפעילה כוח כנגד ניקרגואה.
• סכסוך בין תוניסיה ללוב אודות גבולותיו של המדף הימי ביניהן.
• סכסוך בין ארצות הברית לקנדה אודות מיקומו של הגבול הימי ביניהן במפרץ מיין.
• תלונה של יוגוסלביה כנגד המדינות החברות בברית נאט"ו, על פעולתן במלחמת קוסובו.
• יישום האמנה למניעה ולהענשה על פשעי רצח עם (בוסניה והרצגובינה נגד סרביה ומונטנגרו).
• פרויקט גבצ'יקובו-נג'מרוש (Gabčíkovo-Nagymaros Project) (הונגריה/סלובקיה).
• פעילויות חמושות בתחומה של קונגו (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נגד אוגנדה).

 

לבית הדין יש סמכות לתת חוות דעת מייעצת בסוגיות משפטיות, על פי בקשה של העצרת הכללית של האומות המאוחדות, מועצת הביטחון או ארגון אחר של האו"ם שהוסמך על ידי העצרת הכללית להגיש בקשה זו. חוות הדעת אינה מחייבת שכלעצמה, אך היא מהווה ביטוי לעמדת בית הדין לגבי המשפט הבין לאומי הנוהג, וככזו, יש לה חשיבות רבה בעיני הקהילה הבין לאומית.

להלן חוות דעת נבחרות שניתנו על ידי בית הדין הבין-לאומי:

• אפשרות האו"ם לתבוע פיצויים (1949).
• חוקיות בניית גדר ההפרדה בגדה המערבית (2004).
• חוקיות השימוש בנשק גרעיני (1996).
• חוקית הכרזת העצמאות של קוסובו (2010).

להלן סכסוכים תלויים ועומדים בפני בית הדין (נכון לשנת 2016):

1. הגבלות ימיות באוקיינוס ההודי (סומליה נגד קניה)
2. סכסוך בנוגע לזכויות מעבר בים וזכויות נילוות (קוסטה ריקה נגד ניקרגואה)
3. גישה לאוקיינוס השקט (בוליביה נגד צ'ילה)
4. סכסוך גבולות ימיים ויבשתיים (ניקרגואה נגד קולומביה)
5. השימוש במימי נהר הסילאלה (צ'ילה נגד בוליביה)
6. הליכים פליליים מסוימים וחנינות (גינאה המשוונית נגד צרפת)
7. נכסים איראניים מסוימים (איראן נגד ארצות הברית)
8. רצח עם (דרום אפריקה נגד ישראל)

ב-1950 מדינת ישראל הצהירה כי היא מקבלת על עצמה את סמכות השיפוט של בית הדין הבין-לאומי ראשית לתקופה של חמש שנים. היא הודיעה על כך שוב ב-1957 ללא הגבלת זמן. ב-1985 ישראל משכה את הסכמתה לסמכות השיפוט של בית הדין.

כוחו של האו"ם לדרוש פיצויים מישראל בגין רצח שליח האו"ם הרוזן ברנדוט, 1949

ב-1948 ביקשה העצרת הכללית של האו"ם מבית הדין לחוות את דעתו אם לאו"ם יש אישיות משפטית בין לאומית המקנה לו את האפשרות להגיש דרישה לפיצויים. התביעה שבה היה מדובר היתה כלפי ישראל, על רצח שליח האו"ם למזרח התיכון הרוזן ברנדוט. מדינת ישראל לא היתה חברה באו"ם באותה עת. בית הדין קבע שלאו"ם יש אישיות משפטית גם כלפי מדינות שאינן חברות באו"ם.

תביעה נגד בולגריה, 1959

ב-1957 ישראל הגישה תביעה נגד בולגריה בגין הפלת מטוס אל על מעל שמי בולגריה ב-1955. ב-1959 בית הדין פסק שאין לו סמכות שיפוט בתביעה.

חוות דעת על גדר ההפרדה, 2004

ב-8 בדצמבר 2003 החליטה העצרת הכללית של האו"ם, לבקש מבית הדין חוות דעת מייעצת בדבר "ההשלכות המשפטיות של בניית החומה בשטחים הפלסטינים הכבושים". בית המשפט קיבל הצהרות כתובות ממדינות שונות, ושמע טיעונים בעל פה מ-23 ועד 25 בפברואר. ישראל חלקה על סמכותו של בית הדין לפסוק בעניין, לא הציגה טיעונים בעל פה בפני בית הדין אלא רק טיעונים בכתב, שרובם נסובו על סמכותו של בית הדין לדון בנושא ישראלי פנימי. גם ארצות הברית מתחה ביקורת על בית הדין בהאג ויחד עם 22 מדינות הגישה חוות דעת לביה"ד שהגדר היא נושא פוליטי ולא משפטי.^{[דרוש מקור]}
בית הדין הצהיר כי "ישראל ניצבת בפני התקפות אלימות כנגד האוכלוסייה האזרחית שלה, ושזכותה, ואף חובתה, להגיב כדי להגן על חיי אזרחיה, אך על הצעדים להיות בהתאם למשפט הבין-לאומי."

