שפות אנטוליות: משפחת שפות

השפות האנטוליות דוברו באסיה הקטנה בעת העתיקה. השפה האנטולית המוכרת ביותר היא החתית. שפות נוספות המשתייכות למשפחה זו הן הלוּוִִית, השפה שכנראה הייתה בשימוש "כתב הירוגליפים חתיים", והפאלאית. כן מוכרות לחוקרים מספר כתובות וטקסטים קצרים בלידית וליקית, שתיהן שפות מאוחרות מהשפות שהוזכרו עד כה. שפות נוספות ששייכות כנראה לקבוצה הן קרית, מיסית, קפדוקית (שדוברה בחבל קפדוקיה), פיסידית (לשון פיסידיה) ופּפלאגונית.

בשנת 1906 חשפה משלחת גרמנית לאסיה הקטנה שרידים של התרבות החיתית. בבוגאזקוי נמצאה עיר הבירה של החתים. השלטון החתי באזור נמשך משנת 1900 לפנה"ס ועד לשנת 1200 לפנה"ס. בין השרידים נמצאו אלפי לוחות חרס, עליהם כתובות בכתב יתדות. לוחות אלו נוצרו ברובם בין 1700 לפנה"ס ל־1400 לפנה"ס. בשנים 1916–1917 פענח בדז'יך הרוזני עת הכתובות שעל לוחות החרס. הרוזני קבע כי שפה זו שייכת למשפחת השפות ההודו־אירופיות. המורפולוגיה של השפה החתית פשוטה יותר מזו של שפות הודו־ארופיות עתיקות אחרות.

לא ברור מתי בדיוק נכחדו השפות האנטוליות; על כל פנים, השפעה הלניסטית ניכרת חדרה לאזור אסיה הקטנה בימי אלכסנדר מוקדון, וההשערה המקובלת היא שעד תקופת הרומאים השפות האנטוליות כבר לא היו בשימוש.

  מדיה וקבצים בנושא שפות אנטוליות בוויקישיתוף

• אתר קבוצת המחקר eDiana למחקר השפות האנטוליות, אוניברסיטת מרבורג
• שפות אנטוליות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   שפות אנטוליות, דף שער בספרייה הלאומית

  ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.