מעמד העובר בהלכה היא סוגיה בעלת משמעויות הלכתיות רחבות, המשיקות חלקית לשאלות הנידונות באתיקה רפואית.
תוצאה ישירה של סוגיה זו היא שאלת ביצוע הפלה מלאכותית באופן יזום מסיבות שונות על פי ההלכה. סוגיה זו התעוררה בעיקר בעידן המודרני, היות שבזמן עבר לא היו בדיקות סקר בהיריון באמצעותן ניתן לגלות מומים בעובר (ובעקבותיהן לשקול ביצוע הפלה מלאכותית), וביצוע יזום של הפלה מלאכותית היה קשה עד בלתי אפשרי.
השאלה העיקרית בסוגיה זו היא האם העובר נחשב כאדם חי, שיחולו כלפיו איסור רציחה ודינים אחרים. בשאלה זו ישנה משמעות רבה לשלבי ההתפתחות של העובר. לצד הדיון במעמדו של העובר לעניין הפסקת חייו במקרים שונים, שעיקרו באחרונים, ישנו דיון במשנה ובגמרא בנושא מעמדו המשפטי של העובר בעניינים ממוניים, כמו עניין הירושה.
בפרשת משפטים בספר שמות ישנה התייחסות להריגת עובר מבחינה פלילית ואזרחית:
וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים. וְאִם-אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.
.
הפרשנות המקובלת של פסוקים אלו היא כי ה'אסון' המתואר בכתוב הוא הריגת האשה, ועל כן רואים שבמקרה ש"לא היה אסון" ורק נהרגו העוברים כי ישנו רק חיוב תשלום כספי (דמי ולדות) לבעל האשה עבור פגיעה בעוברים, אך אין חיוב מיתה על הפגיעה בעוברים. זאת בניגוד למקרה ש"היה אסון" והאשה נהרגה, בו ישנו חיוב מיתה ככל רצח). בפסוקים אלו אין התייחסות להפלה הנעשית מבחירה.
עובר ירך אמו - בנושאים הלכתיים שונים נחשב העובר כאחד מאברי אימו, ולא כבעל ישות חיים עצמאית. כך למשל אשה שנתגיירה בעודה מעוברת, הצאצא שייוולד נחשב ליהודי מכח גיור האם, אף שיצירתו הייתה בעוד אמו עדיין הייתה גויה.
המחלוקת לגבי מעמדו של העובר היא בעיקר לגבי עובר לאחר ארבעים יום ליצירתו, בעוד קודם לכן הוא נחשב כ"מיא בעלמא", כלומר שאינו נחשב לכלום. על פי הגמרא, ביום ה־40 ליצירתו עובר מקבל נשמה, וביום זה מסתיימת 'יצירת העובר'.
יש מהאחרונים שכתבו שאף שבמהלך 40 היום הראשונים ליצירתו העובר נחשב "מיא בעלמא", ואין הריגתו מוגדרת כרצח אפילו לבן נח, הרי מכיוון שהוא עתיד להיות אדם, קיים איסור להורגו גם בשלב התפתחות זה.
אחרונים אחרים אינם רואים הבדל בין הריגת עובר קודם או לאחר 40 יום ליצירתו.
נקודת זמן זו של 40 יום היא נקודת זמן הלכתית. בשלב התפתחות זה צורת העובר כבר נראית בבירור בבדיקת אולטרה סאונד. בין האחרונים יש שניסו להתאים בין הגמרא הרואה בעובר קודם ל־40 יום גוף חסר חיות, ומייחסת חשיבות לנקודת המעבר בתאריך זה, לבין הידוע כיום על התפתחות העובר בשלב זה.
הרמב"ן מתחבט בסוגיית מעמדו של העובר. הוא מסביר שאכן אין לעובר מעמד של אדם לעניין דיני רצח, אבל לעניין חילול שבת וחגי ישראל מחללים עליו מכיוון שהוא עתיד להיות בן אדם. על פי הנחה זאת, הוא קובע שגם עובר שהוא פחות מבן ארבעים יום מיום היווצרו ואינו נחשב כחי כלל, מחללים עליו את החג, כדעת ההלכות גדולות. הוא מביא דעה נוספת, שאכן העובר אינו נחשב כחי כלל ואין לחלל שבת עבורו, והסיבה שמאכילים אשה מעוברת היא מחשש שהיא עצמה תמות, והסיבה שמותר לחלל שבת על הצלת עובר של אשה שמתה בשבת היא רק משום שכאשר אמו מתה ואינו מחובר אליה כמקור חייו, הוא נחשב כיצור עצמאי וכילוד. הרא"ש והר"ן מביאים את שתי הדעות, והם נמנעים מלהכריע ביניהן.