במסקנות חוות הדעת נקבע כי "חומת ההפרדה" (בלשון בית הדין) מנוגדת למשפט הבין-לאומי וקרא לישראל להפסיק את הקמת "החומה בשטחים הפלסטיניים הכבושים כולל מזרח ירושלים וסביבתה", לפרק את חלקיה שנבנו על שטחים שמעבר לקו הירוק, ולשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מהקמתה. כמו כן קרא בית הדין לקהילה הבין-לאומית להימנע מלסייע להתמשכות המצב הבלתי חוקי שנוצר עקב הקמת הגדר, ולנקוט באמצעים חוקיים על מנת להביא להפסקת ההפרות מצד ישראל. חוות הדעת ניתנה ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד – השופט האמריקאי תומאס בורגנטל – שגם הוא הביע ביקורת כלפי מעשי ישראל, אך טען שבפני בית הדין לא עמד בסיס עובדתי מספיק בשביל ממצאיו הגורפים, וכי היה עדיף אילו נמנע מדיון בנושא.

חוות דעת בעניין מעמד איי צ'אגוס, 2018

במהלך שנת 2018 התנהל בבית-הדין הליך בנוגע לבקשה למתן חוות דעת מייעצת בנושא "ההשלכות המשפטיות של הפרדת איי צ'אגוס ממאוריציוס בשנת 1965". ישראל הגישה את עמדתה בכתב, וכן הציגה את טיעוניה בעל פה.

חוות דעת על הכיבוש הישראלי, 2022

ב-30 בדצמבר 2022 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות לבקש מבית הדין חוות דעת מייעצת על ההשלכות המשפטיות של התמשכות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

האשמה ברצח עם, 2023

  ערך מורחב – תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם

ב-20 בדצמבר 2023 פנתה דרום אפריקה לבית הדין בתלונה שישראל מפרה את מחויבויותיה על פי האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, במהלך פעולות צה"ל ברצועת עזה, במסגרת מלחמת חרבות ברזל. הבקשה כוללת דרישה לצו בדבר סעדים זמניים, שנועד להגן על הפלסטינים בעזה מפני המשך ההפרה הנטענת של האמנה. הדיון בתלונה התקיים ב-11 וב-12 בינואר 2024. ב-26 בינואר פרסם בית הדין את החלטתו בבקשה. הוא הורה על ששה סעדים זמניים: על ישראל לפעול בכל האמצעים שברשותה למנוע ביצועם של מעשים הנופלים בגדר ס' II לאמנה למניעתו וענישתו של פשע רצח עם, על ישראל להבטיח שכוחות צה"ל לא מבצעים מעשים כאמור לעיל, על ישראל לנקוט בכל האמצעים ברשותה למנוע ולהעניש הסתה ישירה ופובמית לרצח עם לגבי חברי הקבוצה הפלסטינית ברצועת עזה, על ישראל לנקוט אמצעים מיידים ואפקטיבים לאפשר העברה של סיוע הומניטרי ושירותים בסיסיים חיוניים כדי להתמודד עם התנאים הקשים שבהם נמצאים פלסטינים ברצועת עזה, על ישראל לנקוט אמצעים אפקטיבים למנוע השמדה של ראיות ולהבטיח את שימורן, בנוגע לטענות בדבר מעשים הופלים בגדר סעיף II (איסור רצח עם) וסעיף III (איסור הסתה לרצח עם) לאמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע של רצח עם נגד חברי הקבוצה הפלסטינית. ישראל נדרשה לדווח לבית הדין על האמצעים שנקטה בתוך חודש. בפברואר בית הדין דחה את בקשת דרום אפריקה להחמיר את הצווים נגד ישראל בשל פעולה הצבאית אפשרית ברפיח.

  מדיה וקבצים בנושא בית הדין הבין-לאומי בהאג בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של בית הדין הבין-לאומי בהאג (בצרפתית, באנגלית, בערבית, בספרדית, ברוסית ובסינית)

•   בית הדין הבין-לאומי בהאג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   בית הדין הבין-לאומי בהאג, ברשת החברתית LinkedIn
•   בית הדין הבין-לאומי בהאג, סרטונים בערוץ היוטיוב
• כמה צודק הצדק הבין-לאומי?, פרלמנט ‏33, 16 ביולי 2001
• בית הדין הבין-לאומי בהאג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   בית הדין הבין-לאומי לצדק, דף שער בספרייה הלאומית
• אל"ם (מיל') נעם נוימן, על לוחמת משפט (פודקסט), אתר מערכות