מאנקו אינקה יופאנקי

הוא היה אחד מבניו של קיסר האינקה ואיינה קאפאק ואחיו הצעיר של ואסקאר.

מאנקו אינקה יופאנקי
Manqu Inka Yupanki

לידה	1515 קוסקו, פרו
פטירה	1544 (בגיל 29 בערך) וילקבמבה, פרו
מדינה	פרו
בן או בת זוג	Cura Ocllo

נעורים והכתרה

מאנקו אינקה היה אחד מיותר מ-50 בניו של ואיינה קאפאק, וכנראה נולד ב-1515, בקוסקו. ב-1532 כבשו חייליו של אטוואלפה בפיקודו של המצביא קיסקיס את העיר בסופה של מלחמת האזרחים בין אטוואלפה לוואסקאר. הם הוציאו להורג את צאצאיו של ואיינה קאפאק, את תומכי ואסקאר וכל מי שיכול לנסות איים על מעמדו של אטוואלפה כקיסר של האינקה. בשל כך, נאלץ מאנקו אינקה לברוח, ולהימנע מכל מגע עם תומכי אטוואלפה.

בזמן שהוא חי כפליט, כשהוא מנסה להתחמק מחייליו של אטוואלפה, הגיע חיל המשלוח הספרדי בפיקודו של הקונקיסטאדור פרנסיסקו פיסארו לקחאמרקה במרכז פרו. פיסארו טמן מארב לאטוואלפה, שבה אותו ובסופו של דבר הוציא אותו להורג. על מנת לקבל שיתוף פעולה מהאינקה החליט פיסארו למנות את טופאק ואייפה (Túpac Huallpa), הבן הבכור של ואיינה קאפאק לקיסר כשליט בובה, אבל חודשיים אחר כך הוא חלה ומת.

ב-14 בנובמבר 1533 פגש מאנקו קאפאק את פיסארו ואת חיל המשלוח שלו, שכלל ספרדים ובני אינקה סמוך לקוסקו. אירוע זה ואירועים נוספים כמו הטבח שנערך באטוואלפה ובחייליו הובילו את מאנקו אינקה להאמין שהספרדים הם "מושיעים" שנשלחו על ידי האלים.

כאשר כוחותיו של פיסארו הגיעו לקוסקו, הוא ביקש מהקאסיקים להכיר במאנקו כסאפה אינקה שלהם. לאחר מכן הצטרף מאנקו אינקה לדייגו דה אלמגרו ולארננדו דה סוטו במרדף אחר קיסקיס.

כאשר פיסארו עזב את קוסקו עם אלמגרו בדרך לחאוחה (אנ') במרדף אחר קיסקיס, השאיר פרנסיסקו את אחיו הצעירים גונסאלו פיסארו (אנ') וחואן פיסארו (אנ') כרחידורים (regidor, ראשי עיר), וחיל מצב של מאה ותשעים איש בעיר.