במשנה ובגמרא ישנן מספר התייחסות הלכתיות לעובר, על רקע מקרים שונים:
בקרב פוסקי ההלכה נכתב שקיימים שלושה איסורים אפשריים בביצוע הפלה:
השאלה מה הוא הטעם העיקרי לאיסור רצח, קשורה לשאלה האם מותר להרוג עובר לצורכה הרפואי הגופני של האם. ברור שמותר לכרות חלק מהגוף כדי להציל את יתר הגוף, אך אם מדובר בשני הטעמים האחרונים שהם איסורי "גדר רצח" (כלשון רבי יוסף רוזין) אין שום היתר להרוג את העובר לצורך האם. גם כשהעובר לא הגיע לשלב ההתפתחותי שבו הפלתו תהווה איסור רצח, די בכך שמדובר בחבלה בגופה של האם בשביל שיותר להפילו רק אם לידתו צפויה לגרום סבל רב.
להלכה למעשה יש רבנים שהתירו לבצע הפלה מלאכותית בארבעים הימים הראשונים לעיבור בלבד, ויש שהתירו עד סוף החודש השלישי, או אף עד סוף החודש השישי. הכוונה בעיקר למקרים בהם העובר סובל ממום חמור, אבל מסיבות כלכליות או חברתיות אסור לבצע הפלה.
השאלה האם עובר נחשב לאדם נידונה גם במשפט העברי, בדור השני לאמוראי בבל, כאשר אדם שהיה שכיב מרע הקנה לעוברו את נכסיו במתנת שכיב מרע. הוא בא לפני רב הונא שפסק, כי אף על פי שעובר יכול להיות בעלים של נכסים שאותם קיבל בירושה (כדברי רבי יוסי במשנה), לא ניתן להקנות לו נכסים כי אין אדם מקנה לדבר שלא בא לעולם. בקרב האחרונים חלוקים בהסבר לפסקו של רב הונא, התלויה במחלוקת האחרונים מדוע לא ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם. לפי דעה אחת הסיבה שלא ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם הוא מכיוון שאין לקניין על מה לחול. לפי זה, נראה לכאורה שעובר אינו נחשב למהות בפני עצמה ואינו נחשב ל"חי". לפי דעה אחרת, הסיבה שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, היא מכיוון שאין לו גמירות דעת כאשר האובייקט הנקנה או הקונה אינו בעולם. לפי דעה זו, ייתכן שהעובר נחשב לממש אך אינו בעולם אלא במעי אמו. אך הקצות החושן סבור שגם הדעה הראשונה, סוברת שעובר נחשב לאדם בפני עצמו, אך הוא נחשב ל"דבר שלא בא לעולם" מכיוון ש"הוא מכוסה ואינו בעין".
מלבד זאת, קיימות שתי דעות נוספות. דעת רב נחמן הפוסק שניתן להקנות לעובר במקרה שנוסח ההקנאה הוא "לכשתלד", ודעת רב ששת (שאינה נפסקת להלכה) היא שעובר נחשב לבר קניין לכל דבר ועניין כמו תינוק שנולד. בנוסף, מוזכרת דעה בתלמוד כי גם אם אין אדם יכול להקנות לעובר, כאשר מדובר ביחסי אב-בן יכול האב להקנות דבר לבן, "הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו". הראשונים חלוקים בשאלה האם כך נפסקת ההלכה, לפי התוספות הרא"ש והרמב"ם כך נפסקת ההלכה משום שחיסרון הגמירות דעת אינו קיים במקרה ש"דעתו של אדם קרובה אצל בנו", אך הנימוקי יוסף חלוק עליו וסובר שלא ניתן להקנות לעובר כלל ואין אפשרות לעשות מעשה קניין שיחול כזכות של עובר שעדיין לא נולד.
נמצא כי עובר יכול להיות בעליו של ממון שקיבל בירושה לפי כל הדעות. השאלה היא רק האם ניתן להקנות לעובר, ושאלה זו אינה תלויה בהכרח בשאלה האם הוא נחשב ל"אדם" והאם הוא קיים כישות בפני עצמו.
בשאלת מעמדו של עובר בן פחות מארבעים יום לעניין הקנאה נחלקו הראשונים: הריטב"א כתב שבארבעים הימים הראשונים בהם אין חיות בעובר, גם דעתו של אביו אינה קרובה אליו ותקנת חכמים המאפשרת הקנאה לעובר לא חלה עליו. אך העיטור חולק על הריטב"א. למעשה, הבית יוסף והסמ"ע פסקו כדעת העיטור, אך הש"ך פסק כדעת הריטב"א.
This article uses material from the Wikipedia עברית article מעמד העובר בהלכה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.