שלושת העקרונות של העם

• עיקרון מִינדְזוּ – לאומיות. הכוונה במקור להיות המדינה חופשייה מכל עול אימפריאליסטי.

• עיקרון מִינצ'וּ'אֵן ("כוחו של העם") – דמוקרטיה. בעיני סון מהות הדמוקרטיה היא הקמת משטר חוקתי-דמוקרטי מערבי. לראייתו, הדמוקרטיה מורכבת משני חלקים עיקריים:
  • כח הפוליטיקה: זהו כוחו של העם להביא לידי ביטוי את שאיפותיו הפוליטיות, בדומה לפרלמנט במדינות אחרות, והוא מיוצג על ידי הוועדה המכוננת של הרפובליקה.
  • כח המשטר: זהו הכח לארגון המדינה. בנושא זה הרחיב סון את התפיסה החוקתית המערבית של שלוש זרועות השלטון ומערכת הבלמים והאיזונים על ידי התאמת העקרונות של השיטה לשיטה בת חמש זרועות שלטון שמקורה בשיטה הארגונית העתיקה שהייתה נהוגה בסין. "הזרוע המחוקקת", "הזרוע המבצעת" ו"הזרוע השופטת" הגיעו מהשיטה המערבית, ואילו "הזרוע המבקרת" (השקולה למבקר המדינה) ו"הזרוע הבוחנת" (השקולה לוועדת שירות המדינה) הגיעו מהשיטה הסינית המסורתית.

• עקרון מִינשֶנג ("רווחת העם") – עיקרון זה מתורגם לעיתים בפשטות כסוציאליזם למרות שממשלתו של צ'יאנג קאי שק השתדלה שלא לתרגמו ככזה. סון קבע את העיקרון בראותו בדמיונו מדינה מתועשת אשר אדמותיה מחולקות שווה בשווה בין החקלאים הסינים. סון, שהושפע מהוגה הדעות האמריקאי הנרי ג'ורג', חילק את רווחת האדם לארבעה תחומים עיקריים: מזון, ביגוד, דיור ותחבורה וראה בעיני רוחו משטר אידיאלי אשר ידאג לרווחת העם בכלל התחומים הללו.

שלושת העקרונות של העם הוא גם שמו הרשמי של ההמנון הלאומי של הרפובליקה הסינית.

  מדיה וקבצים בנושא שלושת העקרונות של העם בוויקישיתוף

• שלושת העקרונות של העם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)