1934 במדע: שנה במדע

• רות בנדיקט מפרסמת את ספרה Patterns of Culture

• ריצ'רד טולמן (Richard Tolman) מגלה כי קרינת גוף שחור ביקום מתפשט מתקררת אך נשארת קרינה תרמית
• ז'ורז' למטר מבטא את הקבוע הקוסמולוגי של אנרגיית הריק בעזרת משוואת מצב

 

• מצד סהרונים הנבטי שבמכתש רמון נחקר לראשונה
• נלסון גליק חופר בתל אל-חלייפה היא אילת הקדומה
• שרידי בית כנסת רחב ממדים, מתגלים באשתמוע שבדרומא
• קברים בעלי אופי פגאני מובהק מתגלים מדרום לקברי המלכים באיליה קפיטולינה
• אלן ראו (Alan Rowe) חוקר את תל גזר, מטעם ה־P.E.F, במטרה להשליט סדר בשכבות האתר
• אריך שמידט התחיל בחפירות באזור פרספוליס, עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית

• משלחת אמריקאית לאנטארקטיקה בראשות ריצ'רד בירד התחילה בפעילות לחקר האזור שנמשכה עד לשנת 1935.

 

• אירן וופרדריק קירי יוצרים בתחילה חנקן רדיואקטיבי מבורון, ואז איזוטופים רדיואקטיביים של זרחן מאלומיניום, וצורן ממגנזיום.
• רוברט מיליקן מפתח דרך לחישוב ערכי אלקטרושליליות: הממוצע בין פוטנציאל היינון (האנרגיה הדרושה להרחקת אלקטרון מהאטום) והזיקה האלקטרונית (האנרגיה הדרושה להוספת אלקטרון לאטום במצב גזי)
• הפיזיקאים פול הרטק (Paul Harteck), מ.ל. אוליפנט (M.L. Oliphant) וארנסט רתרפורד מגלים את הטריטיום כאשר הם מפציצים דאוטריום, בגרעיני דאוטריום בעלי אנרגיה גבוהה
• וולטר הוורת' מסנתז לראשונה חומצה אסקורבית (ויטמין C)
• פרדריק בנטינג, זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 1923 על גילוי האינסולין, מקבל תואר אביר מהמלך ג'ורג' החמישי
• ארביום מתכתי טהור מבודד
• הפרוטקטיניום מבודד לראשונה על ידי אריסטיד פון גרוס (Aristid von Grosse) כאשר הצליח לבודד מהתרכובת Pa₂O₅ ששקלה 2 מ"ג, 0.1 מ"ג של Pa

 

• 3 באפריל – הוצאת פטנט לשימוש ב"עיני חתול" להגברת הבטיחות בדרכים
• 18 באפריל – חברת סיטרואן התחילה בייצור מכונית ראשונה עם הנעה קדמית
• תחילת ייצור מסחרי של טלוויזיות בגרמניה על ידי חברת טלפונקן

תעופה

• פיתוח שיטה לתדלוק באוויר

• אלן טיורינג מעלה את הרעיון של מכונת טיורינג, שהיא מודל מופשט לאופן פעולתו של המחשב
• יסודות אלגברת ז'ורדן מוגדרים על ידי הפיזיקאי פסקואל יורדן במשותף עם פון נוימן וויגנר
• אלכסנדר גלפונד, במשפטו הידוע בשם משפט גלפונד, נותן תשובה חיובית לבעיה השביעית ב-23 הבעיות של הילברט שהוצגה על ידי הילברט בשנת 1900, האם ${\displaystyle \ a^{b}}$  טרנסצנדנטי, כאשר ${\displaystyle \ a\neq 0,1}$  אלגברי ו-${\displaystyle \ b}$  אלגברי אי-רציונלי?

 

 

 

• סונולומינסנציה (Sonoluminescence), סוג של לומינסנציה, פליטה של אור בעקבות קריסה (Implosion) של בועות בנוזל כתוצאה מעירור על ידי קול מודגמת באוניברסיטת קלן
• ארנסט לורנס רושם פטנט על הציקלוטרון, מאיץ החלקיקים המעגלי הראשון
• איליה פרנק מגלה את קרינת צ'רנקוב: אור נפלט מחלקיקים טעונים הנעים במהירויות גבוהות בתוך מים
• ארתור לינדו פטרסון מציע את התבנית לפונקציית פטרסון - התבנית המשמשת לפתרון בעיית הפאזה בקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן
• הבחורים מוויה פניספרנה מגלים שמהירותם של נייטרונים המסוננים דרך פרפין יורדת והנייטרונים האיטיים יעילים הרבה יותר מהנייטרונים המהירים ביצירת תגובות גרעיניות מסוימות, תגלית שפתחה את הדרך לפיתוח הכור הגרעיני ומאוחר יותר לפיתוח פצצת האטום
• מים כבדים מופקים לראשונה באופן מסחרי במפעל הנורווגי 'נורסק הידרו' (Norsk Hydro).
• לאו סילארד מגיש בקשה לרשום פטנט על עבודתו בתחום הביקוע הגרעיני
• מאנה סיגבאן זכה במדליית יוז (Hughes) מטעם החברה המלכותית, על גילוייו ומחקריו בתחום ספקטרוסקופיית קרני רנטגן

