תהילים ק': המזמור ה-100 בספר תהילים

המזמור נאמר כתפילת הודיה ועל פי חלק מן המסורות נאמר בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן תודה.

המזמור נאמר בתפילת שחרית בימי החול כחלק מפסוקי דזמרא. מזמור זה חותם את ששת מזמורי הגאולה.

תוכן המזמור

המזמור פותח בכותרת "מזמור לתודה", שהיא אחד מעשרה מאמרות של שבח שבהן נאמר ספר תהילים. על דרך הפשט משמעות הביטוי "מזמור לתודה" הוא מזמור של דברי הודיה (רד"ק). פירוש נוסף - זהו מזמור שהושר בעת הבאת קרבן תודה (רש"י).

במזמור ישנם שבעה ציוויים: הריעו, עבדו, בואו, דעו, בואו, הודו, ברכו. לאחר הציווי השלישי והשביעי בא נימוק לכל הציוויים: "כי ה' הוא אלוהים הוא עשנו ולא אנחנו, עמו וצאן מרעיתו", ו"כי טוב ה' לעולם חסדו, ועד דור ודור אמונתו". שלושת הציוויים הראשונים הוא קריאת המשורר לעבודת ה' בשמחה: הריעו, עבדו... בשמחה, בואו... ברננה. הציווי הרביעי, "דעו", הוא הציווי האמצעי הבא בתור נימוק המהווה את אמצעו ועיקרו של המזמור. בנימוק זה ישנם שלושה חלקים: הודאה ביכולת: "כי ה' הוא אלקים". הודאה בתלות: "הוא עשנו ולו אנחנו". הודאה בקרבה וברצון להטיב: "עמו וצאן מרעיתו".

בחלק השני ישנם שלושה ציוויים, שעניינם הוא הודיה לה': בהן נקרא הציבור לבוא להודות, להלל ולברך. לאחר מכן מגיע הנימוק: "כי טוב ה', לעולם חסדו". בנימוק זה שלושה חלקים: טובו, חסדו ואמונתו של הבורא.

יש המסבירים את מבנה המזמור כשלושה שלבים: הרגשת הלב, המחשבה, הדיבור והמעשה.

במסורת התלמודית מקובל לייחס את תוכן המזמור אל משה רבנו, כפי שכתוב בתלמוד הירושלמי:

"רבי תנחומא בשם ריש לקיש: בשעה שאמר לו הקב"ה למשה והתודה עליו וגו', התחיל ואמר מזמור לתודה...".

— תלמוד ירושלמי, מסכת שבועות, פרק א', הלכה ה'

רש"י פירש:

"מזמור לתודה תקנו משה רבנו, דהוא ממזמורים הנאמרים על ידו, דכל המזמורים שבספר תהילים הכתובים אחר תפילה למשה איש האלוהים ולא נזכר בהם שדוד אמרם, תדע דמשה אמרם. ונראה הדבר שלכן לא הרבה בו יותר מד' פסוקים, כנגד ארבעה מיני לחמי תודה, ופסוק ראשון אינו אלא דברי סופר, ומ"עבדו את ה' בשמחה" מתחיל המזמור...".

— סידור רש"י סי' תי"ז

ישנן גם מסורות המייחסות את המזמור לאדם הראשון או לדוד המלך.^{[דרוש מקור]}

 

מובא בשולחן ערוך שיש לומר את מזמור לתודה בנגינה מפני שהוא מיוחד אף ממזמורים אחרים.

מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה.

— שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן נ"א סעיף ט'

דברי השולחן ערוך מקורם מהספר "כלבו" (סימן ד'), שם מובא מקור לדין זה מהפסוק (תהלים קמ"ז) "ענו לה' בתודה", כאשר המילה "ענו" פירושה שירה כמו "ותען להם מרים" וכן בשירת הבאר "עלי באר ענו לה". כמובא במדרש תנחומא (וירא, כב) "אין 'וענתה' אלא שירה, שנאמר 'ענו לה' בתודה'".

במדרש אמרו שלעתיד לבוא כל התפילות וההודאות בטלות חוץ ממזמור לתודה.

המקור לכך הוא מהפסוק: (ירמיה לג) "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב" - אלו ההודיות, "מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה'" - זה קרבן תודה.

ה'אורחות חיים' לומדים שכוונת המדרש היא למזמור לתודה, שכן המילים "כי טוב ה' לעולם חסדו" שנאמרו בירמיה "קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת - כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" לא נמצאים בתנ"ך כולו רק במזמור לתודה.

