משפט פלילי תובע: בא כוח המאשימה במשפט הפלילי

מקור המונח קטגור במילה ביוונית העתיקה κατήγορος קטגורוס במשמעות 'מי שמאשים' (מהרעיון 'לדבר מול קהל נגד מישהו', מהמילים κᾰτᾰ קאטא 'נגד' וἀγορεύω אגוראו 'לדבר מול קהל', מἀγορά אגורא 'קהל').

במשפט הישראלי יכול התובע להיות עורך דין, לרוב איש פרקליטות המדינה, או יחידת התביעות של משטרת ישראל. בכתבי אישום המוגשים בשל עבירות על חוק התכנון והבנייה או חוק רישוי עסקים, חוקי איכות הסביבה וכיוצא בזה, המוגשים, אם על ידי רשות מקומית או על ידי רשות מרשויות הממשלה - משרד ממשלתי או רשות ממשלתית, יכול התובע להיות עורך דין פרטי, המקבל לשם כך הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה.

כאשר מוגשת קובלנה פלילית, יכול התובע להיות אף אדם פרטי, או עורך דין פרטי, המייצג את הקובל.

במשפט עברי

במשפט עברי יש להבחין בין שני סוגי משפט, דין אזרחי (משפט פלילי) ודיני ממונות. בדיני ממונות התובע יכול להיות רק מי שנוגע בדבר, או בא כוחו הממונה בתנאים מדויקים באמצעות הרשאה, בעוד שכנגד אדם אחר יכול הנתבע לומר "לאו בעל דברים דידי את".

בדין הפלילי קשה להגדיר מי התובע ונראה שאין לכך התייחסות מספקת. בהלכה נצרך שיעידו שני עדים כנגד הנאשם, ונראה שהם התובעים.

באגדה

בבית דין של מעלה, תפקיד הקטגור מיוצג על ידי השטן. תפקיד זה מבוטא בפסוק בספר זכריה: ”וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ.” (ספר זכריה, פרק ג', פסוק א'). חז"ל דרשו: ”אמר ר"ל הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות” (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז, עמוד א'), ולפי אבחנה זו ממשיכים לדרוש את התפקיד המשולש שלו: ”במתניתא תנא יורד ומתעה ועולה ומשטין נוטל רשות ונוטל נשמה” (שם)

חז"ל המשילו את העבירה לקטגור ואת המצוות לסנגור. ובכך הסבירו את הסיבה שהכהן גדול ביום הכיפורים כאשר הוא נכנס לקודש הקודשים, אין הוא לובש את בגדי כהן גדול כי אם בגדי לבן: היות שיום הכיפורים נועד לכפר על חטא העגל, שנעשה מזהב, אין ראוי שייעשה הקטגור - סנגור. ולכן לובש הכהן הגדול את בגדי הלבן.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קטגור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תובע (משפט פלילי)

• תובע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)