• מכון ויצמן למדע נוסד ברחובות בשם מכון זיו, ביזמתו של חיים ויצמן
• זואולוגיה – חנן ביטינסקי מפרסם מאמר מפורסם בו תיאר את סינכרון צמיחת האיברים בפרפראים על ידי הורמונים
• גאולוגיה – ב- 15 בינואר מתרחשת רעידת אדמה בעוצמה של 8.4 בסולם ריכטר, בין החמורות ביותר במאה העשרים, במחוז ביהר בהודו

 

• פרס נובל
  • פרס נובל לפיזיקה – לא הוענק
  • פרס נובל לכימיה - הרולד יורי, כימאי אמריקאי, על גילוי המימן הכבד
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה - ג'ורג' הויט ויפל, ג'ורג' ריצ'רדס מינוט וויליאם פרי מורפי מארצות הברית, על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה

• מדליית קופלי מוענקת לג'ון סקוט הלדיין (John Scott Haldane) על תגליותיו בתחום הפיזיולוגיה של האדם.
• ברטראנד ראסל מקבל את המדליה על שם ג'יימס ג'וזף סילבסטר

 

• 1 בינואר – אשר פרס, פיזיקאי ישראלי (נפטר ב-2005)
• 15 בפברואר – ניקלאוס וירת, מדען מחשב שווייצרי
• 5 במרץ – דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי־אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה
• 9 במרץ – יורי אלכסייביץ' גגארין, קוסמונאוט סובייטי. גגארין היה האדם הראשון בהיסטוריה ששהה בחלל, והראשון שחג סביב כדור הארץ (נפטר ב-1968)
• 2 באפריל – פול כהן, מתמטיקאי אמריקאי יהודי (נפטר ב-2007)
• 3 באפריל – ג'יין גודול, אתולוגית, חוקרת שימפנזים ופרימטים ואנתרופולוגית אנגלית
• 28 במאי – רוברט מוג, מדען וממציא אמריקאי (נפטר ב-2005)
• 30 במאי – אלכסיי ליאונוב, קוסמונאוט, מחלוצי תוכנית החלל הסובייטית
• 16 ביוני – ויליאם שארפ, כלכלן אמריקאי, פרופסור אמריטוס למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד וזוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1990, יחד עם מרטון מילר והארי מרקוביץ'
• 9 בנובמבר – קרל סייגן, אסטרונום יהודי-אמריקאי וסופר מדע בדיוני ומדע פופולרי. תחום התמחותו המדעי הוא מערכת השמש (נפטר ב-1996)
• 10 בדצמבר – הווארד מרטין טמין, גנטיקאי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1975 (נפטר ב-1994)
• 18 בדצמבר – בוריס וולינוב, קוסמונאוט סובייטי ממוצא יהודי שטס לחלל בשתי משימות חלל במסגרת תוכנית סויוז

בנוסף נולדו בשנה זאת:

• ישעיהו ליבמן, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. חתן פרס ישראל למדעי המדינה (ה'תשס"ג) (נפטר ב-2003)
• צבי זלינגר - פרופסור לביוכימיה, מפענח המנגנון להעברת מידע בתא, חתן פרס ישראל (נפטר ב-2008)
• אפרים שטרן, מבכירי הארכאולוגים בישראל
• פאול זינגר, פיזיקאי ישראלי (נפטר ב-2005)
• עזריאל לוי, מתמטיקאי ולוגיקן ישראלי

 

 

 

• 29 בינואר – פריץ הבר, כימאי יהודי-גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1918, "על הסינתזה של האמוניה". (נולד ב-1868)
• 11 ביוני – לב ויגוצקי, פסיכולוג התפתחותי רוסי (נולד ב-1896)
• 24 ביוני – האנס האן, מתמטיקאי ופילוסוף אוסטרי (נולד ב-1879)
• 4 ביולי – מארי קירי, חלוצה בחקר הרדיואקטיביות, כלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה"; ופרס נובל לכימיה לשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום" (נולדה ב-1867)
• 17 באוקטובר – סנטיאגו רמון אי קחאל, היסטולוג, פיזיולוג ופתלוג ספרדי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לשנת 1906
• 20 בנובמבר – ווילם דה סיטר, מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום הולנדי (נולד ב-1872)
• 23 בנובמבר – ארנסט ווליס באדג', חוקר, היסטוריון, פילולוג והרפתקן בריטי (נולד ב-1857)

  מדיה וקבצים בנושא 1934 במדע בוויקישיתוף

• במדע ובטכניקה, התפתחות הרדיו בימינו, דבר, 9 בדצמבר 1934