הטעם לכך מבאר האבודרהם (תקון התפלות וענייניהם): "כי התפלות בטלות שלא יצטרכו לשאול צורכי עולם, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים, ואין להם אלא שבח והודאה לשם יתברך".

סגולת י"ג

יש נוהגים לעשות את "סגולת י"ג" על מזמור לתודה: כאשר זקוקים לישועה מסוימת, י"ג אנשים אומרים במשך י"ג ימים את פרק ק' בתהילים - 'מזמור לתודה'.

מקור המנהג ברב דניאל פריש, מחבר הפירוש "מתוק מדבש" על הזוהר, שהרבה להמליץ לומר את פרק י"ג של תהילים י"ג פעמים במשך י"ג ימים.

בשנים האחרונות יש מנהג ששינה קצת מהנוסחה המקורית של הסגולה. במקום לומר את פרק י"ג בתהילים, אומרים את פרק ק' בתהילים (מזמור לתודה). וכדי שיהיה שלוש פעמים י"ג, שזה בבחינת "הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קהלת ד,יב). כמו שאומרים ג' פעמים י"ג מידות בפתיחת ההיכל במועדים ואחר כך מבקשים, נהגו הם לומר את מזמור לתודה: י"ג אנשים, י"ג פעמים, במשך י"ג ימים (כל יום פעם אחת).

הרעיון של המספר י"ג מובא במהרש"א (שבת קיט.): "נראה לכוין בזה המספר י"ג הנוגע לכל דבר שבקדושה... ומלת אח"ד שהוא גימטריא י"ג מורה עליהם, שמדות הללו סובבים על אחדותו".

בתפילת שחרית

מזמור לתודה נאמר כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית (עיין לקמן לגבי המנהגים השונים באיזה ימים הוא נאמר).

בשולחן ערוך מובא שיש לאומרו בנגינה מפני שהוא מיוחד אף ממזמורים אחרים.

"מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה".

— שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן נ"א סעיף ט'

בשיבולי הלקט מובאים שני מנהגים הפוכים לגבי אמירת מזמור לתודה - פרק ק' מתהילים. מנהג אחד, המבוסס על המסורת שמזמור זה הושר בעת הקרבת קורבן התודה, ולכן יש לאומרו בכל יום חול, אך לא בשבת, בה אין מקריבים קורבן זה (על סמך דעה זו כותב הלבוש כי יש לשיר מזמור זה).

הדעה השנייה גורסת כי יש לומר את המזמור דווקא בשבת ולא בחול, משום שהשבת היא "יום הודאה" (כדוגמת הפסוק "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות...").

דעה שלישית מובאת באבודרהם ולפיה אומרים מזמור לתודה בכל יום, בין בשבתות וחגים, ובין ביום חול, ומסתבר שכך נהגו בספרד בתקופתו.

למעשה נהוג ברוב הנוסחים (אשכנז, ספרד, ספרדים ותימן) לומר שיר זה ביום חול בלבד. לעומת זאת האיטלקים נוהגים לאומרו רק בשבתות ולא בימות החול.

הימים שאין אומרים

יש שכתבו שאין לאומרו גם בערב פסח ובחול המועד פסח, משום שגם אז לא הוקרב קורבן תודה (משום שהוא מוקרב עם חמץ, ומערב פסח בחצות היום ועד לאחר החג אסור להשהות או לאכול חמץ), אולם אחרים נהגו במקרה זה לדלג רק את שתי המילים "מזמור לתודה". הרמ"א הכריע שלא לומר את המזמור כלל וכן המנהג הרווח בקרב האשכנזים.

יש שכתבו שאין לומר מזמור זה בערב יום כיפור, מחמת שזמן אכילת קרבן תודה הוא יום ולילה, ואסור להקריב קרבן תודה בערב יום כיפור משום שממעט בזמן אכילתו. כפי דעה זו נוהגים האשכנזים וחלק מן הספרדים, אם כי רוב הספרדים נוהגים לאומרו גם בימים אלו.

קבלת שבת

בקצת קהילות ספרדיות, אומרים מזמור זה לפני "הבו לה' בני אלים" (תהלים כט) בקבלת שבת. בטעם המנהגים השונים ראה בפרק לכו נרננה.