מלך עצמאי

האחים של פיסארו התעללו במאנקו אינקה (בין השאר גונסאלו חטף את אשתו של מאנקו אינקה כפילגש) עד שבסופו של דבר הוא ניסה להימלט בשנת 1535. הוא נכשל, נלכד ונכלא. ארננדו פיסארו (אנ'), שחזר אז מספרד בשליחות אחיו אל מלך ספרד, שחרר אותו ואף התיר לו לצאת למסע דתי שבו, כך הבטיח לו מאנקו, הוא ישוב עם פסל זהב גדול של אביו ואיינה קאפאק. זו הייתה טעות מצידו של פיסארו. בפועל ארגן מאנקו אינקה באמצעות שליחיו מרד נגד הספרדים והורה לגייס את כל הלוחמים שניתן היה. הוא הצליח לגייס צבא של 200,000 לוחמי אינקה והטיל מצור על קוסקו בתחילת 1536. במקביל שלח מאנקו את קיסו יופאנקי (Quiso Yupanqui), אחד ממצביאיו, לעצור כל ניסיון להגיש סיוע לעיר הנצורה. קיסו הצליח להשמיד ארבע משלחות סיוע שנשלחו על ידי פרנסיסקו פיסארו מלימה שזה עתה נוסדה על ידי הטמנת מארבים בקניונים שבהם הספרדים לא היו מסוגלים להשתמש בסוסיהם. כשהוא מעודד מהצלחות אלו, הורה מאנקו לקיסו להשמיד גם את לימה. אלא שלימה הייתה במישור והספרדים השתמשו בסוסיהם והצליחו להרוג את קיסו ושאר המפקדים שנעו בראש צבא האינקה התוקף, וצבא האינקה התפזר. בתקופת המצור עבר מאנקו אינקה להתגורר באויאנטאיטמבו, עיירה קרובה לקוסקו. ארננדו פיסארו ניסה ללכוד אותו באמצעות חיל משלוח שיצא מקוסקו, אבל העיירה הייתה מוגנת היטב ולאחר שהאינקה הציפו את השטח שבו היה חיל המשלוח (מה שמנע הפעלת סוסים) נאלץ ארננדו לסגת. לאחר עשרה חודשים של מצור כשדייגו דה אלמגרו שב ממסעו הכושל לצ'ילה והתקרב עם צבאו לקוסקו נאלץ מאנקו להפסיק את המצור. אלמגרו השתלט על קוסקו והכתיר את אחיו למחצה של מאנקו אינקה פאויו אינקה כקיסר האינקה, (בפועל שליט בובה).

מאנקו אינקה החליט שאויאנטאיטמבו קרובה מדי לקוסקו שבשליטת הספרדים, והוא נסוג מערבה למרכז האינקה בוויטקוס. דייגו דה אלמגרו שלח את הסגן שלו, היהודי המומר רודריגו אורגונייס (אנ'), לרדוף אחריו עם 300 ספרדים ובני ברית אינדיאנים רבים. אורגונייס כבש את ויטקוס ביולי 1537, בזז אותה ולקח שבויים רבים, אך מאנקו נמלט.

בשנת 1539 שרד מאנקו אינקה פשיטה נוספת של הספרדים בפיקודו של גונסאלו פיסארו (אנ') שכללה חיל משלוח ובו 300 חיילים ספרדים ובני ברית אינדיאנים. הספרדים והאינקה נלחמו בקרב בוואיינה פוקארה (Huayna Pukara - מבצר ואיינה), ממערב לוויטקוס. מספר ספרדים ואינדיאנים נהרגו, אך מאנקו שוב נמלט. פיסארו שהה באזור יותר מחודשיים בחיפוש אחר מאנקו ללא הצלחה, אך לכד את אשתו הראשית של מאנקו, קורה אוקיו (Cura Ocllo), והיא הוצאה להורג.

מאנקו נמלט לג'ונגלים הנידחים של וילקבמבה שם ייסד את מדינת נאו-אינקה שהחזיקה מעמד עד מותו של טופאק אמארו ב-1572. משם המשיך בהתקפותיו נגד בני הוואנקה (אנ') (אחד מבעלי בריתם החשובים של הספרדים), תוך הצלחה מסוימת לאחר קרבות עזים, ועד לרמות של בוליביה של ימינו, שם לאחר קרבות רבים הובס צבאו.

מותו

לאחר קרבות גרילה רבים באזורים ההרריים של וילקבמבה, מאנקו נרצח ב-1544 במרכז האינקה של ויטקוס על ידי תומכיו של דייגו דה אלמגרו שרצחו בעבר את פרנסיסקו פיסארו וששהו במחבוא בחסותו של מאנקו. כולם בתורם נהרגו על ידי חייליו של מאנקו.

את מאנקו ירש בנו סאיירי טופאק (אנ').  למאנקו אינקה היו בנים נוספים בהם טיטו קוסי (אנ') וטופאק אמארו.