אחד מהיסודות העיקריים בתורת החסידות הוא עבודת ה' בשמחה. בשל כך הפך הפסוק "עבדו את ה' בשמחה בֹּאו לפניו ברננה" מתוך המזמור לאחד המשפטים המובלטים והמודגשים של תורת החסידות.

לפסוק זה חוברו מנגינות רבות והוא מושר תדיר באירועי שמחה רבים כמו גם בימים טובים ומועדים שונים.

מוזיקה קלאסית

מזמור תהילים ק' (המופיע לעיתים קרובות בשמו הלטיני "Jubilate Deo") שימש מלחינים רבים ביצירות שונות, מהם ביותר מיצירה אחת.

כמה מן היצירות הנודעות ביותר חוברו על ידי המלחינים הבאים:

• מלקולם ארנולד
• לויס בורז'ואה
• בנג'מין בריטן
• גאורג פרידריך הנדל ב"אוטרכט טה דאום ויובילאטה"
• הרברט האוולס
• צ'ארלס אייבס
• הנרי פרסל ב"טה דאום ויובאלטה"
• מקס רגר "מזמור תהילים ק'"
• פרדריק סיקסטן
• סר ויליאם וולטון
• ליאונרד ברנשטיין בפרק הראשון של מזמורי צ'יצ'סטר

מוזיקה יהודית

• מזמור לתודה יצחק מאיר ודוד בן ארזה.
• מזמור לתודה סגיב כהן באלבומו "הללו" של הזמר. כהן הלחין את הפרק בעצמו ושר אותו בהגייה תימנית.
• מזמור לתודה - 2023, בהפקת עדי חייט, לחן וביצוע של דייאנה קליין, כנרית אריאלה צייטלין
• בשנת 2020 הוציאו ארגון קול תודה דיסק ובו עשרה ניגונים שונים על מזמור לתודה.
• לאמיר זאגן מזמור לתודה - שייע גרוס ויואלי קליין לחן של חסידות קרלין.
• הרב שלום ארוש מזמור לתודה, 2020.
• אלעד כהן ויהודה שוקרון ביצעו מזמור לתודה בלחן של שלמה קרליבך.
• מזמור לתודה - אהרון רזאל.
• מזמור לתודה - אברהם פריד מתוך האלבום מתנה טובה של שלמה יהודה רכניץ שיר 2.
• מזמור לתודה - אלעזר אסתרזון מתוך האלבום כינורו של משיח 2.
• מזמור לתודה - מנדי שפירו מתוך הפרויקט של גולדין.
• מזמור לתודה - שוקי סלומון הפקה של שרולי ליפשיץ.
• מזמור לתודה - איציק אשל עם מיכאל הדר.
• מזמור לתודה - ניר קפטן.
• עבדו את ה' בשמחה - יונתן רזאל.
• עבדו את ה' בשמחה - גלעד פוטולסקי הנשמה לך 2.
• עבדו את ה' בשמחה - אברומי וינברג.
• עבדו את ה' - דניאל מנדלוביץ ביצוע ניגון של חסידות פיטסבורג באלבום זכר חסדו.
• ר' שמחה - מיכאל שניצלר לחן של פינקי ובר, לשיר גם גרסת כיסוי של נפתלי שניצלר, שמילי אונגר ומקהלת שירה.
• כי טוב השם - יואלי קליין ואברימי הולצלר. לשיר גרסאות כיסוי רבות בהם של אהרלה סמט באלבום אוירא דארץ ישראל.
• ר שלמה יהודה רכניץ

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: תהלים פרק ק
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:מזמור לתודה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תהילים ק'

מאמרים

• רשימת מאמרים על תהילים ק' באתר רמב"י
• אמר לי אותו יהודי: "לך לפינה צדדית, ובריכוז רב תאמר 13 פעמים 'מזמור לתודה'", באתר דרשו, ‏2 באפריל 2022
• ארגון הקול החמישי - ההודיה לה' - דיסק שירים על מזמור לתודה.
• הרב אליעזר מלמד, מהם פסוקי דזמרה? בספרו פניני הלכה

ספרים

• יהודה טאוב, נר למאה - סגולתו ומעלתו של מזמור תלודה, ‏קרית אתא 5781, באתר היברובוקס
• הרב חיים הרבסט, טוב להודות על מזמור לתודה -גירסה מורחבת, ‏ירושלים תשעח, באתר היברובוקס
• יהודה טאוב, מזמור לתודה עם באורם של חכמי ישראל, ‏קרית אתא 5781, באתר היברובוקס